בתשובה להאייל האלמוני, 08/12/05 14:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני שמח שהתייחסת דווקא לנקודה הזו ולא לנקודת ההכול שפיט של ברק. אני לא רואה גם בתגובה שלך טענה שיש כאן איזושהי סכנה לדמוקרטיה, וגם על זה אני שמח. אני אענה בנקודות: 1. שופט עליון לא אמור לייצג את הרעיונות שלך ולא רעיונות אחרים. בשביל זה יש את הכנסת ואת הדיון הציבורי. נראה לי שהסברתי כבר בתגובה הקודמת שלי את רעיון הפרדת הרשויות. 2. יש כמה וכמה סיבות שבגללן רות גביזון החליטה לתמוך ברעיון שמקורו בימין, קרי - שקודם כל נדבר במסגרת הציבור היהודי פנימה, ורק אחר-כך נשב ונדבר גם עם הציבור הערבי. גם אם יש שם סיבה אחת אידיאולוגית (ציונות?), היא לא הסיבה המנחה. היא הסבירה את התהליך שהוביל לזה יותר מפעם אחת. 3. דווקא הרעיון הזה שנשב מההתחלה כולנו. דתיים, חרדים, חילוניים, ערבים (ואולי יש עוד קבוצות), וננסה להגיע לחוקה משותפת, נשמע לי כמו רעיון אקדמאי-פרופסורי שלא מחובר למציאות, והמבין יבין. 4. המטרה האחרונה של הדרך היא שכולם יגיעו להסכמות. פה היה נסיון להתחיל מאיפשהו כהורדה של הרעיון הזה לרמה הפרקטית. מי שלא עושה פשוט לא עושה. אני מציע לך בחום לקרוא את האמנה. 5. כשרות גביזון ישבה עם הרב מידן כדי ליצור את האמנה, היא ראתה את עצמה גם כמייצגת הציבור הערבי. אני יודע שהיא לא יכולה לייצג אותו, אבל היא כן יכולה לייצג את העקרונות הדמוקרטיים ולוודא שהציבור הזה לא ייפגע. שוב אני אזמין אותך לקרוא את האמנה ולראות אם היא הצליחה בכך. 6. תפיסתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא אינה תפיסה הזויה של רות גביזון כפרט, אלא תפיסתה של מדינת ישראל מרגע היווסדה. אין לה מה להתנצל על זה שהיא ציונית. שמירת צביונה היהודי של המדינה עדיין נמצא בקונצנזוס היהודי-ישראלי. אני מבין שמבחינתך זו תפיסה שגויה (מדינת כל אזרחיה?), אבל זה בטח ובטח לא מונע מרות גביזון להיות שופטת בבית המשפט העליון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שדגביזון כ*שופטת* עליונה יכולה לסכן את הדמוקרטיה (או לתרום הרבה לסכנות האורבות לה ממילא). מאידך גיסא - לו הייתה עומדת להתמנות לנשיאת בית המשפט העליון, זה כבר היה אחרת... "דווקא הרעיון הזה שנשב מההתחלה כולנו. דתיים, חרדים, חילוניים, ערבים (ואולי יש עוד קבוצות), וננסה להגיע לחוקה משותפת, נשמע לי כמו רעיון אקדמאי-פרופסורי שלא מחובר למציאות, והמבין יבין". המבין אולי יבין. אני לא הבנתי. גם לא הצעתי רעיון כזה. כפי שאמרת, גביזון איננה יכולה לייצג את הציבור הערבי. ודאי שלא. "תפיסתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית היא אינה תפיסה הזויה של רות גביזון כפרט". ודאי שלא. יש על זה קונצנזוס רחב. רק איש עדיין לא הסביר לי איך מתיישב לוגית הצירוף הזה של יהודית ודמוקרטית במדינה ש-20% מאזרחיה אינם יהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמח אם תציירי לי תמונה שחורה בה גביזון מתמנה כנשיאת בית המשפט העליון. כשאנשים מנופפים בסכנות לדמוקרטיה, כדאי מאוד לדעתי שיתנו דוגמאות. אני אסתפק בדוגמא אחת. ואולי באמת גם תגידי מה את מציעה. הרי רוב להפרדת הדת מהמדינה לא יהיה פה בטווח הנראה לעין. איך לדעתך צריך להתקדם קדימה, ברמה הפרקטית, ועל איזה מעקרונותיך הראשוניים היית מוותרת אם בכלל? למה זה צריך להתיישב לוגית? המציאות שאנחנו חיים בה נראית לך לוגית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. סכנה לדמוקרטיה: אם הממשלה עצמה איננה פועלת בהתאם לחוקים הנוגעים לזכויות אזרח ואדם (ויש מקרים לא מעטים כאלה), ונשיאת בית המשפט העליון סבורה שבג"ץ איננו יכול/צריך להתערב בעניין, זו בעיני סכנה גדולה לדמוקרטיה. ב. אינני רואה מה הקשר להפרדת הדת מהמדינה. ג. דברים שאינם מתיישבים לוגית יוצרים קונפליקטים חדשות לבקרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. תני לי בבקשה דוגמא קונקרטית, ונוכל לנתח אותה ולראות מה יקרה. בכל מקרה, אם התנהגות הממשלה פוגעת בזכות יסוד או עוברת על החוק, יש לבית המשפט חובה להתערב. מה שמצחיק זה שלפעמים בית המשפט "יתערב" דווקא לטובת המדינה, ויסביר למה היא פוגעת בזכויות כדי להגן על האופי שבחרה לעצמה. אבל זו המציאות שלנו, גם היום. ב. את באמת לא רואה? האם את רואה את הדת רק בהקשר של שירותי דת להמונים ואיסורים כאלה ואחרים, או שאנחנו מדברים על הוויתה של ישראל כמדינה יהודית? איך את פוטרת לדוגמא את עניין חוק השבות? למה בעצם שלא יוכל לחזור כל פלסטיני לביתו ביפו, בעכו או בגליל? ג. הקונפליקט התחיל הרבה לפני שניסינו ליצור איזושהי לוגיקה. אם נסתכל לפי הלוגיקה שלך, כל הרעיון של הקמת מדינת ישראל נושא בחובו בעיות לא מעטות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |