|
||||
|
||||
אם מישהו נתקל במקרה בדעותיהם של נועם חומסקי ו/או ראלף ניידר לאחר האירוע, אשמח לקבל מראה מקום לדברים. תודה. |
|
||||
|
||||
טל שלום ובוקר טוב, להלן ציטוט מהשבועון המקוון 'אינדימדיה', אשר אף אדם כחומסקי יוצא חוצץ כנגדו בהתייחסותו לרצח ההמונים בארה"ב. מסתבר והולך כי שבועון זה הינו בחזקת מקום האיסוף של כלל שונאי האדם בישראל ובעולם, המביעים שמחה וריגוש כלפי מעשה רצח זה - בתחפושת דאגה ואהבת העולם השלישי. שלך אלכסנדר |
|
||||
|
||||
דוגמא נוספת לשינאת אדם: א. מאן |
|
||||
|
||||
נפשע ומזעזע עד כמה שהיה המעשה הזה, הנקמה (סליחה, תגובה) האמריקאית עולה עליו, בכך שהיא קוראת להפציץ אנשים שסביר להניח שאפילו לא יודעים מי זה בין לאדן, חיים תחת בצורת זה כבר כמה שנים, נשלטים ע''י שלטון אכזר וצמא דם ורכושם לא שווה את מחיר הטיל שיפציץ אותו. אם במקרה של הפנטגון והתאומים אפשר עוד לנסות ולתרץ (באופן צולע) שמדובר במקורות השליטה והאלימות של ארה''ב, בערך כמו במקרי החיסולים בישראל, ולטעון כי לפחות כאן הוענשו אנשים על חמדנות, גאווה וזעם, הרי שבהפפצת אפגניסטן אין אפילו את זה. אם בארה''ב זו הייתה רצחניות לשם אמונה, הרי שכאן מדובר ברצחניות לשם רצחניות. |
|
||||
|
||||
שתי שאלות לי אליך: 1. האם על ארה"ב להגיב לשיטתך? אם כן, כיצד והיכן? 2. האם רצחנות מאמונה 'עדיפה' על רצחנות לשם רצחנות כהגדרתך? מדוע? בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
1) השאלה היא מה נקרא לדבריך להגיב. אם מדובר בלהיות אפגניסטן לבנה ולפגוע בבקתות רעועות שתושביהן בטח לא יודעים אפילו לאיית את השם בין לאדן, אז לא. 2) מבחינה מוסרית היא זהה בעיני, ואם הייתי דוגל בענישה, אני מניח ששני הרוצחים היו זוכים לאותו עונש. מה שכן, המניעים לרצח מתוך אידיאולוגיה/אמונה ראוים יותר להערכה מאשר רצח לשם רצח. כך למשל, יגאל עמיר אמור לדעתי לקבל עונש כמו כל רוצח ברוטאלי אחר, אבל לפחות יש בו משהו שניתן להעריך. |
|
||||
|
||||
לעיתים יש לפגוע בחפים מפשע רבים כדי להציל רבים יותר אחרים. השאלה היא כמובן הקריטריונים. בכל מקרה, נדמה לי שיתכן שזה המקרה. הבעייה היא תרבות שלמה, הנחותה כמעט מכל בחינה מן המערב (מוסרית, חברתית, כלכלית, אינטלקטואלית,...) אך נפחדת מהשפעתו (המוסרית קודם כל), מסרבת להטמיעו ושואפת להחריבו. קבוצה זו מוציאה מתוכה באופן קבוע מוות וחורבן, שמופנים בעיקר כלפי פנים ואנו המערב, "זוכים" רק בשיירים שנובעים במידה מועטה גם מן הדיכוי הפנימי. אחת הבעיות המרכזיות ההופכות אותם לבעייה קיומית לציוויליזציתנו היא העובדה שלמרות היותם מפגרים במאות עד אלפי שנים אחרינו (מן הבחינות הנ"ל), הם מצויידים בטכנולוגית הרס מודרנית. מה עושים? הפתרון מסובך מאוד וכרוך בהפעלת לחץ קטלני על כל המשטרים הערביים. דרך אגב, לא אתפלא אם בלפחות אחת הערים הגדולות במערב, בדירה קטנה, מצוי מטען חבלה גרעיני שמרכיביו נרכשו בחלק האסיאתי של האימפריה שהתפוררה ומפעילו מחכה לאות הפעלה, שיבוא עם פריצת התגובה האמריקאית. |
|
||||
|
||||
מבחינה רציונאלית, איך החרבת אפגניסטן תחריב את הקיצוניות? אם כבר, היא תעודד אותה. ואם יחרבו ארצות ערב כולן, אזי לא יהיה גם מערב. יהיה ערב במערב, רק בצבע לבן. |
|
||||
|
||||
לצערי, אין לי כרגע פתרון תפור. ישנם יותר מדי פרטים קטנים שעושים הבדל גדול ואינם ידועים לי. בפרט, איני מציע כרגע את החרבת אפגניסטן, שבה לא נותר הרבה מה להחריב אחרי יותר מעשרים שנות לחימה. כפי שמוסכם על הכל עתה, הנושא סבוך ביותר. נראה לי שיש לפעול בכח, בנחישות, בדרכי עורמה, שוחד, רמייה, תעמולה וכל אמצעי, כשהמטרה היא שינוי יסודי של החברות המוסלמיות בעולם, מפרימיטיביות לקידמה - או לחורבן פיסי. אם למישהו יש רעיונות כיצד - זה היה מעניין לשמוע. דרך אגב, ניתן לבצע פעולה קרקעית נרחבת גם ע''י הצנחת כוחות בלבד (כולל טנקים), כך שאין הכרח בהקמת בסיסים אמריקאים במדינה שכנה. נושא נוסף, בניגוד לבריטים והרוסים, שכשלו באפגניסטן, מטרת האמריקאים אינה כיבוש והחזקת השטח לאורך זמן. בנוסף, בידיהם אמצעים טכנולוגיים העולים עשרות מונים ביכולתיהם מאלו שהיו לאימפריות שניסו לביית עם אכזר וקשה עורף זה. ככה שיש להם סיכוי סביר בלחימה שם. |
|
||||
|
||||
נו, ואם הם יעברו מפרימיטיביות לקידמה - במה זה יועיל לנו? |
|
||||
|
||||
זה מן הסתם תנאי הכרחי למיגור לטווח ארוך של הגורמים לטרור. כפי שאין בהיסטוריה המודרנית דוגמה של שתי מדינות דמוקרטיות שנלחמו זו בזו, קשה לי מאד להניח שיתכן מצב שבו מדינה ערבית, מוסלמית, דמוקרטית ומפותחת שתושביה נהנים מאיכות חיים גבוהה תתעסק בטרור. הקידמה היא האוייבת הגדולה ביותר של הדת, בדיוק כשם שחברות הביטוח הן האויבות הגדולות ביותר של חברות הסיגריות. לפלסטינים או לאפגניסטן כמדינות אין הרבה מה להפסיד מהטרור. אבל כוויית, סעודיה ונסיכויות המפרץ נמצאות בקשר הדוק עם ארה"ב. האם אתה יכול לדמיין את דובאיי, אחת המדינות העשירות ביותר (יחסית לאוכלוסייתה) בעולם, עוסקת בטרור? כמובן שאוסאמה בן-לאדן עצמו, למשל, מפסיד הרבה מאוד בגלל ההתעקשות שלו לעסוק בטרור ולחולל ג'יהאד מטופש בשם דתו המיזנטרופית, במקום להשתמש במיליונים שלו על מנת לבנות ולא להרוס, או סתם לחיות כמו מלך. אבל למדינה, כמדינה, יש יותר מה להפסיד מטרור או ממלחמה שאינה מלחמת מגן ככל שהיא יותר דמוקרטית ומתקדמת וככל שאיכות החיים בה יותר גבוהה. דבר כזה יבוא על חשבון הדת, ועצם ההצלחה בהוצאתו אל הפועל מותנה במיתון הדרגתי של ההשפעה הדתית בה. כמובן שמדובר בחבילה המלאה, של כינון דמוקרטיה והעלאת איכות החיים של כלל האוכלוסיה כדי למגר פונדמנטליזם דתי ואת כל הרע שהוא מביא, אחרת עלולים להישאר עם התקדמות טכנולוגית ממסדית וצבאית שמתבטאת בשכלול יכולת ההרס של המדינה הפונדמנטליסטית, ולא בעקירה מן השורש של הפונדמנטליזם שיוצר את הרצון להרס כנ"ל. |
|
||||
|
||||
לזאת בדיוק כיוונתי - שמודרניזציה אין פירושה דמוקרטיזציה. |
|
||||
|
||||
אלכס, אתה טועה ומטעה באופן קריטי. אינדימדיה הוא מצע, מצע חופשי ופתוח לכל, שבמקרים רבים מושך אליו דעות חריפות, קיצוניות, ורדיקליות, מעצם היותו מצע פומבי פתוח ולא-מצונזר: רק שם דעות כאלו יכולות להתפרסם (משני צידי המתרס). לטעמי, יש בכך עוצמה גדולה ותקווה גדולה בחופש הביטוי וההתבטאות. בכל אופן, הדעות האלו הן לא של "אינדימדיה", אלא של אדם פרטי שמפרסם את דעותיו ב"אינדימדיה", וזוכה לחשיפה ציבורית, גם אם דעות אלו מרתיחות דמם של אישים מכובדים מסוימים. |
|
||||
|
||||
גלעד שלום, אינך מדייק לצערי. אינני שולל לרגע את חופש הביטוי וההתבטאות - הגם שלעיתים קשה עליי הדבר - אך אתר אינדימדיה אינו נוהג לפי הקווים שתיארת. אתר זה נוהג לחסל ולמחוק כל סיפור או דווח בעל גוון 'ימני', וברשותי שלל דוגמאות של מקרים שונים שהתרחשו כך; אחד המקרים הקשים היתה כתבה של מתנחל צעיר בשפה האנגלית, אשר הביע זעזוע מוצדק מרצח שני הנערים המתבגרים במערה באיזור התנחלות אפרת, כמדוני. הללו נרצחו באכזריות רבה, לאחר התעללויות מסמרות שיער, כדברי יהודה היס, מנהל המכון לרפואה משפטית באבו-כביר. גם גופותיהם רוטשו, איבריהם הפנימיים הוצאו, וחלקים מדמם ומוחם נמרח על כתלי המערה. סיפור זה נמחק מיידית לאחר כתיבתו, וזאת למרות שמתנחל זה לא העלה כל תיאור מהתיאורים שבחרתי לציין בתגובתי זו. דוגמא נוספת הינה מאמר ימני סביר של כתב עיתון הארץ נדב שרגאי, אשר נמחק שעות אחדות לאחר פירסומו. אף תלונות שונות בתגובותיהם הסבירות של כתבים ימניים אחרים זכו לתשובות מתנשאות, ולעיתים הוצאו אף הן החוצה. ברור מאליו כי לכל זה ולחופש הדיבור וההתבטאות מעט מן המשותף; למרות זאת אני חושב שהדבר בהחלט חשוב ששבועון מקוון זה קיים. שלך אלכס |
|
||||
|
||||
אלכס, אשמח מאוד אם תוכל לפרט יותר (גם באופן אישי, דרך דוא''ל, אם תעדיף) בנוגע לתוכן המדויק של הדברים, מועד פרסומם ומהו מקור הידיעות האלו. אני מבטיח כי אשיב ואענה בעניין זה. |
|
||||
|
||||
על אף שאני מבין שייתכן שתעדיף לכתוב לגלעד בפרטיות, אלכס, אני דוחק בך לגבות את דבריך לגבי ''אינדימדיה'' כאן על דפי האייל. מאוד מענין אותי לגבש דעה מבוססת על האתר, ואותן הוכחות שיש ברשותך עשויות לסייע בכך, לכאן או לכאן. |
|
||||
|
||||
טל, בניגוד לרמיזותיו של אלכס למטה, אני מטיל ספק גדול מאוד בכך שחומסקי, ניידר או כל אדם אחר שאינו משתייך לחוגים ניהליסטיים-דקונסטרוקטיביים קיצוניים במיוחד אחרים יתמוך במאורע מזוויע שכזה. אבל ביקורת רבה יש: על טיפול התקשורת בעניין, על ההתעלמות מהגורמים האפשריים לכך, על השינויים הצפויים לרעה במדיניות החוץ של ארה"ב, על הפגיעה שעוד תגיע במגילת הזכויות, על ההאשמה המיידית שהוטלה לפתחן של קהילות מסוימות, וכו'. מאמר לדוגמא מפרי עטם של אלכס קוקברן וג'פרי סט. קלייר בכיוון הזה: (המאמר בעמוד הראשי מתחלף כל כמה ימים והישן עובר לארכיון, שם המאמר הוא "Aftershocks") וגם: |
|
||||
|
||||
לרגע לא טענתי שיתמכו; פשוט רציתי לקרוא מהגיגייהם לאחר הארוע. |
|
||||
|
||||
לרגע לא טענתי שהאשמת, טענתי שאלכס רמז. מצטער אם הובנתי לא נכון. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
קראתי שוב את התגובה, וכנראה בלבלתי בין ביקורתו (הלא מוצדקת) של אלכס לאינדימדיה ולטיעון שייחס לחומסקי. אלכס, אני מתנצל. |
|
||||
|
||||
תגובתו של נועם חומסקי לאירועי הימים האחרונים: אני שולח קישור זה לפני שקראתי את הטקסט, אשלח תגובה לדברים מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
טוב, המאמר באמת קצר מאוד וכמעט ריק מתוכן מקורי, בניגוד למנהגו של חומסקי, וככל הנראה מדובר רק בניסיון להבהיר לגופים מסוימים שמחברו נמצא בצד של ''בני האור'', לשיטתם, וכמו שאמרתי, זה לא מונע ממנו להעביר ביקורת נוקבת על אספקטים שונים של האירוע בכללותו (השפעה על הסכסוך המזרח-תיכוני, מיליטריזציה של החלל, אינטרסים כלכליים של יצרני נשק, פגיעה בזכויות אדם ואזרח, עיוורון התקשורת לניתוחים אלטרנטיביים וכו'), גם אם הוא לא מציע כרגע ניתוח מעמיק או דרכים לפעולה, כפי שציין בצדק טל. אני מציע לחכות לתגובה קצת יותר מעמיקה, שבוודאי תמצא את דרכה לאינטרנט בשבועות הקרובים. |
|
||||
|
||||
אדוארד סעיד תורם את שני הסנטים שלו לדיון: ציטוט נבחר: 'Islam' and 'the West' are simply inadequate as banners to follow blindly. Some will run behind them, but for future generations to condemn themselves to prolonged war and suffering without so much as a critical pause, without looking at interdependent histories of injustice and oppression, without trying for common emancipation and mutual enlightenment seems far more wilful than necessary.
|
|
||||
|
||||
המאמר המדובר עבר ל: ניתן למצוא שם ציטוטים מעיתונאים אמריקאיים בכירים שהיו גורמים אף לשי כהן להסמיק, ביניהם נביא הבורגנות האמריקאית, קפיטליזם-מן, המנתח הגדול של הסכסוך הישראלי-פלסטינאי, איש עץ הזית והלוקסוס, תומאס פרידמן בכבודו ובעצמו. בינתיים, נראה שהוושינגטון פוסט הוא העיתון הגדול ביותר שמעניק פיתחון פה רציני לדעות שחורגות מסקלת ה-"הפציצו אותם" הנוכחית. וכמובן, שניתן למצוא באינטרנט הרבה מאמרים נוספים (ראיתי כמה מעניינים ב-Salon, אבל טרם הספקתי להתעמק). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |