בתשובה ללונה, 19/10/05 18:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אכן נכחתי בהפגנות, ומכוניתי אף נסקלה באבנים ליד הכפר קאוקב. עם זאת, אני אכן עושה השוואה בין אלו שנתנו את הפקודה לירות אש חיה על מפגינים לבין עושי הלינץ' בנתן זאדה. עד כמה שידיעתי מגעת דו"ח ועדת אור מבהיר כי ירי צלפים בוצע בניגוד להוראות. חבל לי כי נקודה זו לא תוכל להבחן על ידי בית משפט שיקבע את מידת אשמתם או חפותם של נותני הפקודה ומבצעיה לאור ראיות שתובאנה. את האירוע בו נסקלה מכוניתי (ומכוניות נוספות) פיזרו שוטרי משמר הגבול מבלי שנהרג איש מן הפורעים. היותו של האדם איש כוחות הביטחון אין פירושה שכל פעולה שהוא עושה הינה "להגנת המדינה". גם הם אחראים למעשיהם. בה במידה עושי הלינץ' אחראים למעשיהם. אני לא הייתי משתתף בלינץ', והייתי רוצה להאמין שכל ידידי הערבים, תושבי שפרעם ואחרים, לא היו משתתפים בו. העובדה שהלינץ' אכן בוצע באופן בוטה, ולא נעשה כל נסיון להביא את עושיו לדין, מראה לדעתי כי היחס הוא אכן שונה. מחבל ערבי שהיה נהרג במהלך פיגוע, היה זוכה לכך שמותו ייחקר, וכן שקולניק הוא דוגמה טובה, וגם קו 300. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אולי התכוונת לעשות השוואה, אבל המשפט האמיתי שלך יצא קיצוני הרבה יותר. להגיד שהאנשים שהתנפלו על המחבל הם ''בדיוק'' (כלשונך) כמו השוטרים שירו במפגינים היא אמירה מקוממת, ורק בדיעבד אתה אומר שהתייחסת ללקיחת האחריות של שני הצדדים - טיעון שאותו אני מקבלת לחלוטין. לגבי ההשתתפות בלינץ' - מה שבעצם אמרתי היה שבניגוד למה שכתבת, אני כאזרחית מן השורה לא חושבת שמעשה הלינץ' הברברי היה ''טבעי'' יותר מכיון שהתרחש בעיר שתושביה ערבים, ושיהודים במקרה הנדון היו ברברים באותה מידה. לא התייחסתי לטיפול של המדינה במעשה. בנוסף, כפי שטענו מגיבים מעליי, ישנו חוסר בהירות במאמר. ההתחלה שלו מאוד ברורה - אתה מוחה על ההתעלמות של המדינה מאירועים קיצוניים שונים במגזר הערבי והדרוזי ומביא דוגמאות. אבל אחר כך אתה מרחיב את הטיעון שלך יותר מדי ומתחיל לומר שערביי ישראל הם אזרחים סוג ב', פתאום משום מקום צץ לו הכיבוש והאזרחים שם הם סוג ג', וכו' וכו'. כמובן, זכותך לכתוב מאמר איך שבא לך, בייחוד מאמר שהוא יותר ''מחשבות'' מאשר מצע מפורט. עם זאת, בהנחה שאתה מעוניין לחלוק את דעתך עם גולשי האתר, מאוד קשה להגיב ביסודיות ולהקדיש מחשבה למאמר שחציו הוא זריקת דעות ללא ביסוס. אם הנחת היסוד שלך היא שברור לכולם שערביי ישראל הם אזרחים סוג ב' והמדינה מתעלמת משפיכות דמים בקרבם, הרי שאתה מפרסם מאמר כדי לשכנע את המשוכנעים ואין בכך צורך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מחבל ערבי שהיה נהרג במהלך פיגוע, היה זוכה לכך שמותו ייחקר, וכן שקולניק הוא דוגמה טובה, וגם קו 300". אני לגמרי לא משוכנע באמיתותה של הטענה הזו. לפני מספר שנים בודדות, בעיצומה של האינתיפאדה השנייה, ב. מיכאל כתב בטורו השבועי ב"ידיעות אחרונות" שהוא ראה מחלון משרדו (בת"א?) כיצד מחבל נורה בראשו לאחר הפיגוע שביצע. עד כמה שאני יודע, לא התעוררה חקירה בעקבות העדות הזו, ואם לומר את האמת, גם לא ממש אכפת לי מזה, שכן סה"כ - המחבל קיבל את מה שמגיע לו, "כשם שאדם מודד, כך מודדים לו". יתרה מזאת, לא שקולניק ולא קו 300 הם דוגמאות טובות. ראשית, כל העניין עם האדם ששקולניק רצח לא ברור במקרה הטוב, ומעורפל קשות במקרה הרע. לדברי שקולניק וחברו המתנחל, הנרצח היה מחבל, אבל הייתי שמח אם עדות חיצונית אובייקטיבית הייתה מצטרפת לקביעה הזו. ראה תגובות תגובה 17684 ותגובה 3441. שנית, הרוצחים מפרשת קו 300 לא היו המון מוסת ואספסוף זועם אלא היו נציגיה של מערכת הבטחון, שרצחו מחבלים כבולים. אבל העניין האמיתי וההד החברתי בפרשה זו, לפחות לדעתי, הוא מערכת השקרים ונסיונות ההפללה שנרקחו ע"י הרוצחים ועמיתיהם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |