בתשובה ל., 09/09/05 20:53
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 328901
נועה ו • בתשובה ל. שבת, 10/9/2005, 20:02
הוא שאנחנו כותבים בלי ניקוד.
וזה מה שמקשה על לימוד הקריאה למבוגרים.

דווקא לדוברי היידיש לא היתה צריכה להיות בעיה: חלק גדול מהם למדו עוד בחדר שקמץ אלף אa. אלא שבעוד שילדים קודם לומדים לדבר ואז לומדים לקרוא והם לומדים לקרוא עם ניקוד בשנים הראשונות, ממבוגרים מצפים די מהר לקרוא ללא ניקוד.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 328914
האייל הצעיר • בתשובה לנועה ו שבת, 10/9/2005, 21:03
פתח אלף אa.
קמץ אלף אo.

יש לציין שאין ניקוד ביידיש. שתי האלפים הן שתי אותיות (תנועות) נפרדות.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 328952
נועה ו • בתשובה להאייל הצעיר יום א', 11/9/2005, 0:06
כן. אבל מי שלמד בחיידר למד על מנת לקרוא חומש וסידור ועוד כהנה וכהנה, ושם יש ניקוד. לא על מנת לקרוא עיתון באידיש או את שלום עליכם בשפת מקור.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 329114
האייל הצעיר • בתשובה לנועה ו יום א', 11/9/2005, 17:00
בקיצור, הוא למד לקרוא עברית, לא יידיש.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 329155
נועה ו • בתשובה להאייל הצעיר יום א', 11/9/2005, 18:07
כן, אבל לא בהכרח לדבר עברית. כמדומני, עד היום מלמדים ככה במאה שערים.

ואני נוטה להאמין ששיטת הקמץ אלף וכו' מוכיחה את עצמה יותר משיטת הקריאה כמכלול.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 329160
נועה ו • בתשובה לנועה ו יום א', 11/9/2005, 18:11
משהו נוסף.
עם הילדים ההם התחילו בניקוד, ואחרי זה עברו לכתיב מלא בלא ניקוד, כמו באידיש. אחרי זה הם כבר היו צריכים לקרוא תלמוד, בלי ניקוד ובלי סימני פיסוק.
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 329161
האייל הצעיר • בתשובה לנועה ו יום א', 11/9/2005, 18:12
אכן, "לקרוא" זה לא בהכרח "לדבר".

לגבי הפסקה השנייה: השאלה היא האם החיידר הוא מבחן טוב לשאלה הזו. האם העובדה שילדים שלא מדברים עברית יכולים לקרוא בקלות עברית בזכות השיטה, אומרת שזו גם השיטה העדיפה עבור ילדים שכן מדברים עברית. אני נוטה להסכים איתך ולהאמין שכן.
איידישע שפראכע 329386
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ב', 12/9/2005, 18:11
הם בטח למדו קצת חומש, אבל בעיקר תלמוד, לדעתי. התלמוד הוא בעיקר בארמית, שהיא, כידוע, שפה אחות ליידיש. (יש להן אותו המבטא, לפחות...)
איידישע שפראכע 329391
קהלת • בתשובה לד.ק. יום ב', 12/9/2005, 18:34
כידוע למי ? יידיש שואבת את מקורותיה מגרסאות עתיקות של גרמנית, מהשפות הסלאביות ומעברית (בנוסף להשפעה הונגרית) תוך ריבוי דיאלקטים מקומיים. ארמית קרובה הרבה יותר לעברית מאשר ליידיש.
איידישע שפראכע 329408
ד.ק. • בתשובה לקהלת יום ב', 12/9/2005, 19:44
תנסי פעם לקרוא בתלמוד ותראי אם המלים בארמית לא באות לך במבטא יידישאי. נשבע לך, יידיש זה פשוט גלגול מאוחר של הארמית. (נו, ברוח אם לא בגנאולוגיה.)
איידישע שפראכע 329435
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 1:25
קראתי. שום דבר לא בא לי במבטא אידישאי.
אולי למדת אצל אידישאים?
איידישע שפראכע 329440
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 1:54
אני לא מדבר מניסיון אישי אלא מהתרשמות תרבותית. כנראה שהיא לא כללית כמו שנדמה היה לי.
איידישע שפראכע 329438
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 1:31
לא כל השפות שיהודים מדברים הן אחיות זו לזו.

הארמית היא שפה שמית. קרובה מאוד לעברית (ובטח שקרובה מאוד לעברית המודרנית, הואיל וחלק גדול מהמילים בעברית המודרנית מקורן בארמית).
וגם לגבי המבטא - לא ברור לי מאיפה אתה מביא את זה. ככל הידוע לי אי אפשר לדעת איך אבותינו בבבל ובא''י הגו את המילים, אך השערה פרועה שלי היא שאחינו במאה שערים לא הוגים את המילה שבת, למשל, כמו שאבותינו הגו אותה.

האידיש היא שילוב גרמנית ימי ביניימית עם עברית וארמית וקצת מילים מפולנית.
איידישע שפראכע 329439
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 1:51
טוב, ההומור שלי כנראה קצת הזוי מדי. ברור שהיידיש אינה באמת אחותה של הארמית. אלה שתי שפות מתקופות ואזורים שונים לחלוטין. סתם ניסיתי לשחק על העובדה שבאמת רוב התורה בימינו נלמדת במבטא יידישאי, ולכן גם פלפולים תלמודיים, שרובם בארמית, קלטו את הניגון הזה.
אבל יש גם דמיון בין שתי השפות (אם כי כמובן שאינו דמיון גנאולוגי). שתיהן מתאפיינות בדקדוד מאוד חופשי. כשקוראים בתלמוד קל לראות שחכמינו לא הקפידו על נטיות הפעלים והשמות, ואף לא היו עקביים במיוחד בשימוש שלהם. גם יידיש היא שפה עם דקדוק רופף, אתה יכול לעשות בה פחות או יותר מה שאתה רוצה וזה יישמע סבבה.
אני לא יודע מה המקור לתכונה המשותפת. ייתכן שזה העובדה ששתיהן התפתחו כשפות דבורות בלבד ולא כתובות, לצד העברית שהיוותה את השפה הכתובה.
די די די 329459
Wise-man Christmas • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 9:30
אני חושב שעשית יופי של דייסה .
הארמית הייתה השפה המדוברת בכל המזרח הקרוב, והייתה שפה חיה מאוד וכתובה מאוד (הברית החדשה למשל נכתבה בארמית כדי להגיע לתפוצה גדולה). מעמדה היה דומה למה שצרפתית היא עבור מדינות צפון אפריקה היום: כולם מדברים ערבית מוגרבית והרוב יודעים צרפתית ברמות שונות.
לארמית דקדוק מוגדר היטב כמו לעברית, עם בניינים וכללים ידועים. אם יש שגיאות (ואני חושב שאין) הם נופלות מחמת חוסר הידע של המשתמש, כמו שבימינו פוליטיקאים שמדברים אנגלית נופלים בשגיאות.
לדבי זה שרוב התורה נלמדת היום במה שאתה קורא מבטא יידישאי? פשוט תמיד שמעת ארמית מדוברת ע"י חרדים אשכנזים. אם תלך לישיבות של בית המשפט העליון תשמע הרבה ביטויים ארמיים יוצאים מפיו של השופט לוי שאינו דובר במבטא יידישאי.
די די די 329578
ד.ק. • בתשובה לWise-man Christmas יום ג', 13/9/2005, 17:40
כיום, למעט בכמה כפרים קטנים איפשהו בסוריה, אף אחד לא משתמש בארמית כשפה דבורה. אני מקווה שלפחות על זה אנחנו מסכימים.
היכן שרדה הארמית? כמובן, שרידים רבים שלה מהווים שכבה לא מבוטלת של העברית החדשה, אבל אלה הן בעצם מלים עבריות לכל דבר (עברית חדשה) שמקורן האטימולוגי הוא ארמי.
הארמית נוכחת בצורה הרבה יותר חזקה בישיבות. אני לא יודע מה היחס בין ישיבות אשכנזיות וישיבות אחרות. אבל הציבור החרדי, שמייצג תרבותית (כך נראה לי) את לימוד התורה במשרה מלאה, קשור רעיונית גם לשטייטל המזרח-אירופאי, וממילא לשפת יידיש.

לארמית, כשפה, כמובן שהיה דקדוק אחיד, שניתן היה להגדיר היטב. אבל כמו כל שפה, גם היא עם הזמן נפלה "קרבן" לתהליך של אנטרופיה, והחלו להיות בה הרבה דיאלקטים, והריבוי גרם לחוסר עקביות בשימוש בה. אני לא קורא לזה טעויות.
קל לראות כשמרפרפים על דף תלמוד (עדיף במהדורת שטיינזלץ או שוטנשטיין, שם הטקסט מנוקד, מפוסק, מתורגם לעברית ומוסבר. מומלץ) שהסגנון הוא מאוד "דיבורי".

דוגמא (מתורגמת מברכות ה ע"ב):
"אמר רבי יוחנן: נגעים ובנים אינם ייסורים של אהבה.
ונגעים לא? והרי שָנינו בברייתא:"...נגעים...(הם)...מזבח כפרה"
מזבח כפרה הם כן, ייסורין של אהבה הם לא.
ואם תרצה, אמור: זה לנו (בבבל) וזה להם (לבני א"י)"

זהו סגנון מאוד דיאלוגי. הטקסט המקורי לא מנוקד או מפוסק, ולכן יש צורך אמיתי באינטונציות כדי לפרש אותו (למשל, סימני השאלה). גם היידיש היא שפה עם אינטונציות מאוד אקספרסיביות, וייתכן שכאן הקשר.
די די די 329592
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 18:15
חרדים ספרדים לא לומדים גמרא?
דתיים לאומיים לא לומדים גמרא?
מה לגבי חילוניים בעלי עניין? הם עז?

באותה מידה תוכל להגיד שהטקסט בברכת המזון הינו בעל השפעה אידית צרופה, כי תמיד שמעת אותו בהגיה אידישאית, ולכן החרדים האשכנזים הם המייצגים (תרבותית) את המברכים את ברכת המזון באשר הם.

אגב, לימוד תורה במשרה מלאה הוא המצאה חרדית ארצישאלית. בשום מקום, גם לא בשטייטעל, לא היו כל כך הרבה אוכלי חינם ש"תורתם אומנותם".
בוי בוי בום 329601
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 19:27
האם את חושבת שהקשר בין יידיש לבין תלמוד הוא כ"ך מופרך או לא משמעותי?

הוא עובר דרך הציבור החרדי, שמבלה את זמנו בלימוד גמרא (כפי שהואלת גם את לציין בדרך כה מלבבת), וששואב רבים ממאפייניו מהשטייטעל (הביגוד, למשל, והעובדה שחלק ניכר מהם עדיין מדבר יידיש).

האם הקשר הזה הוא אמנם רק בראשי?
בוי בוי בום 329608
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 20:15
כן.
אבל איזה קשר יש בין גמרא ללבוש מהשטייטעל, או בין גמרא לבין לדבר אידיש?

התלמוד כתוב בארמית ובעברית.
בפירוש רש"י יש מילים בצרפתית ימי-ביניימית.

מה הקשר בין זה לבין אידיש?
ושוב, למה אתה מניח אוטומטית שגמרא = מזרח אירופה?
בוי בוי בום 329612
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 21:04
אני לא מניח שגמרא = מזרח אירופה, אלא שבתודעה הישראלית קיים קשר בין השניים. לא מדובר בקשר לוגי אלא אסוציאטיבי. אפרטו שוב:

א. גמרא <-> חרדים.
את בעצמך קישרת בין לימוד תורה במשרה מלאה לבין הציבור החרדי. לימוד תורה זה מתבטא בעיקר בגמרא. מכאן שהקשר בין גמרא לבין הציבור החרדי חזק יותר מאשר בין גמרא לבין אחד הציבורים האחרים שהזכרת (קשר בתודעה. אין כאן עניין של בעלות על התורה או משהו כזה).

ב. חרדים <-> שטייטעל.
לציבור החרדי מאפיינים רבים שמקורם בשטייטעל (היידיש עצמה, למשל). אמנם יש חרדים ספרדים, אבל אלה הצטרפו בד"ך למסגרות קיימות שנוסדו במזרח אירופה ואימצו את לבושם של האשכנזים(ולעתים אף את שפתם...). בכל זאת רוב (אם לא כל) החרדים הם או ליטאים או חסידים.

אני חושב שלגבי [ארמית <-> גמרא] ו-[שטייטעל <-> יידיש] אין לנו ויכוח. ומכאן ש-[ארמית <-> יידיש].

מה שחשוב לזכור הוא שאין כאן טענה על קשרים לוגיים בין המושגים. אני לא חושב שרק לחרדים יש בעלות על הגמרא או שהיהדות ה"אמיתית" באה ממזרח אירופה. הטענה שלי היא שבתודעה המושגים האלה מקושרים (לא שקולים). וזו לא טענה שניתן להוכיח או להפריך כאן. (את מוזמנת להסכים או לא להסכים.)
בוי בוי בום 329643
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ד', 14/9/2005, 0:46
מכשפות בוערות היטב. גם עצים. עץ צף במים. גם ברווזים. אם מישהו שוקלת כמו ברווז זה אומר שהיא עשויה מעץ ולפיכך מכשפה?
בוי בוי בום 329649
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ד', 14/9/2005, 2:14
בהחלט. את לא מסוגלת לזהות הוכחה תקפה כשאת רואה אותה?
בוי בוי בום 329721
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ד', 14/9/2005, 13:57
נועה, את מתעלמת מחלק די חשוב בתגובה שלי. אני מדבר על הפסקה הראשונה שבה ציינתי בפירוש (ולא בפעם הראשונה) שלא מדובר בקשר לוגי אלא קשר אסוציאטיבי, ועל הפסקה האחרונה שבה הדגשתי זאת שוב.
אבל התגובות שלך שוב ושוב מתעלמות מהעניין הזה. את באמת חושבת שהקשרים היחידים שניתן להגיד עליהם משהו הם קשרים לוגיים? זה נראה כאילו את מחפשת להתקומם ויהי מה.

הדוגמה שלך עם המכשפות והברווזים לא רלוונטית לדיון מאחר שהיא דנה בקשרי זהות. יש לך משהו אחר להגיד או שאפשר לעזוב את הפתיל הזה?
בוי בוי בום 329803
נועה ו • בתשובה לד.ק. יום ד', 14/9/2005, 22:42
גם הדוגמא שלי לגבי המכשפות והברווזים היתה קשר אסוציאטיבי.
בוי בוי בום 329846
ד.ק. • בתשובה לנועה ו יום ה', 15/9/2005, 2:10
אם כך אז הכל בסדר. מגניב. המשך נעים.
בוי בוי בום 329653
יובל רבינוביץ • בתשובה לד.ק. יום ד', 14/9/2005, 2:43
אולי מספיק כבר עם ה„שטייטעל” הזה?
היות שמדובר במלה ביידיש, אין שום סיבה שלא לכתוב אותה נכון: שטעטל. מקור המלה הוא גרמני.
בוי בוי בום 329719
ד.ק. • בתשובה ליובל רבינוביץ יום ד', 14/9/2005, 13:48
תודה וסליחה.
אני לא מדבר או קורא יידיש.
די די די 329582
ראובן • בתשובה לWise-man Christmas יום ג', 13/9/2005, 17:44
וריאציה על "חכם חנוכה"?
איידישע שפראכע 329603
רון בן-יעקב • בתשובה לד.ק. יום ג', 13/9/2005, 19:52
במקרה הייתי אתמול בספריה והצצתי בספר של ירדני שמישהו קישר אליו. היא כותבת שהכתב הקדם-כנעני התפתח מהכתבים האשורים והמצרים העתיקים. מהכתב הקדם-כנעני התפתח הכתב הכנעני (או שמא זה הפיניקי? כבר שכחתי אחרי יום) וממנו התפתח הכתב העברי והארמי. הכתב היהודי הוא הכתב העברי הקדום שנעלם בערך בשנת 70 לספה"נ. מהכתב הארמי התפתח הכתב היהודי וממנו התפתח הכתב העברי שאנחנו משתמשים היום.
איידישע שפראכע 329610
ד.ק. • בתשובה לרון בן-יעקב יום ג', 13/9/2005, 20:50
אכן סיפור פתלתל.
האם בכתב העברי הקדום היו 22 אותיות? הרי משערים שבפרוטו-שמית היו לפחות 28 עיצורים - שני סוגים של ח', שני סוגים של ז', שלושה צ', שני ע' (ובל נשכח את ה-שׂ השמאלית).

אבל כל זה היה כל כך מזמן...:)
איידישע שפראכע 329668
האייל האלמוני • בתשובה לד.ק. יום ד', 14/9/2005, 9:20
לא צריך לשער. בערבית נשארו שני ח, שני ד.
איידישע שפראכע 329685
ברקת • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/9/2005, 11:09
וגם שני ג' - השני ''אחורי'' יותר, כמעט מתקרב ל-ר'.
איידישע שפראכע 329722
ד.ק. • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/9/2005, 13:58
וגם שני ע' וגם שלושה צ' (פחות או יותר). העדות מהערבית היא אמנם זו שעל פיה משערים את הפרוטו-שמית. אבל היא לא מספיקה כדי להפוך את זה לוודאי. השפה הפרוטו-שמית כולה היא שפה משוערת בלבד.
איידישע שפראכע 329670
האייל האלמוני • בתשובה לרון בן-יעקב יום ד', 14/9/2005, 9:26
ולי זכור מקור אחר שצוטט בנשיונל ג'אוגרפיק שטוען שהכתב התפתח באופן עצמאי , דווקא ע"י אנשים פשוטים שלא רצו להסתבך בבסיס הרחב מדי של כתבי החרטומים וכתבי היתדות. לראייה (ראיתי את זה בתגובה נוספת כאן) האותיות נבחרו כראשיתן של מלים ע"מ להקל את הזכירה ואפילו צוירו כך: דלת ד, עין עתיקה מצויירת O, גמל דוצה לראש הגמל (תחשבו על גמא היוונית) וכן הלאה.
איידישע שפראכע 329529
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 15:26
''ככל הידוע לי אי אפשר לדעת איך אבותינו בבבל ובא''י הגו את המילים''.
ייתכן שיש אפשרות מסוימת כזאת. לפחות ברמה של דוברי ארמית כשפת אם בימינו.
איידישע שפראכע 329537
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/9/2005, 15:45
האם דוברי גרמנית כשפת אם הוגים את המילים כפי שגרמנים בני ימי הביניים דיברו?
ודוברי צרפתית?

אם כן מדוע בארמית דווקא ההגיה תשאר כפי שהיתה?
איידישע שפראכע 329540
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 15:53
את צודקת, כמובן. אין סיבה כזאת. אולי רק שירים מחורזים בארמית עתיקה (אם יש כאלה) יכולים להוסיף משהו.
איידישע שפראכע 329593
נועה ו • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/9/2005, 18:23
אם לשירים שבסוף אגדה של פסח כוונתך, כמדומני שאינם עתיקים כלל וכלל. או לחילופין - הם אכן עתיקים, אך לא עתיקים כמו שאר ההגדה.
איידישע שפראכע 329596
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו יום ג', 13/9/2005, 19:03
ודאי שלא התכוונתי לשירים של ההגדה - הרי אמרתי בעצמי, ''אם יש כאלה''.
איידישע שפראכע 329594
תשע נשמות • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/9/2005, 18:49
בחלק מהמקרים, לפחות, יש לבלשנים יכולת לשחזר כיווני התפתחות של הגיה (למשל - בהשוואת התפתחותם של ענפים שונים של השפה, צורות כתיב ואף שגיאות נפוצות וכן הלאה).

פגשתי פעם דובר ארמית כשפת אם (דוקא מעיראק). בקשתי ממנו לבטא את שמות האותיות, ואני יכול להבטיחכם שלא היה הרבה קשר בין האופן שהוא ביטא את השמות לאופן בו יבטאו אותן בבני ברק.
איידישע שפראכע 329626
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 13/9/2005, 23:39
מתי בכלל הומצא החרוז? לא רק בסביבות אלף למניינם?
איידישע שפראכע 329632
האייל האלמוני • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 14/9/2005, 0:00
האמת - אין לי שמץ. למה אתה חושב דווקא על אלף לספירה?
(דווקא "למניינם" מצא חן בעיניי. בעיקר מפיו של קיבוצניק אוכל שפנים מובהק - כוונתי, כמובן, לשפנים מסויה...)
איידישע שפראכע 329633
קהלת • בתשובה לנועה ו יום ד', 14/9/2005, 0:05
אתה מנסה לרמוז שמשה לא צעק "שאבעס" על אותו יהודי שהעז לחלל שבת (וזכה על כך למטר אבנים) ?

יש גבול לכמות הכפירה שאפילו חילוני הדוק יכול לסבול...
איידישע שפראכע 329639
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ד', 14/9/2005, 0:11
אתה מנסה לרמוז שנועה היא ממין זכר? והרי כבר נאמר במקומותינו - "נועה *בת* שבע עשרה".
חלילה 329730
קהלת • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 14/9/2005, 16:34
רק להוכיח שאינני קורא בד''כ את שם מחבר(ת) ההודעה.
חלילה 329734
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לקהלת יום ד', 14/9/2005, 16:42
מעניין. אני קורא בד''כ רק את שם מחבר(ת) ההודעה.
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 329805
נועה ו • בתשובה לקהלת יום ד', 14/9/2005, 22:49
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 329892
קהלת • בתשובה לנועה ו יום ה', 15/9/2005, 11:55
כן. (מצטער, אבל כשרק התחלתי לגלוש, טענו ששיעור הנשים ברשת הוא כחמישה אחוז. מתוכם שלושה היו ילדים שמתחזים לנשים. old habits die hard).
מצד שני מפריע לי מעט מאוד כשפונים אלי בלשון נקבה (מסתבר שסיומת ת לשם יכולה לגרום לדברים כאלו).
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 329918
נועה ו • בתשובה לקהלת יום ה', 15/9/2005, 13:54
אנשים חושבים שקהלת היא אשה?
הממ.
למה אני לא *באמת* מפותעת?

מתי התחלת לגלוש?
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330063
קהלת • בתשובה לנועה ו יום ו', 16/9/2005, 0:09
אי שם בראשית שנות התשעים (זה לא מרשים במיוחד לאור העובדה שאני מכיר מישהי שמשתמשת ברשת מעל שלושים שנה, אם כי אז לא ידעתי על הדבר).
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330065
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ו', 16/9/2005, 0:12
"מעל שלושים שנה"? בשנות השבעים הייתה רשת?
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330069
אורי גוראל-גורביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ו', 16/9/2005, 0:35
בטח.
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330435
דורון הגלילי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 17/9/2005, 20:54
רשת היתה. המחשבים אמנם היו מאבן, בסיגנון הפלינסטונס, אבל היתה רשת.
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330439
האייל האלמוני • בתשובה לדורון הגלילי שבת, 17/9/2005, 21:10
רשת דייגים, אתה מתכוון?
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 330441
ערן בילינסקי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 17/9/2005, 21:31
ולפיכך מניח אוטומטית שאת ההודעה כתב זכר? 329945
ד.ק. • בתשובה לקהלת יום ה', 15/9/2005, 17:01
כן, אפילו שאני יודע מי היה קהלת, עדיין ברגע הראשון אתה נתפס אצלי כאישה, ואז אני מתקן את עצמי.
איידישע שפראכע 329650
האייל האלמוני • בתשובה לקהלת יום ד', 14/9/2005, 2:16
"חילוני הדוק" פירושו "חילוני המשחק בדוק"?
חסרון משם, חסרון מכאן 335669
ד.ט • בתשובה לנועה ו שבת, 8/10/2005, 15:09
לכתיב הלא מנוקד ישנו החיסרון שציינת - ריבוי אפשרויות בקריאה. מי ששולט בשפה מצליח להבין מהר מתוך ההקשר, לאיזו אפשרות התכוון הכותב. אבל למתחיל, ילד שלומד לקרוא או מבוגר שלומד את השפה, זה קשה מאד - כי ההקשר לא תמיד מובן.

לכתיב המנוקד יש חסרונות אחרים - הוא מסורבל, מאט את הכתיבה בעט ומאט מאד (עד רמה בלתי אפשרית) את הכתיבה במחשב, וקשה לקריאה ללא זכוכית מגדלת.

לדעתי, לאור שני חסרונות גדולים אלה, ז'בוטניסקי ואיתמר בן אב"י צדקו בשעתם. כיוון שכיום הזמן פחות מתאים ללטיניזציה מלאה, יש מקום להנחיל בהדרגה נורמות של ניקוד חלקי מחייב. מה הכוונה? למשל, שכל תנועת i תסומן באופן עקבי בחיריק, או שכל ו"ו שאינה נשמעת תסומן בוּ או וּ. בדרך זו תצטמצם בעיית הרב-משמעיות מבלי להקשות מדי על הכותב ועל העיניים. הכללים שהצעתי הם רק להדגמה - יש לקבוע את הכללים על-סמך בדיקת קורפוס רחב של טקסט עברי, כדי שישיגו מכסימום תועלת. (כלומר יעזרו לפתור את בעיית הרב-משמעיות בכמה שיותר מילים).
החיסרון הגדול של הכתב שלנו 335688
האייל האלמוני • בתשובה לנועה ו שבת, 8/10/2005, 16:20
זה נכון, אבל אינני רואה את ההבדל גדול בין כתיב לא מנוקד בעברית, לבין הבתיב האנגלי - שכפי שכבר צוין כאן, בוא בלתי פונטי בעליל.
לא חסרון ולא נעלים 601850
יהודה שמחה ולדמן  (אתר) • בתשובה לנועה ו יום ג', 4/9/2012, 0:35
הכתב בסדר גמור, והניקוד (אותו יצרו חכמי המסורה) הוא הקישוט היפהפה של שפתינו הקדושה.
אני, מרוב הרגל, רואה בו יופי ושורשיות, אף שצורתו ממש מקרית - וזה ידוע.
הוא כל כך יפה, עד כי אני אומר לעצמי, כי אם אכתוב ספר אי-פעם - אנקד אותו לחלוטין.

ובאשר לאנגלית, השפה הבילאומית הידועה בעולם - פיתחתי שיטת ניקוד פונטית מדויקת המבוססת על ניקוד המסורה
היפהפה שלנו, עם תוספת וריאציות קלות, ומאפשרת קריאה מדויקת היטב של רוב מילות האנגלית, באומדן של +95% מהמלים בשפה
כולה. הניקוד יכול להופיע תחת האות, מעליה ובתוכה, בנוסף לסימנים מיוחדים המאפשרים ריכוך/קישוי עיצורים,
וגם סימן השקטת עיצור שאינו נהגה כלל.
כל הדרוש הוא שינון ראשוני של העיצורים והתנועות כולם, ומעבר לספרים מנוקדים מראש בידי מגיהים השולטים
בשפה זה-מכבר.
הרעיון הכביר הזה מבוסס על הלימוד המסורתי של עברית בניקוד, שרק הוא מאפשר היום זכירה תת-הכרתית כבירה של
המלים השונות בעברית. אני מבטיח לכם, בילדותי לא האמנתי שניתן לקרוא עברית ללא ניקוד, ולא האמנתי לרגע שגם
אני אקרא בעתיד כך, רק מן הזכרון העצום הטמון במוחו של כל אדם.
השיטה מיועדת מגיל צעיר ומעלה ללומדי אנגלית, ומאפשרת חתימת כל מלה נלמדת לעד במוח.
אני מחכה ליום בו אפרסם אותה להמונים, כי זו הפרנסה בה אני רוצה לעסוק, אי"ה.

לסיכום, העברית בסדר, חבר'ה, ואף ניתנת לשימוש כאור לגוים. אז אין צורך להתחנף לעולם ככה.

העולם לא משנה את שלו, אנחנו כן?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות