|
לכתיב הלא מנוקד ישנו החיסרון שציינת - ריבוי אפשרויות בקריאה. מי ששולט בשפה מצליח להבין מהר מתוך ההקשר, לאיזו אפשרות התכוון הכותב. אבל למתחיל, ילד שלומד לקרוא או מבוגר שלומד את השפה, זה קשה מאד - כי ההקשר לא תמיד מובן.
לכתיב המנוקד יש חסרונות אחרים - הוא מסורבל, מאט את הכתיבה בעט ומאט מאד (עד רמה בלתי אפשרית) את הכתיבה במחשב, וקשה לקריאה ללא זכוכית מגדלת.
לדעתי, לאור שני חסרונות גדולים אלה, ז'בוטניסקי ואיתמר בן אב"י צדקו בשעתם. כיוון שכיום הזמן פחות מתאים ללטיניזציה מלאה, יש מקום להנחיל בהדרגה נורמות של ניקוד חלקי מחייב. מה הכוונה? למשל, שכל תנועת i תסומן באופן עקבי בחיריק, או שכל ו"ו שאינה נשמעת תסומן בוּ או וּ. בדרך זו תצטמצם בעיית הרב-משמעיות מבלי להקשות מדי על הכותב ועל העיניים. הכללים שהצעתי הם רק להדגמה - יש לקבוע את הכללים על-סמך בדיקת קורפוס רחב של טקסט עברי, כדי שישיגו מכסימום תועלת. (כלומר יעזרו לפתור את בעיית הרב-משמעיות בכמה שיותר מילים).
|
|