בתשובה לHadar Aviram, 02/09/05 7:39
327328
האייל האלמוני • בתשובה לHadar Aviram שבת, 3/9/2005, 13:17
judicial discretion=אקטיביזם שיפוטי=חקיקה שיפוטית=רודנות שיפוטית
משוואה בלי נעלם 327354
האייל המודאג • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 3/9/2005, 15:52
שיוויון לא מדוייק=סיסמא בלי הסבר=תגובה לא עניינית=דמגוגיה
משוואה בלי נעלם 327356
האייל המודאג • בתשובה להאייל המודאג שבת, 3/9/2005, 16:08
סליחה על הבוטות, אבל הייתי שמח מאוד לו היית מפרט קצת יותר, ואם אפשר - מנמק.
משוואה עם 2 נעלמים 327540
האייל האלמוני • בתשובה להאייל המודאג יום א', 4/9/2005, 18:53
הסבר:
בגישה הפורמליסטית הקלסית מקובלת המשוואה F*R=D כאשר F=FACTS R=RULES ו-D=DEECISION כלומר השופט מקבל 2 קבועים והוא למעשה רק מצהיר על התוצאה השיפוטית או מגלה אותה ולא "ממציא" אותה. הגישה שהגיעה אחריה בתורת המשפט שנקראת הריאליזם האמריקאי חלקה על שתי ההנחות הסמויות במשוואה הנ"ל וגרסה שיש אי ודאות (כלומר משתנים) גם בפירוש של הכללים וגם בקביעת העובדות. ע"פ גישה זו השופט קודם קובע את התוצאה המשפטית ואז מוצא דרך לנמק אותה באמצעות החוק והעובדות. לדעתי כיוון שהשופט גם כך לא ממש מסתמך על החוק כדי להגיע לתוצאה (אלא להפך) מה שהחוק שיקבע עונשי מינימום יעשה למעשה הוא להגביל את יכולת השופטים להסתמך על החוק בהנמקתו כדי לסטות מכוונת המחוקק (לגבי שיקול דעת שיפוטי (judicial discretion) ההבחנה שנעשית בדר"כ היא בין שק"ד חזק לחלש (חלש=יישום נורמה משפטית, חזק=בחירת הנורמה המשפטית). סטייה מכוונת המחוקק במידה גבוהה מספיק (כמו עבודות שירות לאנס וכו') הינה התערבות בהחלטות של רשויות אחרות (עקרון הפרדת הרשויות) שהיא ההגדרה לאקטיביזם שיפוטי. כיוון שהשיטה המשפטית הישראלית היא בה יש תקדים מחייב, אקטיביזם שיפוטי של ביהמ"ש העליון (שהוא המקל ביותר מבחינת עונשים) גורם לכך שפסיקתו היא למעשה חקיקה שיפוטית בניגוד לעקרון הפרדת הרשויות שאומר שהכנסת היא זאת שצריכה לחוקק חוקים (גוף נבחר). כאשר ביהמ"ש מחוקק בלי כל הסמכה לכך לדעתי יש בכך פסול (גם אם זה קצת דמגוגי לקרוא לזה רודנות). באופן כללי שקול הדעת השיפוטי בארץ שלפי המקובל הוא שק"ד חזק הוא חסר תקדים בהשוואה לשיטות אחרות בשיטה הקונטיננטלית אסור לשופט לקבוע שום דבר בניגוד אלא בהתאם לחוק, ובשיטה של המשפט המקובל שאנו כביכול שייכים לה, מותר לשופט לקבוע תקדימים אך כאשר נחקק חוק אין לשופט יכול להתעלם ממנו (אצלנו בית המשפט כבר פסל חוקים, והוא מתעלם מחוקים ע"י פירושים "מרחיבים" על בסיס קבוע).
נעלם עם שתי משוואות 327549
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 19:15
נשים רגע את האותיות בצד ונדבר על מהם החוקים הללו. עקרון התקדים המחייב מתייחס ל*הלכות* משפטיות. "מחירונים" של ענישה, כל אימת שהם בגבולות הקבוע בחוק (עונשי מינימום ומקסימום) אינם בבחינת חקיקה שיפוטית, אלא תופעה סוציולוגית. מובן שכשיש מחירון, נוח לשופטים ולצדדים (שעושים עסקאות טיעון מתוך היכרות עם המחירון) להיצמד אליו.

אני לא בטוחה ש"שקול הדעת השיפוטי בארץ שלפי המקובל הוא שק"ד חזק הוא חסר תקדים בהשוואה לשיטות אחרות", וודאי שלא בהשוואה לשיטה האמריקאית, שאליה אנחנו מנסים, ככל הנראה, להידמות בהצעה הזו. השיטה האמריקאית מעניקה כח רב בהרבה לחקיקה שיפוטית של ממש, כלומר, קביעת הלכות ולאו דווקא קביעת המחירון.

במקום לעסוק בהגבלת שיקול הדעת השיפוטי בכל הנוגע לקביעת הלכות עקרוניות במשפט ציבורי, עוסקים בהגבלתו במקום שבו לא תהיה ביקורת ולא יהיה רעש, כיוון שההגבלה תחמיר את מצבה של הקבוצה החלשה.

נו, ועכשיו אני באמת חייבת להפסיק לקשקש. הגיעה העת לארוז מזוודות. מחרתיים חוזרים לארץ הקודש. :)
? 327432
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 3:46
גם לי ההשוואות לא ממש ברורות. שיקול דעת שיפוטי בקביעת העונש אינו מוביל בהכרח לאקטיביזם שיפוטי. לבתי המשפט בישראל תמיד היה שיקול דעת בגזירת העונש, ורק באמצע שנות השמונים החלה מגמה של אקטיביזם שיפוטי, וגם אז, הנטייה לעשות שימוש בחקיקה שיפוטית לא היתה בכלל בהליכים פליליים, אלא דווקא בתחומים חוקתיים ומנהליים. בכל הקשור להליכים פליליים, פרשנותם של בתי המשפט היתה מוגבלת, וגם, באופן פחות או יותר עקבי, שמרנית.

הצעד הזה דומה מאוד למה שעשו בארה"ב בשנות השמונים בעקבות עליית תיאוריות ימניות-שמרניות בשיח הפנולוגי: אז טענו ששיקול הדעת הבלתי מובנה מייצר אי שוויון, והבניית שיקול הדעת תיצור just deserts. כפי שאפשר לראות היום ממדיניות הענישה האמריקאית, השוויון וההבנייה המיוחלים לא הושגו: מה שקרה קודם בבתי המשפט ממשיך לקרות, ומתרחש במקביל על שולחן הדיונים הבלתי פורמליים בעסקאות טיעון.

ברור לי שעבור מי שסבור שענישה מחמירה מביאה להרתעה כללית, ועבור מי שסבור שענישה כזו היא חשובה או ראויה מבחינה מוסרית, התיקון הזה מבשר טובות. אני לא נמנית על הקבוצה הזו, ולכן התיקון הזה מטריד אותי. מטריד מאוד.
? 327433
הדר אבירם • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 3:53
תוספת: מה שבמיוחד מטריד אותי - ובכך אני אולי מסכימה עם אילן, המגיב למטה - הוא החנופה לתקשורת ולשדולות למיניהן באמצעות המושג "מכת מדינה".

ראשית, אני מתקשה להבין מה ההבדל בין "מכת מדינה" ובין "הרתעת הציבור", כך שהחלפת המושגים זה בזה נראית לי מכבסת מילים חסרת משמעות.

שנית, אני חוששת מאוד מהדרכים שבהם המחוקקים, הפעילים מטעם והשופטים יחליטו "מכת מדינה" מהי. התקשורת תצטרף לחגיגה ופתאום כולנו נדע ש"לאחרונה יש תופעה" כזו או אחרת ונקבל את זה כנתון בלי לשאול שאלות. יש לי הרגשה - מבוססת על חקיקה בישראל ובארה"ב שהונעה על ידי פאניקה מוסרית כתוצאה ממקרים פרטיים - ששכיחות, יעילות הרתעה ותגובה ציבורית, ופילוח סוציו-דמוגרפי לא ישחקו כאן שום תפקיד.

הוראת החוק הזו תנציח את המצב לפיו אם לובי קולני מספיק יחליט להקים צעקה גדולה מספיק - בלי קשר למציאות, אם אפשר בכלל לדעת מהי המציאות במצבים כאלה - ייוצר שיח מבוהל ואלים סביב משהו שאנחנו לא ממש יודעים מהו, והוא יניב מדיניות בעייתית, יקרה ומיותרת.
? 327440
האייל האלמוני • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 8:57
"השיח הפנולוגי"? "הבנית שיקול הדעת"? אנא הסבירי.
? 327452
הדר אבירם • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 4/9/2005, 10:08
השיח הפנולוגי: התכנים, הנושאים והצורות המתעוררות בדיון בענישה (penology).

הבניית שיקול דעת: כותרת החוק שאנו דנים בו. יצירת קריטריונים המגבילים את שיקול הדעת השיפוטי.
? 327454
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 10:11
הקריטריונים המוצעים לא ממש מגבילים את שיקול הדעת. הם מגדירים את ''ברירת המחדל'' של הענישה, אבל מתירים לשופטת לחרוג ממנה בתנאי שתנמק את החריגה.
? 327476
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 4/9/2005, 11:23
האם עד היום שופטים נמנעו לנמק את מתן העונש? אני חושב שהעניין הוא למעשה הפוך, שיהיה "לגיטימי" מבחינה ציבורית להעביר ביקורת על שופט שחרג מברירת המחדל.
? 327494
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום א', 4/9/2005, 14:24
כמובן שהשופטים מנמקים גם היום, אבל אין שום קנה-מידה שמחייב התייחסות, מלבד שני הקצוות של טווח העונשים המותרים. עכשיו מכניסים מדד נוסף: המחיר המומלץ לצרכן.
? 327523
הדר אבירם • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 4/9/2005, 17:40
''מדדים אוטומטיים'' יש גם היום, ומי שלא מכיר את הנושא יופתע לשמוע עד כמה בפשיעה ''רגילה'' ונפוצה נוח לשופטים להיצמד לחומרת העבירה ולעבר פלילי כמדדים. זה כמובן קורה במיוחד בעבירות שבהן קל לשופטים לאמוד את חומרת העבירה (המחקר שלי מצא מתאם כזה בענישת עריקים בבתי דין צבאיים). העניין הוא שאנחנו שומעים מהתקשורת בעיקר על תיקים ייחודיים ויוצאי דופן, שסביבם מתנהל כל הרעש.

המשמעות המעשית של ההצעה הזו לא תהיה יותר אחידות בענישה ממה שכבר יש. היא תהיה עונשים יותר חמורים. מי שחושב שזה טוב, יהיה מרוצה. אותי זה לא משמח.
? 327529
הדר אבירם • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 18:16
והנה כמה לינקים למכורים:

זה האתר הרשמי של הוועדה המקבילה לוועדת גולדברג בארה"ב. המחקרים שלהם כמובן טוענים שהפערים בענישה קטנו.

והנה ההנחיות לשופטים - לא המצאנו את הגלגל:

מחקרים בלתי תלויים טוענים שהפערים הבין-גזעיים, ופערים אחרים, לא קטנו כתוצאה מהבניית שיקול הדעת - בין היתר כי הפערים מלכתחילה לא נבעו מענישה אלא מגורמים שנכנסים לתמונה הרבה לפני הענישה:

כשיש אי שוויון - הוא מושג באמצעות אופציית החריגה מהכללים, וגם אז הוא מוביל להקלה עם נאשמים לבנים ומחונכים:

איך אפשר להשתמש במנגנונים כמו "מכת מדינה" כדי ליצור אפליה? הנה דוגמא - ההתייחסות האמריקאית השונה לקראק וקוקאין:

יצירת הקווים המנחים היתה חלק משינוי אקלים כללי בשיח הקרימינולוגי לכיוון של החמרת ענישה, כתוצאה מההתנגדות העולה לשיקום בשנות השבעים והשמונים על ידי הימין השמרני, ולאו דווקא כתוצאה מאיזו שאיפה ליצור שוויון:

http://www.abtassociates.com/reports/3871.pdf (במיוחד עמוד 21).

כמובן שההחמרה הזו משפיעה פחות על עבריינות צווארון לבן:
? 327577
האייל האלמוני • בתשובה להדר אבירם יום א', 4/9/2005, 23:11
המשמעות המעשית של ההצעה הזו, שתביא כמובן להחמרת העונשים, תחמיר עוד יותר גם את מצב הנענשים. הצפיפות בבתי הסזוהר בארץ היא כבר היום כזו, ששביתת אסירים אלימה וקטסטרופלית למדי היא כמעט בלתי נמנעת.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות