|
||||
|
||||
אני מבין קטן במדעי החברה ומבין עוד יותר קטן בכלכלה, ולכן התגובה הזו לוקה בהצגה שטחית ופלקטית של הנושא. אני חושב שאתה צריך להיות זהיר כשאתה קורא למשטר "פשיטסטי," כי נראה שהעמדות אותן אתה מייצג קרובות יותר לרוח ואפיון פשטיסטי. למשל, ג'ורג' מוסה כותב ב"מבוא לבריאת הפשיזם" במונחים שקרובים מאד למונחים תאולוגיים. הוא כותב על תפיסת "המציאות 'כנצחית'...[שיש] להרוס את הסדר הקיים כדי שאמיתוֹת ה Volk או האומה יוכלו לנצח, וכך לקומם את המוסר המסורתי." היטלר דיבר על תנועת ההמונים שמשחררת את האדם ומוציאה אותו מבית המלאכה, שם הוא מרגיש קטן, כדי להיות מוקף "באלף אלפי אנשים בעלי אמונה זהה." היסוד הפולחני-קאלט חיוני לאידאולוגיה הפשיסטית כמאצעי לביות ואילף רוח השיחרור המתפרצת. היסודות הליטורגיים והקאלטיסטיים מאפשרים לרכז את האנרגיות לכיוון האמיתות הנצחיות. בדומה למסורת של טכניקה דתית מבית המדרש הנוצרי (והיהודי?), יש לתעל את האקטיביות הפשיסטית כדי להניע תהליך של פעילות יעילה ולהלחם בכאוס שנובע מיצרים לר מבוקרים. כך הכמיהה הפשיטסית אל "החוש הקיבוצי," וההמנעות מ "התוהו ובוהו של הנשמה," הדריכה אותם לערוצים לאומניים, בשמה של הקהיליה שאיננה "יצירה מלאכותית אלא חלק מ'רוח'." השאיפה שלך למשטר תאוקרטי רב-חסד שמשולב ברוח התנדבותית והרגשת אחריות ומאפשר לאדם לממש את יכולתיו במסגרת שוק חופשי, מריח גם מאותה "חברה קורפורטיבית" שמוסוליני בנה באיטליה הפשיסטית. האידאולוגיה הפשיסטית עומדת על המעמד הבינוני-בורגני והדרך הטובה ביותר ליעל את השאיפות הבורגניות ואת התוצר הכללי של האומה היא באימוץ שיטות ניהול קורפורטיביות, ולהדים "מדינה קורפורטיבית". אולם, המטרה הראשונית של חברה (corporation) איננה רווחת האדם אלא מיקסום רווחים. לשם כך יש צורך שעובדים יצייתו להנהלה, (כמדומני שיש פן של שיתוף עובדים-הנהלה, ואז אני חושב שהעובד נדרש לציית לכללי החברה ומטרותיה), במטרה להגיל את הרווחים. מכאן אפשר להניח שמשטר קורפורטיבי יתייחס לעובדים כאל אמצעי יצור וישתדל להקטין את העלות ולמקסם הכנסות. דוגמא שטחית זה יבוא של עובדים זרים זולים מצד אחד, והקטנת ההשתתפות בביטוחי בריאות מצד שני (הציניקנים יאמרו, הקטנת עלויות גורמת לפליטת עובדים וכדי להקטין את עלויות הרווחה של מי שלא משלם עבורה, מוטב שיעלם לגמרי). |
|
||||
|
||||
הפאשיזים לפי מיטב הבנתי היא ראיית האומה או המדינה כמעל בני האדם - כמטרה בפני עצמה ולא כאמצעי. הביטוי המעשי של העניין הוא ניהול חייהם של אנשים על ידי השלטון. לכן, המבחן הגדול של מדינה, האם היא פאשיסטית אם לאו, היא האם השלטון שולט בחיי האזרחים למען הכלל? האם היא מנהלת בתי ספר למען איזו מטרה נעלה? האם היא מסבסדת מפעלים ו/או דורשת רשיונות לכל דבר ועניין? האם מותר למדינה לגזול בתים של אזרחים והאם החיילים מצטווים למלא את הפקודה הזאת למען "הדמוקרטיה"? לעומת זאת, במשטר תורני, הגם שכולנו מצווים לקיים את המצוות ולפעול למען מטרות נעלות, המדינה אינה כופה דבר ואינה מחייבת ציות. אדם שאינו רוצה לתרום, אינו מחוייב לתרום מעבר לסכום מינימלי לקופה הקהילתית של שכונת מגוריו. עליך להבדיל בין דברים רצויים הנעשים מרצון חופשי לבין דברים הנכפים על ידי המדינה. |
|
||||
|
||||
יש יותר פארמטרים למשטר פאשיסטי מ"המדינה מעל לעם". זה לא המבחן הגדול.. זה ראיה מאוד סלקטיבית שלך. דוגמאות: " * המפלגה היא המדינה המפלגה הפשיסטית היא היחידה המותרת ואליה שייכים כולם. המפלגה חופפת למדינה. " זו הסיבה שהיה די מפחיד שמרכז הליכוד ניסה למנוע את ההתנתקות.. "התנגדות לדמוקרטיה, קומוניזם וליברליזם." - נו באמת.. " * המלחמה היא הגילוי הנעלה ביותר של האדם ומייצגת ערכים חיוביים ככוח, גבורה, הקרבה וכדומה. הפשיזם אינו מאמין בשלום. מדינה שאינה נאבקת תתנוון ותיכחד. מלחמה שומרת על חוסן וכוח ומבטאת גבורה, עוצמה ואומץ." you keep using that word, I don't think it means what you think it means.
|
|
||||
|
||||
בדרך זו לא ניתן לעשות כל השוואות. צריך לבחור את העיקר, והעיקר הוא "המדינה מעל לכל" ודרישה לציות מלא. אם אתה הגון, אתה תגנה כל שימוש של המילה פאשיזים נגד המתנחלים, הרי הם עוד פחות דומים לפאשיסטים. |
|
||||
|
||||
"בדרך זו לא ניתן לעשות כל השוואות. צריך לבחור את העיקר, והעיקר הוא "המדינה מעל לכל" ודרישה לציות מלא." מה זאת אומרת "בדרך זו לא ניתן לעשות כל השוואות"? לבחון מה ההגדרה של המונח ולהוכיח לך שאתה מתעלם מרוב המשמעות של הפשיזם? העיקר הוא לא המדינה מעל לכל, זה אחד ממספר פארמטרים שמגדירים משטר פשיסטי. זו דמגוגיה די זולה מצדך. "אם אתה הגון.." ואתה כאילו *כן* הגון? אתה (ולא מעט מאנשי הימין) השתמשת במונח פשיזם בצורה דמגוגית ולא הגונה, ונראה לי שהוכחתי לך את זה - וזאת עוד שלכאורה הסכמתי איתך לגבי "המדינה והמנהיג מעל לכל" - ולא.. אני לא מסכים איתך גם בעניינים אלו. "...אתה תגנה כל שימוש של המילה פאשיזים נגד המתנחלים, הרי הם עוד פחות דומים לפאשיסטים." המתנחלים אינה קבוצה הומוגנית. אתה השתמשת במונח פשיזם, ואתה טוען שדומים עוד פחות.. מה זאת אומרת "עוד פחות" - על פי הפארמטרים חלקם (לא כל המתנחלים, כאמור, זאת לא קבוצה הומוגנית) דומים הרבה יותר.. - המדינה (האדמה) מעל לכל - מנהיג (הרבנים) שמגדיר את החוק לצרכיו - לא כולם שווים (ערבים? הלו?) - קידוש המלחמה - התנגדות לליברליזם ולדמוקרטיה (הפרת חוק שהתקבל במדינה דמוקרטית). |
|
||||
|
||||
1) אצל הדתיים המדינה אינה מעל לכל אלא התורה. ממילא, סעיף ראשון יורד. הטענה שהמתנחלים מאמינים שהאדמה מעל לכל היא טענה שקרית של שמאלנים 1. 2) המנהיג אצל הדתיים לא מגדיר את החוק לצרכיו. התורה קבועה ומנהיגים דתיים אינם מספרים פתאום שבעצם מותר להם לשדוד בתים של אנשים למען האדרת הישיבות או למען השלום. מי שעושה זאת אלו הם נוטלי האתרוגים בקיץ ושופטי בית משפט עליון אשר משתמשים בחוק ככל העולה על רוחם. פעם הם מונעים הקמת גדר הפרדה כי מישהו יצטרך לסוע יותר מדי כדי להגיע לשדה שלו, ופעם מכשירים הרס יישובים בלי להותיר זמן להקמת בתי קבע חלופיים לפני הגירוש. 3) אין מדינה בעולם בה כולם שווים. יש הבדל בין אזרחים ללא אזרחים. 4) המתנחלים אינם מקדשים את המלחמה אלא את חיסול האוייב הקם עלינו לכלותינו. 5) מי שמתנגד לסירוב פקודה הוא דמוקרט טוטאליטריסט מהסוג של הדמוקרטיה העממית בסין. על הפרת חוק תשאל את מרטין לותר קינג. את הפגמים שאתה טוען שיש במתנחלים אתה בעצם מדביק להם. הכי מצחיק זה דרישתך שהמתנחלים יצציתו לחוק שהמנהיג העביר בעזרת שוחד לצרכיו האישיים - שכן אחרת הם פאשיסטיים. 1 יש שמאלנים דתיים שאומרים שהם מעדיפים את עם ישראל על פני ארץ ישראל. אותם אנשים תמכו בגירוש אנשים מבתיהם ובחימוש גדודי טרור. ממש אוהבי עם ישראל. |
|
||||
|
||||
") אצל הדתיים המדינה אינה מעל לכל אלא התורה. ממילא, סעיף ראשון יורד. הטענה שהמתנחלים מאמינים שהאדמה מעל לכל היא טענה שקרית של שמאלנים 1" צודק! סליחה, טעיתי פה (לא ציניות). לא האדמה, התורה. התורה מעל לכל - מעל לחרויות אישיות, כמובן. שכנעת אותי באמת. צודק. זה באמת שונה לגמרי (כן ציניות). חה. חה. |
|
||||
|
||||
5) כן, בטח. המתנחלים הם ממשיכי הדרך והמורשת של מרטין לותר קינג. טוב שלא הזכרת את גאנדי (המהטמה, לא הטרנספריסט) ואת האימא תרזה באותה נשימה. |
|
||||
|
||||
לדעתי, אתה צודק: המתנחלים הם לא פאשיסטים. ואני מרגיש שכשמישהו מכנה אותם כך, הוא למעשה מתכוון בדבריו לאידיאולוגיה טוטאליטרית אחרת, שנולדה לא רחוק ממולדת הפאשיזם, אבל בגלל סיבות שונות - היסטוריות, תרבותיות וחברתיות - הוא מעדיף להימנע מלומר את מה שהוא באמת חושב. הפאשיסטים האלילו את המדינה ושמו אותה ואת חוקיה מעל לכל, כשהדגש העיקרי היה על נאמנות בלתי מוגבלת למדינה. כך, יהודים איטלקים רבים הצטרפו למפלגה הפאשיסטית והעריצו את מוסוליני. הנאצים, לעומת זאת, האלילו את הגזע, הדם והמוצא האתני והפכו את אלה לאינדיקציות לתכונות אופי, לנאמנות למדינה ולקבלת אזרחותה. המתנחלים, אמונים על התפיסה "אתם קרויים אדם, ואין אומות העולם קרווים אדם" 1, מאמינים - גם הם - בזכויות יתר לעם מיוחד ועליון על אחרים, בזכותם לגזול משאבים ככל העולה על רצונם ובטיהור אתני (וכי מה הוא טרנספר?). הנאצים טוו לעצמם היסטוריה מיוחדת, ושאפו לחזור לימי העבר: לימיהם של השבטים הגרמנים הברברים והפגאניים. בשונה מהפאשיסטים, הם לא ביטלו את האמונה הדתית, הם רק המירו אותה לאמונה ניאו-פגאנית ולתיעוב הנצרות (במיוחד הקתולית) והיהדות. הפתעה: גם המתנחלים והדתיים-לאומיים מתרפקים על עבר - קרוב ורחוק - הזוי לחלוטין. הפאשיסטים העריצו את ההתקדמות המודרנית ואת הפיתוח הטכנולוגי (המשורר פיליפו תומאסו מרינטי, למשל, טען שהפאשיזם הוא המשכו הטבעי של הפוטוריזם). הנאצים, לעומתם, חיו בעולמות מיסטיים ופנטזו על "רייך אלף השנים", על הקמת אימפריה ענקית במזרח ועל גאולה. אצל הפאשיסטים - המדינה היא העיקר; אצל הנאצים והמתנחלים המדינה היא כלי למימוש שאיפותיה של התנועה. כשהכלי לא עובד כמו שצריך, יש לנפץ אותו. הקיום הוא בנאמנות לאידיאלוגיה, וכל חריגה מכך היא כבגידה. לא שהפאשיזם היה הצלחה מסחררת: אידיאולוגיה שמאמינה ש"מדינה שלא נלחמת היא מדינה מנוונת" היא מתועבת לחלוטין, אבל עדיין יש הבדלים גדולים בינה לבין הנאציזם. 1 אחד מיני רבים: תלמוד בבלי, מסכת יבמות, דף סא, עמוד א: |
|
||||
|
||||
שכחת לציין את אחת התכונות האופייניות לנאצים: הכפשת יריבים בעזרת שקרים על מנת להצדיק את גרושם, נטילת רכושם וחימוש גדודי נקם שיהרגו בהם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי כלום. במשטר תורני מצד אחד אנחנו מצווים לקיים את המצוות, מצד שני המדינה לא כופה כלום ולא מחייבת ציות ומצד שלישי אתה כן מחוייב לתרום סכום מינימלי. תחליט - האם אנחנו חייבים לפעול לטובת הכלל או לא חייבים? בכל מקרה, אני מציע להקים מדינה אולטרה-דמוקרטית חדשה על פי העקרונות שאתה מציע שבה אף אחד לא מחוייב לכלום (כל עוד זה לא פוגע באחר) פרט לתשלום "סכום מינימלי" לקופה הקהילתית של שכונת מגוריו (שבתורה תעביר את זה למשרד האוצר שמבצע חלוקה נבונה יותר של המשאבים): ה"סכום המינימלי" יהיה 1,000,000 ש"ח לחודש, אבל מתוך התחשבות אין קץ נלך לקראת מי שלא יהיה מסוגל לשלם את זה ונסתפק באחוז כלשהו מהמשכורת שלו (אולי נקרא להקלה הזו "מסים"). העיקר שהכל נעשה מרצון חופשי ולא נכפה על ידי המדינה. |
|
||||
|
||||
מכיוון שאתה מכיר כבר את דעותי לגבי המדינה, ומצד שני אני יודע שאתה מהמתדיינים הרציניים, איני יודע אם להתייחס אליך ברצינות. אם אתה רוצה לדון באופן ענייני אתה מוזמן לחזור אלי. |
|
||||
|
||||
אני רוצה, בתור התחלה, להבין מה אמרת בהודעה שאליה הגבתי, כי מה שכתבת שם נשמע לי כסותר את עצמו. האד אבסורדום שהבאתי בהודעה הקודמת שלי בא להראות עד כמה משונה נראית לי הדרישה שלך לתשלום של ''סכום מינימלי'' כשבאותה נשימה אתה מדבר על ''לא כופים כלום''. |
|
||||
|
||||
הפסקה אליה התייחסת מכילה כלל ופרט ואכן לא לגמרי מתחבר. התורה אכן נותנת בידי המדינה כח, היא אינה אנארכיסטית. אולם היא מגבילה את הכח לענייני ביטחון (חיצוני ופנימי בלבד). זכותה גם לגבות מיסים לצורכי קיום מנגנוני השלטון ולצורך קיום צבא, משטרה ובתי משפט. אבל המדינה איננה מנהלת את חיי האזרחים. היא איננה "עוזרת" להם למצוא עבודה ואיננה מעודדת מפעלים. היא איננה עוסקת ברווחה וצדקה בחינוך ובריאות. היא גם איננה אחראית על כך שהאזרחים ישמרו את המצוות והיא אינה רשאית להפעיל כפייה בכיוון זה. על מנת שלא יבואו אלי שוב ושוב עם הציטוט "כופין על הצדקה", הבהרתי שאכן יש עניין של כפייה על צדקה, אולם זה לא נוגע למדינה אלא לקהילה שכונתית. הסכומים שם הם גם מוגבלים לעד 5% מההכנסה וגם אמצעי הכפייה המשמשים לגבייה צריכים עיון (ייתכן שהסנקציה היחידה שאפשר להפעיל הוא סוג של חרם/ מניעת שירותים ממי שאינו משלם). לסיכום: כשאמרתי לא כופים כלום התכוונתי למדינה ולעניינים אזרחיים. ברור שהמדינה כופה בענייני ביטחון. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שההתמקדות בענייני כסף מפספסת את העיקר. היות שהמדינה תהיה תורנית, משמע שההלכה תהיה חוק מדינה. ההלכה, למזלה הרב, מעולם לא היתה חוק מדינה (אינני מתכוון לתקופת בית ראשון). אם ההלכה תהיה חוק מדינה, ההומוסקסואליות תהיה פשע שדינו מיתה. אי שמירת שבת תהיה פשע שאת דינו יומר לנו יעקב. מה יקרה במקרה של רומן בין שני אנשים נשואים ? |
|
||||
|
||||
1) נשואים זה לזו? 2) הבהרתי וחזרתי והבהרתי שאין זו תפקידה של המדינה לכפות על האזרחים קיום מצוות. שלא כמו החילונים הצבועים אשר מעמידים לדין פלילי על ביגמיה אבל אין להם טענות לאדם שמנהל משק בית ללא נישואין עם 20 נשים, אני דורש שהמדינה לא תתערב כלל (לטוב או לרע) במעמדו האישי של אדם ובקשריו האישיים. תוכל אולי להסביר לי למה במדינה האוטופית שלך אסור לאח ואחות להתחתן? |
|
||||
|
||||
ידעתי שתשאל אם נשואים זו לזו. לא. כתבתי רומן. לכל אחד יש משפחה משלו והם מנהלים רומן. אם החוק במדינה יהיה ההלכה היהודית, מי שיעבור עליו -יהיה עבריין פלילי. קח דוגמה מאיראן, ערב הסעודית ואפגניסטן של הטאליבן. זה מה שיהיה כאן. יש בהסטוריה דוגמאות למדינות שהדת היתה גם חוק המדינה. ראה את ז'נבה של קלוין, סובונרולה וכו'. אתה יכול להצהיר כמה שאתה רוצה שזו תהיה דמקרטיה עם חוקה -הלכה יהודית. החוקה הזו איננה דמוקרטית בהגדרה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |