בתשובה לאביב י., 26/08/05 11:29
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הם לא, הם חיוניים להבנה שהתפיסה המודרנית היום (למעשה זה עיוות תפיסתו של מיעוט עשיר) היא בת חלוף, בעוד דברים מסויימים הוכיחו עצמם כארוכי-טווח. מילא לנסות לפסול תגובה שלמה בביקורת, אבל פשוט לחתוך אותה ולהגיד שהיא לא רלוונטי, זה קצת לא רלוונטי. א. ישראלים הם הכי פתוחים והכי סבלניים (לפחות במרכז) כלפי מה שכינית ''שוליים'', לפחות מכל העמים איתם יצא לי לבוא במגע (שזה די הרבה). ב. כמובן מבוטל ע''י א. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. אשמח אם תפרט איזה 2-3 דוגמאות מהעמים שבאת איתם במגע. ההערכה שלך נשמעת מפתיעה ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמריקאים למיטב ראייתי הם תמיד מאוד פוליטקלי-קורקט, אבל אין יותר מדי סיכוי שהם יכניסו את השונה הביתה או יתנו לו עבודה. (אמריקאי זה לא ניו-יורקי, אני מדבר על האזרח הממוצע). הערבים הם מאוד הומו-פוביים בנוסף לאי-אילו ניואנסים גזעניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי כבר שאמריקאי זה לא ניו יורקי, אבל עדיין הוא יכול להיות קליפורני. והמדינות הסקנדינביות, למשל, סובלניות בהרבה מאיתנו. וכך גם חלק מהמזרח הרחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא הבנתי שהסקנדינבים שהם די אנטיפטים כלפי כולם (כולל עצמם, חוץ מהאורגיות בקיץ), אם כי אני לא דובר מנסיון, אלא מהכרות אם אחת (שזו טענתה). לגבי המזרח, אתה בטח חושב על הודו, יפן לדוגמה מאוד מנומסת כלפי זרים ומאוד ''ליברלית'', אבל גם מאוד גזענית בתחומים רבים (כלפי זרים, בני תערובת וקוראנים). ממי שלא מתאים לתבנית המאוד מסודרת שלהם (כגון הומלסים, יש שם מעט מאוד כאלו) הם פשוט מתעלמים. אני ממליץ בחום על ''אחי היאקוזה'' של פרופסור יעקוב רז בתחום (זה בנושא אחר, אבל הדים של מה שאני כותב ניכרים שם). סין גם כן נחשבת לגזענית למדי, אם כי אני חושב שאנו לא ממש מבינים את המנטליות שלהם ולכן קשה לי להגיד איך הם מתיחסים למיעוטים פנימיים (חוץ מלדרוס אותם עם טנקים ולרדוף אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תן לי להבין - הדים של כתיבתך ניכרים ב"אחי היאקוזה" של פרופ' יעקב רז? (ובלי קשר - אורגיות זה לא רק בקיץ. בשביל מה הם המציאו סאונות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הדים של הרעיון שהבאתי נמצאים גם בספרו (לא ממני כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבולת שלי בסאונה פינית (יבשה) טובה היא לא יותר מרבע שעה וגם זה בלי לזוז. כמה זמן בדיוק נמשכות האורגיות האלו ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך ליברלי ביפן? למשפחתי המצומצמת היה ועדיין ישנו הכבוד לטעום גזענות (או יותר נכון 'שנאת הזר') בשני המקומות אליהם אתה מתייחס. בעוד ה'גזענות' הישראלית מתמקדת בדת ולא בגזע, הרי שה'גזענות' היפנית נמצאת ברובד החיצוני של המראה הפיזי וברובד היותר משמעותי של המטען התרבותי. הפחד/שנאה מהזר קיים בכולנו, אני מקווה שתסכים איתי. עם זאת צריך לזכור שיש הבדל בין סתם גסות רוח לאומית כמו בישראל או צרפת למשל לגזענות אמיתית. אם תשווה את הטיעונים ל'גזענות' היהודית לטיעונים אשר משמיעים קבוצות לאומניות ביפן אולי תתפלא עד כמה הם זהים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה מתבטאת הגזענות היפנית כלפי משפחתך? (ודווקא קובלת ציין בהחלט שהיפנים גזענים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די מסכים עם קהלת, גם עם האמירה שהיפנים גזענים. אני טוען שני דברים עיקריים 1. בעצם מי לא גזען? 2. גזענות היא תופעה שבאה לביטוי בצורות שונות, חלקן מסוכנות וחלקן בכלל לא ויש חזיבות להבחין בגזענות הנובעת משנאה וכזו הנובעת מפחד שהם שני דברים דומים אך לאו דווקא זהים. ה'גזענות' כאן נובעת בעיקר מפחד אותו מטפח השלטון כבר יותר מחמש מאות שנים. אין כאן גברים עטופים סדינים צהובים אשר תולים 'לא יפנים' על עצים או מציתים מבנים של קהילות מיעוטים. הפחד מתבטא בחיי היום יום כאשר אתה נתקל (לא לעיתים קרובות) במוכר בחנות אשר מתחיל לרעוד ולמלמל 'שמע ישראל' בגרסה המלוכסנת רק בגלל שהחלטת לקנות אצלו ולא אצל שכנו בר המזל. ברבים מהמקרים, עם הזמן, הפחד נעלם ככל שהחיכוך גובר עד שאין שום הבדל בינך לבין יפני אסלי. אבל אז אתה מגיע למחיצה הנסתרת והמשמעותית יותר אשר לא רבים מצליחים לחצות אותה, המחסום התרבותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכל זאת - במה אתה, או ילדיך, הרגשתם את הגזענות הזאת? (אינני חולקת עליך - פשוט מעניין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ילדים עדיין אין. כמו שהסברתי, לא נתקלתי כאן בגזענות של שנאה כפי שמוכרת לנו מגלוחי ראש גרמנים, פוליטיקאים אוסטרים וגם קבוצות יהודיות מסויימות. כן נתקלתי בזקנות שעדיין מפזמות לנכדים את שיר הערש שהולך בתרגום חופשי בערך כך 'אל תנעלי את הנעליים האדומות ילדה שלי פן הברברי הלבן עגול העיניים יחטוף אותך' כן קראתי את הנאום של מושל טוקיו, אחד הפוליטיקאים החזקים והפופולריים ביותר ביפן, שאמר שבזמן אסון טבע, על המשטרה למקד את מאמציה במניעת ביזה על ידי המוני זרים חסרי תרבות. כן ישנה התמרמרות בקהילת הברברים על חוקים חדשים אינפנטילים במסגרת המלחמה בטרור המחייבים למשל כל זר להציג דרכון בזמן הצ'ק אין במלון. איך פקיד הקבלה יבחין בין יפני לקוריאני ומה יעשה אדם בעל חזות ברברית תושב יפן? ולמה הם לא מודים שהתקפות הטרור ביפן בוצעו עד כה רק על ידי יפנים? ההבלטה בתקשורת של עבירות פליליות המבוצעות על ידי זרים על אף שמספרן היחסי נמוך מיחס מספר הזרים החיים ביפן. השלטים המופיעים על בתי עסק מעטים, במיוחד בצפון יפן האוסרים על כניסת זרים (כאן למרבה החלחלה אני עוד מגלה הבנה מסויימת). חידוש המכירה של הספר 'סמבו הכושי הקטן' לקול מחאת הקהילה השחורה אשר בתגובה החלה להוציא לאור ספר מקביל בשם little yellow jap. בקיצור, לא משהו מסוכן אבל בהחלט מעורר דאגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת נשמע די בעייתי. את עניין בתי העסק לא הבנתי - מה מפריעים להם זרים דווקא שם? ויש שם קהילה גדולה של שחורים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג לגבי גודל הקהילה. הבעיה על פי הבנתי קיימת בעיקר במספר אונסנים הנמצאים לאורך קווי התעבורה הימית הצפונית. מלחים רוסיים נכנסים לקודש הקודשים של ההגיינה היפנית עם בקבוק וודקה, מפליצים ועושים פיפי בבריכה. הקליינטורה המקומית עוזבת ולבעלים נותר להחליט אם הוא הולך על פשיטת רגל או הנהגת מדיניות עסקית שלא מבוססת על פי סי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הסובלנות הזאת באה לידי ביטוי? מרשים ל"מוזרים" ול"ההם" האלה להסתובב חופשי ברחובות בלי רצועה? אתה מתמוגג מן הפתיחות והפלורליזם שיש בחברה שלנו. נבדוק את העובדות: אמהות ואבות בוחרים להניף סכין על בנם הצעיר, למרות שלטקס הדתי אין שום משמעות עבורם ולמרות שיש להם אפילו דעה לא ממש חיובית כלפי הנחיצות של האקט עצמו (זו דרך עדינה לתאר את המצב בו אם מתחילה להחליף צבעים, ליבב ובורחת לחדר אחר כדי לא לראות - כאילו אם לא רואים אז זה אולי לא באמת קורה). הם בוחרים לעשות זאת בכל זאת ומנמקים זאת פעמים רבות ע"י לחצים שהופעלו עליהם ממשפחתם המורחבת, ע"י חשש להתנכרות כלפי הילד מחבריו לגן וממשפחתו המורחבת וע"י חשש מהתנקלות לילד בחייו הבוגרים (אין ספק שיהודיות הגונות לא יגעו בו עם מקל והחברים לאוהל בטירונות יוסיפו לנער המתבגר כמה שריטות חדשות בנוסף לאלו שהיו שם מאז גן החובה). לי זה לא נשמע כמו תאור שמפאר את הישראלים כ"הכי פתוחים והכי סבלניים". חוץ מעניין הברית, יש עוד לא מעט דוגמאות (אשר אליהן התיחסתי בעבר - תפקיד השירות הצבאי בחברה הישראלית, תפקידה של האורתודוכסיה והחתונה הדתית, ועוד) שמדגימות את החיבה המקומית להציב בפני הפרט את הברירה "או שתתקנפרם או שאתה רומז לנו שאתה לא רוצה להיות אחד מלשנו (ואז אנחנו ממש נעלב)". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שתתקנפרם"... איפה עדי סתיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה איך שהצלחת ליצור פה הקבלה יפה בין החברה הישראלית לבין ''אוז''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל כך הרבה פאסיב אגרסיב, נראה לי ש''הסופרנוס'' זה קצת יותר דומה (ראה ערך ''אמו של...''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יותר חשבתי בכיוון של אונס קבוצתי בכלא. אפשר ''חומות של תקווה'' אם אתה מעדיף. אבל ''אוז'' לדעתי יותר מוצלח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי הנאנס ומי האונס בהקבלה הזאת? אני לא חושב ש"אונס" זו מילה המאפיינת בהצלחה את האופן בו החברה הישראלית נוהגת לכפות התנהגות על פרטיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שלא ראית מספיק ''אוז''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסובלנות באה לידי ביטוי ביחס מאוד אוהד לקהילת ההומואים, בקבלה מוחלטת של אימהות בודדות (מצטער, חד הוריות זה אולי תקף אצל הנוצרים, אני נוטה להאמין שהיה גם אבא באיזה שהוא שלב בתהליך), שמאלנים קיצוניים ביותר מקבלים במה ולא זוכים לניכור חברתי, שלא לדבר על משתמטים למינהם, שמהווים נורמה במקומות מסויימים במרכז. גם הערל האחד שהיה לי במחלקה לא קיבל קיטונות של ביקורת, למעשה הוא ניצל את זה לקצת תשומת לב ותו-לא. לגבי המילה, זה ניתוח מעוות של המציאות. רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא ולא מחשש לניכור (וגם לחלק החילוני, יש חשיבות לטקס), אם כי אין ספק שלאפקט העדר יש השפעה כתמיד. לגבי המשפחה, יש להם זכות מלאה להפעיל לחץ ואין זה מהווה פגיעה בפלורליזם של המדינה, במידה ויש חשש הוא בלתי מבוסס ברובו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לגבי המילה, זה ניתוח מעוות... (של המציאות?)." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אין מראים לו לאדם (אתה) אלא מהירהורי ליבו'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחלה אמרה. אם כי התוספת שלך קצת מקלקלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נכון ש''רובו המוחלט של העם עושה את זאת מרצונו המלא'' אחרת לא היה עושה את זה. יש ליספקות לגבי המקור של הרצון הזה. אם יצא לך, תעשה משאל קטן בקרב המועמדים לביצוע ברית מילה בבניהם. תן להם סצנריו-תרחיש- שבו חצי מהעם כבר לא נימולים. שאל אותם לאיזה חצי הם מצטרפים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"רובו המוחלט של העם עושה זאת מרצונו המלא" לא דיברנו על הרוב והוא בדיוק הדבר שאיננו נושא הדיון. אני שמח שלפחות אתה מודה שיש כאלה שעושים זאת שלא מרצונם המלא. אני פשוט שואל את השאלה המתבקשת: מדוע יש כאלה ומדוע אלו הנימוקים האפלוגוטיים שהם מעלים כדי להצדיק את המעשה? אם הסביבה הישראלית כה פתוחה, סובלנית ותומכת, מדוע הם בוחרים לעשות זאת בניגוד לרצונם וכיצד אתה מסביר את הנימוקים שהם מעלים (נימוקי ה"אם זה היה תלוי בי לא הייתי עושה זאת, אבל כופפו את ידי/אני חושש מהיחס שיקבל ילדי בעתיד/ידעתי שאם לא אעשה זאת זה יגמר בערעור היחסים המשפחתיים")? אתה יודע מה? אם אתה כל כך משוכנע שהחברה הישראלית היא כל כך סבלנית, אז אנחנו בעצם יכולים להסכים. יש לשכנע את החותכים שלא מרצון, באמת אותה אתה מציג כאן - אין להם שום סיבה לחשוש כל כך מתגובתה של הסביבה, אין הם צריכים לחשוש מכך שהסבים והסבתות יתנכרו לנכד שלהם בגלל סיבה שכזאת ואין הם צריכים לחשוש מ"מה יעשו לילד בגן ובשירות הצבאי" - זה הרי הכל בראש שלהם. לא באמת רוצים, שלא יחתכו - החברה סביבם תקבל את בחירתם בהבנה וסובלנות אין קץ. אין ספק שזכותה של המשפחה ללחוץ. לא אמרתי שום דבר כנגד זכותו של מישהו ללחוץ על בני משפחתו ולא אמרתי שום דבר על "פגיעה בפלורליזם של המדינה". הביקורת שלי היתה כלפי תרבות (לכן המילה "זכות" לא ממש רלבנטית). במילים אחרות: זה בהחלט כשר אבל בהחלט מסריח. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |