 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעיה ראשית שכל ניכוס שלך את החוקה האמריקאית: המרד של המושבות האמריקאיות כנגד אנגליה היה תחת הסיסמא "No taxation without representation" - כלומר - מותר לקחת מיסים, אבל בתנאי שמקבלים ייצוג במוסדות המדינה. אם כן, אי אפשר לראות במדינה שנותנת לך ייצוג "שודדת" כהגדרתך, רק משום שהיא גובה מיסים. לאכוף או להגן זה אותו דבר. כשהמדינה אוכפת את זכותך לחיים, זה אומר שהיא מונעת מאחרים להרוג אותך. כשהיא מגינה על זכותך לחינוך, זה אומר שהיא מונעת מהזולת (ההורים שלך, למשל) מלמנוע ממך את החינוך שאתה זכאי לו. כל אדם חי בחברה שהיא "מדינה" ברמה זו או אחרת. זה יכול להיות שבט, או פוליס, או כל דבר שיכול להחשב כקודקס של נורמות וחוקים המחייבים קבוצה ברורה של אנשים, פלוס ריכוז של כוח שיכול לאכוף את החוקים הללו. לכן הרעיון שיכול להיות אדם שאין לו "זכות" למדינה הוא חסר משמעות. אין אדם ללא מדינה. אין לי מושג למה אתה מתכוון כשאתה אומר ששבטים "פרימיטיביים ואלימים", כהגדרתך, אינם מקימים מדינות. יש להם חוקים, יש להם צבא (לא סדיר, אבל מילואים, לכל הפחות), יש להם רשות שילטונית (זקן השבט, הצ'יף) - מדובר במדינה בקנה מידה קטן, בהתאם לגודל האוכלוסיה בשבט, מצד אחד, ושיקולים של משאבים, שמונעים הצטרפות של שבטים רבים יחדיו, או התיישבות במגורי קבע. בקיצור, כהרגלך בקודש, אתה מוכיח בורות בכל מה שקשור לנושאים עליהם אתה מדבר. אתה שקול לאותם חכמי יהדות שידעו את הגמרא לפני ולפנים, אבל לא הבינו מהחיים שלהם בעולם האמיתי, ולכן המציאו המצאות כמו הטענה שכינים נוצרות מתוך הלכלוך שבשיער... הטענות רוויות השנאה שלך, אפילו יובל יסכים איתי, אינן ראויות לתשובה. עוד דבר לגבי הזכויות - אתה טוען שבאופן טבעי יש לאנשים רק זכות לרכוש. זה מעניין, כי בדיוק אתמול קראתי פירוט של המאפיינים הזהים של *כל* התרבויות האנושיות שנחקרו עד פרסום אותו הספר (אמצע שנות ה-80). בין המאפיינים הללו היה אמנם רעיון הרכוש, אבל גם רעיון ה*חינוך* (זכות טבעית, זוכר?), טאבו על גילוי עריות (כתבתי על זה מאמר פעם), ועוד כמה דברים נאים שאינני זוכר כרגע. אז אם זה מופיע בכל תרבות אנושית, איך אתה יכול לטעון שזה לא טבעי? ובאשר להערתך האחרונה - כל מדינה בעולם, בלי קשר לדעותיה הכלכליות, גובים מיסים. תמיד. אין מדינה שלא גובה מיסים, משום שמדינה לא יכולה להתקיים ללא הכנסות. אין לה משמעות במצב כזה. אתה רוצה לקרוא לזה שמאל? טוב, אז כל האנשים שהקימו את ארצות הברית אינם אלא שמאלנים שודדים. תהנה בעולם הקטן שלך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גילוי עריות הרבה יותר אוניברסלי בתרבויות קדומות מהאיסור על גילוי עריות. (מישהו זוכר את הווצרותם של בני עמון ומואב?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני אגיד לך... קשה לי להאמין שגילוי עריות (במובן של הורה עם ילדו, לא במובן של אח ואחות, ובעצם אולי גם במקרה זה) הוא נפוץ בקרב תרבויות אנושיות. בניגוד למה שנכתב במאמר, הטאבו הזה לא נוצר "בשחר האנושות", אלא הרבה הרבה לפני זה. זכור לי מקרה שקראתי עליו בו שימפנזה צעיר ניסה להזדווג עם אימו, וזו נאלצה לנער אותו מעליה בכוח. עד כדי כך היא סלדה מהרעיון של גילוי עריות. שימפנזה. עוד בנושא ראה גם במאמר שכתבתי באייל בעבר: דיון 31 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לי להאמין שמהירות האור היא אותו הדבר בכל מערכת ייחוס. לצערי, ניסויים רבים של סטודנטים לתואר ראשון מוכיחים זאת שוב ושוב. ואין המקרה תמיד מעיד על הכלל. (תלוי איזה כלל) אגב, לצערי אתה מציג טיעונים דומים גם בכתבה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה שלא קראתי את המאמר עד תום ובעיון (הייתי בעבודה), ואולי עדיף באמת שאני אקרא את כולו. רק אציין שהמקורות שאני מצטט אינם אותו מחקר בודד כביכול עליו מדבר המאמר, ומכאן שהוא, לפחות מבחינתי, אינו מבוסס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי (שוב, חפיף. מאמר די מייגע), ולמען האמת - המאמר הזה לא אומר כלום. אני דיברתי על גילוי עריות בשני המובנים שציינתי - אח-אחות, והורה-ילד. המאמר הזה לא רק שמדבר גם על דוד-אחיין ובן-דוד-בת-דודה (שדי מגוחך לדבר עליהם במושגים של גילוי עריות. נישואי בני-דודים נחשבים לדבר נפוץ ומקובל באזורנו), אלא אפילו על מקרים של קיום יחסי מין עם אנשים שכלל אינם חלק מהמשפחה (מה שכותב המאמר מכנה ''גילוי עריות עקיף''). אני מעולם לא טענתי שיש טאבו על ניצול מיני של ילדים. זו תהיה טענה מגוחכת, אבל כל עוד המאמר שהבאת אינו נוקב במספרים, הוא לגמרי בלתי רלוונטי, שכן אי אפשר לדעת אם הוא מתייחס למה שאני מדבר עליו או לא. אני לא אכנס אפילו לדיון בכמה שהפסיכואנליזה של פרויד היא משענת קנה רצוץ לכל טענה. זה בכל מקרה לא רלוונטי. מה שכן חשוב הוא שבכל התרבויות שהוצגו במאמר (שאף אחת מהן אינה תרבות קדומה - הן כולן תרבויות בנות זמננו) עצם המעשה הוא טאבו - גם אם עושים אותו, כל המעורבים מרגישים צורך להסתיר זאת. כלומר, הטאבו קיים, גם אם המעשה מבוצע. הנורמות של החברה רואות במעשה דבר שלילי ואסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתייחס לסוף דבריך. לפי המאמר, בתרבויות ההודית והערבית שהוזכרו שם, לפחות, המעשה לא היה טאבו, אלא היה נורמה. במקרה ההודי, קיום שלטון קולוניאלי בריטי אפשר את סיום המצב המחפיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא היה נורמה. זה היה מתבצע הרבה, אבל מצויין שם שיש טאבו חמור על אזכור הדבר בציבור. הבנות הנאנסות אמורות לשתוק, ולא לספר על מה שנעשה להן. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |