בתשובה לOren Malberger, 15/06/05 8:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
(בלי לינקים) שיעור התחלואה ב- NEC בקרב פגים הוא 1%-8%; מתוך 15,000 פגים בשנה, מדובר בכמה מאות. מתוך החולים, שעור התמותה הוא 20%-40%. הזנה בחלב אם מורידה את הסיכון לחלות באופן משמעותי. אם למשל אפשר יהיה לחסוך 100 חולי NEC בשנה (ואם נקבל את המספר 200,000$ שהוזכר קודם לכן כעלות הטיפול לחולה), מדובר בחסכון של 20 מליון $. מזה צריך להפחית את עלות הטיפול הנוסף ב- 20-40 פגים נוספים שישארו בחיים (בערך $20,000 לפג?), אבל נראה שמהעודף אפשר עדיין להקים את הבנק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. יש איזה הסבר מדוע בתי החולים לא הקימו את בנק חלב אם עד עתה? 2. אני מבין שיש מוסד וולונטרי כזה של החרדים. מה אפשר ללמוד מן הנסיון של המוסד הזה מן הבחינה הכלכלית? מה לגבי ההצעה להקים מוסד כזה כגוף כלכלי עצמאי? (לתורמות ינתן תשלום צנוע והקונים יצטרכו לשלם סכום מעט גבוה יותר שיכול להיות ממומן ע"י חוק הבריאות או הביטוחים המשלימים). נראה רעיון רע להקים את המוסד הזה כעוד אחד מן השרותים הקורסים של מערכת הבריאות. (ע"ע בנק הדם). נ.ב. הנימוק השיוויוני (העניים יתנו והעשירים יקחו) נראה לא משמעותי במציאות. כל החברה שלנו בנוייה על יחסי גומלין לא שוים בין אנשים. אם יש כאן עוד דרך להעביר כסף מלמעלה למטה, תבורך. מה גם שנראה שעניין ההנקה הוא עניין בריאותי ואופנתי ולא נראה שדוקא העשירון העליון יזדקק יותר מאחרים לשרות הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מנחש: או שזה דורש תקנות של משרד הבריאות; או שמדובר בתחשיב כלכלי: העלויות יפלו על בית החולים, והחסכון לתקציב המדינה. לבתי חולים לא משתלם להשקיע ברפואה מונעת. 2. עד כמה שאני יודע הגמ"ח בבני-ברק מנוהל בהתנדבות, כך שאין לו נסיון "מן הבחינה הכלכלית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. דוקא לכך כיוונתי. קיומו של הגמ"ח במידה והוא מפעל של ממש ולא ניפוח תקשורתי מרמז ש: א. לא מדובר בטכנולוגיה רפואית יקרה מאוד. ב. יש די הרבה מתנדבות. הצלחה של הגמ"ח מלמדת שאפשר לנהל בנק חלב רווחי ויציב. המחיר שישולם לתורמות והמחיר לצרכנים לא יהיה כזה שיהפוך את העסק לתואם של תרומות כליה. נראה לי שהפתרון הרצוי הוא דוקא הקצבת סכום ראשוני להקמת הבנקים והפיכת בנקי חלב האם למרכזי רווח בבתי החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מספר יתרונות של האוכלוסייה החרדית בהקשר זה: 1. מפעלי גמ"ח הם שכיחים מאוד באוכלוסיה החרדית, והאוכלוסיה מורגלת בהשתתפות במבצעים כאלה. 2. כמות הנשים היולדות והמניקות הוא גדול מאוד יחסית. הנקה מקבלת עידוד מיוחד באוכלוסיה החרדית (כדרך יעילה למניעת ההריון הבא), ולכן נשים רבות שמחות להמשיך את ההנקה כמה שיותר (ותרומת חלב היא דרך מצוינת). 3. אחד הסיכונים המשמעותיים (אני מניחה) הוא התפשטות של זיהומים (יש זיהומים רבים שיכולים לעבור בחלב אם). כשמדובר באוכלוסיה סגורה, אתה מוכן לקחת הרבה יותר סיכונים (הנשים הצרכניות הן חלק מאותה הקהילה) מאשר כאשר מדובר באוכלוסייה הכללית (כמו שתעדיף מנת דם ממישהו שאתה מכיר). סעיף זה לדעתי גם רלוונטי לפער שבין מפעל התנדבותי לא מסודר, לבין מפעל מסודר ומפוקח, שאמור לתת מענה גם לשאלת הבטיחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על כך שבודאי מאחורי הארגון עומדים כמה משוגעים לדבר התורמים מזמנם ודואגים שהארגון יעבוד. מכל הסיבות הללו אני חושב שלהקים עוד שרות הנסמך על כספי הציבור ועל תורמות חלב מתנדבות מבטיח הקמת עוד מוסד שאחת לשנה נשמע שעומדים לסגור אותו בגלל קיצוץ תקציבים/מחסור בתרומות/מחסור בתורמות. יתכן שבמקרה הזה, זה גם מיותר מפני שאין סיבה לא להקים אותו כמוסד עצמאי המתקיים מכספי צרכניו ואפילו יכול לפצות בסכום צנוע את התורמות על טרחתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שחזרתי והגבתי לך- מתן תמורה לתרומת חלב יפגע בילדים של נשים משיכבה סוציו-אקונומית נמוכה ויגרום למציאות שבה ילדים X משרתים ילדים Y. זו לא הכוונה וחייבים להשמר מתוצאות כאלו מזעזעות. הסיבה השניה היא שלא הכל הוא כסף. אז כן- אם הייתי לוקח את זה על עצמי אולי הייתי עושה מיליונים- אבל כמו שבנק זרע או בנק דם צריך להיות עסק שלא למטרת רווח אלא מלטרת הצלת חיים- כך גם בנק חלב האם. לא כל דבר צריך להמדד בדולארים. יש דברים שגם כסף לא יכול לקנות... ועוד סיבה- מה איכפת לי שמהכסף לא יהנה יזם X או ספק Y, אלא כל תושבי מדינת ישראל שזקוקים להעלאת תקציב הבריאות, החינוך, התשתיות וכן הלאה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שבנק החלב צריך להיות מנוהל ע''י בתי החולים והרווח צריך ללכת אליהם (לא גורמים פרטיים). הרווח יהיה ככל הנראה צנוע למדי (אם בכלל), אחרת כבר מזמן היזמה הפרטית היתה נכנסת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובתי חולים זה לא מספיק טוב: 1. שיקולי הכספים שלהם לחלוטין לא משקפים את צרכי הציבור אלא את העסק הכלכלי שלהם. 2. בתי חולים אמורים להיות לקוחות של בנק החלב ולא ספקים. הספק חייב להיות המדינה כדי לאפשר אחדות ארצית בפיקוח, בחלוקה ובתנאי הזכאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לבתי חולים לא, אבל לקופות חולים כן. אולי צריך לגלגל את הכדור אליהן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבמחירים האסטרונומיים שבנק הדם גובה מבתי החולים על כל מנה ומנת דם, הוא די משגשג כלכלית. האם הם באמת על סף קריסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקריסה היא כנראה חלק ממצבו העגום של מד''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד קצת נתונים: ישנם מחקרים הטוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטרוקוליטיס נמקית (Necrotising Enterocolotis), ובקיצור NEC היא תסמונת הנגרמת מנמק חד במערכת העיכול, כתוצאה משילוב הגורמים הבאים: חוסר בשלות של מערכת העיכול, הזנה אנטרלית (=הזרמת המזון ישירות לקיבה או למעי הדק), והפרעות נוספות דוגמת אלח דם (=ספסיס, זיהום דם) והפרעות בזילוח המעיים (=בפעולות הדיפוזיה המתרחשות במעיים). המחלה מאופיינת בראש ובראשונה בתת-ספיגת סוכרים של המעיים, וסימניה הקליניים הם שלשולים ויציאות רכות (כרבע מהחולים), בטן תפוחה (כ-70%), שארית קיבה (מזון בלתי מעוכל שנשאר בקיבה, כשליש מהחולים), דם טרי בצואה (כ-80%) וסימנים קליניים של ספסיס (כמחצית החולים). זוהי מחלה זיהומית קשה, נפוצה בפגיות ומסוכנת להתפתחות מערכת העיכול של הפגים ולהבראתם (הגעתם למצב בריאותי סביר, המאפשר אישפוז במחלקות *שאינן* מחלקות טיפול נמרץ). מתוך מיליון המרכז הרפואי קפלן: http://www.kmc.org.il/index.asp?id=125 אנטרוקוליטיס נמקית = NEC = Necrotizing Enterocolitis אחד הסיבוכים במערכת העיכול (המעיים) בפגים נקרא אנטרוקוליטיס נמקית. הסיבוך הזה נגרם כנראה משילוב של המצאות חיידקים ומזון במערכת העיכול, אספקת דם לקויה למעיים וחסר בשלות של מערכת העיכול בפגים. במהלך המחלה דופן המעי נחלש. חיידקים חודרים לתוך דופן המעי המוחלש ויוצרים כיסי גז קטנים המפריעים לאספקת דם תקינה לדופן המעי. עקב כך, פעילות המעי הרגילה ניזוקה. המחלה יכולה להתבטא בבטן תפוחה, יציאות ריריות או דמיות, הקאות וסימני מחלה כלליים. הטיפול כולל הפסקה במתן אוכל דרך הפה, מתן נוזלים ואנטיביוטיקה לוריד ומתן מוצרי דם בעת הצורך. בחלק מהמקרים רקמת המעי עלולה להנזק עד כדי יצירת נמק וקרע מקומי, ואז יש צורך בניתוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי, אני מכיר לפחות מקרה אחד שמפריך את הטענה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקרים אינדוידואלים אלא על תפיסה רפואית ומחקרית. גם אני מכיר נק שהתפתח בפג שקיבל חלב אם, מה שמוכיח שאכן אין 100% בשום דבר, אבל סטטיסטית- הפער הוא עצום! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלנו בצ'כונה, כשמישהו אומר "אף פעם לא" הוא מתכוון לאפס אחוז, לא לשתים עשרה פסיק שתיים. הציטוט בכותרת, בזמן שאתה ואני מכירים שני מקרים (קרוב לודאי שונים) מוביל לאחת המסקנות הבאות: 1. טלי לא דייקה בציטוט : לא סביר, אבל אפשרי. לפחות תיאורטית. 2. מחקר שרלטני, או חוסר מזל קיצוני בבחירת המדגם (לא סביר). 3. דמגוגיה. (סביר מאוד, וחבל שזה ככה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאף פעם אין אף פעם. נכון? כמו שאמר בונד יקירינו never say never again
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, כמו שאמרתי, דמגוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא דייקתי. לא אמרתי שכל המחקרים אומרים את זה. (ואכן לא כולם). מחקרים רבים טוענים רק לירידה בשכיחות NEC בקרב שותי חלב אם. כנראה שהם מדויקים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת אומרת שחלק מהמחקרים "טוענים שתינוקות שניזונים מחלב אם בלבד לא יפתחו בשום מקרה NEC" למרות שידועים מקרים שניזונו מחלב אם וכן פיתחו NEC. מצטער, לא מצליח להבין את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שהסדר היה כזה: במקום מסוים מצאו שכיחות נמוכה מאוד (נגיד 0) של NEC ביונקים. החוקרים תיעדו את זה, ובהמשך פיתחו תיאוריה שמסבירה למה תינוקות יונקים לא יכולים לפתח NEC. בהמשך תועדו מקרים שבהם התפתח NEC אצל תינוק יונק, והתיאוריה הופרכה. לא שרפו את המאמרים שפורסמו כבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר יפה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורות הNEC עלומים וכל מה שיודעים יודעים מהניסיון- הניסיון מראה שאחוזי הנק בפגים שהוזנו בחלב אם נמוך יותר מאשר פגים שלא הוזנו ע"י חלב אם. זה לא שחור או לבן, הכל גוונים של אפור... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |