בתשובה ליהונתן אורן, 11/04/05 9:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחת ההשלכות שאני צופה היא חיזוק הנטיה לכיוון קריטריונים ''אובייקטיביים'', הווה אומר ספירת מאמרים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קריטריונים אתה מעדיף? כלומר, מה רע במדד מספרי שישקלל את חשיבותו של כתב העת (כלומר, 250 מאמרים ב"בטאון ביה"ס לרפואה של בת-ים עילית" יהיו שווים קצת פחות ממאמר אחד בנייצ'ר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב החוקרים לא מפרסמים ב- Nature, וגם לא בבטאון רשות המים של עירית נהריה. הם מפרסמים במקומות טובים עד טובים מאד. לא אתפלא אם תצליח למצוא חוקר מצוין שפרסם 12 מאמרים במקומות טובים, וחוקר בינוני שפרסם 27 מאמרים במקומות טובים. אם סופרים מאמרים במקום להעריך את המשקל שלהם, לאנשים יש אינטרס לפרסם את אותם דברים שוב ושוב (בשינוי הכותרת והוספת קישוטים, אם יש צורך) במקום להוציא מתחת ידם עבודות גמורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא יודע איך זה במדעים המדוייקים, אבל במדעי החברה ההנחה המקובלת היא שמאמר שלא מחדש יותר מדי לא יתפרסם בכתבי העת הטובים יותר. אחרת - למה יש את כתבי העת הפחות נחשבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקריטרריון מקובל הוא "פונקציית הציטוט": מאמר הזוכה לציטוטים רבים במקומות נחשבים, אמור לזכות את בעליו הקרדיט גדול בהרבה מכזה שאיננו מצוטט. (בערך כמו באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה גם קריטריון, רק שהוא בדיעבדי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה לנו תכנון לפרסם איזה טקסט (ספר או מאמר, לא לגמרי זכור לי), עוד לפני שהוא ייכתב - ''להסתמך'' על דבריו ולהביא ציטוטים נבחרים ממנו באקסאים אחרים, כך שכשאותו פתשגן עצמו ייכתב- כבר יהיה לו ביקוש רב. איכשהו לא ביצענו את זה אז, אבל דוקא היה מעניין לנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי במציאות: שלחתי שני מאמרים לפרסום, לשני מקומות שונים. מאמר א' כלל התייחסות למאמר ב'. מאמר א' התקבל לפרסום, מאמר ב' לא (ולא פורסם באף מקום אחר בהמשך, בשל נטישת כיוון המחקר הספציפי שהוצג שם). למעשה, נדמה לי שמקרים מעין אלה אינם מאוד נדירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיש לא הגיע אליך תוך חיפושים אחרי מאמר ב'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני קיבלתי שני מאמרים לשיפוט, עבור אותו עיתון, מאת אותו מחבר. השני מסתמך על הראשון. המלצתי לדחות את הראשון ולקבל את השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נוסחה ההתייחסות למאמר ב' בביבליוגרפיה? "forthcoming" או "unpublished"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
submitted to, מה שהופך את כל הענין למביך במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
to be published
unpublished in preparation |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את yet unpublished, אבל אני לא יודע אם זה מקובל במיוחד. אני חושב שראיתי את זה פעם באיזה פרסום קיקיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי מאמר בו המחבר מתייחס לעבודות קודמות שלו כ- Journal of X (rejected)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבריק. אפשר להרחיב את זה גם ל-Journal of X (not submitted), ואפשר אפילו (not yet written). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אותו דבר. זה כמו ההבדל בין "לחשוב על משהו" ו"לתכנן משהו" : במקרה אחד, באמת הגשת את המאמר לעיתון, הם קראו אותו ( במובן הרחב של המונח) ופסלו אותו. במקרה שלך, מדובר על פנטזיות גרידא1. שמעתי שיש אנשים שמסתובבים עם כרטיסי ביקור: אוניברסיטת בומבי (נכשל). 1 מוקדש לשכ"ג: מישהי שחולמת על הפלות עוסקת בפנטזיות גרידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש פוליטיקאית ישראלית1 שהואשמה באימוץ תואר אקדמי שאין לה. להגנתה טענה כי מעולם לא הציגה עצמה כבעלת תואר שכזה, אלא רשמה ברזומה שלה, תחת הסעיף השכלה: "החוג לתורת הספרות הכללית - אוניברסיטת תל אביב" ___ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו הקשר, היום: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/933/936.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ארנס, כמדומני, לא הקפיד לתקן את העיתונאים שהצמידו לשמו את התואר ''פרופסור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה שהוא לא קטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שופטת בבית המשפט העליון, אשר הועדה לבחירת שופטים בחרה בהסתמך על דיווח שגוי לפיו היא סיימה לימודים לתואר שני. תגובה 258847 סעיף ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו על זה קצת כאן: תגובה 136891. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |