בתשובה לאפופידס, 22/03/05 22:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב- 23.3.2005 דחה בית-המשפט הארצי לעבודה את ערעור אוניברסיטת בר-אילן על פסיקה שחייבה אותה לחשוף פרוטוקולים של ועדת מינויים. (לערעור הצטרפו גם שאר האוניברסיטאות, למעט מכון וייצמן). במקרה שאליו התייחס בית המשפט, חוייבה האוניברסיטה לחשוף את הפרוטוקולים (כולל שמות המשתתפים בישיבה), לאחר מחיקת שמות הדוברים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קשר אתה רואה בין הפסיקות? והאם יש סיבה אמיתית לשמור את הפרוטוקולים של ועדות המינויים בסוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שראוי שאתייחס לנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין מדוע לא ראוי (אלא אם הייתה לך מעורבות אישית בעניין). אבל אולי לא כדאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היתה לי שום מעורבות אישית במשפט שהתייחסתי אליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הבנתי את הסיבה בשלה הבאת מקרה זה. רמז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתם מתממים? המקרים אינם זהים, אבל הקשר ברור. בשני במקרים מדובר בועדה פנימית של המוסד שאמורה לקבל החלטות לצרכים שאינם קשורים ל"צדק" ולכן הפרוטוקולים חסויים. בשני המקרים בית המשפט החליט שהצדק חשוב יותר, תוך פגיעה (?) במטרות הועדות. ההבדל (המשמעותי) הוא שהפגיעה במטרות הועדה הרפואית ברורה ומשמעותית בעוד שחשיפת הפרוטוקולים (האפשרית) של הועדה האקדמית רק תדרבן את משתתפיה לנהוג כשורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! לא, לפחות מצידי אין זו היתממות. פשוט המפריד בין המקרים כה גדול, עד שחשדתי שמסתתר כאן בהם דמיון נוסף שחמק מהבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא התממות. השאלה הייתה אם עוזי רואה גם במקרה זה השלכות בעייתיות לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הועדות. אחרי הכל, הנושא אינו ''רשימת מצאי של ועדות סודיות'' או ''ועדות סודיות ופסקי דין'', אלא ''השלכות לא רצויות של חשיפת הדיונים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת ההשלכות שאני צופה היא חיזוק הנטיה לכיוון קריטריונים ''אובייקטיביים'', הווה אומר ספירת מאמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה קריטריונים אתה מעדיף? כלומר, מה רע במדד מספרי שישקלל את חשיבותו של כתב העת (כלומר, 250 מאמרים ב"בטאון ביה"ס לרפואה של בת-ים עילית" יהיו שווים קצת פחות ממאמר אחד בנייצ'ר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב החוקרים לא מפרסמים ב- Nature, וגם לא בבטאון רשות המים של עירית נהריה. הם מפרסמים במקומות טובים עד טובים מאד. לא אתפלא אם תצליח למצוא חוקר מצוין שפרסם 12 מאמרים במקומות טובים, וחוקר בינוני שפרסם 27 מאמרים במקומות טובים. אם סופרים מאמרים במקום להעריך את המשקל שלהם, לאנשים יש אינטרס לפרסם את אותם דברים שוב ושוב (בשינוי הכותרת והוספת קישוטים, אם יש צורך) במקום להוציא מתחת ידם עבודות גמורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא יודע איך זה במדעים המדוייקים, אבל במדעי החברה ההנחה המקובלת היא שמאמר שלא מחדש יותר מדי לא יתפרסם בכתבי העת הטובים יותר. אחרת - למה יש את כתבי העת הפחות נחשבים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שקריטרריון מקובל הוא "פונקציית הציטוט": מאמר הזוכה לציטוטים רבים במקומות נחשבים, אמור לזכות את בעליו הקרדיט גדול בהרבה מכזה שאיננו מצוטט. (בערך כמו באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה גם קריטריון, רק שהוא בדיעבדי יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם היה לנו תכנון לפרסם איזה טקסט (ספר או מאמר, לא לגמרי זכור לי), עוד לפני שהוא ייכתב - ''להסתמך'' על דבריו ולהביא ציטוטים נבחרים ממנו באקסאים אחרים, כך שכשאותו פתשגן עצמו ייכתב- כבר יהיה לו ביקוש רב. איכשהו לא ביצענו את זה אז, אבל דוקא היה מעניין לנסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרה לי במציאות: שלחתי שני מאמרים לפרסום, לשני מקומות שונים. מאמר א' כלל התייחסות למאמר ב'. מאמר א' התקבל לפרסום, מאמר ב' לא (ולא פורסם באף מקום אחר בהמשך, בשל נטישת כיוון המחקר הספציפי שהוצג שם). למעשה, נדמה לי שמקרים מעין אלה אינם מאוד נדירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיש לא הגיע אליך תוך חיפושים אחרי מאמר ב'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני קיבלתי שני מאמרים לשיפוט, עבור אותו עיתון, מאת אותו מחבר. השני מסתמך על הראשון. המלצתי לדחות את הראשון ולקבל את השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נוסחה ההתייחסות למאמר ב' בביבליוגרפיה? "forthcoming" או "unpublished"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
submitted to, מה שהופך את כל הענין למביך במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
to be published
unpublished in preparation |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב את yet unpublished, אבל אני לא יודע אם זה מקובל במיוחד. אני חושב שראיתי את זה פעם באיזה פרסום קיקיוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם קראתי מאמר בו המחבר מתייחס לעבודות קודמות שלו כ- Journal of X (rejected)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבריק. אפשר להרחיב את זה גם ל-Journal of X (not submitted), ואפשר אפילו (not yet written). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא אותו דבר. זה כמו ההבדל בין "לחשוב על משהו" ו"לתכנן משהו" : במקרה אחד, באמת הגשת את המאמר לעיתון, הם קראו אותו ( במובן הרחב של המונח) ופסלו אותו. במקרה שלך, מדובר על פנטזיות גרידא1. שמעתי שיש אנשים שמסתובבים עם כרטיסי ביקור: אוניברסיטת בומבי (נכשל). 1 מוקדש לשכ"ג: מישהי שחולמת על הפלות עוסקת בפנטזיות גרידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שיש פוליטיקאית ישראלית1 שהואשמה באימוץ תואר אקדמי שאין לה. להגנתה טענה כי מעולם לא הציגה עצמה כבעלת תואר שכזה, אלא רשמה ברזומה שלה, תחת הסעיף השכלה: "החוג לתורת הספרות הכללית - אוניברסיטת תל אביב" ___ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובאותו הקשר, היום: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/933/936.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ארנס, כמדומני, לא הקפיד לתקן את העיתונאים שהצמידו לשמו את התואר ''פרופסור''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה רק מראה שהוא לא קטנוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שופטת בבית המשפט העליון, אשר הועדה לבחירת שופטים בחרה בהסתמך על דיווח שגוי לפיו היא סיימה לימודים לתואר שני. תגובה 258847 סעיף ראשון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברנו על זה קצת כאן: תגובה 136891. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לאחר מחיקת שמות הדוברים" - אולי זה יכול דוקא להציע כיוון לפתרון לבעיית הועדות הרפואיות? החסינות הפרטית תישמר, אבל המוסד לא יהיה פטור מאחריות משפטית במקרה של רשלנות או כשל מערכתי. ברור שזה לא פותר את הבעיה לגמרי שכן מי שעדותו בועדה מסכנת את המוסד בו הוא עובד בטח לא יזכה לצל"ש, אבל אולי זה יקהה קצת את חודו של העוקץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שלא יהיה קשה לקשר בין מי שהעיד על עצמו שהיה הרופא המנתח (למשל) וביצע כשלים, גם אם שמו ימחק, לבין הטופס שעליו כתוב שמו של הרופא המנתח בניתוח שדובר עליו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |