בתשובה לניר א., 27/01/05 21:38
 |
|
 |
||
|
||||
 |
Linking = קישור, Linker = מקשר. (ועכשיו: bug, debug, debugger; interpreter, interpreted language; generics; templates; design patterns; variance, covariance, contravariance; והוסף כרצונך). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בסטטיסטיקה/הסתברות, לא בהנדסת תוכנה... למעשה, גם השם באנגלית הוא קצת מטעה; שם מדויק יותר היה "co-specialization ו-contra-specialization". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מונח ממדעי המחשב ניתן היה לתרגם ל"עצמיון חורצני"? בין הפותרים נכונה יוגרל קרטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו שקשור לsorting תוך שימוש בBinary trees ? (ו kernel ?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ... לא בכיוון. המילה "חורצני" לא קשורה לליבה (Kernel), אם כי למען האמת, אם יש לך עצמיון שאינו חורצני, אפשר גם לחרצן (לחרצץ?) אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשמע בשלב הזה אני כבר מזמן מחוץ לscope של הידע שלי במדעי המחשב, וסתם אונס את הרב-מילים בניסיון לדלות מילות חיפוש באנגלית עבור החורצן שלך. הרב-מילים לא מת על המילה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי צריך לנחש מההלחם שלך שהמונח מולחם גם במקור ולחפש treesort ולא "tree sort". לגבי החרצנים, אני אשאיר את זה למישהו אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא הלחם: ההגיה היא Atzmion, ולא Etz-miun. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטומט דטרמיניסטי. עכשיו תביא ת'קרטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוס פואה! הקרטון (מהמסיבה של דרור, באדיבות תנובה) בדרך אליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נהוג לבאר את החידה אחרי שהיא נפתרת) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוטומט דטרמיניסטי: "עצמיון" הוא אוטומט, כלומר משהו שלכאורה פועל ומחליט בכוחות עצמו (זה ניחוש שלי; זה גם לא תיאור טוב לאוטומט, שפעולתו מותנה על ידי הקלט שלו) "חורצני" פירושו דטרמיניסטי, כלומר בכל שלב חורץ דין לאיזה מצב לעבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדברים היחידים שלא הבנתי הם: למה "עצמיון" זה "אוטומט" ? למה "חורצני" זה "דטרמיניסטי" ? בזמן שאני עושה מעצמי צחוק מצד אחד, והרב-מילים צוחק עלי מהצד השני ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר ראשון, בתור "לא חרדי" שכמותך, אני לא מבין למה אתה הולך לרב כל הזמן. פלא שהוא צוחק עליך אחר כך? לא חושב שהתרגום הנ"ל מקובל על האקדמיה ללשון עברית, ולא ידוע לי אם חברי האקדמיה השקיעו מאמץ אי פעם בניסיון לעברת את המילים "אוטומט" או "דטרמיניסטי". מצד שני, זה לא תרגום מקורי משלי. הזכויות שמורות לפרופסור אחד למדעי המחשב ... המילה auto ביוונית משמעותה "עצמי", כמו אוטוביוגרפיה, אוטואמנציפציה, אוטונומיה, אוטואימוני וכו'. "אוטומט" הוא יישות הפועלת בעצמה באופן עצמאי (התרגום מיוונית הוא משהו כמו "רצון-עצמי" או פעולה עצמית) ומכאן "עצמיון". אולי "עצמאון" היה תרגום טוב יותר? דטרמיניסטי - determined זה פחות או יותר נחרץ. מערכת דטרמיניסטית היא מערכת הבוחרת באופן נחרץ וידוע מראש אפשרות מסויימת בכל מצב נתון. חורצני - כמו "חורץ גורל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, את ההגיון שהצגת כאן פחות או יותר הבנתי כנתקלתי במילים "אוטומט" ו"דטרמיניסטי". אני מקטר כאן על זה שזאת החידה הכי מעצבנת שפורסמה באתר עד היום. והייתי מאוד שמח לכתוב "שום קשר בין החידה לבין ידע במדעי המחשב", רק שכמובן החידה מתבססת לחלוטין על ידע במדעי המחשב. מה ש"קשה" בה זה תרגום פיראטי של מילים מלועזית, שכמובן אפשר היה לעלות על ההגיון מאחוריו, רק שהקונטקסט שבו היא פורסמה הוא של *תקינות* לשונית. ואפילו על זה אני לא ממש יכול לקטר, אחרי שתמכתי בהתלהבות ב"לקמפל" ו"ללנקג"'. שונא חידות מעצבנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, "החידה הכי מעוצבנת שפורסמה באתר עד היום" זה גם סוג של הישג, לא? אבל חוששני שאתה מתעצבן בגלל שלקחת את העניין קצת יותר ברצינות ממה שאני עצמי התכוונתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שם איפשהו נימה הומוריסטית. זה היה אמור להיות סרקאזם עצמי באופן כללי. בהחלט הישג. רק שלא הייתי מסתמך על השיפוט שלי בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אוטואמנציפציה זה שחרור עצמי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינגו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התרגום המקובל לדטרמיניסטי הוא נסיבתי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נשמע כמו תרגום שדי מפספס את המשמעות של המונח בהקשר הזה. אוטומט לא דטרמיניסטי גם כן פועל על פי ''הנסיבות'', אבל לא בהכרח בצורה חד ערכית בהתאם למערכת נסיבות מסויימת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חורצני" רומז שזה משהו שחורץ "דין" - נגיד, אלגוריתם שהתשובה שלו היא "כן" או "לא" (ובהכללה, מחלק את מרחב הקלטים לשתי קבוצות)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לinterpreter לא קוראים "מפרש", לדיבוג לא קוראים "ניפוי שגיאות" (ובאג, מן הסתם, הוא "שגיאה") ולטמפלייטים לא קוראים "תבניות"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או זהו, ש"שגיאה" זה תרגום די גרוע ל-bug; "מפרש" הוא תרגום סביר, אבל לא טוב דיו לטעמי, ל-interpreter (אולי "פרשן" עדיף? לא יודע); ואם template זה תבנית, אז מה זה pattern? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה "שגיאה" זה תרגום גרוע, כי זה פחות או יותר מה שבאג אומר (או זה או "טעות"). בכלל, אני לא חושב שצריך במיוחד לתרגם את המילה הזו, שממילא אין לה משמעות שאינה קוריוזית במקור (ואם נלך עם המשמעות הקוריוזית, התרגום יהיה כמובן "חרק", או אולי "ג'וק"). עם "מפרש" לא ברורה לי הבעיה, הרי זה תרגום מדוייק, וגם מתאים לתבנית של "מהדר" ושות'. את pattern אפשר לתרגם בתור "דפוס", לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקור המלה הוא קוריוזי, אבל כיום יש ל"באג" משמעות די מובהקת, ושונה מסתם "שגיאה". יש באגים שהם "סתם" תקלות או שגיאות, אבל יש באגים שפשוט לא נופלים תחת ההגדרה הזו. ל-interpret (הפועל האנגלי) יש מספר משמעויות, ואיני בטוח שדווקא "מפרש" היא המתאימה ביותר; מה לגבי "מפענח" או "מתרגם"? "דפוס" – אכן, יפה! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשמח לשמוע על באגים שהם לא תקלות או שגיאות, כי בתוכנות הקטנות שלי עד עכשיו זה היה או זה או זה. האם הכוונה לכשלים שנובעים מתכנון לא נכון של התוכנה, כך שמגיעים למצב שבו חייבים לקבל את העובדה שהגענו למימוש חסר שלא נוכל להרחיב מבלי לכתוב את הכל מהתחלה? בקשר ל-interpret, השאלה החשובה היא לא רק מהו הפועל האנגלי, אלא גם מה ה-interpreter עושה. "מפענח" בכלל לא נשמע מתאים, הרי הקוד המקורי אינו כתב חידה או צופן. "מתרגם" כבר נשמע יותר טוב, בערך כמו "מפרש", אבל "תרגום" נשמע לי מקיף יותר מפירוש, ולכן מתאים יותר למהדר, שכותב את התוכנית מחדש בשפת מכונה, מאשר למפרש, שבסך הכל מריץ אותה. אגב, ויקיפדיה העברית כבר בחרה ב"מפרש": מעניין אם זה מבוסס על משהו, והאם יום אחד תרגומים פיראטיים בויקיפדיה יהיו נותני הטון גם באקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשנות ה-80 היה כתב עת בנושאי מחשבים בשם "אנשים ומחשבים" שבאופן עקבי השתמש במונחים "מהדר" ו"פרשנית" עבור Compiler ו-Interpreter. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זה בא לרמוז שגברים הם יותר יסודיים ונשים הן יותר מעשיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, בשנות ה-80 עוד לא פיתחתי עמדה מגדרית מסודרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Pattern = דפוס/דגם/תבנית, בהתאם להקשר. Template = תבנית, דגם (בשווא על הד'). העובדה שאחד התרגומים האפשריים חופף לא צריכה להפריע לנו. סך הכל זו תופעה מאד נפוצה בתרגום. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |