בתשובה לראובן, 24/01/05 13:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא ברור לי מה יש פה "לנחש", או איך הגעת לניחוש הספציפי הזה דוקא. עקרון הפעולה הוא טריביאלי ומתואר בצורה בהירה. הנה ציור http://www.niac.usra.edu/files/studies/abstracts/999... |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הלינק לא עובד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלחץ על הלינק ואז תמחוק את הנקודה המיותרת בסוף הכתובת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש נבע מזה שלא טרחתי לעקוב אחרי הלינק. עכשיו שעקבתי, אני רואה הניחוש שלי היה די נכון. ההשוואה לקאמרה אובסקורה הפריע לי, כי בתאור הווינטי היה נראה שמה שמפריע לראות פלנטות זה יכולת הגדלה, אבל בעצם מה שמפריע זה 1) עוצמות אור נמוכות, ו2) הסינוור מהכוכב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציור ההוא (הוא קצת מרמה, אבל העקרון באמת מתבהר ממנו) מזכיר לי חידה שחדו לי כשהייתי נער: אם הקירוב המקובל הוא שקרני השמש המגיעות אלינו הן מקבילות - כמו בציור - למה היא לא נראית לנו נקודתית? (ההשתתפות אסורה על פיזיקאים, מתמטיקאים, מהנדסים ומי שמאמין ברצון חופשי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי - למה שהיא כן תיראה לנו נקודתית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עדשה מרכזת קרניים מקבילות לנקודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שראובן אמר. אתה זוכר את השרטוטים שמראים איך הקרניים המקבילות מהמשמש עוברות דרך העדשה ונפגשות כולם במוקד? פירוש הדבר הוא שיש בדיוק נקודה אחת שעליה התקבלת תמונת השמש, ולכן היינו אמורים לראות את השמש בתור נקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איפה העדשה בחידה? עדשת העין (והתמונה על הרשתית)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אבל גם זכוכית מגדלת רגילה משליכה על נייר תמונה של השמש, והתמונה אינה נקודתית. רמז: התשובה "העדשה אינה מושלמת" היא לא התשובה הנכונה (כלומר, כמובן שהיא נכונה, אבל היא לא הסיבה שאנחנו מחפשים, כלומר היא תטל"א) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבא את העדשה למצב שבו המוקד מתלכד עם הנייר, ותגלה להפתעתך כי: 1. התמונה נקודתית. 2. הנייר מתלקח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר ל 1 : לא נכון. בקשר ל2 : תלוי בגודל העדשה ובצבע הנייר. לפני כמה ימים הצלחתי לשרוף נייר בעזרת בקבוק ( מלא) של מים מינרלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם 1 היה נכון, 2 היה קורה במהירות הבזק, וכל הזבובים שניסיתי לשרוף בילדותי אכן היו עולים בלהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בציורים של איך עובדת העין, תמיד מצויר איך העדשה ממקדת את התמונה לנקודה על הרשתית. אבל ברור שזה לא יכול להיות לגמרי לנקודה, כי אז רק תא אחד ברשתית היה מגורה - נקודת המוקד צריכה להיות טיפה אחרי הרשתית1, כך שבקו הרוחב של הרשתית הקוטר של ה"חרוט" יהיה כקוטר הרשתית, כך שלכל תא ברשתית יהיה פונציאל להתגרות. האם זו התשובה? כי בשום מקום כאן לא נכנס עניין הקווים המקבילים!? 1 או לפני הרשתית - עכשיו בעצם אני נזכר שבציורים הקצת יותר רציניים זה באמת מה שמצויר, ומוסבר שבגלל שהרשתית ממוקמת אחרי נקודת הפוקוס, התמונה מתקבלת הפוכה, והמוח הופך אותה בחזרה. בלי קשר לחידה, עכשיו יש לי הגיג אחר בעניין. האם יש יתרון להיותה של נקודת הפוקוס לפני הרשתית לעומת אחריה? אם זה שרירותי, אז אפשר לנסות את התעלול הבא: לאנשים שצריכים עדשות משקפיים קמורות, אפשר לעשות עדשות שבמקום שימקדו את התמונה במקום הנורמלי לפני הרשתית, ימקדו אותה אחריה. כמובן שהפציינט יראה הכל הפוך, אבל כידוע (לפחות למי שקרא את תגובה 513002), אחרי כמה ימים המוח יתרגל, והתמונה תיראה נורמלית. ומה מרוויחים בתמורה לקושי הזמני? כמובן, עדשות דקות ויפות יותר (בכמה? לא יודע לעשות את החשבון). 2הוהו, תגובת האם שלה... תעלה חיוך על פניו של כל אייל ותיק חובב נוסטלגיה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוהו, אתה עושה סמטוכה רצינית, אבל השורה התחתונה היא: לא. (התמונה הפוכה גם במיקוד אופטימלי, כפי שכל שרטוט פשוט יוכל להראות לך. אגב, לצרכי שרטוט הכי טוב להשתמש בקמרה אובסקיורה בלי עדשות בכלל. ומכאן שאלת המשך למאותגרים פיזיקלית בלבד: אם קמרה אובסקיורה עושה את העבודה, למה בכלל צריך לשלם על עדשות במצלמה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאני יודע על קאמרה אובסקורה זה שזה האב-טיפוס של מצלמה, שזה ''חדר חשוך'' בעברית, ושמוטב לתעתק את זה ''אובסקורה''. אני לא יודע מה הפרינציפ שאני אמור לשרטט, ואני לא יודע מה זה מיקוד אופטימלי. אבל לא חשוב, תהנו לכם שם עם החידה שלכם, אני אשב עם הסמטוכה שלי בחדר החשוך... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"לשכה אפלה" (לדוגמא: לשכת עוכרי הדין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(-: זה גם מה שאני מכיר כתרגום הקנוני, אבל הוא נטבע, אני מנחש, בעשורים הראשונים למאה שעברה; היום הוא נשמע מאוד מליצי, בעוד ש"קמרה" ו"אובסקורה" הן מילים לטיניות פשוטות שאתה בהחלט יכול לשמוע מהרוכלים בשוטטך בפורום... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להתעצבן, כפי שאומרת ניצה. התכוונתי לשרטוט מהצורה http://upload.wikimedia.org/wikipedia/pl/a/a2/Camera... שמופיע בכל ספר על אופטיקה גיאומטרית (תמיד, אבל תמיד, עם נר!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, תודה. לפני שאני חוזר אחורה בניסיון להתיר את הסמטוכה, אז רק כדי להבטיח שאני מבין עד כאן, ולאחר שהוכחתי לשביעות רצוני שבמקרה זה לפחות אני מאותגר פיזיקלית, ובגלל שאף אחד אחר לא ענה, אענה על השאלה הבסיסית שלך - למה צריך עדשה במצלמה: זה (רק) כדי שאפשר יהיה לתפוס עצמים קרובים וגדולים מספיק על "לוח צילום" קטן וקרוב מספיק לפתח, נכון? וככל שהעדשה חזקה יותר אפשר לתפוס עצמים קרובים וגדולים יותר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כמות האור רלוונטית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. אני מתחיל לראות את האור, אולי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מה שראובן אמר. כדי לקבל דמות חדה בקמרה אובסקורה צריך שהחריר יהיה קטנטן, ואז, כמובן, נכנס מעט מאד אור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה טוען שגם אם העדשה מושלמת, אז בשום מרחק של העדשה מהנייר השמש לא תתקבל כנקודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זזה רברס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע רגע, זה מצלצל לי מוכר מימי במפעל לעדשות. כן, זה מקדם השבירה של זכוכית פושטית1! עכשיו, איך זה תשובה לשאלה? 1 יש סוגים של זכוכית שמגיעים עד 1.9, נכון למתי שהייתי מעורה בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא רמזתי לקוטר של השמש (1.4 מליון קילומטר, אבל מליון קילומטר ביני ובינך מהם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני עדיין לא מבין. (אבל אחרי עוד ניעור חלודה מגלגלי המוח נזכרתי שמקדם השבירה של זכוכית פושטית הוא יותר כמו 1.2; 1.4 הוא המקדם של הזכוכית גבוהת-המקדם הותיקה, לעומת המקדמים הגבוהים עוד יותר שהם חדשים יחסית.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי לומר הוא שאין שום סיבה שקרני אור יגיעו מהשמש במקביל, כי השמש גדולה מאד (זה מה ששכ"ג כתב). להמחשה, קל לקבל צל עם קצוות חדים מנורת להט רגילה, אבל אם תניח את היד במרחק עשרה סנטימטרים מהרצפה מתחת לנורת ניאון ארוכה, תקבל צל מטושטש; וזה כשהנורה באורך של 1.4 מטר בקושי. עכשיו דמיין נורת ניאון ארוכה פי מליארד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בדיוק הטענה. היא אפילו לא קרובה לנקודה, כמו שיודע כל מי שראה את השמש אי פעם בחייו (ילדים - לא לנסות את זה בבית!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמש אפילו לא קרובה לנקודה? השמש היא כידוע "מקור ראשון", שהוא הרבה יותר קרוב ל"נקודה" מאשר אל "הארץ". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין מסרב להתרשם מהנתון האמפירי שהשמש לא נראית לנו כנקודה, זאת לאור תגובה 277715 (שאולי היא לא נכונה, ואולי נכונה ולא קשורה, אבל עד שיוכח אחרת נראה לי שגם אילו עדשה כן היתה מכנסת את השמש לנקודה, במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית). אני אקבל את מה שאתה אומר כעובדה מתמטית בערך, לא אמפירית, אבל נשבר: לא יודע למה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת "במקרה של העין הנקודה הזו לא היתה חייבת להיות על הרשתית"? אם הסתכלת אי פעם על השקיעה (אם לא, הגיע הזמן שתזמין את רעייתך לטיול על חוף הים בשעות הערביים) ראית כדור כתום ברור ולא מטושטש, נכון? אם הוא לא מטושטש, הרי שהתמונה נוצרה על הרשתית שלך. אתה יודע מה? עזוב את הרשתית. פשוט צלם את השקיעה, וזהו. אם קיבלת תמונה חדה, היה סמוך ובטוח שהעדשה יצרה את דמות השמש בדיוק על סרט הצילום. "לא יודע למה" הוא תשובה הרבה יותר טובה. התשובה היא שאת הקירוב של קרני השמש למקבילים צריך להבין: הקירוב הוא עבור שתי קרניים *שיוצאות מאותה נקודה בשמש* ומגיעות *לשתי נקודות שונות על העדשה*. לעומת זאת, שתי קרניים שיוצאות מנקודות שונות בשמש (נניח בשני הקצוות של קוטר) אינן מקבילות בשום קירוב מתקבל על הדעת. אם הן היו, באמת השמש היתה נראית לנו כנקודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. חסרה לי עדיין ההבנה הבלתי-אמצעית שמאפשרת התפעלות אמיתית מהעניין, אבל כנראה שלמדתי משהו. תודה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |