|
||||
|
||||
בעולם שמציע יעקב, למי בכלל אפשר להגיש תלונה? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאי אפשר להגיש תלונה (אלא אם כן יש עבירה על החוק, ואז בתי הדין והמשטרה אמורים לטפל בכך), אבל אפשר לפנות לעיתונים ולאמצעי המדיה, שאמורים לקפוץ כמוצאי שלל רב ולפרסם את המידע. |
|
||||
|
||||
בתי הדין והמשטרה הם עובדי מדינה שחיים מכספי הציבור ואינם מייצרים כלום. לכן אין להם חלק בעולמו החדש והאמיץ של יעקב. אנחנו (קוראי האייל) נוכל להגיש את התלונות 1 ישר ליעקב. 1 כמובן שהכל יהיה כה טוב ונפלא, שהתלונות תהיינה סתם בכיינות קטנונית וחסרת הצדקה. |
|
||||
|
||||
פשוט לא נכון. קרא מחדש את חזונו של יעקב. |
|
||||
|
||||
הגזמת לגמרי. |
|
||||
|
||||
אני הגזמתי? לדעתי אתה הגזמת (בהנחה שאתה אותו אלמוני) בעיוות משנתו של יעקב. אבל אולי כדאי שיעקב יסור לכאן ויסביר, במקום שאני אנסה לדבר במקומו. |
|
||||
|
||||
אתה מגזים לגמרי כשאתה שולח אנשים תמימים לקרוא מחדש את חזונו של יעקב. איפה שאריות ההומאניות שלך, איפה? |
|
||||
|
||||
המדינה צריכה לדאוג לבטחון חיצוני ופנימי, כולל מערכת משפט המסדירה סכסוכים. עדיף שחלק מהביטחון הפנימי יהיה על בסיס מקומי. בנוסף, הסדרת הרכוש המשותף יכולה להעשות על ידי השלטון המקומי. השלטון המקומי יכול גם לנהל קופת צדקה הנגבית בכפייה לצורך צרכים מינימליים של העניים. המדינה אינה רשאית להעביר כספים מאדם לאדם (למשל, דמי אבטלה, סבסוד הנגב, קצבאות ילדים) או לממן שירות מכספי אלו שאינם משתמשים בו (כבישים ימומנו מכספי הנהגים). |
|
||||
|
||||
מתוך "החזון" המופלא, אתה מוזמן לעיין במסכת עובדי מדינה (תגובה 272693). אם אתה במקרה שופט, שוטר, רופא, אחות, מורה או בעל מקצוע דומה, תשמח בודאי לגלות כי גם אם בהסתברות נמוכה 1 אתה עובד חרוץ, הרי שעדיין אינך מייצר דבר. כמובן שתתקשה להתמודד עם הטיעון שהרי שוטרים, אחיות ומורים אינם מייצרים מוצרים פיזיים כמו עגבניה או מכונית, וברוב המקרים גם לא מוצרים שחלים עליהם זכויות קניין רוחני. אף על פי כן, תוכל האחות שזה עתה נלחמה על חיי החולה להתנחם בכך שהאשמה אינה בה אלא במי שמטיל עליה משימות שאינן עוזרות לאיש. לסיכום המשניה הקצרצרה, מוקדש איזכור לשורש הרע הנצחי: ההסתדרות (= הסוציאליזם), מבחינת "זכור את אשר עשה לך העמלק". בתגובה 272708 מתקומם דובי (קלות) כנגד ההכללה, ובעל החזון הנשגב מתרצה קמעא (תגובה 272762) ונאות להסכים כי "יש כמה עובדים שעושים דברים מועילים" (בהמשך הוא אפילו מפתיע בהודאה שלדעתו צריך שר בטחון). עושה הרופא (700+ בפסיכומטרי) את החשבון הבא: הרי יש אלפי רופאים, שוטרים, אחיות, מורים, פועלי זבל וכיו"ב; אם רק כמה מהם עושים דברים מועילים, משמעו שרובנו אוכלי חינם חסרי תועלת. אם תחזור כעת ותעיין בדיון שהביא את שוקי שמאל לנתח את שיטותיו של יעקב, אולי תצליח להבחין שנושא הדיון שונה אבל הדפוס זהה: שלב ראשון: יעקב מטיל רפש בציבור שלם ומבטל כליל אותו ואת תרומותיו. השלבים הבאים: אם מעירים לו, או מוכיחים לו שהוא טועה, הוא מתרצה ונסוג במידה המינימלית המתחייבת, בעודו ממשיך להכליל וללכלך לאורך שארית החזית (תגובה 272762 לדוגמא). התוצאה: אם לבני הפלוגתא של יעקב יש את הכח והסבלנות להדוף את טענותיו עד האחרונה, הוא מתנצל רפות ועובר לבצע את התרגיל מראשיתו בדיון אחר. מאחר ומרבית המגיבים כבר התעייפו ממנו, בדרך כלל השמצותיו נותרות ללא מענה. מיותר לציין שבפתיל המתחיל בתגובה 272693 לא ניתן למצוא מחאה כלשהי מצד העורך הנכבד ערן בילינסקי. הללו שמורות בלעדית לעיוותים וסילופים מקוממים כמו תגובה 272866. 1 "מיעוט מזהיר" חלקי אלפים רבים של עובדי מדינה. |
|
||||
|
||||
(אני לא יודע אם אני מדבר עם אותו אלמוני כל הזמן, אניח שכן) חבל שאתה מערפל את זה. הנקודה היא ספציפית למדי - יעקב כתב והדגיש שמשנתו הקפיטליסטית, הנשענת לשיטתו על מקורות תורניים, גורסת שיש להקטין את מנגנון שירות המדינה, המסואב אינהרנטית לשיטתו (עמדה שאני לא מסכים איתה, אגב) למינימום, אבל לחזק את המשטרה ובתי הדין כדי שיוכלו לאכוף את הצדק והחוק בין האזרחים במדינה. על כן, להגיד "בתי הדין והמשטרה הם עובדי מדינה שחיים מכספי הציבור ואינם מייצרים כלום. לכן אין להם חלק בעולמו החדש והאמיץ של יעקב." זה פשוט עיוות, שאם יעקב היה תומך בו, היה ממוטט את המבנה הלוגי של החזון שלו. בכל הדיונים עם יעקב ושאר הקפיטליסטים חסרות לי עד עכשיו כל אותן תגובות קונסטרוקטיביות (טוב, אולי היו כמה, כבר קשה לי לזכור את כל התגובות שעסקו בקונפליקט סוציאליזם-קפיטליזם) שמראות ומדגימות מדוע המנגנון אינו מסואב וכיצד המנגנון כן מצליח לתפקד בצורה יעילה יחסית ולמלא את המטרות שלשמן הוא נועד. חוץ מזה: "העורך הנכבד ערן בילינסקי"? גם אתה, כאלמוני, מוזמן להזדעק כשאתה חש שמישהו מעוות את דבריו של מישהו אחר, אבל לדחוף לכאן את היותי עורך באתר זה סתם אד-הומינום נוסף. כשאני משתתף בדיון מתוקף תפקידי כעורך אני טורח להבהיר זאת (עם על ידי שימוש בתגובה בצבע חום, ואם על ידי הסבר מפורש). נדמה לי שעדיין מותר לי גם להביע עמדות גם לא תחת כובע של עורך, אלא תחת כובע של מגיב, כשאני מוצא לנכון, לא? או שזכות זו נשללה ממני ולא סיפרו לי? |
|
||||
|
||||
בוא נבדוק ביחד: טענה א': "רבים מאלו מבין עובדי המדינה שעובדים בחריצות (והם מיעוט מזהיר) אינם מייצרים שום דבר." (יעקב, תגובה 272693). טענה ב': משכורות עובדי המדינה משולמות מכספים שחלק גדול מהם נגבה מהציבור כמסים וגם חלקו האחר בא מהקופה המשותפת ולכן שייך לציבור ("מן המפורסמות", עוזי ו.). טענה ג': שופטים, עובדי בתי הדין והשוטרים הם עובדי מדינה ("מן המפורסמות", שם). מסקנת ביניים א': עובדי בתי הדין והשוטרים הם עובדי מדינה ולכן מתפרנסים מכספי הציבור (מטענות ב'+ג'). מסקנת ביניים ב': עובדי בתי הדין והשוטרים הם עובדי מדינה ולכן רובם אינו מייצר שום דבר (מטענות א'+ג'). מסקנה סופית: מדברי יעקב (טענה א') נובע כי "בתי הדין והמשטרה הם עובדי מדינה שחיים מכספי הציבור ואינם מייצרים כלום" (אני, תגובה 272866, ע"י צרוף מסקנות הביניים א' ו-ב'). ספקולציה נבזית ומרושעת שהוצגה במזיד כקורולר: "... לכן אין להם חלק בעולמו החדש והאמיץ של יעקב" (אני, שם). הקורולר המתוקן: לבתי הדין והמשטרה *אולי* יש מקום בעולמו החדש והאמיץ של יעקב ללא תלות במסקנה הסופית לעיל (אני, כאן). תהייה פרנואידית: אולי בעולמו החדש והאמיץ של יעקב בתי הדין והשוטרים לא יהיו עובדי מדינה? מי יהיו במקרה כזה המעסיקים שלהם? מי יגן עלי אם חו"ח אסתבך עם מעסיקים אלה? מחשבה מרגיעה: אחב"ת ואתלונן בצל שדי, הוא כבר ינהלני על-מות. העורך הנכבד ערן בילינסקי מוזמן כעת למצוא את החורים הנותרים בתהליך ההסקה הלוגית שבפיסקה הקודמת. כדי לחוס על זמן שנינו (ועל קוראי האייל הכפייתיים שלא מחמיצים אף תגובה) אבקשו להתייחס לפגמים מהותיים בלבד, ולא לבעיות סמנטיות כמו ההבדל בין "מתפרנסים מ" ל"חיים מ". לגבי ההבדל בין "כולם" ל"כולם פרט לחלק מתוך מיעוט מזהיר", אני מקבל כבר עכשיו את האחריות עלי וחוזר בי מדברי הקודמים בנקודה זו. הייתי גם עונה על הנקודות האחרות, אם רק היה לי כח. בהכנעה, אני משאיר לערן וראובן את ההתבשמות מתחושת "באייל, אם אני טרחן בלתי נלאה משמע אני צודק". רק אציין שכשלי בתור מגיב תהיה חסינות מפני צינזור ויכולת להחליט בלעדית אם לצנזר אחרים לפי גחמותי האישיות, אתייחס אליו כאל מגיב שווה גם כשתגובותיו רשומות בכחול. ועוד משהו: יש בשפה הלטינית עוד שתיים שלוש מילים פרט לאד-הומינם, במקרה שפעם יתחשק לך לגוון. --------------------------- מכל הדיון הזה עלול לעלות הרושם שקיימת בי עוינות עמוקה כלפי יעקב. האמת היא שבמידה מסוימת יש לי חיבה כלפי האישיות שלו כפי שהיא משתקפת באייל. יעקב הביע את עמדותיו (שלפעמים אני מאד מעריך אותן ולפעמים הרבה פחות) בניסוח כוללני וגרוע (קורה כמעט לכולנו מדי פעם) ואני בסך הכל התכוונתי לעקוץ אותו קלות על כך. לולא מלחמת הקודש של ערן שניפחה את העקיצה מעבר לכל פרופורציות, הייתי מסתפק בכך. |
|
||||
|
||||
מסקנת ביניים ב' היא "non sequitur" (ביקשת, קיבלת) כי התפלגות הבטלנים אינה קבועה בין כל המקצועות. נו, טוב, אפשר להיות קצת פחות קריפטי: ייתכן מצב שכל עובדי בתי הדין והשוטרים אכן עושים עבודה מועילה, ובכל זאת ""רבים מאלו מבין עובדי המדינה שעובדים בחריצות (והם מיעוט מזהיר) אינם מייצרים שום דבר". |
|
||||
|
||||
עובדי בתי הדיןוהשוטרים הם מיעוט ביחס לכלל עובדי המדינה, אבל לא מיעוט מזהיר (אלא אם כן סף גלאי הקרינה שלך נמוך בהרבה משלי). שים לב שאליבא דיעקב גם מקרב המיעוט המזהיר של החרוצים רבים אינם מייצרים שום דבר. לכן נדרש שגם מתוך תת קבוצה זו הרוב יענו על הקריטריון (נו, טוב, אפשר להיות קצת פחות קריפטי: נודניק! חשבתי על זה כבר כשכתבתי את מסקנת ביניים ב'). אבל תודה על ה"non sequitur". יתכן שערן יאות להוסיף ביטוי נאה זה על המילים הלטיניות שבמחזור ביום מן הימים. |
|
||||
|
||||
''רבים'' אינו ''רוב'', וזהו. את זכות המילה האחרונה שקיבלתי פעם מערן אני מעביר אליך, בתקווה שאתה מוהל מוסמך. |
|
||||
|
||||
לא טענתי לרגע ש''רבים'' משמעו ''רוב'', ותקפות המסקנה לא מתבססת על זה. מה שאני כן טוען הוא שנכנס כאן עוד איזה פקטור קטן מאחד ביחס למיעוט המזהיר. |
|
||||
|
||||
טענה א' מדברת על כולם פחות מיעוט מזהיר. מסקנת ביניים ב' מדברת על רוב פשוט (יותר מחצי). אם העבדו"שים מהווים אחוזים אחדים (*) מתוך כלל עובדי המדינה, בעוד שמיעוט מזהיר הוא פרומיל או שניים לכל היותר, לא יתכן שכל העבדו"שים, או אפילו מחציתם, מועילים, ומסקנת ביניים ב' מתחייבת. (*) לפי אתר משטרת ישראל מספר השוטרים הוא כ-25K. לא ברור את מי בדיוק כולל המספר הזה. בפרט לא ברור אם הוא כולל את 4.5K עובדי השב"ס. |
|
||||
|
||||
עורכים אינם חסינים בפני צינזור (לפחות שתי תגובות שלי שאני זוכר הוסרו אחר כבוד, וללא התייעצות מוקדמת איתי, וזה עוד כשהייתי עורך ראשי). כמו כן, לאיש אין "יכולת להחליט בלעדית אם לצנזר אחרים לפי גחמותיו האישיות". כל הודעה מוסרת מועברת לכלל העורכים, והם יכולים להחליט להחזירה על כנה, כפי שכבר קרה בעבר. יתר על כן, המדיניות הלא-מוכרזת בקרב חברי המערכת היא שחבר מערכת לא מסיר תגובות1 בדיונים שהוא צד להם, או כאשר התגובה עוסקת ישירות בו2. 1 פרט לסיבות טכניות כמו כפילויות או תגובות ריקות. 2 למתחכמים שיבואו, ללא ספק: זה שתכללו את כל שמותיהם של עורכי האייל בתגובה שלכם לא יהווה הגנה מפני הסרתה במקרה הצורך. |
|
||||
|
||||
העורך הנכבד ערן בילינסקי מאד נפגע מהטלות הספק הנרמזות ביושרה שלו (''צנזור תגובות'' וכו') ומבקש לציין שיתרונו כעורך הופך לחסרון מול אלמוני, שכן אלמוני אינו נזקק להגן על המוניטין שלו בדיון (בניגוד למשתמש שמזהה את עצמו, במיוחד בשמו האמיתי. יש לי כבר מזמן רעיון לנושא לתזה לתואר שני בנושא מוניטין בקהילות וירטואליות). בכל מקרה, כיוון שיעקב הצטרף לדיון, אין לי עוד צורך להגן על עמדתו מפני סילוף, עקיצה, או איך שלא תקרא לזה, והוא יכול לבצע זאת, בהצלחה או שלא בהצלחה, בעצמו. |
|
||||
|
||||
מה פתאום שאיזה עורך עושה לי אד הומינם ומטיל דופי ביושרה שלי. זה רק גשם. ינואר עכשיו. |
|
||||
|
||||
אתה דווקא דוגמא לטרחן בלתי נלאה שלא צודק. הרי ברור לכל מי שקרא אותו, או את אורי רדלר או את שאר הקבוצה שקוראים להם כאן בחיבה איו"ב, המשטרה הצבא ובתי המשפט הם המוסדות אולי היחידים שמשאירים למדינה לנהל. הם אכן עובדי ציבור, ואכן תהיה שם ביורוקרטיה וסירבול, אבל הם הרע במיעוטו (לשיטתם). הם עושים את ההבדלה בין מנגנונים ציבוריים שתפקידם לשמור על *רכוש* ושאר המנגנונים הציבוריים. אתה כל פעם נטפל לנקודה זאת כאילו שעלית על סתירה פנימית מהותית, אבל העניין כבר הובהר חזור והבהר. בעניינים אחרים הביקורת שלך על יעקב אולי נכונה, לך לתגובות ההן ותיכנס בו באבי אביו. גם הנטיה לקרוא לאנשים שהוא לא אוהב "ארורים" ו"פושעים" היא מרתיחה, אבל לא יותר מהקשקשנים האחרים באתר הזה. |
|
||||
|
||||
מה שתגיד, ראובן. מה שתגיד. |
|
||||
|
||||
נתחיל לפי הסדר: 1) במושג עובדי מדינה אפשר לכלול קבוצות שונות. אפשר לכלול את אלו שהם עובדי המנגנון של המדינה גופה, אפשר למנות את עובדי המנגנון בכלל באשר הם שם (כולל עובדי עיריות וכו'). אפשר לכלול את כל אלו שמקבלים תלוש מהמדינה ואפשר גם לכלול את כל אלו שמקבלים משכורת אשר רובה ככולה ממומנת ממיסים הנגבים על ידי המדינה, גם אם הם עובדי בתי החולים או בתי הספר. מי שקרא את דברי וחשב שאני מטומטם, יכל להתלבט לגבי מה שהתכוונתי. מי שרצה להציג אותי כשוטה יכל לעשות כנ"ל. אולם מי שרצה להבין את מה שאני כתבתי מתוך רצון לדיון אמיתי, לא יכל להתלבט. המקסימום שיכל לעשות הוא להציג תגובה: "אתה מתכוון לפקידי המנגנון ולא למורים, שוטרים, חיילים ואחיות שגם הם ברובם עובדי מדינה. האם הבנתי נכון?" אולם אם תעשה זאת, אנשים עלולים לחשוב שאני צודק, לכן לצורך המאבק בדעות שלי אתה מרשה לעצמך לנהוג בצורה שאינה ראויה. 2) לגבי הסוציאליזים: אני לא דברתי על ההסתדרות כלל. אני מדבר על רעיונות ולא על אנשים. הרעיון שמותר לקחת כסף מאחד ולהעבירו לשני אם אני מגייס מספיק תומכים לשוד הינו רעיון הרסני ומרושע. אם ההסתדרות תומכת בעניין, זה לא בסדר אבל לא זה העניין. 3) ולגבי השיטות, גם שם וגם כאן כבכל מקום, אני מביע דעות בצורה חדה, לעיתים מהוקצעת. הדיון יכול לשייף אבל לא לשנות מהותית. 4) לגבי עובדי המדינה - דברי הם אמת אני עומד מאחוריהם ואני המום מכך שמישהו מעיז להכחיש את מה שידוע לכל. כל אחד יודע על היעילות המפורסמת של הביטוח הלאומי, מס הכנסה, פקידי משרד החינוך, פקידי משרד התעשייה וכו'. אתה רוצה שאני אביא שמות של אנשים אשר מחתימים כרטיס ויוצאים לסידורים? לא אביא. למרות היותם מיעוט משמעותי, הם רק קוריוז בתוך ים הבטלנות והפעלתנות בעשיית כלום ו/או הנפקת אישורים לדברים שאיש אינו מבין למה צריך אותם. |
|
||||
|
||||
2. אם אתה מדבר על רעיונות ולא על אנשים, היית צריך כבר מזמן להפסיק להתבטא בביטוי המכוער והמיותר - "הסוציאליסטים הארורים" (הביטוי הוא מכוער ומיותר מלכתחילה, אבל בייחוד אם אתה טוען פתאום שאתה מדבר על הרעיונות ולא על האנשים). |
|
||||
|
||||
ייתכן. אני חושב שהסוציאליסטים הם נושאי הרעיון הארור ובכך הם ארורים. אבל ייתכן שאתה צודק. |
|
||||
|
||||
4) "היעילות המפורסמת של הביטוח הלאומי, מס הכנסה, פקידי משרד החינוך, פקידי משרד התעשייה וכו"'. א) חוסר היעילות של המנגנונים הנ"ל לא אומר לנו כלום על מספר האנשים בהם שלא מבצעים את עבודתם נאמנה, או לא מבצעים עבודה. ב) חוסר היעילות של המנגנונים הנ"ל לא אומר לנו כלום לגבי הנכונות של הרעיון שעומד מאחוריהם, ובזה אני כולל את העיקרון שמשהו לא נכון שורשית ברעיון מסויים בצורה שלא תלויה בביצוע (נגיד קומוניזם לצורך העניין). עדיין ייתכן שהבעיה עם המנגנונים הנ"ל במדינת ישראל היא ביצועית, והמנגנונים לכשעצמם צריכים להתקיים. אף אחד לא מנסה להכחיש שיש הרבה בעיות עם המנגנונים שאתה מונה, פשוט לא מסכימים איתך לגבי אופי הפתרון. |
|
||||
|
||||
האמת, עכשיו כשערן העלה את זה, בכלל עוד לא ראינו הוכחה שהמנגנונים הללו אינם יעילים. איך בכלל מודדים את זה? כשאני חושב על זה, אני מקבל שירות טוב (והאמת, גם נעים) יותר במע"מ ובמס-הכנסה מאשר מספק האינטרנט שלי. |
|
||||
|
||||
אני המום מכך שאתה מעיז להכחיש את מה שידוע לכל. __________ TM - תגובה 273052 |
|
||||
|
||||
אולי ''לא יעילים'' זו צורת ביטוי חזקה מדי שנגררנו אליה בגלל השימוש בה מלכתחילה. יותר נכון להגיד ''יש בהם הרבה בזבוז וחוסר יעילות''. כלומר אולי הם עושים את העבודה, אבל יש הרבה משכורות מנופחות, אבטלה סמויה וכו'. |
|
||||
|
||||
יש גם עבודה מיותרת. אני עבדתי פעם בחברה גדולה על פרוייקט שנסגר. עבדנו שנה שלמה על כלום וקבלנו חולצה שכתוב עליו: "לא משנה כמה קשה אתה עובד, לא משנה כמה אתה צודק - לפעמים הדרקון מנצח." אבל רבים מעובדי המדינה עובדים באופן תמידי על כלום. קח עובד לשכת תעסוקה שבמהלך שנה מצליח למצוא עבודה ל 22 עובדים, אבל רושם נוכחות לצורך קבלת קצבת המנעות מעבודה לאלפים רבים. הוא היה מאד יעיל אבל לא עשה כלום. |
|
||||
|
||||
הוא עשה מה שהוא היה יכול לעשות בתנאים הנוכחיים. במקום שהמדינה תאסור על הגזל (!) של חברות כ"א, היא מרוקנת את לשכות העבודה מתוכן. |
|
||||
|
||||
אין לי תלונות אליו. התלונה שלי היא שהמדינה שיכולה לשלוח חיילים ושוטרים לקחת את הכסף שלי בלי רשותי, מעסיקה אלפי אנשים על גורנישט. מה זה קשור לחברות כח אדם? |
|
||||
|
||||
תלוי מה הטענה שלך. אם הטענה היא ''לוקחת את הכסף שלי בלי רשותי'' - זה באמת לא קשור לחברות כ''א, אבל זה גם לא קשור לדיון כאן. אם הטענה היא ''מעסיקה אלפי אנשים על גורנישט'' - ובמיוחד, הדוגמא שהבאת של לשכות תעסוקה - זה קשור בהחלט. |
|
||||
|
||||
חברות כח האדם מעסיקות אנשים בלי שהם עושים כלום. לשם מה? לעשות חסד עם אנשים חסרי כישורים? מאיפה יש להם כסף כדי לעשות זאת? לפי שיטתך, גם המפעלים המוכרים שניצלים מוכנים וגם הבייביסיטריות מקבלות כסף על כלום, מכיון שעקרת הבית יכולה לעשות דברים אלו לבדה. המדד ההגיוני היחיד הוא האם אנשים מוכנים מרצונם החופשי לקנות שירותים אלו. ואנשים מרצונם החופשי קונים את שירותי חברות האדם. לא בגלל שזה הגיוני, אלא מכיון שהמדינה מכריחה את המעסיקים לעשות כל מיני דברים שעולים יותר מלהעסיק אנשים דרך חברת כח אדם וגמרנו. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי דבר מהודעתך. אנסה שוב: יעקב: "עובד לשכת התעסוקה הוא מאוד יעיל אבל לא מועיל לכלום". יונתן: "הסיבה שהוא לא מועיל היא שהמדינה מאפשרת גזל ע"י חברות כ"א. אם לא היו חברות כ"א גזלניות - לשכת התעסוקה הייתה מועילה מאוד". יעקב: ? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. מי זה "יונתן" ? |
|
||||
|
||||
תגובה 271936 |
|
||||
|
||||
אני עדיין לא מבין. חברות כח אדם מעיזות להתחרות בשרות ממשלתי. אנשים מעדיפים לפנות לחברות כח אדם פרטיות ולשלם המון כסף עבור השרות במקום לפנות אל השרות הממשלתי שהוא חינם. מה גזל בזה? אם אנשים מוכנים לשלם יותר כנראה שיש להם צורך בשרות שנותנות חברות כח האדם והן אינן מקבלות את השרות מרשות ממשלתית עם 1500 עובדים. |
|
||||
|
||||
כי הרשות הממשלתית מחוייבת (בתאוריה, לפחות) שתנאי העבודה המוצעים לבאים בשעריה יעמדו בדרישות החוק, כמו הטבות סוציאליות, שכר מינימום וכיו''ב. אה, שכחתי, גם שכר מינימום זה תועבה... |
|
||||
|
||||
עד כמה שידוע לי חברות כח אדם מקפידות על שכר מינימום, וזאת בניגוד למדינת ישראל ומעסיקים פרטיים שפחות מפחדים. הרי אי תשלום שכר מינימום הוא טפשי שכן אחרי סיום העבודה העובד הולך ותובע אותך. איני מבין כיצד חברת כח אדם יכולה יותר בקלות להמנע מתשלום שכר מינימום. |
|
||||
|
||||
יש מצבים ששירות התעסוקה מטפל בהם והחברות הפרטיות מסרבות. בן של ידידים, בן שמונה עשרה, פנה זמן קצר אחרי סיום התיכון לכמה חברות כ''א. הוא סיים כיתה מדעית ויש לו ממוצע בגרות גבוה ופסיכומטרי גבוה, ולמרות נתוניו הצהיר כי לא יבחל בשום עבודה. כל החברות (שלוש או ארבע) סירבו לקבל אותו בטענה שלא משתלם להן לשלוח למעסיקים נער על סף גיוסו, לעבודות לטווח קצר. לבסוף אביו, ידידי, שכנע אותו לפנות לשירות התעסוקה (אחרי שחברים וכל מיני, כולל אותי, אני מודה, הכנסנו לראשו ש''אין טעם ולא ייצא מזה כלום'') - ובתוך יום קיבל עבודת נקיון באחת המכללות, ובה עבד עד גיוסו. אולי זהו ההבדל בין גופים מסחריים המחוייבים רק לרווחים שלהם, לבין גוף ממשלתי שיש לו גם איזו מחוייבות חברתית, סליחה על הביטוי. |
|
||||
|
||||
גם אני פניתי טרם גיוסי ללשכת העבודה בפתח תקווה ומייד הופניתי למפעל מזון בעיר, בו עבדתי מספר חודשים עד הגיוס. מחברות כוח האדם שפניתי אליהן לא שמעתי אפילו ציוץ. |
|
||||
|
||||
אתה לא שמעת ציוץ, ואילו הילד עליו אני מדבר (הוא כבר לא ילד אבל אנחנו ממשיכים לקרוא להם "הילדים"), עד כמה שהבנתי את הסיפור - אפילו לא נתנו לו טפסים למילוי. אה, אז אתה מפתח תקוה? נדמה לי שהיתה כאן היום או אתמול שיחה שבה מישהו כפר בעצם קיומו של מקום כזה :). |
|
||||
|
||||
המ... אני לא מפתח תקווה. התגוררתי בישוב סמוך, אבל אני יכול להעיד שאכן פתח תקווה היא עיר ואם בישראל, והיא עומדת על תילה, נכון ללפני שבוע וחצי לפחות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא פניתי לחברת כ''א אחת, וקיבלתי תוך פחות משבוע עבודה כקלדן בבנק, שם עבדתי במשך כשישה חודשים עד גיוסי. |
|
||||
|
||||
סתם מתוך התעניינות, למה שלחברה שמעסיקה נער צעיר יהיה אכפת מציון הפסיכומטרי או הבגרות שלו? זה אומר שהוא יודע להקליד מהר? שהוא מסוגל לתקן טוסטרים או לבנות מדרגות? שהוא יודע לנקות חדרי שירותים מצוין? לצורך העניין, אני לא יודעת מהם שאר הנתונים שלו, אבל לאור הנתונים האלו (ציונים גבוהים) הוא באמת לא יכול להיות בררן. |
|
||||
|
||||
חברות כ''א גוזלות חלק משכרם של העובדים. אם תתעקש, אני אמצא את ההלכה המתאימה נגד זה (אני אצטרך לשאול מישהו). |
|
||||
|
||||
ולעומת זאת, שרות התעסוקה אוכלת כספים מיתרות רווחי הנפט האדירים של מדינת ישראל? או שהם פשוט מדפיסים כסף? הרווחים על עובד צעיר הם קטנים. לא נדרשת עבודה רבה כדי להתאים נער בן 18 למקום עבודה פשוט. לכן השירות משירות התעסוקה הוא סביר. אולם עלות גבוהה מאוד. מישהו יודע כמה השמות הם עושים בשנה? |
|
||||
|
||||
אני לא מצליח להבין את הקו הלוגי בין התגובות שלך כאן. מצטער. |
|
||||
|
||||
אני מכיר כמה אנשים שעובדים או עבדו בביטוח הלאומי. עזוב. שערותיך יסתמרו ממה שקורה שם. שוב, למזלינו. תאר לעצמך מה היה קורה אם הם היו יעילים. |
|
||||
|
||||
עבדתי בעצמי בארגונים ציבוריים. אני מכיר את חוסר היעילות (שערותיך יסמרו וגו'). מצד שני, אני מכיר ארגונים ציבוריים יעילים להפליא (יותר נכון, חלקים מארגונים שניתקלתי בהם), ואני מכיר ארגונים פרטיים לא יעילים בכלל. לדעתי, התיאוריה של "השכל הישר" כאן לא עובדת, מכמה סיבות. סיבה אחת היא שבניגוד לתיאוריה, אנשים לא עובדים רק עבור תמורה כספית או אחרת. אופי העבודה של האדם נקבע ע"י גורמים אישיותיים וחברתיים. סיבה אחרת שעולה בדעתי היא אופי כח-האדם שמתקבל מלכתחילה לארגונים ציבוריים. למשל, אני מניח שאם היית משלם לעובדי-ציבור משכורות שמקבלים עובדי IBM, היית יכול לקבל לעבודה אנשים שהיו יוצרים שירות ציבורי ברמה של IBM. |
|
||||
|
||||
ארגון פרטי לא יעיל זה עניינם הפרטי של בעלי אותו ארגון. אולי הם מליארדרים המעדיפים לתרום בדרך של מתן עבודה לאנשים בטלנים? כל הזמן מתלוננים על הקפיטליסטים הרשעים שמתעללים בעובדים. הינה לך קפיטליסטים שמפזרים את כספם על בטלנים. מה רע לך? אבל אם המדינה מבזבזת כסף, היא לא מבזבזת כסף שלה ואפילו לא של כמה מליונרים, היא מבזבזת כסף שנשדד מאלמנות ויתומים. |
|
||||
|
||||
אלמנות ויתומים יכולים לייצג את עצמם בדיון הזה. הסוגיה כאן היא אחרת, ונוגעת למה שקראת ''חוסר יעילות''. |
|
||||
|
||||
חוסר היעילות בא על חשבון מישהו - על חשבון כולנו. וזה כולל גם אלמנות ויתומים אשר סובלים יותר. בעוד הח"כים החילונים אין להם אלוקים, הרי שלח"כים הדתיים אמור להיות קצת מצפון ולפחות אימת הדין. אם אינם חסים על אנשים רגילים הם לפחות היו צריכים לחוס על אלמנות ויתומים. יד [י] חייב אדם להיזהר ביתומים ואלמנות--מפני שנפשן שפלה למאוד ורוחן נמוכה, אף על פי שהן בעלי ממון: אפילו אלמנתו של מלך ויתומיו של מלך--מוזהרין אנו עליהן, שנאמר "כל אלמנה ויתום, לא תענון" (שמות כב,כא). טו והיאך נוהגין עימהן--לא ידבר אליהם אלא רכות, ולא ינהוג בהן אלא מנהג כבוד; ולא יכאיב גופן בעבודה ולא ליבן בדברים, ויחוס על ממונם יותר מממון עצמו. טז כל המקניטן, או המכעיסן, או הכאיב ליבן, או רדה בהן, או איבד ממונם--הרי זה עובר בלא תעשה; וכל שכן המכה אותן, או המקללן. ולאו זה, אף על פי שאין לוקין עליו, הרי עונשו מפורש בתורה, "וחרה אפי, והרגתי אתכם בחרב" (שמות כב,כג). יז ברית כרת להן מי שאמר והיה העולם, שכל זמן שהן צועקין מחמס--הן נענין, שנאמר "כי אם צעוק יצעק אליי, שמוע אשמע צעקתו" (שמות כב,כב). |
|
||||
|
||||
שוב: אם הטענה היא "חוסר יעילות", עליך להוכיח אותה קודם (למשל, באמצעות השוואה לארגונים פרטיים). אם הטענה היא "אסור למדינה לקחת כסף", היא לא רלוונטית לתת-פתיל הזה. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שעיקר הטענה היא ששרות התעסוקה אינה יעילה. המטרה היא לסדר ג'ובים למקורבים ובזה היא עומדת. למרות שאני מניח שניתן לעשות זאת יותר ביעילות. ברור שהמטרה של שרות התעסוקה אינה למצוא עבודה לאנשים, שכן 1500 עובדים אמורים למצוא עבודה להרבה יותר אנשים ממה ששרות התעסוקה עושה היום. ניתן למצוא את הנתונים ולהוכיח זאת בקלות. |
|
||||
|
||||
נהיית בלבניסט. יפה. אני מסכים שהמטרה של שירות התעסוקה אינה למצוא עבודה לאנשים. השתלטות בעלי אינטרסים על החקיקה בנושא כ''א לא מאפשרת לספק שירות זה. אבל מאחר שעניינינו כאן הוא בנושא היעילות, אני חושב שצריך לבדוק את היעילות ביחס למטרות בפועל. אם המטרה היא לסדר ג'ובים למקורבים, בזה השירות יעיל (לטענתך. אין לי מידע פנימי). אם המטרה היא להיות ''סדרן'' של דמי אבטלה, גם בזה הוא די יעיל (אף כי אכזרי לפעמים). אני חושב שאתה יכול לחזור בך מטענתך על חוסר היעילות. לא נזקוף זאת לחובתך. |
|
||||
|
||||
ואני חשבתי שהבלבניזם מתייחס רק למניעים של אנשים/אישי ציבור, ולא למוסדות וארגונים (שבדרך כלל קשה להצביע על אדם אחד בלבד שמכוון אותם). |
|
||||
|
||||
כוונתי היא בראש ובראשונה לכך שהם עושים עבודה שאין בה שום צורך, או שתועלתה שולית ביותר. בנוסף, הם אכן בלתי יעילים במה שהם עושים וזהו מזלינו, שכן חסר לנו רק שהמדינה תהיה יעילה ברגולציה שלה. אחת הקטנה שבבעיות של הסוציאליזים היא בכך שהיא בלתי יעילה. |
|
||||
|
||||
לא ברור לי איך אין שום צורך, או התועלת שולית במס הכנסה וביטוח לאומי. תראה הויכוח ביננו עקר. בעצם הויכוח בינך לבין כל מי שמתנגד לך בדיון הזה עקר. אני יכול לבקש ממך, אם לא אכפת לך להשקיע קצת, לנסות לשטוח בתגובה אחת קצת יותר מפורטת, איזה ובעיקר איך מוסדות ומנגנוני השלטון במדינה צריכים להתקיים לתפיסתך ? |
|
||||
|
||||
אתה תופס ארגונים שיש בהם צורך מסוים (מס הכנסה) ומשליך מכאן על כל השאר. בא נעבור אחרת: אין שום צורך ברשות השנייה וברשות השידור. ואת הפונקציות היחידות הנדרשות ממשרד התקשורת (הגדרת ערוצים ומכירתם לכל המרבה במחיר) יכולים לעשות שלוש פקידות ומזכיר. אין שום צורך בהסדרת החקלאות, התעשייה, המסחר וכו'. אין שום צורך בקרנות לעידוד הון, השקעות, וכו' אין שום צורך באלפי פקידים במשרד החינוך. כל שנדרש זה יחידה של 10-30 אנשים שיחלקו שוברים. בשביל זה לא צריך שר ומשרד. אין שום צורך ברוב מוחלט של הפונקציות של משרד השיכון. אין שום צורך במשרד תרבות או דתות. הביטוח הלאומי ממלא פונקציות גבייה שהן התעללות באזרח וטמטום. רוב הפונקציות האחרות של הביטוח הלאומי הן עידוד אי עבודה (או עבודה לא מוצהרת) ועל כן מיותרות. אז נכון, צריך מנגנון גביית מיסים, צריך צבא וצריך משטרה ומערכת משפט. אולי גם צריך יחידות קטנות של משרד בריאות ומשרד איכות סביבה. אבל לא המנגנון העצום שיש היום. |
|
||||
|
||||
סליחה על הקטנוניות, אבל איך בדיוק 10-30 איש יכולים להתגבר על אספקת כמה מאות-אלפי שוברים בשנה לאוכלוסיה שמפוזרת בכל רחבי הארץ, במיוחד שרוב העבודה, יש להניח, תהיה מרוכזת בחודש או חודשיים במהלך השנה? |
|
||||
|
||||
דווקא זו לא בעיה. יש היום די מיכון משרדי כדי לדוור באופן ישיר למאות אלפי אנשים ללא צורך כמעט בהתערבות אדם. בערך כמו ששולחים לך את הטופס לתשלום הארנונה מהעירייה. |
|
||||
|
||||
כמה אנשים נדרשים כדי לנהל באופן אוטומטי את השוברים? לוקחים ממשרד הפנים את רשימת התלמידם בין גיל 5-18, מקבלים מבתיה"ס רשימות ממוחשבות של התלמידים שלהם, בודקים שאין כפילויות ובאופן אוטומטי שולחים הודעה לכל הורה באיזה בי"ס ילדו רשום ושיודיע אם מישהו מנצל את שמו לסיבוב על הכסף. |
|
||||
|
||||
גם דברי בתגובה 273241 הם דברי אמת ואני עומד מאחוריהם (כולל החייזרים אותם אני מכיר אישית, לא את הבתולות) ואני המום מכך שמישהו מעז להכחיש את מה שידוע לכל. כל אחד יודע על החייזרים המבקרים בשכונה הירושלמית המסויימת ועל מעשיהם בבתולות והאחרות אשר שם. |
|
||||
|
||||
כן. אני יכול לראות בעיני רוחי את הכותרת הראשית ב"ידיעות": "נהג מונית נסע במסלול ארוך מדי" או "המונה המזוייף גזל משכ"ג 10 ש"ח". |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני לא זוכר אם כבר אמרתי פה פעם שהאנגלים פשוט דפוקים בשכל או לא. אז רק ליתר ביטחון: האנגלים דפוקים בשכל. דרך אגב, קשה להאמין כמה merchandising יש להם סביב המפה של הUnderground שלהם. חולצות, גרבים, כובעים, תחתונים, מגבות, ספלים, pints, גלויות, פוסטרים... רשימה חלקית בלבד. רק שבחיים לא הייתי מנחש את *זה*. אגב הלינק של רב"י עלול להיות לא מספק כדי להבין את התגובה הזאת, אז הנה: דפוקים בשכל כבר אמרתי ? |
|
||||
|
||||
האמת שהבאתי את הלינק בתגובה לשכ"ג בגלל אחד ההסברים ששמעתי מידיד אנגלי על המשחק. נהגי המוניות הלונדונים יעשו הכל כדי להאריך את הנסיעה ולהגדיל את התשלום. הענייין הזה הפך לתחרות בין הנהגים והם היו צריכים איזו נקודת ציון שכולם ינסו לעבור שם, וכך כל נהג שמכבד את עצמו יעשה הכל כדי לעבור דרך מורנינגטון קרסנט. צריך לקרא את כל החוקים והווריאציות השונות למשחק, חלקן הסטוריות מימי הרומאים. האמת שבהתחלה כל העסק נראה משעמם אבל אחרי כמה פעמים מבינים את הרעיון המצחיק. לצערי באתר שלהם אין קליפים של מ"ק אבל יש קליפים מהמשחק (שמזכיר קצת את שלשה בסירה). כדאי להקשיב למנחה הקר והיבש האמפרי ליטלטאון מציג את השידור בערים שונות, או את סמנטה |
|
||||
|
||||
"נהגי המוניות הלונדונים יעשו הכל כדי להאריך את הנסיעה ולהגדיל את התשלום". ?! ה Black Cabs !? גאוותה של לונדון ? |
|
||||
|
||||
המממ, נראה שעדיין לא תפסת את המשחק על שורשיו הרומאים ושלל גרסאותיו הבנלאומיות. |
|
||||
|
||||
כנראה שלא. אבל אם כבר בנושא עסקינן, מה בדבר המוניות השחורות של לונדון ? הן לא דוגמא רלוונטית לענייננו ? אני פשוט לא יודע אם לקטלג אותן בתור "רגולציה" או בתור "חופשי", מכיון שיש בסיפור שלהם אלמנטים משני הצדדים, אם אני מבין אותו נכון. |
|
||||
|
||||
כדי לקבל רשיון נהיגת מונית בלונדון יש לעבור מסלול מכשולים מפרך, שכולל לימוד בע"פ של כל המפה הלונדונית, כולל מיקומם של מאות אתרים שונים ומשונים שיכולים לעניין את התייר המזדמן. הלימוד האינטנסיבי אורך כשנה-שנתיים ומחולל שינויים פיזיים בני-מדידה במוח של הנהגים. כך, מכל מקום, נטען בסרט (BBC?) שראיתי. אם זאת לא רגולציה, אזי אני מסכים שאין צורך ברגולציה על מוניות. |
|
||||
|
||||
אבל עוד לא קיבלתי תשובה לתגובה 272810. |
|
||||
|
||||
חשבתי שהעמדה שלי די ברורה. נהג שקיבל רשיון נהיגה הוכיח דבר אחד בלבד: שהוא יודע לנהוג ברמה שהשביעה את רצון הבוחן של משרד התחבורה (נעזוב לרגע את השאלה מי ייתן רישוי כזה בעולם האידיאלי של יעקב). כשאני עומד בבן-יהודה פינת מאפו ועוצרת לידי המכונית הלבנה עם הכיתוב "מונית", אני לא במעמד שאני יכול לברר אם לנהג שלה יש שבע מאות ותשעים הרשעות על נהיגה בשכרות, אין לי מושג אם הוא מתכוון לנסוע לדיזנגוף פינת שלום עליכם דרך רמת אביב ג' (אני לא תל-אביבי), ויש להניח שאעלה על המונית אפילו אם הוא מעשן נון-סטופ בחלונות סגורים, כי חשוב לי להגיע למחוז חפצי ואין לי שום סיבה להניח שהמונית הבאה שתגיע, אם תגיע, תהיה במצב טוב יותר. מהסיבות שפרטתי, השוק הזה ימשוך אליו את האנשים שנהיגת מונית היא המקצוע הטוב ביותר עבורם. המעטים שכן ירצו לתת שרות טוב יידחקו החוצה בגלל חסרונם התחרותי מול נהגי המרוצים המתוסכלים ומול הנוכלים. |
|
||||
|
||||
אני מסכים שכל אדם שיתקרב לכביש בעולם האידיאלי של יעקב, מסכן את חייו. אבל, אנחנו לא מחויבים להנחת הבינאריות של יעקב. להפך, זה ששנינו מקבלים את הצורך לפיקוח על הרכבים ועל המורשים לנהוג מבטל, לדעתי, את הצורך בפיקוח על המוניות. אתה עומד בבבן-יהודה פינת מאפו ורוצה להגיע לדיזנגוף פינת שלום עליכם, עוצרת לידך מכונית ואתה מגיע עם הנהג להסכמה שהוא יסיע אותך תמורת 20 שקלים חדשים, הבעיות שאתה מציג הן: א. אתה לא יודע אם לנהג יש שבע מאות ותשעים הרשעות על נהיגה בשכרות. בעיקרון, הפתרון לזה צריך להיות במסגרת הפיקוח על הנהגים באופן כללי. אחרת, יש לך את אותה בעיה בכל עליה לכביש, עם מונית, עם אוטו פרטי, עם אוטובוס או עם אופניים. פיקוח על מוניות לא יעזור לפתור את הבעיה הזו. ב. אין לך מושג אם הוא מתכוון לנסוע לדיזנגוף פינת שלום עליכם דרך רמת אביב ג'. יש כאן שתי בעיות (שהפתרון לשתיהן זהה) ב1. הנסיעה דרך רמת אביב ג' תיקח יותר מידי זמן. ב2. הנסיעה דרך רמת אביב ג' תעלה יותר מידי. הפתרון לשתי הבעיות הוא זהה, כחלק מהמיקוח שלך עם הנהג, תקבעו פרק זמן אליו הנהג מתחייב, והנחה שתקבל אם הנסיעה תיקח יותר מידי זמן. קח הצעות מ-5 נהגים שונים, והנה, השוק החופשי פתר לך את הבעיה. ג. יש להניח שתעלה על המונית אפילו אם הוא מעשן נון-סטופ בחלונות סגורים. טוב, דווקא כאן חוסר הפיקוח עובד לטובתך, אתה יכול לעלות למונית עם סיגריות, עם שרית חדד בפול ווליום ובלי מיזוג תמורת 20 ש"ח, או למונית עם מוצארט, מיזוג ואויר נקי תמורת 500 ש"ח. אם אתה ממהר, אתה יכול לעלות למונית הראשונה שתגיע, ואם יש לך זמן, אתה יכול להיות בררן. כמי שתומך עקרונית בפיקוח ממשלתי על הרבה תחומים (ולפי מה שקראתי עד עכשיו, אני נמצא שמאלה ממך בתחום הכלכלי), לא שיכנעת אותי. בשביל להצדיק פיקוח ממשלתי על תחום מסויים, צריך לדעתי להראות שמדובר בצורך בסיסי, או שללא פיקוח יש סכנת חיים אמיתית. כמי שנוסע אחרי מוניות די הרבה, אני לא מאמין שאתה חושב באמת שהפיקוח מביא נהגים זהירים לתחום. |
|
||||
|
||||
א. מידת הסיכון שלי כצד ג' אינה זהה לסיכוני כשאני מצטנף בחרדה בפינת המושב האחורי של ז'וז'ו הזריז וממלמל את ברכת הדרך לשמחתו האינסופית של מר פז. אגב, גם הסיכון שלי כצד ג' גדל כאשר רבים מהאיציקשומאכרים יהפכו את התחביב שלהם למקצוע. אבל זאת רק הערה צדדית. ב. מה מיקוח, איזה מיקוח? יורד גשם אימים, אני צריך להגיע לפגישה, ואין לי מושג כמה רחוק מקום היעד שלי במטריקה של התנועה התל-אביבית - אחרת הייתי הולך ברגל ללא ספק. אם אתה רוצה עולם שבו כדי לתפוס מונית אני צריך לקחת הצעות מחמישה נהגים שונים (כולם, כמובן, יחכו בסבלנות עד שאגמור לקרוא את ה RFP שמילאו עבורי), אני מקווה בשבילך שיש לך *המון* זמן פנוי. ג. כן, כמובן, איזו שאלה? אני אעמוד בכביש עד שתגיע המונית שמתאימה לי מבחינת היחס עלות/תועלת. מאד פרקטי, ביחוד כשהשוק כולו יילך, ללא ספק, לכיוון של ריבוי המוניות הזולות יותר. אם "סכנת חיים אמיתית" היא הקריטריון היחיד שלך, אולי אתה באמת צריך לתמוך בהסרת הפיקוח משוק המוניות (יחד עם: בנקים, שוק ני"ע, ביטוח ועוד כהנה וכהנה). |
|
||||
|
||||
א. כאמור, לא השתכנעתי. ב. זה תמיד האופי של שוק חופשי, ככל שיש יותר ביקוש, מחירו של השירות יעלה. ביום עם הרבה גשם, נהגי המוניות יעשו בוכטה. ביום אביבי הם יעבדו במשהו אחר. מצד שני, ביום גשם הרבה יותר אנשים ינסו להרויח כסף כנהגי מוניות, לכן גם ההיצע יעלה, יתהיה לך יותר אפשרות לבחור. למה הדבר דומה, למכירת מטריות. ביום גשם אני אקנה את המטריה הראשונה שאמצע. ביום סתוי אני אדלג על מטריות. אתה לא מציע שנפקח על שוק המטריות? ג. אבל זה המצב בכל השווקים, לא מצאתי מה בשוק המוניות מצדיק יותר פיקוח משווקים אחרים. לא רק סכנת חיים, גם צרכים בסיסיים. לדעתי, היום בנק וביטוח הם צרכים בסיסיים, מוניות לא. |
|
||||
|
||||
את המטרייה שקנית בגשם שעבר אתה שומר בארון ומשתמש בה כל החורף (כלומר, אתה יכול לצמצם את הסיכון שתיאלץ לקנות מטרייה לא מתאימה במחיר מופקע, לפעם אחת בלבד בשנה). את הנסיעה במונית מעט יותר קשה לשמור, אלא אם מדובר בחוויה שלא תשכח כל חייך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
א. מה לעשות? ב+ג. כבר אמרתי למה, לדעתי, השוק הזה מיוחד: האינטרקציה היא מזדמנת, חד-פעמית ואינך יכול לבחור את ספק השרות מראש. אני מצטער אם לא השתכנעת, אבל אין לי מה להוסיף. מונית היא צורך בסיסי מאד בעיר ללא חניה וללא רכבת תחתית. |
|
||||
|
||||
אתה יכול להצטייד מראש על מנת למנוע את הצורך בשירותי המוניות, קנה או שכור אוטו (או קטנוע), ושלם על חניה. לדעתי, תחבורה ציבורית היא צורך בסיסי, מונית היא פינוק. |
|
||||
|
||||
כבר דנו בזה פעם (ואולי אמצא קישור בקרוב) - מונית היא תחליף לגיטימי ואף כדאי למי שגר בלב עיר צפופה ולא רוצה/יכול להחזיק רכב פרטי. לך זה נראה פינוק, לי זה חוסך קנסות על חניה וצורך לטפל ברכב גם בימים שאני לא זקוקה לו. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, החיים בעיר צפופה עולים כסף. מצד שני, את לא צריכה לנסוע שעה ביום לעבודה, להתפשר על העבודה היחידה שמתאימה לכישורים שלך, לשלוח את הילדים לגן היחיד שמתאים לגילם, לחכות שהסרטים החדשים ישודרו בטלויזיה או לראות מסעדות רק בתוכניות בישול. כל אחד עושה את החשבון שלו. אני לא מוצא סיבה שהממשלה תתערב בזה. |
|
||||
|
||||
הא? התגובה שלי לגבי אחזקת רכב פרטי בעיר לא קשורה כלל להתערבות ממשלתית, אלא לטענתך שלפיה "תחבורה ציבורית היא צורך בסיסי, מונית היא פינוק". אבל ממילא, כל מה שעונים לך בשרשור הזה מתנקז לבסוף לאותו פזמון חוזר. |
|
||||
|
||||
סליחה, אני חשבתי שהבנתי אותך אחרת. כשאת בעיר גדולה וצפופה את יכולה להחזיק רכב, להחזיק קטנוע, ללכת ברגל או לסוע בתחבורה ציבורית. למה, כשיש לך את כל האפשרויות האלה, מונית היא *צורך בסיסי*, ולמה עבור מי שגר מחוץ לעיר הצפופה, היא לא? |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהיא צורך בסיסי, אמרתי שכאמצעי תחבורה מונית חלופה טובה בדיוק כמו החלופה של להחזיק אוטו (רק זולה יותר), אופנוע (רק בטוחה יותר), אוטובוס (רק נוחה יותר) או הליכה ברגל (רק מהירה יותר). יש למונית חסרונות משלה, אבל היא עדיין חלופה לגיטימית ולא פינוק. לגבי מי שגר מחוץ לעיר - לא יודעת, מעודי לא גרתי מחוץ לעיר ולכן גם לא טרחתי לעשות את החשבון הזה. |
|
||||
|
||||
הוסיפי לזה מקרים שבהם ההגעה מנקודת המוצא שלך לנקודת היעד באמצעות התחבורה הציבורית (שכידוע אינה עוברת או עוצרת בכל רחוב) כרוכה בהליכה שהיא מעבר ליכולותיך, ושמסיבות שונות אין באפשרותך להוציא רשיון או להחזיק רכב ממונע. במקרים כאלה מוניות עשויות להיות הפתרון היחיד והן בפרוש לא לוקסוס. אבל זה עוד לא הכל: קווי אוטובוס שפועלים רק 4 פעמים ביום, או שהנגלה האחרונה יוצאת לדרכה בשבע בערב, מחייבים לעיתים קרובות חיפוש אחר אלטרנטיבות. |
|
||||
|
||||
כי בו שבת אגד מכל מלאכה. |
|
||||
|
||||
כן, לפעמים מונית היא הפתרון הנוח והמהיר ביותר. גם רופא פרטי. זה ההבדל בין צורך לפינוק. |
|
||||
|
||||
כל מה שאינו אויר, מים, אוכל וכסות הוא פינוק. |
|
||||
|
||||
זה, כמובן, עניין סובייקטיבי. לדעתי, גם ביטחון, חינוך, בריאות, תשתיות (כמו חשמל ביוב וטלפון), מגורים (ברמה הבסיסית), תחבורה ציבורית ועוד דברים הם דברים בסיסיים לאדם המודרני. |
|
||||
|
||||
אני מבינה שרכב פרטי, בעיניך, שייך לרשימה הזאת ואינו פינוק - למרות שהוא יקר מאוד, מזיק לסביבה ולא נוח לשימוש בעיר. לעומת זאת, שימוש בשירות מוניות *כתחליף לרכב פרטי* הוא פינוק בעיניך, למרות שהוא זול יותר מרכב פרטי, מעט יותר ידידותי לסביבה (כי יותר אנשים "מתחלקים" בזיהום של אותו רכב) ונוח מאוד לשימוש. למה בעצם? אני לא מכירה אותך, אבל נוטה להאשים בזה את הדעות הקדומות של עדת הפולנים בני העלייה השלישית והרביעית ("הם נסעו בטקסי ספיישל? הם בטח לא מרגישים טוב"). |
|
||||
|
||||
לדעתי, רכב פרטי הוא פינוק, ואם מישהו יציע לפקח על שוק הרכב (מבחינת מחירים ומי שרשאי לסחור, לא מבחינת אישורים בטחוניים) הייתי מתנגד בנחרצות. אין לי בעיה עם מי שמתפנק, גם אני צורך מוצרים רבים שאינם צרכים בסיסיים (כולל אפילו מוניות), יש לי בעיה עם הרעיון שהממשלה צריכה לפקח על הפינוקים שלי או שלך. |
|
||||
|
||||
האם אותה מטרייה הנמכרת בזמן גשם זלעפות היא "פינוק" או "צורך" בעיניך? האם משנה לצורך העניין אם הקונה הוא אדם חולני שמועד לחלות בדלקת ריאות, או צעיר בריא שלא יקרה לו כלום אם יגיע הביתה פעם אחת בבגדים רטובים? מה בדבר "גזלן" שמוכר לפועלי בניין, למשל, שתייה קרה ביום שרב, במקום שאין בו אף חנות מכולת ברדיוס של קילומטר? האם פחית השתייה היא צורך או פינוק? הגזלן מפקיע מחירים - האם יש לפקח עליו? אסוציאציה פרועה אחרת: מה בדבר ניתוח פלסטי לשינוי איברים בגוף - צורך או פינוק? האם יש לפקח על השוק הזה או להותיר אותו "חופשי"? האם תבדיל בין ניתוח לשחזור שד לאחר כריתה, למשל, ותקרא לו "צורך", ולניתוח להגדלת אותו איבר תקרא "פינוק"? (אני פשוט מנסה לברר את החלוקה שלך ל"צרכים" ו"פינוקים". לא חושבת שהחלוקה מקובלת עלי, לא כל שכן הטענה שהחלוקה הזו מהווה קריטריון למידת התמיכה הממשלתית הרצויה). |
|
||||
|
||||
המילה פינוק פוגעת בך אישית? אני מתנצל, את יכולה להחליף אותה למותרות. לחם זה צורך, לחם שיפון הוא מותרות. לכן לחם מפוקח, לחם שיפון לא. אילו הייתי חי בסין, הייתי תומך בפיקוח על האורז במקום הלחם. אפשר לעבור הלאה? מטרייה הנמכרת בגשם היא מותרות בעיני. אם הקונה הוא אדם חולני, שיקבל מהביטוח הרפואי שלו (שהוא לא מותרות בעיני) הקלה במחירה של המטריה. אין סיבה שהמדינה תתערב בשוק המטריות בגלל אחוז כל כך קטן של צרכנים שהמטריה חיונית בשבילם. דבר דומה נעשה בשוק המכוניות, כאשר לנכים ניתנת הנחה משמעותית בקניית רכב, מקומות חניה טובים ועוד דברים. גזלן הוא מותרות. פועלי בניין לוקחים איתם את השתיה והאוכל שלהם (או שהמעסיק דואג להם). פועל בניין שלא רוצה לשתות את המים מהבית, ומעדיף פחית בירה צוננת, טוב, על אנשים כאלה הגזלן בונה. אני כן חושב שעל שוק המים צריך לפקח ולא על הגזלנים או על שוק הבירה. זה מה שקורה היום, ואין סיבה לשנות את זה. את ההבדל איזה טיפולים רפואיים הם צרכים ואיזה מותרות אני משאיר לועדות רפואיות. בדיוק כמו שקורה היום. אני לא חושב שהטענה שלי צריכה להיות מקובלת עליך, אבל אני חושב שהיא הגיונית, עובדת טוב (בסופו של דבר, זו החלוקה ברוב המקרים בהם מדינות מערביות מתערבות בעסקאות שנעשות בין פרטים), ורחוקה מהקיצוניות של יעקב וחבריו. אני חושב שאתם מפספסים את המטרה האמיתי שבגללה מפקחים על המוניות, לא הצרכנים ולא הפקידים מרוויחים, מי שמרוויח זה נהגי המוניות, והם יודעים את זה טוב מאד. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה עם המילה עצמה אלא עם ההבחנות שאתה עושה. המקרים שהבאתי לא נועדו דווקא להדגים את זכויותיהם של צרכני המטריות החולניים, או של פועלי הבניין הצמאים, אלא לחדד את ההבחנה. את אותו גזלן, לצורך העניין, השתדלתי למקם במקום שבו סביר שהמים נגמרו באיזשהו שלב של היום. אולי הדוגמה שהבאתי לא מוצלחת. אבל השאלה לגבי הטיפולים הפלסטיים היא העקרונית - אותה הפרוצדורה כמעט יכולה להתבצע על שני חולים שונים, באחד מהם היא תהיה צורך רפואי (למשל תיקון קנה הנשימה) ובשני מותרות/פינוק (שינוי צורת האף). העובדה שאתה זורק את ההבחנה בין שני המקרים על ועדות רפואיות, לא עוזרת לי להבין את הנקודה שלך. ברור שמישהו צריך לקבוע את הגבול בין מותרות לבין צורך חיוני, אבל איפה עובר הגבול שלך? אגב, מי זה "אתם" מהמשפט האחרון? |
|
||||
|
||||
אני לא מעוניין להמציא את הגלגל, למיטב הבנתי, מטרת הרפואה הציבורית (אם נתעלם מהחלק של מניעה) היא, לדעתי, להבריא את החולים. פרוצדורה שנועדה להבריא אדם חולה, או אפילו לשפר את איכות חייו כך שתדמה יותר (לפחות מבחינת ההזדמנויות) לאיכות חייו של אדם בריא, נראית לי על פניו כצורך. להבדיל, פרוצדורה שנועדה לשפר את איכות חייו של אדם בריא, היא מותרות. אני זורק את ההבחנה על ועדות מומחים משום שאני יודע שאני לא תמיד אהיה מסוגל להבדיל בין המקרים. סליחה על ה''אתם'', את צודקת, נסחפתי והכללתי. |
|
||||
|
||||
אהא - כאן קבור הכלב. אותו רופא עצמו (פרטי, לצורך העניין) מסוגל לבצע פרוצדורה שתהיה כמעט זהה על שני חולים שונים - לאחד זה יהיה צורך ולשני פינוק. הקושיה שלי אם כך 1 היא: איך תפריד בין המקרים האלה לצורך רגולציה? כלומר, האם באותה קליניקה עצמה תפקח על חלק מהניתוחים (מבחינת הפרוצדורות או מבחינת המחיר) ועל חלקם לא תפקח? 1 כן, כמעט שכחתי אותה לרגע. |
|
||||
|
||||
א. לדעתי, פיקוח על רופאים מבחינת פרוצדורה, תמיד. ההבדל בין זה לפיקוח על מוניות הוא שאם לא נפקח על מוניות, מקסימום הנהג יסע בדרך קצת יותר ארוכה מהאופטימום (לפחות, זה המקסימום שהשוטה נתן לי), ואם לא נפקח על רופאים, מקסימום... ב. פיקוח על רופאים מבחינת מחיר, רק במקרים שמדובר בצורך, על ידי הביטוח הרפואי. טוב, אני חייב להודות שלא כל כך הבנתי את הקושיה (והקושי) שלך. גם על האופה אני מפקח שהוא אופה לחם אחיד, ומפסיק לפקח שהוא אופה לחם שיפון. |
|
||||
|
||||
אנחנו מבלבלים בין שני סוגי פיקוח: 1) ניתן לפקח על המוניות ולקבוע: מחירים, אזורי פעילות, מספר המוניות, רמת השרות וכו' 2) ניתן לפקח ולמנוע רמאויות. לא צריך לתמוך בשניהם, בדיוק כמו שלא צריך לתמוך בפיקוח על כמה לחם שיפון יאפה ומה יהיה מחירו כדי לתמוך בפיקוח על כך שאין רעל בלחם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |