|
||||
|
||||
המצב נסבל כשמתכנת זוטר, למשל, מרוויח מחצית ממנהל הפרויקט שלו. הנה, דיפרנציאציה בשכר. זה לא נסבל כשמיליוני אנשים בישראל מתקשים לגמור את החודש וכשלאלפים כמעט ואין איפה לגור. בכל המדינות המערביות המצב הרבה יותר טוב מאצלנו והפערים קטנים יותר, אז כנראה שאי שוויון זה לא משהו שחייבים לחיות איתו. שנית ויותר חשוב - כלכלנים רבים אומרים שהמצב הזה רק מחמיר בעשור האחרון כי זוהי השאיפה של הממשלות; העשירים (מנהלי הבנקים, מנכ"לי חברות) מקושרים היטב עם השלטון ופועלים עמו להנצחת המצב; בנוסף, המדינה מעסיקה כמיליון עובדים, והעלאת שכרם פרושה הפסד של מיליארדי שקלים. לאור כל זאת, אי השוויון בישראל אכן נשמע לי כמילה גסה. |
|
||||
|
||||
מיליוני אנשים... לא פחות ולא יותר. ראשית, אין בליבי שום שמץ של רחמים על אנשים אשר בחרו שלא לעבוד (ואנחנו יודעים מי אלו), כמו כן, מאז שרועי סיפר על קשיי גיוס כוח האדם בחוות צברי אורלי, האמפתיה שלי כלפי המובטלים בדרום ירדה פלאים. שנית, אני לא בטוח שבשאר המדינות המערביות (למעט מדינות סקנדינביה) המצב יותר טוב. ברשותך, אני אבדוק את זה ואז אדווח. שלישית, יש להבטיח Minimum living wage כלפי השכירים שעובדים, ללא ספק. באמצעות מדיניות מס נכונה (למשל תמריץ מס למעביד). ויש להפסיק את מימון משכורות העתק על ידי המדינה (הידעת שאתה מממן חלקית את משכורות העתק של פיוטרוקבסקי ושות'?) על ידי שינוי מסוים של חוק מס חברות. |
|
||||
|
||||
אם נתמקד רגע רק באלו שעובדים, הרי שאתמול פורסם כי אנשי העשירון החמישי - מקום טוב באמצע - מרוויחים פחות מארבעת אלפים שקל ברוטו. קשה לסגור את החודש עם סכום כזה כשיש כמה ילדים ומשכנתא, לא? באשר למיקומה של ישראל בעולם, כל שנה מתפרסם מחדש דו"ח המראה כי אחוז האנשים מתחת לקו העוני בישראל הוא הגבוה בעולם המערבי. אני לא כלכלן והידיעות האלו מתפרסמות בעיתונים היומיים, אבל כמה לא נכון זה יכול להיות? בתור לא-כלכלן לא הבנתי כל כך את פסקתך האחרונה, אבל מהי התייחסותך למדיניות הפגיעה המכוונת של הממשלות בעובדים עליה דיברתי? |
|
||||
|
||||
שני דברים לגבי קו העוני - א. מדובר בקו נייד, שקשור בטבורו לשכר הממוצע במשק - כלומר, ככל שהשכר הממוצע עולה, כל עולה השכר שנחשב כקו העוני. מכיוון שבישראל עושים מניפולציות שונות כדי להעלות את הנתון הרשמי באשר לשכר הממוצע במשק (שכר הבכירים הוא פונקציה של השכר הממוצע, ולכן יש להם אינטרס להעלות אותו) - הרי שהנתון הזה הוא לא ממש רלוונטי. ב. יש לזכור שמבחינת הרווחה, ישראל מספקת כמות אדירה של שירותים לאזרחים שלה - שירותים שהם שווי כסף, ואינם מסופקים בחלק מהמקומות האחרים. את השירותים הללו יש לצרף לשכר שאנשים מקבלים, כדי לקבל תמונה אמיתית של אי השיוויון. |
|
||||
|
||||
עדיין לא ראיתי את הנתונים כיוון שאין ברשותי תוכנת אקרובט, כשאקפוץ לאוניברסיטה אוכל לראות את הדו"ח. בכל מקרה, אם אני לא טועה, ההכנסה המצויינת היא הכנסה לאדם, כך שמשפחה ששני מפרנסיה נמצאים בעשירון החמישי (שהוא אינו הממוצע, אגב) מרוויחה כ 8000 ש"ח בממוצע - לא הרבה אבל גם לא מעט. אשמח אם תפנה אותי לכתבות שציינת. אין לשכוח שכפי שדובי ציין קודם לכן, העוני הוא נגזרת של השכר הממוצע במשק והוא יחסי. כמו כן במשק הישראלי יש קבוצה גדולה מאד של אוכלוסיה שהיא ענייה אידיאולוגית. הנוגע למדיניות שאותה הזכרת, אני חושב שיש צדק בדבריך, עדיין לא ראיתי החלטה של הממשלה שהיתה בעד השכבות החלשות. רוב ההחלטות שלה שנראו כאילו הן בעד השכבות החלשות כוונו הרבה יותר גבוה. בנוגע לפסקה האחרונה בדברי, גם לא כלכלנים אמורים להבין אותה וסביר להניח שהניסוח היה קלוקל. הכוונה היתה שבאמצעות מדיניות מס נכונה, ניתן לצמצם את חוסר השיוויון ללא פגיעה בקאפיטליזם ובשוק החופשי. |
|
||||
|
||||
מדד ג'יני בישראל הוא מן הגרועים בעולם. למיטב ידיעתי - בעולם המערבי, הוא מקום שני אחרי ארה''ב. |
|
||||
|
||||
מה הסיבה שהם לא מצליחים לגמור את החודש? משכורת מינימום או סירוב לעבוד? |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה אתה מנסה לומר. מספר המובטלים בישראל הוא בסך הכל כרבע מיליון. מה עם המיליונים הנותרים שלא מסרבים לעבוד ומקבלים משכורות נמוכות מאוד? |
|
||||
|
||||
הגדר משכורות נמוכות מאוד. השכר מינימום אם אני לא טועה הוא 3200 כאשר שני בני הזוג עובדים זה כבר 6400 ללא שעות נוספות וכדומה. חברי שאינם עובדים בתחום ההיטק אלא במחסנים וכדומה מרוויחים קרוב ל6000 נטו לחודש בזכות שעות נוספות. קרוב משפחה שלי עובד בשתי משרות (נשוי עם ילד שני בקרוב ומשכנתה) על מנת להביא עוד כסף. אני עברתי מס' מקומות על מנת למצוא מקום עם משכורת יותר גבוה כאשר חיפשתי עבודה. אז נכון יש כאילו שיותר קשה להם למצוא עבודה בגלל מוגבלות מסוג כל שהוא או בגלל גיל. אבל עדיין יש מספיק שאם יחליטו להתאמץ יותר ירוויחו יותר. מס' המובטלים הוכנס לתוך הגרפים שצוינו ואני חושב שגם החיילים נמצאים שם (אני לא בטוח לגבי החיילים) ועל כן המשכורת ירדה ל700 שח'. שוב ברור לי שיש משפחות חד הוריות משפחות אם אי יכולות מסוגים שונים אבל כמו שכבר התדיינתי עם אחד המשתתפים פה , הדבר הראשי שגורם לעוני הוא בחירה של האדם. בן גיל 20 (מסיום הצבא) ועד גיל 30 35 יכול אדם לעבוד בכמעט כל עבודה ועל ידי כך ליצור לעצמו מנוף לעתיד. אדם שהיה איתי במילואים חוץ מלעבוד עשה גם תואר בכלכלה ולמד עורכות דין באותו הזמן, כאשר שאלתי אותו איך הוא ענה אחד היה קשה מאוד, שתיים וויתרתי על דברים אחרים. היום המשכורת שלא שווה את הוויתורים שהוא עשה דאז. לגבי משכנתה איש לא מחייב אף אחד לקחת משכנתה, נכון זה מעין חיסכון לזמנים מאוחרים יותר דרך היחידה היום בארץ לקנות דירה וכדומה אבל שוב לא חובה ואין חוק לקיחת משכנתה, כנ"ל עם ילדים, אתה לא יכול לממן שלושה ילדים עשה אחד. או כמו חבר שלי שנשוי מזה שנה ו.. על תעשה עד שתוכל להחזיק את עצמך. (הוא אגב עובד גם בסביבות מ5 6 בבוקר עד 9 בערב כולל יום שישי ונח רק ביום שבת בדרך כלל ישן) אז תגיד שמקרים שאני מכיר שונים? אולי אבל רוב מי שאני מביא דוגמאות ממנו זה אנשים שאני מכיר מהעבודה שהייתה לי מגיל 14 בברכה, אנשים שלרובם לא היו הורים שיכלו לממן אותם ויחיו כמה אחים בחדר ושלא קנו קולה כי לא היה כסף ולא היה טלפון שיחות יוצאות בבית אבל כן הם גם בגילים דומים לגיל שבו אני התחלתי לעבוד התחילו לעבוד ולהרוויח בעצמם כך שהיום הם כן חיים ממשכורות יותר גבוהות מהמינימום בעיקר בגלל השקעה איפה שהם עובדים. קוראים לזה מוסר עבודה. |
|
||||
|
||||
לפני ואחרי הצבא עבדתי כפועל בבית חרושת - עבודה קשה ללא כל ספק. יחד איתי עבדו המון עולים חדשים, אקדמאים ברובם, חלקם מעל גיל 50 שעבדו והתאמצו מאד - העיקר לעבוד. יום אחד כשחזרתי מהעבודה, נסע עמי באוטובוס אדם אשר בשיחה עם שכנו למושב התלונן בקולי קולות על כך שהוא מובטל, אין כסף, המדינה דופקת אותו, האשכנזים אשמים וכו' וכו' וכו'. התערבתי בשיחתם וציינתי בפניו שבמפעל שבו אני עובד יש מחסור בידיים עובדות ונראה לי שהוא יכול להתקבל לשם. לאחר שהאדם הזה תחקר אותי על מהות העבודה (עבודה פיזית, מה לעשות) והשכר (שכר מכובד בזמנו, פי 1.5 משכר המינימום אם איני טועה), אמר לי הלה שהוא אינו מוכן לעבוד בעבודה פיזית כזו והוא מעדיף לקבל את תמיכת הסעד. יש אנשים שיעדיפו לעשות הכל ולא לקבל תמיכה מהמדינה ויש כאלו שמעדיפים להיות מובטלים כרוניים. מי שרוצה לעבוד, כפי שציין רועי, יעבוד. הכרתי אנשים שנסעו בכל יום למעלה משעתיים למקום עבודתם, הכרתי אנשים שעובדים 16 שעות ביום - העיקר לקיים את משפחתם בכבוד. העובדה היא שאף אדם לא צריך לעבוד 16 שעות או לנסוע יותר משעתיים למקום העבודה שלו, אבל בזמנים של שפל כלכלי כך הם פני הדברים וגם אני הייתי עושה זאת אם הייתי נדרש להאכיל את ילדיי. הבעיה במדינת ישראל שישנה אוכלוסיה גדולה מאד שמצפה שיאכילו אותה, אלו שבדרך כלל זועקים בכל פורום: "מגיע לי!". |
|
||||
|
||||
בתור כלכלן אתה וודאי יודע ששימוש בסיפורים אנקדוטיאליים הוא חסר ערך לחלוטין והנסיון להשתמש בהם כתחליף לעובדות סטטיסטיות (למשל) גובל במצג שוא. |
|
||||
|
||||
רועי, תראה מה קורה כאן. אתה רוצה שנגלה אמפתיה כלפי העסק של אבא. אבל מה, אתה לא מגלה את אותה אמפתיה כלפי אחרים. למה באמפתיה עסקינן? כיוון שגם אם דפקו אתכם מכל החורים האפשריים, עדיין, בסופו של יום, זהו עסק כלכלי. אם לא הולך, אז צריך להמשיך הלאה. בתשובה לשאלה מדוע הוא לא פורש מהמאבק, אביך ענה כי זה עסק שיכול להכניס מיליונים. אחלה. אלא שכרגע זה לא הולך. אתה יכול להיות כמו אותו מובטל, שעל פי שיטתך, הוא מתבוסס במיץ של עצמו, ואתה יכול להכיר במציאות ולהמשיך האלה. בדיוק כמו שאתה דורש ממובטל. שלא יתבכיין ושילך לעבוד בפינוי אשפה אם צריך. איך תדרוש מאיתנו אמפתיה אם אתה לא מגלה קמצוץ מזה כלפי אחרים בחברה? |
|
||||
|
||||
אני לא מבקש מהמדינה אמפתיה. אני מבקש מה שהתייחבו לתת לי, המדינה לא התחייבה לתת לי עבודה בכל מה שאני בוחר אבל היא כן התחייבה לדאוג שתהיה עבודה, ואכן היא דואגת ויש עבודה אבל יש אנשים שלא רוצים לעבוד. צר לי אבל אני חונכתי לעבוד מגיל צעיר ושכסף לא גדל על העצים אלא צריך להרוויח אותו. אני חונכתי גם שכאשר מתחייבים לתת משהו עומדים בהתחייבות. אני בכיף אגלה אמפתיה כלפי כל אדם שיבוא ינסה לעבוד ובאמת לא יצליח למצוא עבודה, אני אשמח לספק לאותו אדם עבודה אם הוא רק ירצה לעבוד. יש היום בארץ כ200000 עובדים זרים +- (לא ספרתי) יש בסביבות אותה כמות של מובטלים. חישוב פשוט אומר שניתן להוריד את כמות האבטלה פלאים אם אנשים ירצו לעבוד. אבי כל חייו עבד ועדיין מנסה להציל את מה שהקים בכוחות עצמו, זה לא פשוט לעזוב עסק כזה שהשקעתה בו 27 שנים והמון כסף. אבל במידה ואכן הוא יגיע למסקנה כי כלו כל הקיצים הוא ימצע עבודה למרות גילו המבוגר יחסית ולא ילך לחפש דמי אבטלה. אבי מגיל צעיר עצמאי מה שאומר שהוא מעניק משכורות לאנשים שנים רבות עד רבות מאוד, הוא יודע למה לצפות מהתחיבויות ולמה לא לצפות, רק שהפעם המדינה עברה כמה שיאים חדשים באי מילוי התחיבויותיה, ואי התיחסות לאזרח הקטן. ושוב מעולם לא טענתי כי לא מדובר פה בעסק כלכלי. אבל עסק בונה את עצמו על סמך נתונים וכאשר הוא עומד בנתוניים ואכן רווחי אין סיבה לסגור אותו בעיקר כאשר הפיתרונות פשוטים יחסית וניתנים לביצוע מהיר אם השלטון יחליט לנסות ולעזור. השלטון מעולם לא טען כי הוא לא מעוניין בעסק להפיך כל מי שהיה במקום דרך שמעון פרס רפו"ל ורבים וטובים אחרים טען כי המדינה אכן מעוניינת כי העסק ימשיך ויצליח, רבים מהם אף טענו כי למרות תפקידם הם לא יכולים להלחם בבירוקרטיה אשר פוגעת בו. |
|
||||
|
||||
ראשית, יפה מאוד שאתה עונה באמצע משמרת. אני מבין שאין איטיות בasdl ואיילון לא למטה. שנית, אני כן מגלה אמפתיה כלפי הסיפור שלך. בהחלט לא קל לעזוב מפעל חיים. אבל הנה אני מדבר על גורמים חוץ כלכליים. (אחד מיני רבים.) אבל אני רגיל בכך. אני לא מתייחס אל אנשים כאל נתונים סטטיסטיים. אני מנסה להבין ארועים גם על פי ההיסטוריה והסוציולוגיה. אלא שאתה מתחפר היטב בעמדת הקפיטליסט הדורסני. (כאן ובהתבטאויות שונות אחרות.) אתה מדבר על מובטלים שלא רוצים לעבוד, ועל כל אחד כזה אני יכול לדבר על אחד שכן עובד ובקושי גומר את החודש. ומה עם זה? המדינה לא מחוייבת כלפי אזרחיה שלא יהיו עניים? או שהיא רק מחוייבת לעזור ליזמים להרוויח מיליונים. |
|
||||
|
||||
How do unemployment payments help hard-working people, exactly?
|
|
||||
|
||||
אמרתי שזה עוזר? |
|
||||
|
||||
נפלא היסטוריה. הסבר לי איך לפי ההסטוריה אנשים בנגב (ותוריד אותי) לא מוצאים עובדים למרות שיש שם אבטלה ענקית. מפעלי ים המלח, מושבים בסביבה וכדומה. הסבר לי איך כאשר מנסים להעסיק את האנשים הללו הם אומרים לך כי הם לא מוכנים לעבוד. (ולי היו המון כאילו שטענו כי הם במצב קשה) המדינה יכולה לעזור לאנשים אבל אם היא לא תעזור לאילו המקימים עסקים (כן המליונרים) שכן משקיעים בעיקר מכספם שאותו הם עשו בדרך כלל ללא עזרה רבה של המדינה אז לא יהיו מקומות עבודה גם לאילו שכן מוכנים לעבוד. זה די פשוט, אנשים אם כסף הם אילו שפותחים עסקים, אנשים בלי כסף שפותחים עסקים בדרך כלל סוגרים אותם אם חוב גדול בבנק. אם המדינה לא תעזור לאילו שפתחו עסק לא יהיו אנשים שיעבדו. גם אנחנו צירפנו שותף אם כסף כאשר בנו לפתוח את העסק. בכל מקרה אני מדבר מניסיון אני לא אומר שאין אנשים שקשה להם אבל אני אומר שכן יש לאנשים אחריות ולא רק למדינה. (גם למדינה) אבל כמו שאמר פעם משהו ''אל תשאל מה יכולה מדינה לעשות בשבילך, תשאל מה אתה יכול לעשות בשביל מדינה'' אני בהחלט מאמין שלמרות הקשיים רוב האנשים כן מוגלים לחיות מעבר למינימום כל עוד שוב אין בעיה מיוחדת שמונעת מהם את זה, לגור בסוף העולם ימינה כדוגמה. להזכירך אני עד לא מזמן גם הגעתי לעבודה כאשר בכל פעם נסעתי לשני הקיוונים בסביבות שעתיים ביום נורמלי, אני מכיר מספיק אנשים שבשום אופן לא יסכימו לעשות דבר דומה. אני שוב עד לא מזמן נסעתי קבוע באוטובוסים כי שמרתי על הכסף, שוב יש כאילו שלא יגיעו בלי רכב. עכשיו המצב בהחלט מתחלק בין אילו שעובדים לבין אילו שלא עובדים. אני בהחלט בעד שהמדינה במקום לתת כסף לאנשים שלא עובדים תיתן את הכסף הזה לאנשים שעובדים בעבודות מסוימות כתוספת (מלונות תחנות דלק בניין חקלאות) ואז אותו אדם שבאמת עובד קשה יתוגמל בהתאם ולא ירגיש ''פראיר''. |
|
||||
|
||||
כדי להבין תהליכים חברתיים צריך לדעת גם את ההסטוריה של אותה חברה. אתה שב ומדבר על מובטלים שלא רוצים לעבוד, ואני מדבר על עובדים המקבלים שכר זעום. |
|
||||
|
||||
שוב מה הוא שכר זעום, על סמך מה הוא מבוסס, האם שכר המינימום הוא זעום ויחסית למה? האם יש אי איזה הגדרה שקובעת שלכל אדם צריכה להיות דירה ורכב צמוד? האם המדינה צריכה לדאוג שלכל אחד יהיה רכב צמוד? האם אין האזרח הוא שאחראי על הדברים האילו ומחליט האם לממן בכסף שאותו הוא מרוויח את מפעל הפיס את חברות הסיגריות ואו מזון? צר לי אבל אני לא מקבל את זה שכאשר שני בני זוג בגילאי 20 עד 30 מרוויחים סכום של 6400 מינימום + עוד שעות נוספות זה רע. אני לא אומר שזה הכי טוב ולא אומר שכולם זוגות אבל אני בהחלט חושב שאפשר לחיות אם זה. |
|
||||
|
||||
אבל מה עם 6400 כשמדובר בזוג נשוי עם שלושה ילדים? אתה שב ונטפל למובטלים, ואני מדבר על אנשים עובדים. |
|
||||
|
||||
היה כבר על הנושא דיון, אני חושב שהגבתי אפילו פה על הנושא, ילדים זו היא זכות ולא חובה, זוג שלא מסוגל לממן את ילדיו שלא יעשה ילדים, נכון כולם רוצים ילדים חלק רוצים גם 10 ויותר, אבל כאשר מדובר בכסף אין שום סיבה שזוג שמרוויח שכר מינימום ביחד יעשה שלושה ילדים. (אני לא טוען כי זה צריך להיות על פי חוק או משהו דומה, אלא על פי גישה ציבורית שמי שלא יכול להחזיק רכב שעולה 200000$ לא מחזיק רכב כזה, מי שלא יכול להחזיק דירה בסביון לא מחזיק דירה כזו, ומי שלא יכול לכלכל שלושה ילדים לא עושה שלושה ילדים ואחרי זה בוכה אין לי במה להאכיל אותם. בכל מקרה אם הוא כבר הגיע לשלושה ילדים אז מומלץ מאוד שהוא יוותר על כמה מהנאות החיים שלו בתמורה, סיגריות כרטסי חישגד וכדומה. ראיתי המון מובטלים בדימונה שמוציאים המון כסף על דברים מסוגים אילו אבל בוכים שאין כסף ללחם. |
|
||||
|
||||
טוב, אז שני ילדים מותר להם? מה אז? והנה שוב אתה חוזר לדבר על המובטלים. |
|
||||
|
||||
אז א. יהיה להם יותר קל ב יש אופציה גם לילד אחד ג. יש אופציה שבגיל מבוגר יותר 30 + הם ימצאו עבודה שבה הם יוכלו להרוויח יותר בגלל ניסיון שצברו. כמו כן הם יוכלו להשקיע יותר זמן בלימודים דבר שרוב הסיכויים שיתן להם אופציות לשכר גבוה יותר, מה שיקשה עליהם הרבה יותר לעשות זאת אם יהיו להם 3 ילדים שעלות אחזקתם יקרה ודורשת הרבה יותר זמן. |
|
||||
|
||||
יפה שאתה משווה בין רכב ודירה לבין ילדים. האמת היא הפוכה -- העוני והבערות מעודדים ילודה. זו נטיה אנושית. אין טעם לדון בסיבות לכך, כי זו תופעה שמנוגדת להגיון הכלכלי הקר ממילא, אבל מה שבטוח, זה ששום תמריץ שלילי לא ישנה זאת. |
|
||||
|
||||
היחס שלי היה לעלות וכמו שרכב עולה כסף לחודש ודירה עולה כסף לחודש כך גם ילד בסופו של דבר גם אם הוא חמוד וגם אם לא הוא עולה כסף לחודש ויש להתיחס לכך כאשר בני זוג בונים בית משותף. אני חושב שאחד הדברים שמבצע קידום מכירות להולדה היא הדת שאומרת על דאגה הכל יהיה בסדר. אותה אחת גם מקדמת את הבערות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |