בתשובה לאורי פז, 21/11/04 21:44
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מהו שעושה אותך מזוהה עם הרוב השפוי, על פי הגדרתך? וקרא לי מעכשיו הוד מלכותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כותרות אתה נוהג לקרוא? לא. לא בעיתוני ערב. בתגובות שעליהם אתה בוחר להגיב. מה נראה לך שהופך אותי למזוהה עם עמדת הרוב השפוי? הצדעה בקיומֵי טקסי הנישואין על-פי מסורת ישראל סבא, כתעודת זהות יהודית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה מזהה את מי שתומך בעמדתך לגבי נישואין כשפוי, ואת מי שלא, כלא שפוי. אכן פרק נאה אנו לומדים אצלך בהלכות דמוקרטיה, וכיבוד בסיסי של דעת הזולת. לא אכפת לי אם אתה שייך לרוב כדעתך או לא, לתעודת שפוי אינני חושב שאתה זכאי. אוי לנו ואבוי לנו מ''שפויים'' שכמותך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''הרוב השפוי'' זהו מונח לשוני בלבד, שאינו אמור להעיד באמת על שפיותו של הרוב או על טיפשותו של המיעוט. לעתים, זה בדיוק להיפך. ע''ע צפייה בטלוויזיה בשבת (כי דובי ביקש ממני להתייחסות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי הרב, וחרף מחאותי הנמרצות, גם אני הולך להיות חלק מהרוב השפוי שאתה מדבר עליו. זה מעניין שאתה בוחר דווקא בזה בתור הסממן של הרוב השפוי הזה - סממן של תרבות ישראלית שנכפה על ציבור גדול שלא מעוניין להרחיק לכת כדי להתחתן. למה שלא תבדוק צפייה בטלוויזיה בשבת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו צורם במישהו שמצהיר שהוא מתחתן ומשתמש בביטויים כמו ''לצערי הרב, וחרף מחאותי הנמרצות''. מזל טוב, למרות אי הנחת המובהק שאתה מפגין. אני מאחל שתופתע לטובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי דובי, מחמת היותו עסוק וטרוד בהכנות, לא הבהיר עצמו מספיק. אני חושבת שהצער והמחאות הם כנגד זה שהוא נאלץ להתחתן בטקס דתי, בניגוד להכרתו ולהשקפת עולמו. המחאות אינן כנגד עצם העובדה שהוא מתחתן - אני בטוחה שהחתונה היא החלטה משותפת שלו ושל בח"ל, ונובעת מאהבתם ומרצונם לקשור את חייהם יחדיו. הוא פשוט התנסח קצת בחופזה :-] . התופעה של כלות וחתנים המסתובבים בשבועות שלקראת חתונתם ונראים מרחפים באויר וקורנים מרוב אושר, קיימת בסרטים הוליוודיים ישנים ובסדרות טלויזיה. במציאות, החתונה היא כאב ראש נורא המתיש אפילו את המאוהבים שבזוגות. רבים מן המתחתנים היו מעדיפים לו אפשר היה, כמו במקומות אחרים, לגשת לבית העיריה, לסיים את כל הסיפור בטקס חתימה של חמש דקות - ולצאת נשואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב כאב הראש לא נובע מחוקי הדת או מחוקי המדינה, אלא מחוקי החברה. מי שרוצה להתחתן יכול לגשת לרבנות עם תעודת רווקות, להרשם, לשלם ולקבוע חתונה ברבנות (או במקום אחר) לעוד כשלוש שבועות (בהתאם למחזור של האישה, ויכולת של הרב, וכו'). אולי לא חמש דקות, אבל גם באופציית שלוש השבועות כמעט אין מי שבוחר. אף אחד לא מכריח אף זוג לבחור צלם, קייטקינג, אולם, DJ, מעטפות, הזמנות, שמלת כלה, תספורת לכלה, בגדים לחתן, בגדים לשושבינים ולשושבינות, פרחים, סידור ישיבה, וכו'. במקומות אחרים, חתונה של שלוש מאות מוזמנים היא גדולה מאד, בארץ, חתונה של שלוש מאות מוזמנים היא בינונית מינוס, כל אלה בחירה של הזוג בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. לפחות מנסיוני ומנסיונם של זוגות שאני מכירה - הטרראם מתחיל כשאמא אומרת שהדודה מקריית צאנז, אותה לא ראתה חמש עשרה שנים - תיפגע מאוד אם לא תוזמן, וסבתא אומרת שחייבים להזמין את החברה הטובה שלה עוד מהילדות בלודז'. בקיצור - העסק מתנפח בגלל לחץ של המשפחה ומתוך אי רצון לפגוע ולאכזב ציפיות. אה, עוד משהו מעניין: לפני כמה שנים שאלתי מישהי צעירה מדוע ערכו היא ובעלה חתונה גדולה ואף לקחו הלוואה לצורך כך. היא ענתה שאצל בני עדתה (צפון אפריקה, כמדומני) - חתונה גדולה היא חתונה ש"עושים בכבוד". אם מתחתנים בקטן - הקרובים והשכנים בטוחים שהתחתנו משום שהכלה בהריון, או מאיזו סיבה "לא לגיטימית" מסוג זה. ועניין זה שעליו דיברה הבחורה - קשור באופן זה או אחר עם הדת, ולא רק עם חוקי החברה (אם כי עקרונית איננו חלוקים בינינו, שהחברה היא המעצבת את המנהגים בתחום זה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדודה מקריית צאנז, הכבוד וכל אלה הם חוקי החברה. חוקי הדת הם ההלכה, והפרשנות הרבנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש שבועות, הה? אתה בטח חובש כיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שושבינים ושושבינות? בארץ יש שושבינים ושושבינות? חשבתי שהמנהג הזה קיים בארה"ב ובאירופה, אולי בתור שריד למסורות של הכנסייה או משהו כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא הסתובבתי הלום אושר לפני החתונה שלי (אשתי שמה לי משהו באוכל כנראה) רק שבמהלך הטקס עצמו... פחות או יותר כשהרב התחיל לדבר ואני שמתי לב ששכחתי שני חברים שלי מהעבודה בסידור השולחנות, נהיה לי שחור בעיניים. בשלב מסוים הפסיקו את הטקס ואיפשרו לי לנוח קצת (נכון יותר השכיבו אותי על הרצפה, הורידו לי את העניבה והרימו לי את הרגליים בהיסטריה כשאמא שלי צועקת עלי "אמרתי לך לאכול ארוחת צהרים", הכל מתועד בוידאו אגב), לא שזה עזר בהרבה. את הכוס נאלצתי לשבור על עיוור כיוון שלא הצלחתי לראות מבעד למסך הנקודות השחורות שהקיפו אותי מכל עבר, ומיד לאחר השבירה הקאתי את נשמתי (הפליטה התחלקה שוה בשוה בין החליפה של אבא שלי והפרוזקטור של התאורה האומנותית שבישל לי את התחת). אני זוכר איך הרב האריך בדרשתו בעוד אני ממלמל לו מתחת לשפם "נו כבר, נו כבר, הרגליים האלה לא יחזיקו אותי עומד עו הרבה". חויה בהחלט לא מומלצת, חתונה. לא שאני רוצה לדכא אותך1, אתה יודע. תהיה מאושר ובשעה טובה. 1 אתה יודע שחמש שנים אחרי החתונה אין יותר סקס, לפחות לא עם האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי כל זה, אני חייבת לומר שזה *רע מאוט מאוט מאוט* - שהעוזרת בלעה את העורלות של הבנים שלך, ויש לעשות לה שטיפת קיבה בהקדם האפשרי. לגבי 1 - איתי דווקא יש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה במקרה קרוב משפחה של פייר מפריז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פול, אבל הוא לא בדיוק מפריז, הוא מוינסנס, זה ממש ליד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה הולך להתחתן בטכס רבני? לאות מחאה אני קורא לכל האלמונים להחרים את מסיבת הנישואין שלך. השולחן הריק יזעק את זעקתנו באלף אלפי דציבלים, ואת הצ'ק הגדול שהכנו נעביר לאגודת "הלל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היית מאמין עלי, מה? והסיבה לתועבה הזאת... אללי, הסיבה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנו אותך בכסף, אה? כמה יעלה לנו לשנות את רוע הגזרה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הא! בשביל כסף עוד הייתי מסכים1, אבל אפילו זה לא הסיבה. 1 שנאמר: אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, יש לי אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יורשה לי, הייתי ממליץ לך לנסות את מיזם הנישואין של "רבני צהר": |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אתמול בחתונה, דווקא רב של צהר. הוא הרבה קצת מידי בסטנד-אפ ( "אומרים ששתיה מכוס היין של הכלה היא סגולה לנישואין, אבל מנסיוני העשיר, עדיף שתתנו לי את הכתובת שלכם"), אבל אם זה מה שצריך לסבול, ניחא. על מה אני רוצה להלין- על המוסיקה. אולי אני כבר זקן מידי, אבל זה היה ממש מחריד. נאלצתי לצאת מהאולם בשל הרעש. מגיבים מתחת ל30 : האם גם לדעתכם המוסיקה בחתונות רועשת מדי? למה הדי-ג'יים עושים לנו את זה? נקמנות? עליית סף השמע אצלם? קנוניה עם בעלי האולמות לסלק את הרגישים יותר לפני האוכל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שנרשמנו אצל צהר, שהם הרע במיעוטו, מבחינתי. זה עדיין לא הופך את הטקס לפחות מנוגד לעמדותי ואמונותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא, אתה מנסה לנצח את המסורת. את הסטטיסטיקה חשבת שתנצח: תגובה 24404 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר של איזי על "צהר": דיון 744 |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |