בתשובה לנעם טל, 15/11/04 13:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שכר דיפרנציאלי למרצים אכן נהוג בארצות הברית. וזה, יחד עם שיטות הניהול שלהם כנראה מה שהביא לכך ש 27 מתוך 30 האונ' הטובות בעולם הן אמריקאיות (שתיים מתוך השלוש האחרות הן אוקספורד וקימבריג' באנגליה), לא לדאוג, השלישית היא לא ישראלית, נדמה לי צרפתית. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי היום בכנסת (ועדת החינוך)ושמעתי התנגדות נחרצת לשכ"ל דיפרנציאלי. בשעה 20:00 התראיין בערוץ 1 הוד רוממותו נשיא אונ' ת"א פרופ' איתמר רבינוביץ והפליג בשבחי שכ"ל דיפרנציאלי. לו יכולתי הייתי מציג לפרופ' המלומד את השאלה הבאה: האם במסגרת הרפורמה הדיפרנציאלית כדאי להנהיג שכר דיפרנציאלי גם לסגל הבכיר? אולי פרופ' למדע המדינה (למשל מאונ' ת"א) שעוסק במו"מ עם סוריה לא צריך להשתכר כמו שני פרופסורים לביוכימיה (מהטכניון למשל) שחוקרים את מנגנוני הרגולציה של החלבונים במסגת מו"מ עם מחלת הסרטן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשה לומר על רבינוביץ' שהוא חף מסובייקטיביות. שמעתי אותו היום בערב-חדש, ורואים בבירור ששיקול מרכזי בתמיכתו בשכ"ל משתנה הוא גירעון הענק ממנו סובלת אונ' ת"א. רבינוביץ בטוח שהמעבר לשיטה החדשה תציל לו את האוניברסיטה. האמת? אולי הוא צודק, אני לא יודע. מה שבטוח זה שזהו שיקול נוסף שחובה להתחשב בו. דיברנו פה על רמת ההשכלה הגבוהה בארץ שכבר היום סובלת מתקציב נמוך במיוחד, כך שברור שהזרמת מזומנים לקופת האוניברסיטאות רק תועיל למצב הכללי. השאלה שאני שואל היא האם הכסף הזה ייזרום לטובת מחקרים או ילך לכיסוי חובות האונ' לספקים. עניין השכר המשתנה למרצים הוא יותר מורכב לטעמי. החשש הוא שתווצר זילות למקצועות מסויימים (כפי שמורה בתיכון הוא מקצוע לא מוערך) ואז האקדמיה עצמה היא שתפגע. אולי הפתרון הוא בהנהגת שכ"ל אחיד לכל המקצועות ע"י האוניברסיטה, וסבסודו באופן דיפרנציאלי ע"י המדינה. כך האוניברסיטה לא תפלה אף מקצוע בשכ"ל ובשכר למרצים (כלומר שמירה על איזון באקדמיה), אך המדינה (שכבר מסבסדת כל תלמיד ותלמיד כיום ולה למעשה יש את האינטרס בוויסות הסטודנטים לחוגים "נדרשים") תעביר את כספי הסבסוד כך שלמעשה יווצר שכ"ל דיפרנציאלי. השעה קצת מאוחרת ולא עברתי על הרעיון יותר מדי, אבל על פניו הוא נשמע לי לא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי באמת המבנה הנוכחי של האוניברסיטאות מעווות? אולי צריכים להיות הרבה פחות חוקרים במדעי הרוח? למה נוח לאנשים לקבל שזה בסדר שפרופסור באונ' ירוויח יותר מפועל צווארון כחול, אבל קשה לקבל את הרעיון שיש פרופסור טוב יותר ופחות? שעבודתו נחוצה יותר או פחות? אני לא רואה סיבה לא לתגמל עובדים, כלשהם, שלא על פי השגיהם. ככה עובד המגזר הפרטי ולדעתי הגיע הזמן לשקול את הרעיון הזה גם במגזר הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה פחות חוקרים זה סביר1. אבל אותו מספר חוקים בשכר יותר נמוך מאשר חוקרים במדעים המדוייקים - זה כבר יותר מציק. 1 ועד כמה שאני יודע - זה גם המצב. על פי "פי האתון" האחרון, מספר המורים באוניברסיטה העברית ירד מ-1200 ל-1100, והכוונה היא להורידו ל-950, כאשר את עיקר בפגיעה סופגת הפקולטה למדעי הרוח - החוג לאיטלקית נסגר, לימודי תואר ראשון ליידיש מוזגו עם החוג לספרות עברית, וחוגים אחרים נמצאים בסכנת סגירה. אני גם זוכר שקראתי - אבל לא זוכר איפה - על ירידה קיצונית בכמות המרצים בחוגים אחרים בפקולטה למדעי הרוח (מרצים ותיקים יוצאים לפנסיה, וחדשים לא מקבלים קביעות), כחלק ממדיניות של קיצוצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הבדל שכר בין מהנדס מחשבים למורה לתושב"ע נשמע סביר, והבדל בין השכר של המורים של השניים נשמע לא סביר? פרט, נמק והרחב בקצרה, כמו שמורתי שרה, הייתה נוהגת לומר (וסליחה אם סילפתי את דבריה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני שוב סקרן: למי מגיע יותר? ומדוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאותה סיבה ששכרו של מורה לתנ''ך בתיכון צריך להיות זהה לשכרו של מורה לפיזיקה בתיכון. מורה הוא מורה. מרצה הוא מרצה. מהנדס מחשבים אינו מורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי שכר דיפרנציאלי לא על בסיס מקצוע הלימוד (פיזיקה או פילוסופיה) אלא על בסיס שילוב של מעמד מקצועי (על פי מפתח שהוא פונקציה של מספר הפרסומים, חברות בוועדות מארגנות של כנסים וכו') עם משוב הסטודנטים על איכות ההוראה, כל זאת בתוספת אפשרות למעמד של קתדרות שימומנו על ידי תורמים (שיכלול קצבה לפי ראות התורם)? (אני נשמע כמו קפיטליסט? יכול להיות!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? ז"א, אני כנראה מחמיץ כאן משהו בסיסי שאתה מצליח לראות. מה הרעיון להכניס שיקולים קפיטליסטיים לתוך מערכת שצריכה להיות בנויה על שיקולים מחקריים ו"מדעיים"? האם הטענה היא שהשיקולים הללו לא מספיקים להנעה של החוקרים? שאדם שמקדיש את חייו המקצועיים למחקר בעצם רוצה לעשות כסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן שני מניעים אחד הוא המניע מלמטה: אותו גרזן קטן שירמוז למי שאינו מתאים ש"כדאי שתפרוש", ואם הוא מתעקש להשאר במערכת, אז לתגמל אותו פחות מאשר את אלו שאכן טובים יותר במחקר ובהוראה. המניע השני הוא המניע מלמעלה: למנוע בריחת מוחות לתעשייה ולעודד גם את טובים להשאר באקדמיה בלי שיצטרכו לקנא בעמיתיהם שעברו לתעשייה ומרווחים משכורות של תעשייה. אני לא רוצה להסתכל על העניין בצורה דיכוטומית אלא בצורה רציפה - גם כסף הוא שיקול, ואני חושב שאפשר (כפי שנעשה בצורה מסוימת בארה"ב) לשלב אותו. גם אדם שמקדיש את חייו למחקר זקוק לכסף. ואם הוא טוב, למה שלא נכוון את המערכת כך שתתגמל אותו בהתאם ותאפשר לו להתרכז במחקר (ובהוראה), ומצד שני לא תעודד את אותם אלו שמתעקשים להתרכז במחקר (ובהוראה) למרות שהם פשוט לא טובים מספיק בזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. דעתי: נכון שהעניין אינו דיכוטומי. בכל זאת, בהנחה שאנחנו מייחסים לידע ולמרדף אחר האמת ערך פנימי, אני חושב שראוי להפריד את המחקר האקדמי משיקולים כספיים, משתי סיבות: 1. חלק מרעיון החופש האקדמי הוא לשחרר את החוקר מתלות בערכים חיצוניים לערכי המחקר עצמו, כדי שיוכל להיות חופשי (אפרופו חירות) להתרכז במחקר. אחרי שהחוקר קיבל את האפשרות לחקור, הערך שמייחסת החברה לתוצאות מחקריו לא אמורות להשפיע ישירות על מצבו הפיננסי. 2. יש כאן גם הצהרה חברתית, בדבר הערך שמייחסת החברה לערכים אינטלקטואליים, והנכונות שלה שלא להכפיף את כל שאר הערכים להשקפה קפיטליסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך בדיוק אפשר להפריד את המחקר האקדמי1 משיקולים כספיים? זה אולי הדמיון המוגבל שלי אבל נדמה לי שאפשר להשיג כזאת הפרדה באחד משני האמצעים הבאים: א. אספקת כסף אינסופית ב. מציאת אנשים שאינם מתעניינים בכסף כלל חוץ מזה, אחלה תוכנית! 1 או כל תחום אחר בחיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר. אבל אפשר לשאוף למינימום של השפעה, למשל ע''י יצירת אי-תלות בין התגמול הכספי לחוקר לבין תוצאות מחקריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. איך אני בדיוק יוצר את האי-תלות הזאת? לבוטומיה? עוצמים עניים וחושבים מחשבות טובות? ברצינות, אם אפשר לקבל שכר (סביר למדי, כך יש להניח) עבור ביצוע מחקרים שאיש איננו בוחן את תוצאותיהם אזי בעצם אפשר לקבל שכר סביר עבור *אי ביצוע* מחקרים (ע"ע ג'ורג' בסיינפלד). לא? אולי זה לא חשוב? בוא נניח שפתרנו את זה באורח פלא, סביר להניח שמשרה מעין זו היא עדיין אטרקציה לא קטנה לכל חוקר, גרוע, בינוני וטוב. מאחר ומספר המשרות מצומצם (כלל א' - כמות הכסף איננה אינסופית) סביר להניח שהתחרות על המשרות תהיה סוערת למדי. איך בדיוק מחליטים מי מקבל את המשרה? ועוד שאלה כללית, האם המטרה כאן היא אספקת משרות לחוקרים או קידום המחקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר פשוט להסתכל באוניברסיטאות היום, שאין בהן שכר דיפרנציאלי. להערותיך. 1. למה איש אינו בוחן את תוצאות המחקרים? פשוט התגמול אינו כספי. 2. מחליטים מי מקבל את המשרה לפי שיקולים אקדמיים, כמו היום. אני לא ממש מכיר את המכאניזם. 3. "קידום המחקר", למרות שאני לא מצליח להפריד בין אספקת משרות לחוקרים לבין קידום המחקר. איך עושים את זה? לבוטומיה? עוצמים את העיניים ומחקרים מתבצעים ללא מגע יד אדם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז שביתת המרצים האחרונה יש מרכיב שכר (באזור ה- 15%) שמבוסס באופן מדורג על עמידה בקריטריונים כגון: פרסום שני מאמרים בשנה לפחות, הצגת עבודות בכנס בינלאומי, חניכה של מספר סטודנטים לתארים מתקדמים, קבלת מענקים מקרנות חוץ, וכו'. שמעתי ביקורת על השיטה, שלפיה הכוונה המקורית היתה לתת תוספות עידוד גבוהות יותר למספר קטן יותר של חוקרים, אבל איגודי הסגל משכו לכיוון של תוספות קטנות ליותר חוקרים; בפועל (כך שמעתי) מקבלים תוספת חלקית או מלאה כ- 70% מחברי הסגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מסתכל על האוניברסיטאות היום, אני לא בטוח שזה משהו כל כך מוצלח שהרי על זה בדיוק אנחנו מדברים. מה שאתה אומר זה שבעצם צריך לשמור על הסטטוס קוו, בכל מחיר - שינויים מבניים אינם באים בחשבון, לכל היותר יש להגדיל את התקציבים (למעשה, זה השינוי היחידי שאני מניח שלא יתקל בהתנגדות - מלבד זאת של אלו שמשלמים). 1. מהו התגמול הלא כספי שנותנים? לשם מה הוא נחוץ? (האם אנחנו רוצים לכוון את המחקר לכיוון מסויים?) 2. האם אפשר לפטר? מהם השיקולים? 3. אם המטרה היא אספקת משרות לחוקרים, המערכת שאתה מציע היא אידאלית. אם המטרה היא קידום המחקר אזי נדמה לי שתצטרך למצוא דרך למשוך את החוקרים הטובים יותר, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. כמובן שאפשר לפטר. השיקולים הם אקדמיים. חוקר שלא פרסם שום דבר במשך שנה, ולא יכול להביא הוכחות לכך שאוטוטו הוא הולך להוציא ספר עב-כרס ופורץ דרך שעליו עמל במשך השנה הזו, יכול לעוף, מבחינתי. לפני שתקפוץ על כך שחוקרים יפרסמו זבל - הביקורת כאן היא של כתבי העת. כעקרון, זבל לא אמור להתפרסם, ולשם כך קיים מנגנון ה-peer review. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא אקפוץ עם שום דבר, יהונתן הוא זה שרוצה לנתק בין הביצועים לתמורה הכספית. אם אפשר לפטר את ה''בטלנים'' אזי שיש איזשהוא קשר, ברמה הבסיסית ביותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא טענתי שצריך לנתק את הביצועים מהתמורה הכספית, אלא בהקשר של שכר דיפרנציאלי. אם חוקר לא עומד בדרישות-סף מסוימות, אין לי בעיה שהוא יפוטר. אני גם לא מתנגד בתקיפות לתגמול מיוחד לחוקרים מיוחדים (למעשה, זה קורה גם היום, אפילו אם זה לא תמיד מבוטא בתלוש המשכורת). בין זה לבין לבסס את המערכת האקדמית על שכר דיפרנציאלי בהתאם ל''ביצועים'', המרחק רב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל רעיונות כמו שלך האקדמיה באירופה לא מגרדת את האקדמיה בארה''ב. להוציא את אנגליה שמעבירה את שיטת הניהול של המוסדות האקדמים שלה לשיטה האמריקאית. ובגלל זה כל המוחות הטובים נוהרים לארצות הברית. בקיצור, השאיפות שלך יפות, אבל לא מציאותיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(במידה שהטענה הזו נכונה,) זה לא בגלל הדיפרנציאליות של השכר בארצות-הברית, אלא בגלל הגובה שלו (אפילו ברמות הנמוכות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל באמת. עוד כמה בונוסים לחוקרים והיינו פותרים את בעיית המדידה (ואם היינו מורידים את שיעור המס אולי היינו פותרים גם את משמעות החיים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכרו של מורה לפיזיקה בתיכון לא בהכרח צריך להיות כמו שכרו של מורה לתושב"ע. בשוק משוכלל זה עניין של ביקוש והצע. אם יש דרישה רבה להוראת מתמטיקה ורק מעטים יכולים לעשות זאת, אין שום סיבה לא לתגמל אותם יותר. בכל אופן, אתה ניסת להסית את הרעיון שלי למקום שלא אליו התכוונתי, רציתי לומר שהמורה לתושב"ע והמהנדס שניהם בוגרי אוניברסיטה (לצורך העניין) והם משתכרים שכר שונה. אני שואל, למה יכול להיות הבדל במשכורת של התלמידים (קרי המהנדס והמורה לתושב"ע) אבל לא יכול להיות הבדל בשכר של המורים שלהם (קרי הפרופסור להנדסה והפרופסור לתושב"ע)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו הוא מעצב השיער של מורים, ומישהו אחר הוא מעצב השיער של מהנדסים, האם השכר שלהם צריך להיות שונה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המעצב שיער של המהנדס היה יודע לעשות משהו שרק מעטים יודעים לעשות אותו ושיש לו ביקוש גבוה, אז בהחלט כן. וזה המצב עם הפרופסור להנדסה והפרופסור לתושב''ע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, הביקוש תכל'ס ללימודי פיזיקה, כימיה ומתמטיקה הוא נמוך למדי (ולכן דרישות הקבלה הנמוכות מאוד שם). כך שביקוש זה לא בדיוק מה שאתה רוצה להסתמך עליך לצורך הטענות שלך. לשיטתך, מרצה בתקשורת (חוג פופולרי מאוד) צריך להרוויח יותר מאשר מרצה לפיזיקה. לי זה נראה אדיוטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה זה אידיוטי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מרצה הוא מרצה, והמחקר הוא השקעה ראויה גם אם אין הרבה סטודנטים שמוכנים להשקיע את הזמן והמאמץ כדי להוציא תואר בתחום. להפך - ככל שיש פחות סטודנטים כיום בתחום, כך אנו נמצאים בסכנה גדולה יותר של ''הכחדות'' התחום, ולכן יש לתמרץ את אלו שכן בוחרים לעסוק בו במסגרת האוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה כל כך רע בהכחדת תחומים מסויימים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה כל כך רע בהכחדת מיני בע"ח? רע. קידום הידע האנושי הוא פרוייקט חשוב יותר מקידום חשבון הבנק שלך או של מישהו אחר. אם הגיע זמנו של תחום מחקר לגווע, אזי כתבי העת שעוסקים בו ילכו ויצטמצמו, והעוסקים בתחום יאלצו להרחיב את תחום העיסוק שלהם אם הם רוצים להמשיך לפרסם, או להעלם. כל עוד יש מספיק ביקוש של כתבי העת למאמרים, כדי להחזיק אוכלוסיה של חוקרים שיכולים לפרסם כמות מספקת - סימן שיש צורך בהם. סוג שונה של ביקוש, אתה מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא סוג שונה של ביקוש, זה בדיוק אותו הדבר. העוסקים בתחום היו או עודם סטודנטים ומכאן שכמות הסטודנטים היא אינדיקציה טובה למדי למידת ''זכות הקיום'' של תחום המחקר. אין שום דבר ''דבילי'' בהקצאת יותר משאבים לתחומים שנתפסים בעיני האנשים כיותר חשובים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלים. רוב הסטודנטים כלל לא מתעתדים לעסוק במחקר, אלא ביישום מקצועי של הלימודים (במשפטים, בתקשורת, בכלכלה, במחשבים). רק מיעוט מבוטל מתוכם ממשיך לעסוק בתחום כחוקרים. ככל שהחוג קטן יותר, דווקא הסיכוי גדל שהסטודנט ימשיך לעסוק במחקר, פשוט משום שלרוב אין הרבה אופציות אחרות. זה שתחום יותר רווחי בהמשך החיים לא הופך אותו ליותר או פחות חשוב לדעתם של אנשים. למשל, אני אישית, ורבים אחרים, חושבים שספרים זה דבר חשוב ונפלא, ובכל זאת סופרים בארץ מתקשים להתקיים רק מתמלוגים על ספריהם. אותו כנ''ל לגבי מוזיקה. הבעיה שלך היא שאתה לא רק טוען בזכות הקצאת יותר משאבים לתחומים שנתפסים בעיני האנשים כיותר חשובים, אלא גם טוען שכדי לגלות אלו מקצועות נתפסים בעיני אנשים כיותר חשובים, צריך לראות כמה כסף מוקצה (ע''י הציבור) לצורך העניין. מה שאני אמרתי הוא שהביקוש לחוקרים אינו נמדד במספר הסטודנטים (הסטודנטים, במקרה הטוב, הם העתודה של ההיצע), אלא במספר כתבי העת המתפרסמים בתחום ומעוניינים במחקרים. ככל שמספר זה יורד, כך פחות חוקרים יכולים למצוא את מקומם בתחום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבלים. החוקרים באים מתוך קהל הסטודנטים. אם אף אחד לא הולך לקורס מסויים, מן הסתם לא יהיו חוקרים. אני לא טוען בזכות שום דבר, בשלב זה, אם היית מרפה קצת מהטון התוקפני אולי היית מגלה זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חוגים שאין בהם סטודנטים, אלא אם סגרו אותם. הבעיה היא שיש חוגים שיש בהם, נגיד, 4 סטודנטים במחזור. ארבעה סטודנטים זה בהחלט מספיק כדי לקיים את המחקר בתחום, אם כולם ישארו כחוקרים, אבל זה הופך אותו ללא כדאי כלכלית. וכך נעלם תחום מחקר, למרות שהוא היה יכול להחזיק את עצמו, מבחינה מחקרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אבל בשביל זה אני הצעתי לשלב את התעשייה והתורמים בנושא, ולתת להם לשלם עבור קתדרות למרצים - יש להם אינטרס בעסק, גם עסקי (להנות מפרות המחקר) וגם כפעולה של יחסי ציבור. למיטב ידיעתי המנגנון הזה קיים כבר היום באופן חלקי באוניברסיטאות. אני לא רואה סיבה מדוע לא להרחיב אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה בבקשה? הביקוש להוראת מתמטיקה נמוך? כמה מחלקות באוניברסיטה אתה מכיר שהתלמידים שלהם ל-א לומדים מתמטיקה באיזהשהו שלב במהלך הלימודים שלהם? אתה מכיר מחלקה אחרת שמרצים והמתרגלים שלה יותר מבוקשים? אני לא, ויותר מזה, אני עובד עם החבר'ה האלו דיי צמוד, האמן לי, הם עמוסים לעייפה בהוראה ותירגולים הרבה יותר מכל אחד אחר. אף פעם אין להם מספיק מתרגלים ומרצים. הגישה שאני מדבר עליה היא גישת השוק החופשי והמשוכלל, אולי לך היא נראית אדיוטית, בהרבה מקרים (לא תמיד) היא עובדת הכי פחות גרוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. בוא נדמיין את התגובה הקודמת שלי בלי המילה "מתמטיקה". יש לך תשובה לטענה עצמה? ב. אני מכיר את כל מדעי החברה והרוח, אבל עבורך זה בטח לא חלק מהאוניברסיטה. ג. השאלה לא הייתה כמה המרצים מבוקשים במחלקות האחרות, אלא כמה אנשים *באים ללמוד מתמטיקה*. דרישות הקבלה למחלקות למתמטיקה הן מגוחכות, בדיוק משום שמעטים בלבד באים ללמוד *מתמטיקה*, וזאת למרות שכפי שציינת, מדובר בתחום חשוב ובעל דרישה גבוהה. הבעיה היא שהדרישה היא מצד אלו שלא לומדים מתמטיקה, אלא שזקוקים למתמטיקה כדי ללמוד תחום אחר. בקיצור, ה"הוכחה" שלך היא בדיוק הוכחה למה שאני טוען: מספר הסטודנטים במחלקה מסויימת אינו משקף בשום פנים ואופן את חשיבות התחום, את "זכות הקיום" שלו, או את הערך הכספי שאפשר להדביק על המרצים שבה. ד. במקרה הזה, היא לא. פשוט משום שהמטרות הן שונות לגמרי, ולא ניתן למדוד אותן בשקלים ואגורות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו כנ''ל תופס גם לגבי פיזיקה (בטכניון לפחות, שם אפילו האדריכלים והביולוגים מקבלים קורס בפיזיקה ממרצה מהמחלקה לפיזיקה) וגם כמיה נלמדת על ידי הרבה מחלקות, ודרך אגב, אותה בעייה קיימת במחלקה למדעי המחשב, שם רוב הטובים ביותר נשאבים למשכורות של התעשייה ולא נשארים באקדמיה ללמד את מי שצריכים את שרותיהם. נסה להתקבל למחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב (ברוב האונ' הן מאוחדות) ותגיד לי כמה קל להתקבל לשם. שוב כנראה לא הייתי ברור כי שוב לא הבנת אותי. מה שיש כרגע באוניברסיטה זה עיוות שנוצר בגלל שהגישה שאתה מחזיק בה אכן מיושמת באוניברסיטאות. כל המרצים והמתרגלים מקבלים כולם אותו השכר וכך נוצר עיוות שבו המחלקה הכי נדרשת לא עומדת בעומס כי אין מי שיבוא וילמד שם, כי השכר לא משהו (כולם בורחים לתעשייה). אם מרצה ומתרגל במחלקה למתמטיקה היה מקבל משכורת לפי הדרישה ליכולות שלו היו יותר מתרגלים ומרצים והשרות שהמחלקות היו מקבלות מהמחלקה למתמטיקה, והמחקר שהיה נעשה במחלקה למתמטיקה היה טוב יותר (כי היה על כל מרצה ומתרגל עומס הוראה נמוך יותר). אני מקווה שהפעם אני ברור יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז האוניברסיטה צריכה להציע משרות בהוראת מתמטיקה בשכר הולם. מה הקשר לנושא הדיון (סגל מחקר)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בעצם אנחנו מסכימים. אתה אומר שיש לשלם למי שיש ביקוש להוראה שלו שכר הולם, קרי למרצים ולמתרגלים במחלקה למתמטיקה. אני מוסיף שמי שאין ביקוש להרצאות ולתירגולים שלו אפשר לשלם לו פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על תשלום לפי כמות שעות ההוראה? כך ההיצע והביקוש יבוא לידי ביטוי בלי שנצטרך להחליט מה הוא שכר הולם למקצוע. ואגב, אם חבר סגל מחליט להרצות יותר שעות, אני מציע להפחית את השכר שהוא מקבל עבור היותו איש מחקר, כי הוא משקיע במחקר פחות שעות. הולך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מניח שיש כמות לא מוגבלת של מרצים ומתרגלים בשכר נמוך, וקשה לי לקבל את ההנחה הזאת. למה שחוקר ירצה במקום לחקור אם אין לו סיבה טובה לכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך להיות: למה שחוקר ירצה ללמד במקום לחקור אם אין לו סיבה טובה לכך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בעיה שאפשר לפתור בקלות. נחייב את כל הסטודנטים לקחת במהלך התואר תכנית השכלה כללית במדעי הרוח והחברה, ואז יהיה ביקוש גדול גם למקצועות אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון סף הקבלה לפקולטה למתמטיקה הוא סכם 80, למדעי המחשב 86 וכך גם למסלול "התואר הכפול" שנחשב יוקרתי. רפואה זה 92 והנדסת חשמל+פיזיקה זה 91, מסלול כללי זה 71 והוראת המדעים 72, להשוואה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי הרגע באוניברסיטה הקרובה למקום מגורי. כדי להתקבל לפיזיקה, כימיה ומתמטיקה מספיק 650 בפסיכומטרי (קבלה ישירה, לא משנה הציון בבגרות) או 10 בבגרות (קבלה ישירה, לא משנה הציון בפסיכומטרי). הדרישות הללו אולי יראו גבוהות לחלק מהאנשים, אבל הן נמוכות, למשל, מהדרישות לתקשורת או כלכלה. כלומר, אני הייתי יכול להתקבל לכל אחת מהן (ולעוף אחרי חודשיים, בערך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך נוצר עיוות שכזה, בו מקצוע כל כך נדרש כמו מתמטיקה כמעט ולא זוכה במועמדים? כאשר משלמים למרצים ולמתרגלים שכר שלא לפי הביקוש וההצע אין שום סיבה לאנשים להתאמץ. את העיוות הזה ניתן היה לפתור ולתת למחלקות מרצים טובים ומתרגלים בשפע, אם היו שכר המרצים והמתרגלים האלו היה קשור להיצע ולביקוש ולביצועים של המרצים והמתרגלים. הטיעונים שלך רק מחזקים את הטענה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר? לא כל מי שלומד מתמטיקה נשאר מרצה ומתרגל. לצורך העניין, רוב מי שלומד מחשבים, לא נשאר באקדמיה, ומכאן הביקוש הגבוה למקצוע הזה: כי יש ביקוש גדול לבעלי המקצוע הזה *מחוץ לכתלי האקדמיה*. למתמטיקה, חוץ מהעובדה שהרבה תופסים אותה כתחום קשה יותר מאשר "סתם" מדעי המחשב, יש גם את הבעיה שאין הרבה דרישה לבעלי המקצוע הזה מחוץ לתחומי האקדמיה. כהרגלך, אתה מתעלם מהעובדה שהאוניברסיטה לא משלמת למרצים, אלא לחוקרים. אחת הדרישות מחוקרים היא שהם גם ירצו בפני סטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעצב שיער שעושה שם בתחומו, ומצליח להשיג קליינטורה שמרויחה טוב ומוכנה לשלם טוב, מקבל שכר שונה מאוד מאשר מעצב שיער שלא, ע''ע שוקי זיקרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד בינתיים לא הציע להעניק שכר גבוה יותר למרצים אהודים יותר, אלא למרצים שמלמדים מקצועות רווחיים יותר. האנלוגיה שלי, לפיכך, מתאימה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה ניפתח את זה גם כאן, אין שוק משוכלל, מעולם לא היה, זו פיקציה מתמטית שנועדה לחשב בקלות דברים, זה שכמה אנשים שההתלהבות הדתית שלהם, עלתה על ההבנה הבסיסיות שלהם באותם תיאוריות כלכליות שהן טוענים שהם פועלים בשמן וזה שהם העלו אות על נס בשם חירות מדומיינת שסותרת את עצמה, זה כבר עיניין אחר לגמרי. ** נא לא לקחת באופן אישי את ההתנפלות בתגובה הזאת, היה לי תגובה מפורטת עם דוגמאות שהכנתי בדיון הרלוונטי אתמול בלילה והיום בבוקר סגרתי את ה"טאב" בטעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין השכר של מורה למחשבים למורה לתושב"ע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מה שצריך זה כמה פוליטיקאים בשביל למנוע ממך להגיע להרצאה של אנשי פולברייט? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |