בתשובה לאלמנה ויתום, 10/10/04 17:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, תודה על התגובה המאלפת. מעבר לזה, יש כתבים עיקריים ידועים שלו ששווים מבט? אני בכל זאת התרשמתי ממה שכתבת, שזה שהוא הצליח להוציא כל כך הרבה זעם כבוש, מחבורת פילוסופים אקדמאיים יבשים, כנראה אומר שהוא אכן עשה הרבה גלים. והשתעשעתי מהחלוקה העקרונית של האנושות לפילוסופים (בעיקר) מחד, וטיפשים (בעיקר) מאידך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פרק לדוגמא: (מהרהוטים יותר) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכלי לסכם אותו בשבילנו בכמה משפטים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. דרידה מתייחס בפרק לגישתו של רוסו (ההוא מ''האמנה החברתית'') אל הכתיבה כפי שהיא מוצגת ב''חיבור על מוצא השפות'' (לא יודעת אם זה השם העברי הנכון). על פי רוסו, הכתיבה היא כלי משלים או כלי עזר לדיבור ואין לייחס לה תכונות משלה. דרידה, למרות שאינו מביא כל ראיות, טוען שהכתיבה אינה רק תחליף לדיבור נוכחי ואינה רק נסיון להעתקת נוכחותו של הדובר אל העתיד, אלא שיש לה קיום משל עצמה (למשל, על פי דרידה, כבסיס המדע או כמדע של המדעיות, או איזה קישקוש אחר). ד' משתדל גם להראות שאפילו אם מנסים להתייחס לכתיבה ככלי משלים לדיבור, היא עדיין יכולה להוסיף משמעות לדיבור, כזו שלא היתה ניתנת להשגה על ידי הדיבור כשלעצמו והיא יכולה לבוא לפני או אחרי הדיבור. ד' ממשיך ומקיא אמירות שנועדו לטשטש את הבעיתיות שבדבריו - למשל, הוא אומר, תיתכן כתיבה בתוך דיבור ויתכן דיבור בתוך כתיבה. (ראה קישקושים על בפנים ובחוץ שראויים לככב ברחוב שומשום) כל זה מוסתר כמובן בתוך הררים של מילים ריקות מתוכן ופסקאות שסופן סותר את תחילתן. פוי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! אני מקווה שהקריאה לא היתה מפרכת מידי. על פניו, זה נראה מתאים לעצומת הפילוסופים שציטטת לעיל, גם בחלק שאומר שלא כל דבריו של דרידה הם שטויות לגמרי. לי נראו דברים של דרידה בהם נתקלתי בעבר, כמה שאני מכנה "פלינדרום סמנטי". בפלינדרום מסוג זה אין כיוון הקריאה משנה את משמעותם של הדברים... (כבבדיחה הידועה: "מה אוכל שיבולת שועל ורואה באותה מידה מלפניו ומאחוריו?") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לקרוא זאת בכיוון ההפוך (: ______________ אפופידס, שליטף היום כלב שהיה של קורטני לאב, ותוהה לאן עוד נותר לשאוף... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנת את הבדיחה. הבחור כתב ''מה'', ואמרת לו לקרוא הפוך, לכן כתבתי ''המ''. אבל אני בהחלט מצטרף לדורשי הפתרון. גם אני הפכתי והפכתי ופתרון אין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני עוד אפוף מעשן "תיאטרון תמונע"1, אז בתיקווה שהערפילים לא נמסכו בנפשי, הרעיון הוא שכפי שהדברים (נגיד של דרידה, לפחות בעיני ההדיוט שלי) חסרי משמעות בקריאה מן הסוף להתחלה, כך אין הם בעלי המשמעות בקריאה בסידרם הרגיל. כלומר חוסר המשמעות נשמר בשני הכיוונים. לא משהו הא? נראה שלכלל התועלת שבאנלפבתיות אין פתיל זה מגיע (: __________________ 1 תגידו, לא אמורות להיות בשונצינו זונות? בכל ביקוריי ב"תמונע" לא ראיתי בדרך מן האוטו לתיאטרון ולו קצה זנבה של זונה. אולי הן מפחדות מן המצלמה שלי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעתך, עולמי התרבותי מורכב מהרבה יותר מאשר "ערבי במה". - למשל מכאלו שטרם הופיעו שם. במקרה זה הופעתה אתמול של להקתו של נעם גלפרין: (http://stage.co.il/a/37914) שמלחין ומעבד בעיקר שירי משוררים. מומלצים: http://stage.co.il/Stories/359634 , http://stage.co.il/Stories/376113 , http://stage.co.il/Stories/386248 , http://stage.co.il/Stories/391969 . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_________ לא היה לנו מושג שתעבור דרכנו, אז קפצנו לרגע לרפרש באייל (ולבדוק אם הגיע male). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנתן זונה, האם אתה בטוח שתוכל לזהות אותה? האם אתה יכול לזהות נץ חלב, בז אדום, או חסת מצפן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיאותו הרי מרמזת כי הֶר הר-טחב תחב, אך לזכור כלל לא אוכלה אם, ועד כמה, ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אוכל שיבולת שועל ורואה באותה מידה מלפניו ומאחוריו? וירוחאמו וינפלם הדים התואה לעוש תלוביש לכוא הם ומאחוריו מלפניו מידה באותה ורואה שועל שיבולת אוכל מה. הפכתי והפכתי ועדיין לא הבנתי... אפשר הסבר בבקשה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוס עיוור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איך מקבלים סוס עיוור כשקוראים את השאלה הפוך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה צריך להסביר בדיחות? סוס עיוור (לא) רואה מלפנים ומאחור אותו דבר1. כך גם לטענת הכותב, לדבריו של דרידה אותה (חוסר) משמעות בקריאה לפנים או לאחור. ___ 1 וקופץ יותר גבוה ממגדל אייפל.2 2 ולו בגלל הפרט הפעוט שמגדל אייפל אינו קופץ כלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השיבולת שועל - מקצבאות הבט"ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקופץ יותר גבוה ממגדל אייפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> "למשל, הוא אומר, תיתכן כתיבה בתוך דיבור ויתכן דיבור בתוך כתיבה. " ואם הוא היה אומר שייתכן P וגם לא-P? אז זה היה פחות או יותר קשקוש *? חלק מהאפיל של הדקונסטרוקציה זה האפשרות לראות רבדים מגוונים של משמעות במילים ומשפטים, אפילו הפשוטים ביותר. מעין רלטיביזם לשוני, מוקצן לעיתים עד כדי גיחוך, שמראה את חוסר היכולת של פילוסופיה לעמוד על קרקע לשונית יציבה. אני לא לוקח את דרידה ברצינות כי מעולם לא הצלחתי לזהות שיטה אמיתית בדקונסטרוקציה (אני לא אומר שאין, פשוט לא הצלחתי למצוא), אלא מעדיף לראות בלהטוטים הלשוניים שלו הקצנה של תימה שהיא דווקא מאוד סבירה בעיני, והיא הערעור של היסוד הלשוני של הפילוסופיה ה"רצינית" (למשל, זו שמדחיקה את הרובד הלשוני שלה ומתכחשת לשתי המאות האחרונות בפילוסופיה). אז הוא לוקח מילים ומשפטים ומעמיד אותם על ראשם, מראה לנו כיצד הם מזכירים או נשמעים כמו אחרים ואיך המשמעויות הרבות שלהם חושפות שילובים משמעותיים מעניינים. לצפות ממנו שישמור על קונסיסטנטיות לוגית תוך כדי מעשה שכזה זה קצת מפספס את המטרה. הוא בא לערער את יסודות המבנה ואנו מבקשים ממנו שיעשה זאת תוך כדי שמירה על מבנה יציב. -- (*) לדוגמא: "אני אוהב אותך" ו "אני שונא אותך". יש כאן סתירה לוגית? השאלה עצמה מניחה עמדה פילוסופית די מסוימת שלא חייבים לקבל אותה. האם זה קשקוש לטעון את שני המשפטים יחדיו? זה לא תבוני לחלוטין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא אמר שיתכן P בתוך Q וגם Q בתוך P כדי שאם מישהי תבוא ותגיד לו "ד', אמרת שה Q הוא תמיד L וה P הוא תמיד לא L והנה יש לי דוגמא טריוויאלית ל P שהוא L ו Q שהוא לא L", הוא יוכל להשיב "אבל הלא אמרתי שבתוך P יש לפעמים Q ובתוך Q יש לפעמים P". "אבל ד', אם בתוך P יש Q, יוצא שה P הוא גם L וגם לא L באותו זמן!" ד' מתפוגג בעננת עשן סגול. >> לדוגמא: "אני אוהב אותך" ו "אני שונא אותך". יש כאן סתירה לוגית? השאלה עצמה מניחה עמדה פילוסופית די מסוימת שלא חייבים לקבל אותה. האם זה קשקוש לטעון את שני המשפטים יחדיו? זה לא תבוני לחלוטין? זה קשקוש לבסס על שני המשפטים האלה את הטענה "כל האבטיחים הם אדומים". זה, בערך, מה שדרידה עושה. --- סיפור קטן על חומסקי והדקונסטרוקציה - חומסקי הציע בשנות החמישים את המשפט: "Colorless green ideas sleep furiously" כדוגמא למשפט שהוא נכון תחבירית, אך אין לו משמעות, תוך נסיון (מוצלח) להראות שמשמעות אינה נובעת מתוך מבנה של שפה או תרבות ספציפית. בשנות ה 80, נערכה תחרות ספרותית בה היה על המתמודדים להציע משמעויות ופרשנויות למשפט. למשל:Thus Adam's Eden-plot in far-off time: כך מתייחסת פילוסופיה אמיתית לעבודתו של דרידה - כמו שאמרת, יש לזה "אפיל" אבל זה עדיין לא אומר שיש כאן ערך פילוסופי או מדעי.Colour-rampant fowers, trees a myriad green; Helped by God-bless'd wind and temp'rate clime. The path to primate knowledge unforseen, He sleeps in peace at eve with Eve. One apple later, he looks curiously At the gardens of dichromates, in whom colourless green ideas sleep furiously then rage for birth each morning, until doom Brings rainbows they at last perceive. D. A. H. Byatt >> אני לא לוקח את דרידה ברצינות כי מעולם לא הצלחתי לזהות שיטה אמיתית בדקונסטרוקציה (אני לא אומר שאין, פשוט לא הצלחתי למצוא), זה מה שמפתיע כל פעם מחדש - פנה לאדם שטוען שהוא מבין את כתבי ד' מעבר לרמה הפשטנית בה תמצתתי אותם קודם ובקש ממנו הסבר רהוט לדברים. אני מבטיחה לך שלא תקבל כזה, לא משום שהדברים הם כה מסובכים, אלא משום שהוא אינו קיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרידה חובט ברצפה ומראה לנו שהיא סדוקה. יש כאלה שרואים זאת כחשיפת סדקים קיימים ברצפה, ויש כאלה שרואים זאת כיצירת סדקים מיותרים - שיבוש של הסדר הטוב. דרידה לדעתי חשוב, בתור מבקר ו agitator פילוסופי. הוא דווקא כן עלה על משהו, והמשהו הזה פשוט לא בר ניסוח באמצעות אוצר המילים הפילוסופי הקיים. לכן הוא שובר את הכלים. יש שקוראים לזה אנטי-פילוסופיה, אבל לדעתי זה קצת קנטרני. זה לבטח ערעור יסודותיה של שיטה פילוסופית קיימת, אבל זה לא מנוגד לרוח הפילוסופיה. כאמור, אני לא מצליח לזהות שיטה ריגורוזית בדקונסטרוקציה, אבל זה רק הולם שהניסיון לפרק שיטה כוזבת יעשה באמצעים לא שיטתיים. אני רוצה לציין שאני גם לא מסכים עם חלק גדול מהתפיסה הלשונית שלו, עד כמה שאני מכיר אותה (לא יותר מדי), אבל הגישה attitude שלו חיובית בעיניי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא זוכר שענת מטר הצליחה בקורסה בפילוסופיה של השפה להסביר את דרידה (בקונטקסט המסויים) באופן רהוט ביותר. (נדמה לי שהיא הסבירה לנו את רעיון ה diffe'rance שלו, אבל כל שאני זוכר כיום זהו משהו על נוכחות ואי-נוכחות בזמן, ועל התגברות/עדיפות של שתי קיצונויות זה על זה בזמנים שונים עד יצירת מושג שלישי שמאחד את שניהם ועם זאת הוא קונצפטואלית מעבר להם... נא לא לבקש הסברים לדבריי, שמא אתחיל בטעות לדבר בצרפתית, מה שעלול להיות רע מאוד בהתחשב בזה שבתיכון בחרתי בערבית) לו הייתי דרידה (וחי) הייתי מבצע דיקונסטרוקציה למונח הרהיטות, מחבר אותו עם להיטות, ואז יוצר מושג שלישי "להירטוט" שלו היית מבינה אותו היית רואה שאני צודק (ועכשיו נבצע דיקונסטרוקציה ל-"צודק") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן, הוא בוודאי חבר של לאקאן, ז'יז'ק ועוד "נפושסים אשר את שמם לא יקשה לבטא, אם אין השעה שעת דחק וחירום", כמאמר המשורר. ומניין לי כל זאת? על כי שמות כבירים של אישים אדירים אלה מתבלים את מאמריו הנשגבים של יצחק לאור (יבכה לחושך?) בע. הארץ, מדור הספרות. כך, עשוי י. לחושך לכתוב כי "... אך כמובן, כפי שכבר הוכיח מזמן דרידה (לטענתו של לאקאן, המוסברת על ידי ז'יז'ק בספרו "מאחר לאחור"), השמש הזורחת במזרח היא רק סימפטום להשקפתו האנאכרוניסטית של האדם הפוסט-יונגיאני". למשל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הכי אהבתי את החלוקה שגלי צהל עשו באחת הפרסומות הישנות שלהם למניעת תאונות דרכים. זה היה משהו כזה: נהגים נחלקים לשניים: אלו שעוצרים בעצור ואלו שלא עוצרים בעצור. אלו שלא עוצרים בעצור נחלקים לשניים: (שתיקה), סוף תשדיר. אני זוכר שהיה להם עוד תשדיר אחד נפלא דומה לזה, אבל אני לא זוכר איך הוא הלך. יש כאן במקרה איזה אייל/ת שזוכר? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |