בתשובה לאורי פז, 25/09/04 20:54
מיהו הקהל של כל נדרי 250316
זכר מפוקח • בתשובה לאורי פז יום א', 3/10/2004, 15:34
''ומשום מה, הדבר חורה רק לבעלי עניין מהתנועות המחדשות עצמן כפטריות לאחר הגשם, על-פי צלילי העוגב הנוצרי וריקודי 'מה יפית'.''

אכן אב-טיפוס של משפט הבנוי על פנאטיות רליגיוזית, כולל הנחות יסוד מופרכות לחלוטין, ועם רוטב גזענות והתנשאות על מאמינים בדתות אחרות (ובמיוחד כלפי יהודים מפלגים שונים מלבד האורתודוקסיה).

א. אפלייתן של נשים, קטנים, חרשים ושוטי הכפר הגלובלי, אינה עניין רק לבעלי עניין בתנועות הרפורמיסטיות. גם טיפוסים כמוני, שלא חצו מימיהם את מפתן ''בית דניאל'' ודומיו, בארץ ובעולם, מגלים אי-נוחות הולכת וגוברת עם השנים, נוכח היחס המשפיל של הדת היהודית - אינהרנטי, ישיר ובוטה - כלפי האמהות, הבנות והאחיות של כולנו.

ב. מכיוון שצלילי העוגב ערבים לאוזני כמיליארד קתולים מאמינים, רובם אנשים ונשים טובים ותמימי דרך, ועוד מאות מליוני נוצרים אוונגליסטים, אנגליקנים, פרסברטיאנים וכדומה, אפשר להניח שהכלי הזה הוא לא בבחינת ''צלם בהיכל'' אלא דווקא כלי עזר בעבודת השם (שלהם). לשכור שירותי חזן מקצועי כדי שיסלסל בגרונו את תפילת 'ונתנה תוקף' ו'כל נדרי' נראה לי, כיהודי, חילול הקודש ממש. כילד, תמיד נגעלתי מהמאסחרה של הכיבודים בתוך בית הכנסת, שבתות וחגים.

ג. למיטב ידיעתי לא מתבצעים ריקודי 'מה יפית' בבתי הכנסיות של הזרמים האחרים. זו, מהסיבה הפשוטה - לצורך ריקוד 'מה יפית' יש צורך בפריץ, או לפחות בכמה גויים אנטישמים עם פרגולים, כדי שהז'ידים יוכלו לקפץ לפניהם. מסתבר, אבל, שגוים מטבעם, לא נוהגים לפקוד את מקומות התפילה של היהודים בימים הנוראים. יש להם את הקלאבים שלהם עם העוגבים האלה והריקודים הפרועים. (לא כמו אצלנו שמחבקים רק ספרי תורה ורוקדים במעגל)

ד. לא ידעתי, לעומת זאת, ש''מיליוני נפשות יהודיות רצוחות בידי האפיפיור וקלגסיו, במהלך אלפיים שנות היסטוריה יהודית עקובה מדם'' נרצחו רק בגלל התנגדותן הנחרצת לשילוב אלמנטים נוספים בתפילה. כזכור, היטלר ימ''ש, התחיל דווקא ביהודי ברלין, שממנה יצאה התנועה הקונסרבטיבית.

ה. לא ידעתי, בנוסף, שמר אורי פז קיבל מינוי של דובר העם היהודי לדורותיו בכלל, ונציג המשפחות השכולות מאז ספירת הנוצרים (טפו טפו) בפרט. מהמעט שכן נהיר לי, על התפקיד הזה מתחרים כיום רק שני בר-מיננים עם מעמד - נח-נח מאומן, ו'משיח עכשיו' מברוקלין.
אי-תגובה - גם תגובה 250665
אורי פז • בתשובה לזכר מפוקח יום ב', 4/10/2004, 22:42
אי-תגובה - גם תגובה 250755
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 10:56
לא סתם תגובה, אלא תגובה מוחצת ממש!

אני ממליץ לך על אימוץ המדיניות הזאת באופן גורף.
אי-תגובה - גם תגובה 250762
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 11:09
אתה מצידי יכול להמליץ מה שבא לך בראש, אבל אני אנהג כפי שאני רואה לנכון - לעתים נכון יותר לא להגיב, בחינת ''לא שווה התייחסות''.
אי-תגובה - גם תגובה 250773
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 11:29
חוץ מהעקיצה האישית הקלה והמיותרת שבסוף דבריו של המפוקח, הדברים בתגובה 250316 הם דווקא רציניים מאוד ובהחלט שווים התייחסות (אם כי אני במקומו הייתי מוותר על הטון הציני - אבל שים לב ל*תוכן* - הוא דווקא שווה התייחסות).

מותר גם לומר פעם - "אני לא יודע מה לענות, אין לי טיעוני נגד מספיק טובים, אחשוב על כך"

- ולא רק שזה מותר, אלא שאז תוכיח, לראשונה מאז שאתה נמצא כאן, שיש בך גרם אחד של יושר אינטלקטואלי, ואז גם יתחילו להעריך אותך כאן - כן כן, תתפלא - זה יכול לקרות.
אי-תגובה - גם תגובה 250779
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 11:39
גרם שלם של יושר אינטלקטואלי הוא הרבה יותר מהמסה הקריטית הנדרשת לקריסה טוטלית של הישות האוריפזית.
אי-תגובה - גם תגובה 250785
האייל האלמוני • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 12:09
הוא מתאמץ בימים האחרונים להיות מאופק, ולדעתי אפשר להפסיק עם ההערות האלה כלפיו ולתת לו הזדמנות כמו לכל אחד אחר.
אי-תגובה - עוד צורה של הדחקה 250791
זכר מפוקח • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 13:06
בבחינת: "אם אני לא מגיב לטיעונים מבוססי עובדות חיים (בהיעדר אפשרות להתפלפלות בהסתמך על פסוקי מקרא ואימרות חז"ל), משמע, יש איזה סיכוי שהדברים יתאיידו במורד הפתיל"

ככה זה עובד בחוגים האמוניים - עם מה שקשה להסביר בשכל ישר, רצוי לנקוט בגישה של 'והמשכיל בעת ההיא ידום'
(הנה נמצא הפסוק המתאים. ובא לציון גועל)
תגובתי 250892
אורי פז • בתשובה לזכר מפוקח יום ג', 5/10/2004, 20:15
תגובה 250891
מיהו הקהל של כל נדרי 250891
אורי פז • בתשובה לזכר מפוקח יום ג', 5/10/2004, 20:14
לא אתייחס לגיבובי רבב שבהקדמת דבריך, כפי שראיתי לנכון שלא להתייחס אליך כלל בגללם, אבל בקשתו של האייל האלמוני שכנעה אותי.

א'. אין ולא קיים שום יחס משפיל או מפלה לרעה כלפי נשים, קטנים וזרים ביהדות, אלא שבדיוק להפך - קיים יחס מרומם, מקדם, מעודד ומכבד כלפי כל אחד ואחת מהם. הדבר שהעלית קיים רק במוחם הקודח מחום שנאת החינם של מספר קשקשנים שמעולם לא שנו ולא פירשו. עמ''רצים בלע''ז.

ב' ו-ג'. אני מכבד כל אדם החי על-פי אמונתו, במיוחד אם הוא נוצרי טוב ולא מוסלמי רע. אין לי כל בעיה עם העוגב ככלי ניגון נוצרי בעיקרו. הבעיה שלי עם השימוש שנעשה בכלי ש''משמש בקודש'' אצל הנוכרים והשימוש הרפורמי בכלי זה בבתי התפלה שלהם נובע מתוך חיקוי עלוב של תרבות נוכרית הזרה לתרבות ישראל. ואם הם נוהגים כך, אז ככל הנראה חסר להם חוט שדרה משל תרבותנו היהודית, וממילא אף אינם מייצגיה הנאמנים.

ד'. נוהג זה, שכאמור נובע מתוך חיקוי עלוב של תרבות נוכרית, מעיד על חוסר התחשבות בכבודם הרצוח בידי אותה תרבות נוכרית של רבבות יהודים כשרים שמתו על קידוש השם, כשהאפיפיור וקלגסיו מבצעים את מלאכתם נאמנה. ואין זה קשור מאיפה היטלר החל את מלחמתו ביהדות אירופה, מטעמי נוחיותו האסטרטגית. מצידו, כל יהודי באשר הוא ראוי למוות בידי האומה האירית.

ה'. אינני הדובר של אף אחד. אני מייצג את דעותי הלגיטימיות, באותה המידה שהינך מייצג את דעותיך הלגיטימיות.
בנוגע לא' 250914
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 21:44
תגובה 201105
ובנוגע לא' כבר עניתי לו שם: 250921
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 22:17
נראה שאתה עונן כפיתי 250926
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 22:29
נראה שאתה עונן כפיתי 250928
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 22:34
לא הבנתי. טענת כנגדי, נכון? טענתי כנגדך בחזרה. מה לא מוצא חן? דוס מחמד אתה מחפש? חפש!
נראה שאתה עונן כפיתי 250933
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 23:14
אני מחפש דוס [מ]חמוד, עדיף כזה שמבין משחקי מלים. טעיתי. אמשיך לחפש. סליחה.
נראה שאתה נדיב לב 250935
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 23:17
אולי תסביר פניך לתייר, על מנת שנדע להבא.
הערה טכנית: 250932
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 23:04
לכל תגובה באתר יש מספר. אם תכתוב "תגובה 222222" בין סימנים כאלה: < >, לדוגמא, <תגובה שלוש-עשרה>, תקבל חינם קישור נאה לתגובה המבוקשת.
הבהרה טכנית: 250934
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 23:16
במהלך למעלה משנה שאני מגיב ומפרסם באייל, הספקתי ללמוד את זה מזמן. והסיבה שהצגתי קישור לתגובה שכתבתי פעם בנידון ללא התגובות שהובאו אחריה - נעוצה בכך שאני סבור שהתגובות לא יהיו רלוואנטיות לנידונינו כאן ורק יבלבלו את היוצרות.
הבהרה טכנית: 250936
האייל האלמוני • בתשובה לאורי פז יום ג', 5/10/2004, 23:35
התגובות אחריה מאד רלוונטיות, זה מה שמפחיד אותך.
הבהרה טכנית: 250938
אורי פז • בתשובה להאייל האלמוני יום ג', 5/10/2004, 23:46
מפחיד? נו, שויין.
מיהו הקהל של כל נדרי 251024
זכר מפוקח • בתשובה לאורי פז יום ד', 6/10/2004, 12:22
כולי שלמי תודה לאלמוני ששיכנע את מר להתייחס לקש ולגבבה בהודעתי קצת למעלה.

א. היהדות אכן מצטיינת בגישתה לאישה. יעידו אלפי העגונות ומסורבות הגט.

ב. יצרני העוגבים, כמו כל העולם הנוצרי, נושמים כעת לרווחה אחרי ההכרה שלך בכבודם.

ג. במקום לכתוב "חיקוי עלוב של תרבות נוכרית" ניתן גם לומר "אימוץ נבון של טקטיקת פולחן"

ד. כלי נגינה, שירה רמה, ואף פיזוז וריקוד, שימשו כפרוצדורה קבועה בטקסי הדת היהודית קודם לחורבן. הרפורמים בעצם מחזירים עטרה ליושנה (דויד המלך והנבל, למשל).

ה. קיים שוני מהותי בין דיעה מנומקת ולוגית, לבין הבלחות של זריקת ססמאות עבשות מהסוג: "נוהג זה(של נגינה בעוגב ז.מ.) מעיד על חוסר התחשבות בכבודם הרצוח בידי אותה תרבות נוכרית של רבבות יהודים כשרים שמתו על קידוש השם". מה מעיד? מי מעיד? מה הקשר בין אינסטרומנטים שונים ולרצח יהודים? כידוע, אפילו אקדח לא הורג, אלא מי שיורה בו. אז אם אני רוכב על סוס (ביום חול), זה אומר שחיללתי את זכר סב-סבתי שנאנסה ע"י פרש קוזאקי בפרעות קישינב?
מיהו הקהל של כל נדרי 251036
אורי פז • בתשובה לזכר מפוקח יום ד', 6/10/2004, 12:52
א'. תגובה 193822

ב' ו-ג'. טוב שיש דברים שאתה כן מבין.

ד'. זו בדיוק הבעיה, שבין הרפורמים לבין ההיסטוריה היהודית ולא כלום, והיא מעניינת אותם כקליפת השום. כאילו שההיסטוריה היהודית מתחילה מהם והלאה. ע"ע הפיכת ברלין ל"ירושלים שלנו", והוצאת עבודת הקודש בבית המקדש מסידורי התפילה.

ה'. ע"ע השמעה ציבורית של יצירות המלחין הגרמני ריכרד ואגנר בישראל.
מיהו הקהל של כל נדרי 251109
זכר מפוקח • בתשובה לאורי פז יום ד', 6/10/2004, 16:51
א. מה איכפת לי מה יש לאדם ברוך להסביר, לתרץ, להתפתל, מול תופעה נפוצה של אימלול נשים בחסות ההלכה? ואם, נניח, הוא היה כותב משו הפוך, זה היה משנה בקוצו של י' את עצם קיום התופעה?

ב. מה איכפת לי מכל הפסוקים והציטטות שאתה מביא בהתעלמות מעובדות ונתונים?

ג. מה איכפת לך מהצרמוניה הרפורמית? ואם היו מוציאים את העוגב ממשכנם, כן היית בא בקהלם?

ד. ציון העובדה שעבודת השם בבית-המקדש נעשתה תוך שירה ונגינה, רק באה לרמז כי אין שום קשר בין היהדות הקודרת, הממררת את חיי המאמינים בחומרות והקפדות הולכות ומצטברות לאורך הגלות והדורות, כפי שמוצגות פניה האורתודוכסיות כיום, לבין היהדות המקורית, השמחה, המנגנת ושרה, המשגלת את בת-שבע ברננה במקביל לבניית המקדש.

ה. ניצולי השואה הם שפסלו את אפשרות השמעת ואגנר בישראל. לא שמענו על תנועת התנגדות דומה מצידם לשימוש בעוגב. ואני חוזר ושואל מה מקומו של הסוס במורשתי, לאור העבר הנורא של פוגרומים בחסות הפרשים הקוזאקים.

ו. ואולי כדאי לשקול להפסיק ולהשתמש בעוד כמה סממנים חיצוניים המגיעים היישר מהתרבות הנוצרית. למשל, חליפה ועניבה. למשל, קפוטה. למשל, כיפה.

ז. ואולי בכלל ראוי למאמינים יהודים כשרים לא לצרוך חשמל ומים במועדי ישראל, מחשש לחילול שבת וחג המוני. שהרי מר יודע בוודאי כי אלפי יהודים עובדים בשירותים החיוניים (הערבים פסולים למלאכה משיקולים בטחוניים), כולל יום הכיפורים. אז בטח תמצא לי איזה פסוק למה שעון-שבת כן, אבל רדיו וטלפון לא. ככה בדיוק נראה הפרצוף של האורתודוכסיה - מאובנת, מתחסדת, צדקנית ומעוותת.
מיהו הקהל של כל נדרי 251113
האייל האלמוני • בתשובה לזכר מפוקח יום ד', 6/10/2004, 16:55
"היהדות המקורית, השמחה, המנגנת ושרה..." לא היתה "יהדות"!
מיהו הקהל של כל נדרי 251507
אורי פז • בתשובה לזכר מפוקח יום ו', 8/10/2004, 13:20
א'. תגובה 195122

ב'. תורת ישראל איננה תלושה מקרקע המציאות. היא יושבת עליה יותר חזק משיושבת עליה הפוסט-מודרניות התלושה המאפיינת את גישתך כאן.

ג'. העוגב הוא רק סממן אחד להמחשת הבלוף הרפורמי.

ד'. אין דבר כזה "יהדות של בית המקדש". והיהדות האורתודוקסית של היום נאמנה יותר ליהדות המקורית מכל בוקי-סריקי שקיימים בשוק, החל מקבלה של מדונה-אסתר, המשך בשפינוזה, וכלה ברפורמה או בקונסרבה.

ה'. לא שמענו את מחאתם של ניצולי השואה על העוגב מסיבה פשוטה: העוגב לא פגע ברגשותיהם, הוא רק פוגע בזכרם וממילא ברגשותיהם של מיליוני יהודים שמסרו את נפשם על קידוש השם בעוד החרב הנוצרית ננעצת בבשרם החי והתוסס מבחינה יהודית. הדוגמה מוואנגר נועדה להמחיש זאת, אולם ככל הנראה היא לא היתה ברמת ההבנה שלך.

ו'. הסוס אסור ברכיבה בשבת. מה הקשר? האם הסוס הוא שפרע באבות אבותינו הי"ד? ואילו לצלילי וואגנר הובערו אבותינו חיים באושוויץ ולצלילי העוגב הנוצרי אבות-אבותינו על המוקד בספרד ובפורטוגל.

ז'. הלבוש החרדי לגווניו אינו סממן נוצרי. מקורה של החליפה והעניבה והכובע או הכיפה או השטריימל אינם מתחילים מהכמורה הנוצרית, הידועה בלבושה הנזירי. וזה שהאפיפיור ברומא החליט לחכות יהודים מקובלים חובשי כיפה לבנה - אינו אומר שעלינו להוריד אותה מהראש. הנצרות ניכסה לעצמה עוד הרבה ערכים יהודיים טהורים - אז מה? עלינו לקפל דגלים בשל כך?

ח'. החזון איש זצ"ל באמת סבר כך, ותלמידיו אינם משתמשים בשבתות ובחגי ישראל בחשמל שמספקת חברת החשמל, ובעיר בני ברק על כל עשרה מטרים יש גנרטור שכונתי פרטי לשם הספקת החשמל בשבת ובחג. חכמי ישראל אחרים סברו אחרת, בשל מציאת פתרונות הלכתיים טכנולוגיים לבעיה. ראה למשל:
ובכלל, הגיע הזמן להפסיק לשנוא חינם. אחרת, בדיוק כך נראה הפרצוף החילוני בעיני המאמינים: "כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" (משלי).
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות