בתשובה לזכר מפוקח, 06/10/04 16:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א'. תגובה 195122 ב'. תורת ישראל איננה תלושה מקרקע המציאות. היא יושבת עליה יותר חזק משיושבת עליה הפוסט-מודרניות התלושה המאפיינת את גישתך כאן. ג'. העוגב הוא רק סממן אחד להמחשת הבלוף הרפורמי. ד'. אין דבר כזה "יהדות של בית המקדש". והיהדות האורתודוקסית של היום נאמנה יותר ליהדות המקורית מכל בוקי-סריקי שקיימים בשוק, החל מקבלה של מדונה-אסתר, המשך בשפינוזה, וכלה ברפורמה או בקונסרבה. ה'. לא שמענו את מחאתם של ניצולי השואה על העוגב מסיבה פשוטה: העוגב לא פגע ברגשותיהם, הוא רק פוגע בזכרם וממילא ברגשותיהם של מיליוני יהודים שמסרו את נפשם על קידוש השם בעוד החרב הנוצרית ננעצת בבשרם החי והתוסס מבחינה יהודית. הדוגמה מוואנגר נועדה להמחיש זאת, אולם ככל הנראה היא לא היתה ברמת ההבנה שלך. ו'. הסוס אסור ברכיבה בשבת. מה הקשר? האם הסוס הוא שפרע באבות אבותינו הי"ד? ואילו לצלילי וואגנר הובערו אבותינו חיים באושוויץ ולצלילי העוגב הנוצרי אבות-אבותינו על המוקד בספרד ובפורטוגל. ז'. הלבוש החרדי לגווניו אינו סממן נוצרי. מקורה של החליפה והעניבה והכובע או הכיפה או השטריימל אינם מתחילים מהכמורה הנוצרית, הידועה בלבושה הנזירי. וזה שהאפיפיור ברומא החליט לחכות יהודים מקובלים חובשי כיפה לבנה - אינו אומר שעלינו להוריד אותה מהראש. הנצרות ניכסה לעצמה עוד הרבה ערכים יהודיים טהורים - אז מה? עלינו לקפל דגלים בשל כך? ח'. החזון איש זצ"ל באמת סבר כך, ותלמידיו אינם משתמשים בשבתות ובחגי ישראל בחשמל שמספקת חברת החשמל, ובעיר בני ברק על כל עשרה מטרים יש גנרטור שכונתי פרטי לשם הספקת החשמל בשבת ובחג. חכמי ישראל אחרים סברו אחרת, בשל מציאת פתרונות הלכתיים טכנולוגיים לבעיה. ראה למשל: ובכלל, הגיע הזמן להפסיק לשנוא חינם. אחרת, בדיוק כך נראה הפרצוף החילוני בעיני המאמינים: "כמים הפנים לפנים - כן לב האדם לאדם" (משלי). |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |