|
||||
|
||||
המון דוגמאות, ממש מצוין להדיוטות. פרידריך ניטשה כתב בספר ''הרצון לעוצמה'' שמדעי הטבע שבויים עדיין בחשיבה התיאולוגית, מפני שהם מחפשים סיבות ומסובבים, תכליות, מטרות, יעדים, דברים זרים למדע. את סיפור הקנגרו ניתן להסביר רק דרך האבולוציה, כלומר שהמוטציה המתאימה ביותר שרדה. אני חייב לציין שהיה משהו בנימת המאמר שהצליח להרגיז אותי, אני חושב שזו האמונה האבסלוטית במדע, המטריאליזם הקיצוני. |
|
||||
|
||||
זה זיוף של אחותו ובעלה (תומך הנאצים). כמובן שחלקים נרחבים מהספר הם אותנטיים, כתבים מתקופות שונות ששוחברו יחדיו, אך על מנת לחלץ משם רעיון בשמו של ניטשה יש צורך ביותר מאיזכור הספר. |
|
||||
|
||||
ידוע לי שאחותו של ניטשה ובעלה, שהיו אנטישמים, סילפו חלק ניכר מהקטעים שניטשה כתב, קטעים שהיו עתידים להכנס לספרו "הרצון לעוצמה" או, כפי שהוא חשב לקרוא לספר, "בחינת הערכים עד כה". לאחר שניטשה חלה בעגבת/השתגע, שיכנה אותו אחותו, שהעריצה אותו, בביתה, ובנתה לו מעין מקדש מעט, את הספר האחרון היא הוציאה בשמו, זהו "הרצון לעוצמה". המתרגם המרכזי של ניטשה לעברית, ד"ר ישראל אלדד, מציין בהקדמה לתרגום את קורותיו של הספר ומציין שהתרגום נעשה מן המהדורה הגרמנית המתוקנת,שלאחר הנאציזם. בספר זה ניטשה, אחרון המטאפיזיקאים, מנסה להעמיד עקרון אחד, אותו אין לסתור, על פיו הבריות פועלות. עקרון זה הינו הרצון לעצמה. לטענתו, הן בעלי החיים והן בני האדם מונעים ע"י הרצון לעצמה, לשלוט, להדיח מינים חלשים מהם, וכו'. מכאן הסיק ניטשה שהטבע, כמו גם האדם, אינו רציונלי ופונקצייונלי אלא בזבזן. כל זה ממש על קצה המזלג הפילוסופי של ניטשה, אחד הפילוסופים האנושיים וההומנים ביותר שקמו למערב. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע איך ראית מטריאליזם קיצוני. אני לא קראתי את זה באותו אופן, ולכן הפתיח שואל "האם אפשר לדבר על אמצעים ומטרות בטבע? ואולי אי אפשר שלא לדבר על אמצעים ומטרות?" נראה לי שהמשפט הבא גם כן יכול להיות מעניין, למרות שהוא נראה מעגלי לכאורה: "שמעתי, כמובן, על אנשים האומרים שקנגורו, ציפורים וחפרפרות, ואף אנשים בעצמם, מותאמים יפה, בלי שאף אחד 'ימציא' את הסידור הזה, לשיטות מדעיות." זה אולי קשור לתאורית "העקרון האנטרופי". חשוב לציין שבואוסמה היה אדם מאמין ביותר. |
|
||||
|
||||
זה באמת משפט נפלא. סליחה על הבורות, אבל מהי תיאורית העקרון האנטרופי? |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה. |
|
||||
|
||||
מאחורי כל תיאוריה כלל-קוסמית, רב-תחומית ומטא ביוטכנו-רוחנית, כאילו, יושב מאמין עם/בלי נרגילה/ג'וינט/מקטרת אופיום להמונים. |
|
||||
|
||||
(תודה לאלמוני על הלינק למעלה) אדוורד הונדרט כותב בספרים שלו על העקרון האנטרופי, בעיקר בספר "מה אפשר ללמוד מטעויות אופטיות". בצורה פשוטה הוא כותב שעקרון נובע מהרעיון שעצם העובדה הבסיסית ש'אנחנו כאן', מחייבת את קיומה של מיגבלה האומרת שחוקי הפיזיקה ותכונות היקום הן כאלה שרק צורת חיים מבוססת פחמן יכולה לתפוס או לנסח אותן. לעקרון האנטרופי יש ניסוח חזק וניסוח חלש. הניסוח החלש מתייחס רק ליקום בו אנו קיימים וטוען שטבע היקום הזה חייב להיות תואם להתפתחות חיים על כדור הארץ. הניסוח החזק, והנתון במחלוקת יותר עמוקה, מתייחס לאפשרויות של יקומים שונים בזמנים שונים כשהמסקנה הנובעת היא שרק בתנאים מסוימים בזמן מסוים יכלו להיווצר חיים. דוגמא לעקרון האנטרופי מהווה השאלה אם היקום מתרחב או מתכווץ. הע"א חולק על הדעה שאין יחס בין מחשבותינו על השאלה הזו לבין התשובה והמצאים האמפיריים שכביכול אינם אלא דבר שהמדע יכול לגלות אפוסטריורי. בקיצור הוא טוען שרק בזמן של התרחבות היקום יכולות להיווצר צורות מורכבות (RNA ו DNA) שיובילו לאורגניזמים המסוגלים בכלל לשאול את השאלה אם היקום מתרחב או מתכווץ. אם זה נכון, אז התשובה ההכרחית לשאלה חייבת להיות חיובית משום שחיים המסוגלים לשאול אותה יכולים להיווצר רק בזמן ההתרחבות (ואני חוזר על עצמי בכוונה). |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה. לי דווקא נראה שבואסמה כתב כאן עקיצה (מאוד) שנונה. |
|
||||
|
||||
טוב, עקיצות זה לא הכל. חשבתי שתגיד משהו על הכשל. |
|
||||
|
||||
הייתי שמח אם דוקא הדיון על העקרון האנטרופי וה-truism היה מתפתח כאן שכן לטעמי מדובר בטיעון המתבסס על טיעונים מדעיים מובהקים ולא הקשקוש הרגיל המערפל בכוונה את הגבול בין "אני מאמין" ל"אני יודע". תרומתי לנושא: ישנו הטיעון של קבוע המבנה העדין - קבוע פיזיקלי מרכזי שלא ידוע מדוע ערכו הוא מה שהוא. הטענה היא שהערך נמצא בתוך טווח מצומצם מאוד שרק בתוכו יכול להתקיים יקום "ביולוגי". מלבד הצבעה על המעגליות הצפונה בתוך הטיעון הנ"ל כדאי גם להזכיר כי ההשקפה הפיזיקלית המקובלת כיום רואה דוקא בעובדה שהפיזיקה לא יודעת להסביר את ערכו של הקבוע, הוכחה לקיומה של פיזיקה חדשה וכוללנית יותר שתכלול גם הסבר של ערכיהם של קבוע זה וקבועים בסיסיים אחרים. |
|
||||
|
||||
זה אכן נושא מעניין. העקרון האנטרופי למשל משמש את הונדרט כדי להראות שמוסר הוא אכן דבר מה יחסי, אלא שהוא יחסי לביולוגיה ולהתפתחות שלנו. ומכאן הוא מגיע לנקודה שבעצם המוסר שהוא יחסי לביולוגיה (בין השאר) הופך עם הזמנים להיות קבוע, או מתקבע. |
|
||||
|
||||
אנא. |
|
||||
|
||||
אנא כורדי. |
|
||||
|
||||
ואנא קרנינה. |
|
||||
|
||||
זה אנה קרנינה. אני חושבת שרב''י לעל''א רמז לילקוט הכזבים. |
|
||||
|
||||
למה אנתרופי ולא אנטרופי? |
|
||||
|
||||
התעתיק המקובל ל-th הוא ת. התעתיק המקובל ל-t הוא ט. דוגמאות: תרפיה, טאוטולוגיה, מינאס טירית. |
|
||||
|
||||
למה אנתרופי ולא אנטרופי: כי th בעברית זה ת' ולא ט'. למה anthropic ולא entropic: "אנתרופ-" היא תחילית המציינת "של האדם". אין קשר למושג אנטרופיה (בפיזיקה, תורת האינפורמציה, וכו') |
|
||||
|
||||
תודה לשניכם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |