 |
|
 |
||
|
||||
 |
בפרסום1 ראשון מסוגו בעיתון מדעי מבוסס ביקורת עמיתים (peer review) התפרסם מאמר התומך ב "תיכנון אינטלגנטי" (intelligent design) בביולוגיה. זהו שם קוד לגישה האומרת שהחיים מסובכים מדי מכדי להתפתח דרך אבולוציה אז ווי קנו איט. לצערי אין לי גישה למאמר הזה, אבל על פי נייצר מדובר ב "טיעונים המבוססים על תורת האינפורמציוה ושיטות אחרות". עוד אינפורמציה על המאמר, אבל מזווית לא אוהדת אפשר למצוא באתר http://www.pandasthumb.org/pt-archives/000430.html עכשיו כל מתנגדי האבולוציה יכולים לנוח. עוד אגדת סבתא הופרכה. 1Meyer, Stephen C. 2004. The origin of biological information and the higher taxonomic categories. Proceedings of the Biological Society of Washington 117(2):213-239.
http://apt.allenpress.com/aptonline/?request=get-abs... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על פי נייצר, העיתון הנ"ל חזר בו מהפירסום. נייצר גם רומז שהאשם הוא בעורך הקודם. ההצהרה המלאה: אז חזרנו למשבצת הקודמת. כולם להתעורר שוב... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בדרך כלל לא מיידעים את המערכת על כל מאמר שמתפרסם; ההחלטה היא בידי העורך שהמאמר הוגש לו, או בידי העורך האחראי. במובן הזה התהליך הוא סטנדרטי ולא היתה חריגה מהמדיניות הרגילה. 2. העיתון מעיד על עצמו שהוא עוסק בטקסונומיה (ולא ב"אוולוציה"), אבל המאמר כן מתיימר לומר משהו על קטגוריות טקסונומיות. שוב, המאמר מתאים למדיניות של העיתון (אם הוא ראוי לפרסום, כמובן - וזו שאלה אחרת). 3. אחרי שהמאמר התפרסם, לשם מה צריך (ומי יכול) לחזור מן הפרסום? זו הדרך לבנות טיעונים על סתימת פיות. 4. אפשר לקרוא בין השורות שהמערכת חרדה מכך שהעיתון שלה יהפוך להיות זירת קרב בנושא Evolution-ID, על חשבון התחומים שהוא מכסה בדרך כלל. במקום לעצור את הדיון אחרי מאמר בעייתי אחד (ולהזדקק להצהרות לא מדעיות לשם כך), אפשר היה להודיע שהמערכת תפרסם מאמר תגובה מדעי אחד, ולא תמשיך לעסוק בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על פי הלינק שנתתי: According to the PBSW's instructions for contributors, "Manuscripts are reviewed by a board of Associate Editors and appropriate referees." It seems, therefore, that Meyer's paper was not published in accordance with the journal's established review procedure. כך שמבחינה פרוצדורלית גרידא המאמר לא היה צריך להתפרסם. על פי הנושא, די ברור שהיה כאן מחטף מצד העורך. השווה את זה לטיפול של נייצר בפרשת בנבנישתי.אולי אתה יכול להסביר בכמה מילים מה זה complex specified information שהמחבר התבסס עליו?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מנחש שכל מאמר נבחן על-ידי ועדה אד-הוק של עורכים, ושב- 97.5% מהמקרים מדובר בועדה בת חבר אחד (זה שהמאמר הוגש אליו). 2. מהי פרשת בנבנישתי? 3. "complex specified information" הוא מונח שטבע הבריאתן William A. Dembski. מבוא ביקורתי קצר: נראה לי שניתן להסביר את הענין גם כך. נניח ש- X הוא משתנה מקרי, המקבל ערכים שנקרא להם x או y. הסבירות שיקרה x היא כמובן {Pr{X=x, ואפשר לבלות שעות בהתפעלות-בדיעבד מן הסבירות הנמוכה של מאורעות שכבר קרו. אבל זה לא המדד הנכון (למשל, הוא תלוי בגודל המרחב). המדד הנכון הוא ה*סכום של כל ההסתברויות למאורעות y אשר ההסתברות שלהם קטנה או שווה לזו של x* - זה נותן הערכה טובה למידת אי-הסבירות של מאורע (ובדרך אגב הופך את ההתפלגות לאחידה ומיישר קצת את האינטואיציה שלנו). לדוגמא, הסיכוי שסדרה בת חמשה-עשר ביטים אקראיים תהיה בדיוק 010110000100100, הוא שלושים חלקי מליון (ובכל זאת, זה מה שיצא לי כשהטלתי מטבע חמש-עשרה פעמים - פלא!); הסיכוי שהתוצאה תהיה כזו *או בלתי-סבירה כמוה*, הוא 1. לו הייתי זורק את המטבעות בבת-אחת (וסופר רק את מספר ההופעות של 0 ו- 1), הסיכוי לתוצאה של 5:10 הוא 9% (גם מזה אפשר להתפעל, במצב רוח מתאים; או אם אתה רגיל למאמרים במדעי החברה), אבל הסיכוי לתוצאה כזו או בלתי-סבירה כמוה הוא 32%, אחת לשלוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע אני לא מוצא את הלינק הרלוונטי אז אכתוב מזיכרון, ויסלחו לי המבינים: בשנות ה80 נשלח מאמר לנייצר מאת אחד , זאק בנווניסטי, ממכון פסטר בפריס (אאז"נ). הוא חקר את התגובה של אאזנופילים לכל מיני אלרגנים ( ושוב, סליחה אם אני מתבלבל), והתעניין בעוצמת התגובה כפונקציה של ריכוז האלרגנים בתמיסה. הוא גילה, שגם במיהולים קטנים מאוד ( משהו כמו אחד לעשר בחמישים או משהו כזה) יש אפקט משמעותי, לעומת ניסוי ביקורת שנערך על מים סתם. המסקנה שלו היתה, שבתהליך המהילה קרה משהו למים עצמם ("מים זוכרים") ששימר את תבנית האלרגן, *למרות שלא נשאר מהם זכר* בתמיסה. הוא ראה בזה טיעון לטובת ההומיאופאטיה. בכל אופן, הוא שלח את המאמר לפירסום בנייצר. הם די לא ידעו מה לעשות עם זה, ובהתחלה ניסו לפסול את המאמר על סמך כל מיני סיבות טכניות, אבל בסוף, אולי מסיבות פוליטיות ( נייצר הוא עיתון בריטי) הסכימו לפרסם את המאמר, בשני תנאים: האחד, שישלחו משלחת למעבדה של בנבניסטי, כדי לפקח על ביצוע חוזר של הניסוי, והשני, שליד המאמר המתפרסם, קבוצת הבדיקה תוכל לכתוב מאמר מקביל על התרשמויותיה. בנבניסטי קיבל את התנאים, אם משום שהאמין באמיתות תוצאותיו, ואם מפני שהוא טיפס על עץ גבוה מידי. בכל אופן, המשלחת הגיעה, ועשתה חוכא ואיטלולא משיטות המחקר שלו1. שני המאמרים התפרסמו, ועד כמה שאני יודע, בנבניסטי פחות או יותר קיבל התמוטטות עצבים בעקבות המקרה, ולא התאושש עד היום. מעבר לצדדים המשעשעים בפרשה צריך לציין ש 1) נייצר אכן פרסמו את המאמר, למרו שעל פניו הוא נראה מופרך. 2) מצד שני, נייצר לא ברחו מהאחריות שלהם *לבקר8 את התהליך המדעי. אפשר להתווכח האם השיטה שהם נקטו היתה נכונה וקולגיאלית או שהיה מדובר בצליבה ידועה מראש, אבל לפחות ברור שלא מדובר כאן במחטף של עורך זה או אחר. 1 אחד מחברי המשלחת היה קוסם שהתמחה ברמאויות ובחשיפתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הקוסם המדובר היה ג'יימס ראנדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. בינתיים מצאתי לינק כלשהו לפרשה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אתר עם שם כזה, למה אתה מצפה? הרי עוד בחוץ לארץ הוא היה סקפטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש יגידו ששתי הדוגמאות הללו (בריאה תבונית והומאופתיה1) הן מקרים קלאסיים של סתימת פיות ע"י הממסד המדעי בשם הפרדיגמה כנגד גישות הפורצות את הפרדיגמה, כפי שמתריע קון בספרו המפורסם והשנוי במחלוקת: "המבנה של מהפכות מדעיות". (תגובה 52576 , ודיון מ-תגובה 201987) ימים יגידו. 1 אגב הומאופאתיה, מישהו יכול לומר משהו בזכות האמינות של התורה הזו? או משהו לגבי איך התמיסות הללו מיוצרות ואיך המייצרים אותם מסבירים את הצלחתן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה מפלט נוח מידי. אני לא חושב שאבולוציה או רפואה ''נורמלית'' הם תאוריות במשבר. צריך להיזהר מתופעת ה''גם על איינשטיין צחקו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראה, בתור מי ששותה ממעין המדע, אני האחרון לזלזל בו או להיות חסיד שוטה של תיאוריות מצוצות מן האצבע. במקום אחר, אף סביר היה שהייתי עונה בדיוק את התשובה שנתת לי אתה. מצד שני, ללא כל ההתלהמות של טכנופובים שרק יושבים על הגדר ומחכים שהמדע ישגה, אני סבור שיש מידה רבה למדי של זחיחות שאינה במקומה וגם יהירות אל מול תורות אשר ביסוסן עוד לא הוכח אך מבחן התוצאה משבח אותן. אני תוהה, מה מאלו הם אמת ולא אפקטי פלסיבו, וחושב שמה שאמת הוא, ראוי להכשירו להכניסו לתוך הגדר המדעית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. אין לי זמן ואינקלינציה לשטוח את דעותי על התקדמות המדע בפירוט, אבל כביולוג אולי תוכל להתחבר1 לאנלוגיה הבאה: האבולוציה עובדת דרך מוטציות, אבל בין מוטציה רצינית למוטציה רצינית עובר הרבה הרבה זמן. מי שמייחס כל תופעה לא מוסברת כ"זן חדש שנוצר זה עתה" לא יגיע רחוק. הפיתרון "מוטציה חדשה" הוא המוצא ה*אחרון* להסבר, לא המפלט הראשון. כשיש יותר מידי מוטציות, אין זנים, ואי אפשר לעשות ביולוגיה. כשכל אי וודאות בקצה גבול המדידה מתפרש כמדע חדש2, גם אי אפשר להתקדם. 1 *להתחבר* - אני עדיין תחת השפעת הכתבה ברדיו על פסטיבל בראשית. 2הוויקיפדיה הזאת זה דבר מדהים,הרבה זיכרונות עמומים שלי מופיע שם: http://en.wikipedia.org/wiki/Pathological_science |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור מרתק, תודה. (לא ידעתי שוויקיפדיה מוצלחת) גם אני סולד מהמושג "מדע פתולוגי", זה נשמע דומה להחריד, לפחות בשם, ל"מדע היהודי" שטבעו הנאצים. יש בכך לא מעט חוכמה של אחרי מעשה, אם כי אני לא מתכחש לחלק מהתובנות לגבי תיאוריה שדינה נחרץ. כמו באספקטים נוספים בעולמנו המערבי, אני חושש שאנו נתפסים פה לבהלה פן נכשל או נטעה או נביך את עצמנו, תחת משננסה לנצח ולחשוף עוד טפח של אמת. אני מוצא שבמקצוע הרפתקני וחלוצי כמו מדע, מסוכן לפחד ליפול ולשרוט את הברכיים. אם תיאוריה שגויה, סופה להתגלות במערומיה במוקדם או במאוחר, ועדיף לדעתי הדישדוש זמני של חלק מהקהיליה המדעית בעשרה רעיונות שגויים מאשר פספוסו של רעיון חדשני ונכון אחד. אינקלינציה? אם אני לא טועה, זן מוגדר כבעל מחסומי רבייה מסויימים, כלומר שכבר עבר די שינויים שלא ניתן להרבותו עם המקור. כאמור, אאל"ט.. יש פה הרבה סמנטיקה: מוטציה, פולימורפיזם, אלל, סמן גנטי - כל אלו מושגים מאד דומים ותלוים בהקשר, במי ששואלים ובהחלטות שרירותיות (למשל, מוטציה שכבר התפשטה ב-1% מהאוכלוסיה היא אלל). אני לא מבין לאיזה קושי בדיוק כיוונת, כך שאני לא ממש מתחבר1, מי שצוהל "זן חדש" לרב לא מוסיף מידע חדש, איני רואה איזה "מדע חדש" ניתן לטעון שיוצא מזה. 1 איזו כתבה? אם כבר להתחבר, עדיף לפסטיבל "סגול" המצויין והאמיתי הרבה יותר אשר מוקדש כולו לעניינים שברוחו של אדם. מומלץ לאנשים שמחים וטובים מכל הגילאים, וחל פעמיים בשנה, למשל בסוף השבוע הזה (סוכות 7-9.10) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זן מוגדר כבעל מחסומי רבייה מסויימים, כלומר שכבר עבר די שינויים שלא ניתן להרבותו עם המקור'' - החלק הראשון שלך נכון, השני כבר מגדיר מין ולא זן. אגב, בד''כ מחסומי הרביה האלה הם התנהגותיים (הופעה חיצונית, הרגלי חיזור, סביבה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון, כמו ערסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק לפני יום יומיים חשבתי על זה שלפי ההגדרות המקובלות, החרדים ואני שייכים למינים ביולוגיים שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא אם כן תחליט, לעת זקנה, להפוך לאנס במאה שערים. דוגמה פחות קיצונית היא חוזרים בשאלה חרדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==>"לאנס במאה שערים". לא פחות ולא יותר, מה? ==>"חוזרים בשאלה חרדים". כמה כאלה אתה מכיר אישית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאני מכיר אישית שום חרדי לשעבר, אבל שמעתי שיש כאלה. מדוע אתה שואל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
==> "...אבל שמעתי שיש כאלה". טענת שמעתי אינה ערובה לכך שיש באמת כאלה. [ולא שאני טוען שאין]. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר: מדוע אתה שואל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כליל התכוון לכך שאני אהיה האנס, כך שאתה יכול להרגע: אין לי שאיפות כאלה וגם היכולת מוטלת בספק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת מעניין, למישהו ידוע אם קיימים נתונים סטטיסטיים על טווח הגילים הממוצע של האנסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טווח הגילים הממוצע הוא מעל 9, לפי דעתי. ומתחת ל-120. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל השכן שלי, בן 121, אומר שהוא רץ פעמיים בשבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל רץ הוא גם אנס, השבח לאל. ובגיל 121 הוא ודאי יכול למצוא מישהי שתרצה אותו גם בלי אונס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, לוקח לי זמן לקלוט את ''איכויות הדיאלקטיקה האיילית'', במרכאות כפולות ומכופלות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינקלינציה- נטיה, תכונת אופי. לא התכוונתי להכנס לנושא של האם יצור שמתרבה אל-מינית הוא זן חדש כל פעם שהוא עובר מוטציה או לא, רק רציתי להמשיל את אלו שמנסים להסביר כל אי סדירות בתוצאות על ידי שינוי מהותי בפרדיגמות לאילו שינסו להסביר *כל* כתם בבלוט או בג'ל על ידי זה שהעכברים שלהם נהפכו לתרנגולות. אפשר לראות(באנלוגיה) כל זן כדיסציפלינה מדעית וכל הצהרה על "משבר מדעי והזחת פאראדיגמות" כהצהרה על היווצרותו של זן חדש. כן, אנחנו יודעים שזה קורה. לא, זה לא קורה הרבה. אנקדוטה- כשהייתי באוניברסיטה היכרתי פעם סטודנט שנהג לשגע את הסיסאדמין שלנו בגלל שהיה מופיע אצלו כל כמה ימים ומדווח על "באג במחשב" , כלומר, משהו דפוק בחומרה או במערכת ההפעלה. הוא תמיד היה נותן את אותו נימוק- התוכנית שלו *נכונה*, אבל היא לא עושה מה שהיא היתה צריכה לעשות (לדעתו), או במקרים חמורים, התוכנית כלל לא היתה מתקמפלת. גם אני התקשיתי להאמין שאנשים כאלו קיימים עד שפגשתי בו, אבל כל פעם שאני נתקל באותם סיפורים על האנשים ( לא, אהיה בוטה- בתמהונים), שהמפלט ה*ראשון* שלהם הוא להצהיר " תופעה חדשה ומרעישה"1, אני נזכר בו. חלוצי והרפתקני זה יפה, אבל כשההסתברות היא אחד לאלף, עשה טובה, כברירת מחדל, תניח שמדובר בטעות ניסוי. בטח בביולוגיה, שם טריפליקטים זה כלל ראשון. 1 אני יודע, הרבה מהמצהירים הם אג'נדיסטים כאלו או אחרים, אבל נדמה לי שרובם הם בעלי יושרה, רק שה *אינקלינציה* שלהם גורמת להם לחפש פריצות דרך בכל מקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'ק בנבנישתי נפטר לפני כשבועיים בגיל 69 , לאחר ניתוח לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. לפחות במדעים הניסויים, יש מצבים בהם עיתון מבטל (withdraws) פרסום קודם בעקבות גילויים על טעויות או רמאויות בביצוע הניסוי. זו פרוצדורה נדירה אבל די מסודרת, שמטרתה (ככל שאני יכול לדמיין) היא שחוקרים עתידיים לא יתקלו במאמר ע"י חיפושים ממוחשבים, למשל, ויקראו אותו מבלי להיות מודעים לכך שהוא אינו נכון. זה קרה לא מזמן עם סדרת מאמרים של חוקר צעיר, מבריק-לשעבר ושקרן. סייגים: אינני יודע אם התהליך הזה בכלל הופעל כאן, ואינני יודע אם ראוי שהוא יופעל כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן לא מדובר בעבודה ניסויית אלא בוויכוח ער (גם אם רובו מתרחש מחוץ לקהיליה המדעית), שלא יעצר רק בגלל שהמערכת החליטה שמאמר מסויים לא נאה לה. אם צריך לבחור בין הקישור שיוכלו חסידי ID לתת למאמר בעיתון רציני, לבין החגיגה שהם יעשו מסתימת הפיות בדיעבד ("אחרי שהמאמר התקבל לפי כל הקריטריונים, גברו המדענים על אותו צדיק בסדום שקיבל את המאמר, והממונים עליו נאלצו לבטל את הפרסום"), עדיפה האפשרות הראשונה. מה רע בפרסום מאמר תגובה שינתח את הכשלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עכשיו, כאשר מישהו מהעדה של א. פז יטען "פרסמו את זה אפילו ב nature", יוכל מישהו מעדה אחרת לענות לו שאמנם פרסמו אבל חזרו בהם. גם זה משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>זה קרה לא מזמן עם סדרת מאמרים של חוקר צעיר, מבריק-לשעבר ושקרן. שפוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר ב-Jan Hendrik Schön, חוקר לשעבר במעבדות בל (לוסנט). האיש פרסם מאמרים ב-Science ו-Nature בקצב מסחרר, עד שמישהו שם לב ששני גרפים שונים בשני מאמרים שונים שלו הם זהים. ראה כאן, למשל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ70 מאמרים על תקופה של כעשור התבררו כמועתקים. מדובר בקבוצה של 15 סטודנטים ופרופסורים מאוניברסיטאות בטורקיה. למרבית הפליאה רק לאחרונה המאמרים אותרו כמועתקים. תעודת עניות לתהליך הסלקציה של עיתונים מדעיים רבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהקישורית לא הבנתי שמדובר במאמרים שהתפרסמו בעיתונות מדעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיודעינו פיטר וויט מוסר שכ35 מתוכם כבר התפרסמו ב18 עיתונים שונים: חוץ מזה, עם תעבור על הלינקים תראה שחלק מהמאמרים מופיעים עם הפניה לגרסה המודפסת, למשל: פורסם ב nuovo cimento. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי היום כתבה עיתונאית על המאמר הזה, ובה היה כתוב כי החשש העיקרי הוא שפרסום מאמר זה יהווה בסיס לתביעה (משפטית) להכרה ב-ID בתור "מדע", ובכך יוביל להכללתו בין נושאי הלימודים הסטנדרטיים בבתי הספר בארה"ב. נדמה כי לאחר שהבריאתנים נכשלו בניסיונם להכליל את הבריאתנות בתוכניות הלימודים במקביל לאבולוציה, הם מנסים להכניס את אלוהים לבתי הספר מהדלת האחורית. (אגב, היה כתוב שם גם כי המאמר מסתמך, בין היתר, על הבעייתיות של התורה הניאו-דרוויניסטית להסביר את הפיצוץ הקמבריוני, אבל אני חשבתי שתיאורית הקפיצות האבולוציוניות של ס. גולד מספקת לכך הסבר משכנע למדי. האם מישהו יודע בדיוק על מה מדובר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שעוזי אמר, החשש הזה נראה לי לא מבוסס. מאמר אחד לא עושה מדע. לא ידעתי שהבריאתנים נכשלו - באמת? חשבתי שיש מקומות בארה"ב בהם לומדים בבי"ס גם על האלטרנטיבה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשת הפיסיקאי המפברק היתה סנוקרת רצינית, הבחור כבר היה על הכוונת של ועדת הנובל: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל אופן, אם הוא לא היה כזה רשלן בזיוף שלו (לתת את אותו הגרף בדיוק למאמרים שונים, עם משמעויות שונות), מי יודע מתי זה היה נחשף. גם בביולוגיה נמצאו גם זייפנים. זה כל כך קל לעשות וכ"כ קשה לגלות (אם לא מזייפים כמו חובבנים). בקורס לאתיקה במדע שעשיתי,שהיה גרוע מאד לצערי הרב, אחת מנקודות האור היחידות היה הסיפור הזה. הופיע לפנינו דוקטורנט שכל המחקר שלו התבסס על הממצאים של Schön, וכך הכל גם ירד לטמיון עם הודע התרמית. סיפור אנושי שמראה את הנזקים המיידים של התרמית לעשרות חוקרים בעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לאפשר לדוקטורנטים לקבל תואר דוקטור גם על עבודת חיזוק/הפרכה של תיאוריות חשובות (או להכיר בזה לטעמים פרקטיים אחרים.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקטורט צריך להביא איזה חידוש (להבדיל מתואר שני בו מותר לסיים ב"וואלה.. ניסיתי - לא עבד" . זה יכול להיות חידושון, אבל משהו צריך להיות שם. הפרכה היא בהחלט חידוש, אפילו חידוש מסעיר, הלא כל מדען חולם לנסר את הענף עליו ישוב הוא ועמיתיו (חשוב איזו סערה תתחולל אם יתגלה שאינשטיין טעה). חיזוק גם עובד, אבל מכיוון שונה, לא רק לחזור *בדיוק* על עבודה אחרת ולקבל *בדיוק* אותם התוצאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה. הפרדוקס הוא, שמי שמזייף תוצאות חשובות, סביר שיתגלה, כי עשרות מדענים אחרים ירצו לחזור על הניסוי, ואילו מי שמזייף תוצאות משעממות, אמנם יוכל להסתיר לאורך זמן את התוצאות, אבל מצד שני, לא יזכה לקידום כי הוא עוסק בתחום לא מעניין. אם כבר לזייף- זייף נכון. שמעתי פעם שמנדל זייף קצת את תוצאות האפונים שלו, אבל בזכות האינטואיציה שלו, הוא זייף ''נכון''. רציתי פעם לעורר דיון כזה באייל, תחת הידיעה של העיתונאי הפברקן, אבל איתרע מזלי שהגבתי ישירות לתגובה של שמעון גלבץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 190259. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד דוגמא למעגליות של הידע... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובכן, זה לא פשוט כמו שאפשר להניח, לאמת ניסוי, ואם זה לא מתאמת, לא ברור אם האשם בניסוי המקורי או החוזר. בייחוד הדבר נכון כאשר יוקרת הזייפן היא גדולה ואז החוקר המאמת מרגיש קטן ולא מוצלח לעומתו ולא מאמין בתוצאותיו שלו.. חוץ מזה, מנדל אולי פיברק קצת, ווטסון וקריק כנראה גנבו מרוזלין פרנקלין, וגם לכסנדר גראם בל לקח את המצאתו של איטלקי חסר כל ששמו לא זכור לי. במשחק הזה, למרבה חוסר הספורטיביות והצער, זוכרים את מי שניצח, לא את מי ששיחק יפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ולכן יטרחו לאמת בעיקר תוצאות שעשויות להיות להם השלכות חשובות. בקשר לפסקה השניה, אני רוצה להבחין בין מי שגנב תוצאות שבבסיסן נכונות (שזה לא אתי כלפי הקוליגות מהם הוא גנב) לבין מי שפיברק תוצאות ממוחו (שזה לא אתי כלפי *כל* העוסקים במחקר הזה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי פיברוקים, גבול חלקלק וחמקמק עובר בין הלגיטימי להונאתי, הידעת שזה נחשב מקובל לחלוטין לערוך באופן גראפי תמונות למאמרים ביולוגיים (של ג'לים אקריל-אמיד ואגרוז), כדי לנקות "לכלוכים" ולייפות את התמונה? 1 הזדעזתי לגלות זאת, אולם הסבירו לי שזה מקובל והיושרה המדעית של כל מדען צריכה להכריע מתי זה לכלוך שיש להעלים ומתי זה שינוי המידע. שתבין, פס במקום כזה או אחר עשוי לפרש באופן אחר לחלוטין את הג'ל כולו! אפילו אם המדען מנקה "לכלוך" בתום לב, הוא עשוי לעשות זאת מבורות, ולו מדען אחר היה מביט בממצאים המקוריים הוא היה מבין שאלו אינם הפרעות זניחות. לדעתי יש בכך משום נורמה פסולה הגוזלת את הזכות של הקהילה המדעית לבקר את התוצאות כמות שהם. 1 כמו בסרט "סילקווד" עם מריל סטריפ שתופסת טכנאים בכור גרעיני אזרחי משנים תמונות של הליבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב פעם מתחילים עם אקריל אמיד? בימי ה"קומדי סטור" בטלוויזיה, ושיגעון ה"יש לי-יש לי- יש לי" הביולוגים המקורבים עלי נהנו מהדליחות הבאה: פולי אקריל מתכלה? לא ! פולי אקריל עמיד ! לא ידעתי שעושים רטוש לצילומי הג'לים. באמת לא בסדר. לפחות צריך לציין את זה במאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגיד תודה שחסכו ממך את: אלי בטור? לא! אלי מקביל! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בסין קליטה בסלולרי? בטח! ז'יאן זמין! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולן במקביל? לא! אולן בטור. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |