בתשובה לאסתי, 01/09/04 15:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
איי-די-בידי-בידי-בידי-בידי-בידי-בידי-בם טופול = צפצפה (העץ, ברוסית) ותודה לגברת נ.-ב. (שרוקנה את חשבון הבנק שלי). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומתברר שהאפס מתאים להצעה של ראובן בתגובה 244661 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סתם, כל הכבוד! ולפתרון המלא הרשמי: חיים טופול (ברוסית: עץ צפצפה) וזירו (באנגלית: אפס) מוסטל שיחקו שניהם את טוביה בהפקות שונות של "טוביה החולב", ושרו "לו הייתי רוטשילד", או לחילופין "If I were a rich man". את ביצועו של מוסטל אפשר לשמוע באוסף שיצא לא מזמן של שירים ממחזות זמר, ומומלץ בחום, להפתעתי... (ההפתעה היא ביחס לציפיות השליליות שנבנו אצלי על-ידי הפרסומות האיומות לאוסף ברשת ג'. גיליתי שלפני אנדרו לויד וובר הז'אנר הזה היה ממש קסום; ודיסק אחד מבין השניים של האוסף מכיל כל טוב.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משונאי אנדרו לויד וובר? (שמעתי שיש זן כזה, אבל עוד לא יצא לי לשמוע את הנימוקים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המחזמרים הקלאסיים הצטיינו בעושר מוזיקלי (ומילולי), מלא שעשועים והברקות. במבט בוחן אפשר לגלות שרוב הלחנים היו ביסודם בינוניים למדי, אבל העיבודים חיפו על כך בשפע. אצל לויד-וובר, במדגם הזעיר שאני מכיר (שלא כולל את קטס), נשארה הבינוניות בלחן היסודי, ועליה הולבשו עיבודים נפוחים, נטולי כל שעשוע. אני פשוט משתעמם מהם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |