בתשובה לדובי קננגיסר, 12/08/04 15:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראשית, לא הייתי מגדיר את הקורסים לפסיכומטרי כ"חינוך". זה לא ממש דומה למקרה של בית ספר יסודי/תיכון. שנית, לא ברור לי מה אתה רוצה להגיד. מההיכרות שלי עם התחום (דרך חברים שעברו אותו, אני התכוננתי לבד) ההבדלים בין הקורסים של המכונים השונים הם מינוריים ביותר - עדות לתחרות העזה בתחום ופרי העתקה חסרת בושה בין המכונים, הספרים מאוד דומים, השיטות אותן שיטות והאלמנט המרכזי הוא עצם התרגול של תנאי הבחינה ואופי השאלות) על פי טענת "המכון הארצי לבחינות והערכה" אי אפשר כלל להתכונן לבחינה וגם אם זה לא נכון, היכולת האישית שלך היא הגורם המכריע בתוצאה שתקבל ולא איכות הקורס. התחושה שלי היא שהיתרון של הקורס הוא הנוחיות לאותם אלו שמתקשים לגייס את המשמעת העצמית להתכוננות בכוחות עצמם וזקוקים למסגרת (וכמובן שיש כאן הזדמנות נאה לבלות בחברת בני גילך, בעיקר מן המין השני). מכאן שההמלצה שלך היא בעצם מאוד רלוונטית. היא מתייחסת לפרמטרים המהותיים בקורס (לא היה משעמם מדי, נתנו מספיק שעות, היחס היה נחמד, היו הרבה חתיכות וכו.) לציון יש ממילא קשר די קלוש עם איכות הקורס. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
המכון הארצי טוען שאי אפשר בכלל להתכונן, ועל גורמים אחרים מקובל כי היכולת האישית היא הגורם המכריע, והקורס יכול לתרום לכל היותר נקודות בודדות, וגם זאת לא הודות לאיכותו אלא בעיקר בגלל המשטר הקולקטיבי שהוא מספק. ובכל זאת, שגשוגו של הענף יוצר את הרושם כי הוא חשוב וחיוני מאין כמוהו. - הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח, ולא זו בלבד - הם הצליחו בעשר (יותר?) השנים האחרונות לשכנע את הנרשמים הפוטנציאליים לאוניברסיטאות כי הקורס הוא שלב הכרחי בדרך לבחירה חפשית של נושא הלימוד, או אף שלב הכרחי בעצם האפשרות להתקבל. שוק חפשי ויזמה חפשית ומדינות מערב חפשיות, אבל... האם גם *בני אדם* חפשיים? לא בדיוק. מדובר בבני אדם שאינם משועבדים למלך, או לרודן קומוניסטי, אך הם משועבדים לגורמי שוק היוצרים, באמצעות פסיכולוגיה שיווקית מתוחכמת - צריכה בלתי נלאית, שברובה אינה קשורה בשום צרכים אמיתיים. האדם המודרני אינו נשלט ע"י טירנים פוליטיים-צבאיים מן הסוג הישן, הוא נשלט בשלט-רחוק פסיכולוגי ע"י העשירים-מאוד-מאוד, שעשרם לעולם אין בו די. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להגזים. האדם המודרני לא ''משועבד'' לא לקפטיליסט המרושע באמצעים פסיכולוגיים ולא למדינה המרשעת הגוזלת את כספו באלימות. לרישא של דבריך אני מסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו סטודנט פוטנציאלי המשלם אלפי שקלים עבור קורס בלתי נחוץ? מהי בת שש עשרה המשלמת מחיר מופקע עבור מותג מסויים, כשהיא יכולה לקנות את אותם ג'ינס בשליש המחיר? מהי עורכת דין בת ארבעים העובדת קשה ובסופו של דבר משחיתה את מיטב כספה על כל מיני קרמים בצנצנות, שהיא משוכנעת, למרות השכלתה ותבונתה הרבה - שיהפכו אותה באורח פלא לבת עשרים? - לא אנשים משועבדים? צר לי, אני מבינה את האמירה "הגזמת", אבל בעיני זהו סוג של שיעבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעיניי אלו הם בני-אדם הפועלים באופן קונפורמיסטי, כמו כולנו. אז אפשר להגיד שקונפורמיזים זה ''סוג של שעבוד'' - אבל זה יהיה בהשאלה. זה לא הופך אותנו למשועבדים באותו מובן בו אנו משועבדים לשליט דיקטטור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל קריטי בין שיעבוד של טירן פוליטי צבאי לשיעבוד של "העשירים מאוד מאוד" - כדי לשבור את שיעבוד הטירן הצבאי עלייך לקחת נשק ולהתחיל לירות באנשים, או שלא יזוז כלום. כדי לשבור את שיעבוד "העשיר מאוד מאוד", עלייך לפתח חשיבה עצמאית - ואף עשיר מאוד מאוד לא יוכל למנוע זאת ממך, בניגוד לטירן הצבאי, שיוכל לירות בך. את לא מסכימה? אגב, את די מגזימה עם "צריכה בלתי נלאית". כולנו קונפורמיסטים עד גבול מסויים, אבל אני לא חושב שרובנו צורכים באופן בלתי נלאה, ולרוב אנחנו צורכים דברים שכן משפרים את איכות חיינו. אבל מכוני פסיכומטרי הם באמת דוגמא, לדעתי, למסחטת כספים - והבעיה היא בראש ובראשונה באלו שהולכים אליהם, במקום לנסות לעשות את המבחן לבדם קודם כל. אם יש ביקוש, יהיה היצע, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, אבל - לא אתפלא אם בתוך כשלושים, ארבעים, חמישים שנה מהיום - הצורך להשתחרר מעולן של שכבות-על קפיטליסטיות יגיע (בעקיפין, לא באופן נראה לעין, והילד לא ייקרא בשמו) לידי עימותים המוניים חמושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עולם ישן עדי יסוד נחריבה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדורנו זה כבר לא כל כך מובן מאליו שהאנושות תמשיך ותשרוד עוד עשרות שנים, אבל במידה שכן, התפתחות הטכנולוגיה משפרת את יכולת השליטה והתמרון באזרחים שאינם נמנים על השכבה השלטת, כך שסיכוייהם לארגן הפיכה מוצלחת הולכים ומתמעטים עם הזמן (ע"ע 1984 ומה בעצם עוד חסר כדי להגיע לשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוצלחת? מי אמר מוצלחת? זאת באמת תהיה הפיכת נפל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, במסגרת פינתנו "הפיכות ומה למדנו מהן" - האם לדעתך ההפיכה הצרפתית/הקומוניסטית לא היו הפיכות נפל, במובן הרחב של המילה? (פרשי את "המובן הרחב של המילה" כראות עינייך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- אז שהוא ישבור ת'ראש. רצה TAKE II. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הרי על דברים מסוג זה דיבר דורון יערי. אוקיי, אז זה לא "חינוך", אבל - המכונים האלה מוכרים מוצר (ההפרש בציון) שעצם קיומו לא הוכח," אבל זה לא המוצר שהם מוכרים. אותו ציבור שהולך לקורס הולך לשם משום שהוא רוצה להתכונן ולשפר את סיכויי ההצלחה שלו והוא צריך מסגרת. זה *בדיוק* מה שמספקים הקורסים. (וההתכוננות עצמה היא בהחלט דבר שהמכון ממליץ עליו, וגם מספק חומרים לעשות כן, לבד) את מייחסת יותר מדי חשיבות למה שאומרים בפרסומות כאינדיקציה למוצר שאותו מוכרים, לא תמיד יש קשר (למעשה לעיתים רחוקות יש קשר) קחי למשל פרסומות לתחבושות הגייניות וטמפונים. על מה מדברים שם? על ווסת? ברור שלא. מדברים של על "להרגיש חופשיה ומשוחררת" וכו. האם תטעני שזו הונאה רק משום שהרגשת החופש והשחרור היא דבר בלתי מוכח? השוק מספק את הצרכים והרצונות של בני אדם, ואלו לא תמיד נראים מאוד רציונליים אבל זו לא השאלה, השאלה היא האם השוק מספק את הצורך או שהוא יוצר אותו. בואי נבחן את העניין: א. אנשים רוצים ללמוד באוניברסיטה או במכללה - זה בוודאי צורך "אמיתי". ב. כדי להתקבל לאוניברסיטה לעבור את הבחינה הפסיכומטרית - זאת עובדה. ג. מי שניגש פעם שניה או שהתכונן לבחינה, ישיג ציון יותר גבוה מול תאומו המנטלי שלא התכונן ומעולם לא נבחן - כלומר - להתכוננות יש אישהוא אפקט, גם אם מינורי, ומכאן שיש צורך בהתכוננות. ד. רוב האנשים מעדיפים ללמוד במסגרת - הצורך במסגרת הוא צורך "אמיתי" ה. המכונים הפסיכומטריים מספקים מסגרת - מכאן שהצורך בהם הוא צורך "אמיתי" אם כל זה איננו מספיק את מוזמנת להרהר בסגמנט הבא של השוק: מרפאים בקריסטלים, חוזי עתידות ומחלקי מיים קדושים. האפקט האובייקטיבי של כל אלו הוא אפס בריבוע ובכל זאת אנשים הולכים אליהם. למה? האם זה תוצר של שטיפת מוח המייצרת צורך מלאכותי. או שמדובר כאן בצורך אמיתי של אנשים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהניסיון שלי של קורס פסיכומטרי מתברר כי קיימת תחרות מתמדת בין המכון הארצי לבין המכונים, תחרות המעלה את רמת קושי הבחינה בצורה בלתי פוסקת. לחברה חזקים תמיד יש יתרון כאן אך משום נוצרה כאן תחרות מתמדת שרק מגבירה את הלחץ להעלות את הרמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המכון הארצי טוען כי קורסי הכנה לפסיכומטרי אינם משפרים את הציונים מדוע הוא מרגיש צורך להעלות את רמת הקושי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר. המכון הארצי לא יכול לטעון שקורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן כי אז המבחן הזה יהפוך להיות לא לגיטימי. מצד שני קורס ההכנה עוזר לעבור את המבחן בציון טוב יותר ולכן המכון להערכה חייב להעלות את הרמה כדי לשמור על ממוצעים והתפלגויות ציונים תואמות לאילו של שנים קודמות. התוצאה היא שמכוני ההכנה בעצם מגביהים את רמת היכולת להצליח בפסיכומטרי הנדרשת ממועמד ללימודים ויוצרים לעצמם לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע הכרזה של המכון הארצי שקורס הכנה עוזר לעבור את המבחן (מה זה בכלל לעבור מבחן פסיכמוטרי? זה לא שניתן להיכשל...) הופכת את המבחן ללא לגיטימי? האם אתה מסוגל לחשוב על איזשהו מבחן אבסולוטי שלא יכול להיות מושפע מגורמים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המבחן הפסיכומטרי אמור לאמוד את הסיכויים שלי להצליח בלימודים אקדמיים. אם קורס יאפשר לי להשיג ציון יותר גבוה זהו סימן שהמבחן לא מודד את ממה שהוא אמור למדוד אלא מודד גם את איכות הקורס שעברתי שמושפע בין היתר ממצבי הכלכלי. אם המבחן לא מודד את היכולת שלי להצליח בלימודים1 אלא את היכולת שלי לבחור ולשלם עבור קורס הכנה איכותי אז הוא לא אמצעי לגיטימי לסינון נרשמים לאוניברסיטה. 1 או לא רק את היכולת הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, ומי שביכולתו לשפר את הציון באמצעים כלשהם (קורס או כל דבר אחר) כנראה שביכולתו גם לשפר את הסיכויים שלו להצליח בלימודים אקדמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שיחוד מרצים, ההעתקה במבחנים ושכירת סטודנטים מצליחים שיגשו למבחנים במקומך הם אמצעים שיכולים לעזור לך להצליח בלימודים אקדמיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והם גם מספקים מקורות הכנסה נאים לסטודנטים עניים אך מוכשרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אישית סירבתי להצעה לגשת במקום מישהו למבחנים. בעצם אני הייתי אמור לחכות בחוץ, לקבל את המבחן לפתור ולהחזיר. הוא קודם עשה לי מבחן - יעני שיעור פרטי - ואח''כ קיבלתי את ההצעה לג'וב. כמדומני שלא קיבלתי כסף על השיעור הפרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי הציעו שאני אכתוב עבודות תמורת תשלום. גם אני סירבתי (ואם הייתי מסכים, הייתי בפרינציפ כותב עבודה חרא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה פרינציפ מדובר? הגונב מגנב פטור? את חטאי אני מזכיר היום: בשלב מסויים מחיי לקחתי על עצמי עבודת תרגום מסויימת. הייתי צריך לתרגם הוראות הפעלה של מכשיר אלקטרוני כלשהו. לכאורה עבודה שאין בה שום פן אידאולוגי, אבל אותו מכשיר היה "מחשבון אסטרולוגי", ומעבר להוראות ההפעלה "נאלצתי" 1 לתרגם גם את כל ההשתפכויות האסטרולוגיות ( בנות בתולה ידועות במקוריותן ובאמפטיות שלהן, בתולות מפורסמות: מייקל ג'קסון, מייקל קיין ומישל פייפר 2). למרות שדעתי על אסטרולוגיה היא שמדובר באמונה טפלה, מלאתי את עבודתי נאמנה ולא התפתתי להכניס תוספות או בדיחות ("בני עקרב רציונליסטים ואינם מאמינים בידעונים"). 1במרכאות כמובן שכן מדובר בעבודה שקבלתי על עצמי ללא כפיה, ולכן מדובר בחטא- תאוות הבצע עיוורה אותי. 2 סתם, המצאתי את זה, אני בכלל לא בטוח שמישל פייפר היתה כל כך מפורסמת אז ( שנות השמונים המוקדמות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"פני צלקת" יצא ב 83, כך שנראה לי שמישל פייפר כבר היתה מפורסמת (כלומר, תלוי עד כמה מוקדמות..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת בערך התקופה, אבל אני מאמין שהטקסט היה הרבה יותר עתיק... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפורסמת היא היתה, בתולה כבר לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה אמר פעם גראוצו מרקס: הכרתי את דוריס די לפני שנהיתה בתולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרינציפ של אם אתה לא שומר על כללים אתיים, אני בטח לא מתכוון לעזור לך. שיגיד תודה שלא הלשנתי עליו לאוניברסיטה על ההצעה בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל לקחת כסף ואז לא לעשות את העבודה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעשות את העבודה, אבל ככה שהוא יקבל ציון נמוך. שביתה איטלקית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, לזה אני קורא- גונב מגנב פטור. אתה מועל בהתחייבות שלך כלפיו מכיוון שהוא מעל בשלו כלפי האוניברסיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם היה מקבל ציון גבוה? היית מאבד את האמון באוניברסיטה? ואם היית משתדל ועדיין היה מקבל ציון נמוך? אולי היית לומד משהו על הגאוותנות שלך? גילוי נאות - הרווחתי לא מעט מכתיבת עבודות לאנשים. לא מכרתי את שלי (וגם לא תמיד נתתי אותן לכל דורש), אבל כתבתי במיוחד עבודות שזכו לציונים גבוהים ולפיכך גם עלו הרבה כסף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד לך. יש גם איזה אנס קטינות שרוצה להתפאר במעשה ידיו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הייתי מוצא את זה מאוד מדכא. 2. אם פנו אלי, אני מניח שזה אומר שלפחות הפונה חשב שאני יכול להוציא מתחת לידי עבודה טובה עם ציון גבוה. 3. אני חושב שלהיות גאוותן זה יותר טוב מלהיות גם עבריין וגם להתגאות בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אם פנו אליך זה אומר שהיית במקום הנכון בזמן הנכון מבחינת הפונה ויכולתך היתה (נכון לאותו זמן) סבירה יותר משלו. 3. מבלי להכנס לשיקולים הגובלים ברובין-הודיות, או לתרץ את מעשי, דבר שאיני מתכוונת לעשות, הביקורת ממך אינה לגיטימית משתי סיבות: א. החזקת מאגר עבודות זמין לסטודנטים, ואפילו בחינם גם הוא מנוגד לתקנון האוניברסיטה, מה שהופך אותך פרט להיותך שחצן גם לעבריין. ב. בניגוד לאחרים, לא הסכמתי מעולם לתת את העבודות שלי לאף אחד מחשש שיעתיקו אותן1 ולפיכך העדפתי לכתוב חדשות. 1 אפילו אחרי שסיימתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. איזה רובין הודיות יכולה להיות בכתיבת עבודות בעבור מחיר גבוה, כפי שתארת זאת בעצמך? מילא אם היית נותנת אותן בחינם לסטודנטים מתקשים, היה אפשר לדבר על רובין הודיות. בינתיים, זו סתם תאוות בצע שמתרגמת למעשים בלתי אתיים בעליל, ויתכן שאפילו פליליים (שותפות לדבר עבירה של קבלת דבר במרמה). א. למיטב הבנתי, אין שום פסול בפרסום טקסטים שכתבתי. באתר שלי מצויין כי אין להעתיק את העבודות שם. להגיד שלפרסם אותן זה לא חוקי כי אנשים יכולים להעתיק בכל מקרה זה כמו להגיד שאסור לפרסם מאמרים בכתבי עת מדעיים, כי סטודנטים יכולים להציג אותם כעבודות שלהם. בכל אופן, אני בוחן כיום אפשרויות להציג את העבודות בפורמט PDF שיקשה על העתקתו. ב. כל הכבוד לך, ממש. באיזה אופן בדיוק זה הופך את מה שעשית לטוב יותר? הבנתי שיש לך איזשהו צורך להוציא אותי קטן ומושתן (שחצן, גאוותן ושאר ירקות). אני מקווה שאת נהנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, תקנוני האוניברסיטאות דורשים שלא יפורסם שום דבר הקשור לתחום הלימודים ללא אישור מהמוסד. אני חושב שזה בעיקר מיועד למנוע ''גניבת'' קרדיט וזכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אבדוק את הנושא. על פניו, נראה לי מוזר שלא תהיה לי רשות לפרסם טקסט שאני כתבתי כאוות נפשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיפים הרלוונטיים: "14. עבירת משמעת היא אחת העבירות שלהלן, שנעשתה בידי תלמיד: (1) הונאה בבחינה, בעבודת דוקטור, בעבודת גמר, בעבודה סמינריונית, בעבודת-בית או במטלה לימודית אחרת המוטלת על התלמיד בקשר עם לימודיו, לרבות הונאה בבחינת כניסה למוסד להשכלה גבוהה. מבלי לגרוע מכלליות האמור לעיל, יראו כהונאה: ... (ד) הגשת עבודה שנכבתה, כולה או מקצתה, בידי אחר; כתיבת עבודה, או חלק ממנה, לשם הגשתה בידי אחר, או העברתה לידיו לתכלית זו." לאתר שלי גם רלוונטי הסעיף הבא: "(6) מכירה, הפצה או שכפול לשם הפצה או לשם מכירה של חומר הרצאות או תרגילים המבוסס על הרצאות ותרגילים שניתנו באוניברסיטה, בנוסח מלא, מקוצר או אחר, ללא אישור המורה מראש - ובלבד שהמורה הודיע על אי-הסכמתו לפעולות אלה, או שאיסור עליהן נקבע בידי היחידה האקדמית שבה מלמד המורה." סעיף 19 (א) אף קובע עונש מזערי של הרחקה בפועל מן האוניברסיטה לשנת לימודים אחת, על העבירות הבאות, בין השאר: "(4) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או מקצתה, בידי אחר תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת. (5) כתיבת עבודה או ביצוע מטלה לימודית אחרת עבור תלמיד אחר, תמורת שכר או תמורה רכושית אחרת. (6) הגשת עבודה שנכתבה, כולה או עיקרה, בידי אחר, ובלבד שמשקלה בציון הקורס עולה על חמישה אחוזים". מכל אלו עולה כי אין בפרסום עבודות שאינו מיועד להגשתן ע"י אחר (ובאתר שלי מצויין בפירוש שאין לעשות כן) כל בעיה. סעיף 14 (6) קצת הטריד אותי, אבל אף מרצה לא הודיע לנו על התנגדותו לפרסום רשימות מהשיעור, וככל הידוע לי המחלקה אינה מתנגדת לפרסום שכזה. בכל מקרה, אני אבדוק, ואם יהיה צורך, אסיר את החלק הרלוונטי מהאתר שלי. מה שמפתיע אותי זה שאיילת מעיזה לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלה. על פי סעיפי ההתיישנות של העבירות הללו, אפשר לשלול לה את התארים גם כיום בעקבות העבירות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי היה חייל ופרסם מגזין באינטרנט תחת שמו בלי לבקש אישור מדובר צה"ל <דמיין קישור לתגובה שלך שעסקה בזה בעבר>? מה שמפתיע אותי זה שדובי מעיז לפרסם כך ברבים את דבר עבירות המשמעת שלו. (בקיצור, אולי די?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על עבירות שכאלו חלה התיישנות חצי שנה אחרי השחרור. לא שזה משנה או משהו, אני בסך הכל במגננה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שבילבלתי עם הצורך לקבל אישור כאשר הפירסום משתמש בשם האוניברסיטה או בלוגו שלה. סליחה על הטיזוז המיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בנוסח מלא, מקוצר או אחר" - מה הכוונה כאן? גם אם אני משנה את הנוסח לחלוטין ("נוסח אחר") עדיין אסור לי לפרסם את המידע? מקרה קונקרטי: אני כותב בויקיפדיה על נושאים שלמדתי. אני מקפיד לא לעבוד עם ספרים מול העיניים בזמן שאני כותב ערכים כדי שהסגנון יהיה שלי, מה גם שבמתמטיקה קשה מאוד להתווכח על נוסח העובדות הבסיסיות (גבול של סינוס איקס חלקי איקס כשאיקס שואף לאפס הוא 1 בכל נוסח). לפעמים אני גם נותן דוגמאות שכבר נתקלתי בהן קודם בתרגולים - האם מה שאני עושה מפר את הסעיף הזה, כי למדתי את החומר הזה באוניברסיטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אם ישבת בכיתה וכתבת סיכום במילים שלך, עדיין אסור לך לפרסם אותו ברבים אם הפרסום אינו עומד בתנאים שלעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם ישבתי בכיתה ולא כתבתי כלום ואחר כך הלכתי וקראתי עוד כמה ספרים בנושא, ורק אז ישבתי בלי שום דבר מולי וכתבתי במילים שלי, זה בסדר? החוק הזה נראה לי די משונה (או יותר נכון, לא ברור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מבזבז את זמנך בניסיון להבין חוזה כובל שלא יעמוד בשום בית משפט. כוונתם היא אל תפר זכויות יוצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל שבבית הספר היסודי בו למדתי אין חוקים כאלה. עוד היו מאשימים אותי על שימוש באל"ף בי"ת, מיומנות שרכשתי(1) אצלם. ___ (1) באוניברסיטה רוכשים השכלה? עכשיו אני מבין איפה ביל גייטס רכש את המושגים שלו בנושא הבעלות על מוצרים שאתה רוכש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביל גייטס תרם 20,000,000$ לבניית "מרכז סטטה"1 ב- MIT בתמורת להנצחת שמו ושם אשתו על שניים מהמגדלים.2 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. האפשרות שסטודנט יצליח לסיים את התואר שלו מבלי שיזניח את כלכלתו השוטפת (מקום עבודה, תשלום שכר דירה וכיו"ב). לא דיברתי על סטודנטים מתקשים בלימודיהם, אלא על כאלה שלא יכלו להרשות לעצמם את הזמן לשבת בספריה. לא מדובר בעבודות שלי שמכרתי, אלא על עבודות שכתבתי במיוחד לאחר שקיבלתי נושא וביבליוגרפיה. א. כל עבודה שהוגשה לאוניברסיטה, היא רשות האוניברסיטה ואסור לפרסמה בלי אישור המוסד. ב. מוזר לשמוע שאלה כזו ממישהו שדורש ראייה אקדמית עמוקה יותר ועם זאת, מעלה את עבודותיו באופן שיזמין סטודנטים להעתיק אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סטודנט מסיים את התואר בהתבסס על עבודות שהוא לא כתב, ואפילו לא שכתב ממה שדובי מעלה לאתר שלו, אלא פשוט שילם לאדם אחר כדי שיעשה את העבודה עבורו - את לא רואה בזה טעם לפגם? (אלא אם את מניחה שאותם סטודנטים היו מוציאים מתחת ידיהם עבודה מבריקה, ופשוט אין להם את הזמן וחבל שיבזבזו אותו על משחקים בקקי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק מה שהנחתי. לאברהם בן שבת לא כתבתי עבודה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוסף לכתיבת עבודות בתשלום, את גם מוחקת הודעות בחינם. אשת אשכולות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה ממש חורה לך, אתה מוזמן לפנות למערכת לבירור. לא אני מחקתי את התגובה המאוד לא עניינית והמכפישה שהתנוססה כאן, שעליה יש לי שני דברים לומר: 1. בדיחה מצחיקה רק בפעם הראשונה ואולי פעם אחת לאחר מכן, אבל לא יותר מזה. 2. אני לא בועטת במי שאין לו ביצים. אם יש לך טענות ענייניות נגדי, אתה מוזמן לשלוח לי דוא"ל ולברר אותן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להסיר חשד מאיילת: זו לא היא שהסירה. תגובות נוספות בנושא ימחקו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3.ב. בוודאי שזה טוב יותר, הרי היא לא יכולה להתפס, ומכאן שהיא לא יכולה להענש. ע"פ כל תקנון או חוק דמוקרטי, בית משפט או בית דין יכול להעניש נאשם אם ורק אם הנאשם עבר על החוק - ומכאן שהיא לא עברה על החוק. לוגיקה פשוטה. :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, כל העבודות שלי באתר הן כרגע בפורמט PDF (מה שמונע קאט-נ-פייסט), ועם שמי על כל דף ודף (כבונוס, ההמרה ל-PDF משום-מה עיוותה גם חלק מהמילים והוסיפה רווחים במקומות רנדומליים, אז בעייתי יותר להגיש את זה ככה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
PDF מונע גזירה והדבקה? זה דבר חדש לי... הנה קטע מקרי מאחת מהעבודות שלך, סתם גזירה והדבקה רגילה, ללא עריכה: בהתנגדות רבתי מצד הטבע האנושי . )2( על הממטיקה פעלים כוחות דומים לאלו של הברירה הטבעית .נדמיין לנו ,לצורך העניין ,השוואה בין וירוס קטלני לבין מם שמעודד התאבדות :אם וירוס הורג את הנשא שלו לפני שזה הספיק להפיץ את הוירוס בקרב נשאים אחרים ,הוירוס לא יצליח להתרבות ולהתפשט ,ורק בודדים יפגעו ממנו .וירוס זה דומה למם שגורם לאותו אדם שחושב עליו להתאבד מיד -מן הסתם , ברור שאיש לא ידע מדוע התאבד אותו אדם ,והמחשבה שהובילה להתאבדות לא תוכל להפוך לנפוצה .לעומת זאת ,וירוס בעל תקופת דגירה ,במהלכה הנשא מדבק ,HIV(למשל (,יוכל בקלות להגיע לממדים של מגיפה ולהרוג אלפים ורבבות תוך תקופה קצרה .בדומה לו ,מם שמביא למותו של הנשא ,אבל רק אחרי שזה הספיק לשכנע אחרים ב "נכונותו ")כלומר -להדביק אותם (,יוכל לשרוד ולהתפשט במידה לא מועטה ,גם אם הוא מותיר אחריו את גוויות נשאיו .3 בשל השילוב של שני הרבדים הללו ,המם יכול להוות הן גורם סימביוטי והן גורם טפילי ביחס לגנים של הפרט ,ש "רצונם "הוא לגרום לפרט להביא כמה שיותר צאצאים לעולם )דוקינס .)1991 עיקרו של עניין -יכולתו של האדם ללמוד ולאמץ לעצמו ממים מאפשרת לו גמישות ויכולת הסתגלות גבוהה ,אך היא עדיין מוגבלת על -ידי הגנים ,ויכולה להיות דיספונקציונלית מבחינת הגנים ,במקרים מסוימים . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך עושים את זה? היי! יש כלי בחירה! לא ידעתי על זה... חשבתי שהקטע של PDF, בין השאר, הוא שהטקסט לא מוצג כטקסט בר-בחירה, אלא ככאילו תמונה... אין שום דרך למגן את הטקסט מפני קאט-נ-פייסט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לאדם יהיה קל לקרוא את זה, גם תוכנת OCR לא תתקשה - אז כנראה שאפשר רק להקשות, לא למנוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אם תוכנת OCR תתקשה, יש מי שייתקן: Digital Proofreaders לוקחים טקסטים סרוקים שעברו דרך תוכנת OCR ומתקנים את השגיאות שנוצרו בדאך, בצורה מבוזרת - http://www.pgdp.net | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נעביר בתוכנה הזו את הטקסט שהועתק קודם מהעבודה של דובי (שהיה, כמובן, לא ראוי להגשה אחרי ההדבקה) - אז הוא ייראה כאילו אנ... אה, חבר שלי... 1 ישב והקליד אותו? סוגריים, רווחים, סימני פיסוק? 1 רק כדי להסיר מעליי כל חשד: אני רחוק מאוד מנושאי העבודות של דובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, איך אפשר להקשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפוך לקובץ תמונה למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעייה בקובץ תמונה היא שזה מקרה גם על קוראים לגטימיים (למשל- אי אפשר לשנות גודל פונט למשהו נוח). אפשר להקשות ב-PDF על ידי יצירתו וסימונו בעת היצירה כאסור בהעתקה (אופן אופיס כרגע לא יודע איך לעשות את זה- תצטרך להשתמש ב- http://sector7g.wurzel6.de/pdfcreator/index_en.htm שהוא גם חופשי). לא שאי אפשר להתגבר על זה, אבל זה יותר קשר. בגדול- כל מה שקורא לגטימי יכול לקרא, קורא לא לגטימי יכול להעתיק. ברוך הבא לעולם הממוחשב של DRM... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שושן צחור,אם את (והאייל) כבר בקטע של תמיכה טכנית,כשאני מדפיס קטע מאתר אינטרנט והשורות נחתכות במדפסת מה ניתן לעשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש באג ידוע בגרסאות מסויימות של אקספלורר שגורם לתופעה הזו (לשמחתי, הבאג הזה אינו קיים במוזילה). לפעמים שינוי הגדרת גודל הדף בהעדפות התוכנה עוזר, לפעמים לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיירפוקס 0.9.3 שלי זה גם קורה לפעמים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוצא לי להדפיס לא מעט ולא נתקלתי בתופעה הזו עם השועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חשוב לך להקשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עם כל החיבה שלי לסטודנטים למדע המדינה, אני לא יכול לסמוך על כולם, ואני לא רוצה לעזור לאנשים לרמות את האוניברסיטה (אפילו אם זה מאוד יעזור להם להמשיך לפרנס את עצמם כדי שיוכלו להמשיך לרמות את האוניברסיטה גם בשנה הבאה). אגב, תודות ל-Xslf, עכשיו יש קצת יותר הגנה על הקבצים, ואני מקווה שזה יספיק עבור טכנודרעקים כמוני ממדע המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור לי שאתה רוצה להקשות כדי שלא יעתיקו מהאתר שלך. מה שלא מובן לי הוא מדוע אתה תופס את המעשים שלהם כאחריותך (ההשוואה בין הפרסום שלך לכתיבת עבודות עבור סטודנט אחר היא מגוחכת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא תופס אותם כאחריותי במובן הפלילי-משמעתי של העניין, אלא אחריותי במובן המוסרי של העניין. אני רואה באתיקה האקדמית עניין בעל ערך גבוה מאוד, ולכן מוכן לעשות מאמצים ניכרים כדי למנוע פגיעה בערך הזה, גם ע"י אנשים שאני לא מכיר, ובוודאי שאני אעשה מאמצים ניכרים כדי שלא אהפוך (בעל כורחי) לשותף לדבר. תשאל, אם כך, מדוע לפרסם בכלל את העבודות שלי? טוב, זה כבר היבריס. (: (וגם קצת עניין של נוחות, כי אני מוצא את עצמי לעיתים בסיטואציות מאוד מוזרות כשפתאום מאוד דחוף לי לעיין באחת העבודות שלי כדי לאתר, למשל, פריט ביבליוגרפי כלשהו. כשהכל באינטנרט זה מאוד נוח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני כיוונתי לאחריות מוסרית. אני לא מבין כיצד אם אחרים מעתיקים אתה הופך לשותף בדבר, אפילו בעקיפין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני (אישית) חושב שאם דובי לא היה מגן על הטקסטים באתר שלו 1 - זה לא היה עושה אותו אחראי לכלום, ובטח שלא אשם בכלום. אבל, *במעשה*, הוא תרם לערך שהוא מאמין בו. זה כמו לשאול אדם מדוע הוא תורם לאגודה למלחמה בסרטן, "הרי אתה לא חייב להם כלום". 1 שאינו "האייל". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שאנשים המפרים את כללי המשחק של הגילדה שלהם, אין להם מה להתפאר בכך. עם זאת נדמה לי שהאשמה העיקרית מוטלת על המורים והמתרגלים שאינם טורחים לבדוק ברצינות את העבודות ועל רשויות האוניברסיטה שאינן מענישות באופן דרקוני עבירות שכאלו. לא פלא שיחס הזילזול הזה עובר גם אל הסטודנטים עצמם. אני זיהיתי מספר לא קטן של העתקות לא מתוחכמות באפיק המפתיע של דוח''ות ניסוי. הפסקתי את המאמץ הזה, כאשר נוכחתי שחברי לעבודה מסתכלים עלי באופן משונה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדאי לך לקרוא את זה ממוסף הספרים של הני"ט: ישנן חברות שמוכרות עבודות אונ' במחירים המגיעים ל 250$. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודע לתעשיית מכירת העבודות, ואני אפילו חושד במספר אנשים שהם קנו ומכרו עבודות (שלי, אגב, זמינות חינם ברשת, אבל הן זמינות גם למרצים1). זה לא אומר שאני מוכן להיות שותף לה. 1 לדעתי פרסום עבודות ברשת צריך להיות הסטנדרט. אז מספיק לחפש בגוגל כמה משפטים רנדומליים מתוך העבודה כדי לגלות אם היא מועתקת או לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכניון רצה מזה 80 שנה(1) אגדה אורבנית על המתרגל אשר קיבל לבדוק את העבודה שהוא עצמו הגיש כאשר היה סטודנט לתואר ראשון. פעם עבד אתי בחור אשר בזמן לימודיו לתואר שני שימש כמתרגל. שאלתי אותו לגבי אותה אגדה אורבנית, והוא סיפר (בהתרגשות) שזה קרה לו. הוא עוד ציין שהוא שינה את נתוני התרגיל, וכהגדרתו "המטומטמים אפילו לא הרגישו". __ (1) הטכניון נוסד ב 1924 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות פעם אחת קיבלתי דו''ח מעבדה בו במעבר בין הנתונים הגולמיים להצגת הגרפים וניתוחם התוצאות השתנו פלאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הארובות של נשר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממגורות דגון, שאכן (בשנות השבעים אאל''ט) נוספה להן עוד קומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא סופרים מ-1913? זכורה לי מלחמת השפות מאז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שכל אלו מנוגדים לתקנון האוניברסיטה, בניגוד להשתתפות בקורס הכנה לפסיכומטרי, שאינה מנוגדת לתקנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב אז תיקון לטענה המקורית. מבחן פסיכומטרי אמור למדוד את היכולת השכלית נטו. המבחן הפסיכומטרי ביחד עם ציוני הבגרות אמורים לתת הערכה לגבי היכולת השכלית וכושר הלימוד וביחד להעריך את הסיכוי להצליח בלימודים האקדמיים. בפועל, המבחן הפסיכומטרי מעריך את היכולת לפתור תרגלים פשוטים בחשבון במהירות, לזהות דפוסים בצורות, לחפש פרטים בטקסט (באנגלית או עברית) ועוד כמה יכולות כאלו(שכחתי, עבר הרבה זמן). המחשבה היא שאוסף הכישורים הללו ייתן הערכה סבירה ליכולת השכלית של הנבחן, זה היה יכול להיות נכון אם הנבחן לא היה מתכונן. כשהנבחן מתכונן, הקשר בין היכולת השכלית למיומנויות הללו נחלש. מה שקורסי ההכנה עושים זה פשוט להקנות למועמדים את המיומנויות הדרושות להצלחה במבחן (שהקשר ביניהן לבין הצלחה בלימודים הוא עקיף). זו בעצם הטיה של התוצאה, הם גורמים לבוחן לחשוב שהיכולת השכלית שלהם גבוהה יותר ממה שהיא באמת1. כיוון שהם עושים את זה תמורת כסף זה הופך להיות בין השאר מבחן ליכולת כלכלית ולא רק ליכולת שכלית. גם ציוני הבגרות, במקרה שטרחתי ושיפרתי אותם במכונים המתמחים בכך, מעידים לפעמים על יכולת כלכלית יותר מאשר על כושר לימוד.2 יתכן שאם היה קיים קורס שמלמד איך להצליח בלימודים אקדמיים בצורה כזו (מקנה מיומנויות שאינן משפרות את הבנת החומר אבל משפרות את הציונים, משהו בסגנון שיערוך שאלות על סמך מבחנים קודמים או הערכת החמרה בבדיקה במועדים שונים וכו) עניין היכולת לשלם עבורו היה אפקטיבי, מצד שני אם אפשר היה לעשות את זה באמצעות קורס בן מספר שבועות סביר להניח ששיטות ההערכה היו משתנות. 1 אתה לא באמת מאמין שכמה שבועות של שינון מילים, תרגול פעולות חישוב פשוטות ולימוד של מיומנויות בחשבון פשוט ישפרו את היכולת השכלית של מישהו או את סיכוייו להצליח בלימודים. 2 מידי פעם עולה הצעה ונדחית מיד בשאט נפש ע"י ראשי האוניברסיטאות, לאפשר ל"מצטיינים מקומיים" להתקבל ללימודים בחוגים המבוקשים גם אם ההשגים שלהם אינם עומדים בדרישות. הרעיון הוא שלתלמיד מספר אחת בתיכון דפוק בעיירת פיתוח יש סיכויים להצליח גם אם ממוצע הציונים שלו נמוך לא פחות ואולי יותר מתלמיד ממוצע בבית ספר מוביל. אלא שבאוניברסיטאות קיימת תפיסה שהכלים המשמשים למדידת יכולתם של המועמדים הם אוניברסליים4, מדויקים ומודדים באמת את מה שהם אמורים למדוד ורק את זה. חוץ מזה הם לא אוהבים מזרחים3 3 בצחוק, בצחוק, טוב רק קצת ברצינות. 4 לזכותם יאמר שאחרי שהתעוררו תלונות על הטיה תרבותית בשאלות הידע הכללי הם ביטלו את החלק הזה, אבל עדיין לא מדובר בכלים אוניברסליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האוניברסיטאות מאמינות כי המבחן הפסיכמוטרי משקף נאמנה את יכולתו של התלמיד להתמיד בלימודים אקדמאים, בלי קשר ללקיחת קורס או לא, ולראיה הציון הפסיכומטרי ממשיך לקבל משקל גבוה בציון הקבלה (האוניברסיטה אינה מתעניינת במצבו הכספי של הסטודנט). כל השאר מיותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני לא בטוח שהאוניברסיטאות אכן מאמינות בכך. האוניברסיטאות זקוקות לכלי כלשהו שיאפשר להן לפסול מועמדים כיוון שהן אינן יכולות לקבל את כולם. הפסיכומטרי עושה את העבודה הזו. מה שקובע את הציון הנדרש כדי להתקבל לקורס מסויים הוא מידת הביקוש והיוקרה של מסלול ולא מידת הקושי של הלימודים בו (דוגמאות לא חסרות). 2. זה לא ממש משנה מה האוניברסיטאות מאמינות. כל עוד מדובר במוסדות ציבוריים, במימון שהוא בחלקו הגדול ציבורי הם מחוייבים קודם כל לציבור, לכל הציבור ורק אחרי זה לשאיפות האלי 3. האוניברסיטאות לא מתעניינות במצבו הכלכלי של הסטודנט אבל הסיכויים שלו להתקבל מושפעים ע"י מצבו הכלכלי בצורה עקיפה. ואוניברסיטה שיכולה לשנות את שיטת המיון שלה עוצמת עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) ראה הזעקה שקמה באוניברסיטאות לגבי ציוני המצרף. כנראה שהן אכן מאמינות כי השיטה הנוכחית טובה. החלק השני טריוויאלי ולא ברור במה הור קשור לטענה שלך. 2) אבל להן ניתנה האחריות לקבוע איך לקיים את המחויבות לציבור. ניתן להגיד זאת על כל מוסד ציבורי. 3) הטענה הזאת מעגלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ודאי שהיא טובה, השאלה היא לאיזו מטרה? השיטה הנוכחית טובה כדי להגביל בצורה פשוטה את מספר המתקבלים. אני לא מכיר את שיטת מצרף ומה הסערה שהיא חוללה. אני אשמח אם תפרט קצת יותר או תפנה אותי ללינק. החלק הטריויאלי הוא הבסיס לטענה. אם הפסיכומטרי אמור לחזות מי יצליח בלימודים ולמי חבל על הזמן ועדיף שלא יתחיל כי רוב הסיכויים הם שהוא יכשל, אז הייתה צריכה להיות מסויימת בין מידת הקושי של הלימודים לציון הדרוש לקבלה. בפועל אין כמעט התאמה כזו. אני מכיר לא מעט אנשים שנכשלו בקבלה למדעי המחשב, נרשמו ללימודי פיזיקה והצליחו. אם היו מקבלים אותם למדעי המחשב הם היו כנראה מצליחים יותר לימודי מדמ"ח הרבה יותר קלים. ולכן כל העניין של החלטה על סמך כישורים נופל ונישארנו עם כלי נוח שמאפשר להגביל את מספר המתקבלים למסלול. 2. ואם צה"ל יחליט במסגרת אחריותו לקבוע איך לקיים את מחויבותו לציבור, להוסיף נקודה בקב"א לבני מזל אריה (בטענה שילידי הקיץ הם בריאים יותר מטבעם ושיווי המשקל שלהם טוב) זה סביר בעיניך? 3. ההתעניינות של האוניברסיטה אינה ישירה1 אבל ההחלטות שלה מושפעות במידה מסויימת מהמצב הכלכלי שלי. אני מניח שראשי האוניברסיטה מרוצים מהמצב (שרוב הסטודנטים הם אחוס"לים), מרוצים גם שאי אפשר להאשים אותם בו ולכן הם לא משנים אותו. 1 כשאני מניח שאין התעניינות ישירה אני מתעלם מהעובדה שהתבקשתי לציין בטופס ההרשמה איפה אני גר, איפה ההורים שלי נולדו, מה ההשכלה שלהם ובמה הם עוסקים. אני לא יודע מה השימוש שנעשה בפרטים הללו אבל המרכז למרשם ביקש וקיבל את הפרופיל הסוציואקונומי שלי וזו התממות לטעון שהוא לא מתעניין במצבי הכלכלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שיטת המצרף היתה שקלול של שלושה ממקצועות הבגרות שאמורים להחליף את הפסיכומטרי. האוניברסיטאות לא אהבו את השיטה ואיימו במבחני קבלה משלהם. משמע, האוניברסיטאות מאמינות כי השיטה הנוכחית מספקת ניפוי טוב, ולא סתם ניפוי. נכון, משיקולים אדמינסטרטיבים, בכל חוג יש מספר מוגבל של מקומות. האוניברסיטה רוצה לאכלס את המקומות האלו בבעלי ציון הקבלה הגבוה מבין המועמדים. 2. לא. בגלל זה יש שר ממונה על צה"ל. 3. שוב - הטענה הזאת מעגלית. היא מתבססת על הטענה שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענה מעגלית היא טענה שבה הנחת היסוד היא המסקנה. פה ההנחה היא שלבעלי ממון סיכוי רב יותר להצליח בפסיכומטרי, והמסקנה היא שיש להחליף את מבחני הפסיכומטרי. מה הבעיה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין השאר רוצים להוכיח (או להפריך) שכסף משפר את ציון הפסיכומטרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. אני מניח שהאוניברסיטאות רצו שליטה טובה יותר על מי יכנס אליהן ושיטת המצרף פגמה ביכולת הזו. א. כשאתה קובע ציון סכם אחד אפשר לשים רף אחד ולקבל מספר מתקבלים. כשאתה קובע שני ציונים (סכם ומצרף) אפשריים אתה מסבך את העניין, צריך לתת שני רפים ולפאמים אין ביניהם התאמה טובה. ב. ציון המצרף אינו מנורמל כמו הציון הפסיכומטרי. שנה שבה היה מבחן קל יותר או קשה יותר יכולות לשגע את המרכז למרשם. אם חצי מהסטודנטים היו מנסים להכנס עם ציוני מצרף היה נוצר מצב שבו נוסחת ההמרה מציון המצרף לציון פסיכומטרי הייתה משתנה מאוד משנה לשנה. ג. אוניברסיטת ת"א, ויתרה לחלוטין על ציון הפסיכומטרי בהרשמה לחוגים במדעי הרוח. 2. מה זה קשור, יש גם שרה שממונה על האוניברסיטאות. 3. רגע, לא התחלנו כאן? תגובה 240672 היכולת לשלם עבור קורס היא מכשול כלכלי שמנפה חלק מהמועמדים שמעמדם הכלכלי נמוך. ואם כבר מדברים על טענות מעגליות תגובה 241820 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) תטל"א. האוניברסיטאות מאמינות שזו השיטה הטובה. 2) נכון מאוד. אז מה? 3) לא, התחלנו הרבה לפני. בכל מקרה, בתגובה 240672 לא מובלעת שום הנחה שיכולת כלכלית משפרת את הציון הפסיכומטרי, ואת המעגליות בתגובה 241820 אני לא מוצא. עזור לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כבר הסכמנו שזו השיטה הטובה ביותר השאלה היא למה? א. העובדה שחלק מהסטודנטים מתקבלים אחרי נסיון שני או שלישי, סטודנטים שנדחים מאוניברסיטה אחת מתקבלים באחרת וסטודנטים שנדחים עושים חיל באוניברסיטאות בח"ול או מכללות מוכיחה שיש מידה לא מבוטלת של אקראיות בהסתמכות על הקריטריונים הללו כדי לחזות את סיכויי ההצלחה. העובדה שלבעלי ציון פסיכומטרי נמוך סיכויים נמוכים להצליח בלימודים לא נבדקה כיוון שבעלי ציונים כאלו לא מתקבלים. האם יש קורלציה בין ציון הפסיכומטרי למידת ההצלחה בלימודים? על פי הרושם שקיבלתי התשובה היא לא. האם לפני עשר שנים כשעם ציון פסיכומטרי של 700 היה אפשר להתקבל למדמ"ח הרמה הייתה נמוכה יותר? מידת הנשירה הייתה גבוהה יותר? גם כאן הרושם שקיבלתי הוא שלא. ב. המנדט שניתן לאוניברסיטאות הוא לשמר, לפתח ולהפיץ את הידע האנושי. בשביל זה אני ואתה משלמים להן מתקציב המדינה. האם האליטיזם של לקבל את הכי טובים (אם הם באמת הכי טובים), משרת את המטרות הללו בצורה הטובה ביותר? את הקטע של לשמר ולפתח לא ממש כי בכל מקרה רק אילו שהוכיוח את היכולת שלהם בתואר הראשון מגיעים ללימודים מתקדמים ומשתלבים בעבודת הפיתוח והשימור, כלומר יש פילטר חזק ואמין בהרבה מציון פסיכומטרי. את הקטע של הפצה, בטח שלא, העובדה שיש אוכלוסיות מסויימות שהן הרבה יותר דומיננטיות באוניברסיה מדברת בעד עצמה. אז מה יש לנו, שיטה שלא הוכחה מדעית, שמשרתת מטרה של מראה עיניים של אליטיזם ולא את המטרות שלשמן הוקמה וקיימת האוניברסיטה. 2. אתה התחלת לנפנף בשרים. 3. אם אפשר לשפר את הציון ע"י קורס וקורס עולה הרבה כסף אז מי שיש לו כסף יכול לקחת את הקורס ומי שאין לו כסף לא יכול לקחת אותו. מי שיש לו כסף יכול לשפר את ציון הפסיכומטרי שלו ומי שאין לו לא יכול. במצב הנוכחי שבו הקורס נתפס שכרך הבלעדית לשפר את הציון הפסיכומטרי זה כבר לא מסקנה דחוקה. לדעתי הפתרון הוא להכניס את קורסי הפסיכומטרי לתוכנית הלימודים בכיתה י"ב ולהקטין משמעותית את הפער בין אילו שכן יכולים להרשות לעצמם לשים חמשת אלפים שקל על קורס איכותי ואילו שלא. פתרון טוב יותר יהיה לאפשר לכולם להתקבל ולסנן בשנה הראשונה. אפשר לעשות את הלימודים בשנה הראשונה במתכונת דומה לאוניברסיטה הפתוחה, ולהעביר שיעורים פרונטליים לא רק במתקנים של האוניברסיטה אלא גם במקומות אחרים, ללמד בשנה הזו רק לימודים עינויים (שהם זולים יותר ולא דורשים משאבים כמו מעבדות מחשבים וכו, כך נקבל את המדד האמיתי ליכולת להצליח בלימודים, מידת ההצלחה בלימודים, העלות תהיה נמוכה כי שכר הלימוד יכסה כמעט לחלוטין את העלות (כיתה של 40 תלמידים שכל אחד משלם 10000 שקלים בשנה יכולה לממן 30 שעות שבועיות של הוראה פרונטלית שמועברת ברובה ע"י אנשי סגל זוטר). לגבי המעגליות אני אתן לך טענה דומה: המדינה מאמינה שאי גיוס תלמידי ישיבה הוא הדרך הטובה ביותר עובדה, היא לא מגייסת תלמידי ישיבה. הם הטענה הזו תורמת משהו לדיון בשאלה האם יש לגייס את תלמידי הישיבה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. המבחן הפסיכומטרי אינו חזאי מושלם להצלחה בלימודים, אבל הוא חזאי טוב (יותר מאשר מבחני הבגרות), ויש נתונים מוצקים על הקשר בין השניים. לפי הנתונים שאני זוכר, מעבר המבחן הפסיכומטרי בפעם השניה מעלה את הציון (בכ- 30 נקודות בממוצע?), וגם קורס הכנה מעלה את הציון (בכ- 20 נקודות בממוצע). זה לא שולל את הטענה שיש קורלציה בין הציון לבין הסיכוי לסיים את התואר. ב. נניח לרגע שזה אכן המצב (הציון הפסיכומטרי וציוני תעודת הבגרות מאפשרים לחזות את הסיכוי לסיים את התואר, טוב יותר מאשר הטלת מטבע). איך היית מסנן את המועמדים? (אפשר לענות "לא הייתי מסנן בכלל", או "לפי ציוני סוף שנה א"'; אני חושב ששתי השיטות פחות מוצלחות מזו הנוכחית). אגב, "לימודים עינויים" כן דורשים ציוד מיוחד ומשאבים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני חושב שהדרך של לימודים בשנה א' נותנת תחזית יותר מדויקת ליכולת ההצלחה בלימודים כז זה בדיוק מה שהיא מודדת (בניגוד לפסיכומטרי שמודד מספר יכולות ומיומנויות ספציפיות). 30 נקודות בפסיכומטרי זה לא מעט, להרבה מהאנשים שנדחים זה סדר הגודל של מה שחסר, מי שחסריות לו יותר מדי נקדות בכלל לא מנסה להרשם. ב. אני חושב שכדי לשרת את המטרות שלשמן קיימת האוניברסיטה יש להכניס עוד שיקולים מעבר למידת היכולת. דברים כמו מפתח גאוגרפי, רקע אישי וכו'. ניראה לי שתלמיד ערבי, חרדי או תושב עיירת פיתוח שכן יכול לעמוד במשימה ולסיים תואר, יתן שירות טוב יותר למטרות שלשמן יש אוניברסיטה (עניין הפצת הידע ועלאת קרנה של ההשכלה) אם יתקבל יותר מתלמיד טיפוסי עם ציון פסיכומטרי קצת יותר גבוה. אותו דבר תקף גם לגבי התלמיד המוביל בתיכון קשה בעיירת פיתוח, כאן אני גם חושב שהתבלטותו על רקע תנאים קשים מעידה טוב יותר על השאיפה למצוינות והיכולת האישית מאשר ציון 740 בפסיכומטרי השלישי אחרי שני קורסים. לתארים מסויימים (משפטים, מנהל ציבורי, תקשורת ועוד) יש בסופו של דבר גם משקל חברתי. העובדה שרוב הסטודנטים הם ממגזר, רקע סוציואקונומי ומוצא עדתי ולאומי די אחיד היא בעייתית מבחינה חברתית. לגבי ה"לימודים העינויים", פרויד היה אומר על זה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב) וזאת בדיוק הסיבה שמשתמשים בפסיכומטרי. אם לא היו תנאי קבלה, אתה היית יכול לממן לסטודנט חרדי אחד את הלימודים באוניברסיטה. אולם כשיש תנאי קבלה הרי שעליך קודם כל להעביר אותו בגרות ופסיכומטרי. זה דורש שתשכנע אותו שהוא יצליח וגם דורש עוד זמן. וכך אין הרבה סיכוי שאתה תנסה לשנות משהו שלא דרך הפוליטיקאים, אשר יכולים ''לשכנע'' את האוניברסיטאות להתגמש עבור כך וכך בני חסות. וכולנו שבויים של הפוליטיקאים, עבדים נרצעים לאפסים אשר יכולותיהם הנעלות מתרכזות בעיקר בתככנות וחנפנות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |