|
||||
|
||||
קללה וקוץ בה- סין מדינה לא-לחיצה. אבל נראה שלאוסטרלים יש דיבור עם הצ.קוריאנים הם שולחים בימים אלה משלחת פקידים לשיחות בפוינג-יאנג, בנושא ההתחמשות הגרעינית של הקוריאנים. ושר החוץ האוסטרלי ייצא לשם מאוחר יותר החודש (לאחר ביקור קצר בסין). אולי אפשר לארגן עצומה שמבקשת מהאוסטרלים להעלות בשיחות גם את עניין זכויות האדם בצ. קוריאה בכלל, ונושא תאי הגזים בפרט, ולהגיש אותה לשגרירות אוסטרליה בארץ, כמה ימים לפני נסיעת שר-חוצם לסין+קוריאה. |
|
||||
|
||||
מדוע סין מדינה לא-לחיצה? הם היו להוטים למדי, למשל, להתקבל לארגון הסחר העולמי, וכמדומני שלרגל זאת הם התקפלו בכמה עניינים שונים ומשונים (אני לא זוכר הרבה דוגמאות). |
|
||||
|
||||
אני דווקא אשמח לדוגמאות, אם תצליח להיזכר בהן. אולי הם לא חסיני-לחץ לגמרי, אבל הם עמידים למדי. אחרת כבר היינו רואים שיפור בנושא זכויות האדם בסין עצמה, ובטיבט. אל תבין אותי לא-נכון, אני בעד ללחוץ על סין אם אפשר, אבל לא מצפה ליותר מדי מהכיוון הזה. ומציעה לכן לנסות עוד דרכים- לחץ דרך האוסטרלים, למשל. |
|
||||
|
||||
האמריקאים לחצו עליהם לחסל את חגיגת הדיסקים המזוייפים. העסק לא נכחד, אבל הוא נהיה (ככל הידוע לי) הרבה פחות זמין מאשר בעבר. הממשל הסיני, בכל אופן, *עשה* משהו - אולי לא מספיק, אולי רק למראית-עין, ואולי לא, לא יודע, בכל אופן הלחץ יצר תגובה. אני מסכים שהם עמידים, ולא חזקים בזכויות אדם. |
|
||||
|
||||
שמע, יש למשל נסיון מתמשך של פעילי זכויות אדם במערב ללחוץ על סין להפסיק את עבודת הכפיה של אסירי הלאוגאי, שמייצרים בתנאי-עבדות תוצרת שנמכרת אח"כ בזול במערב. זה היה צריך להיות עניין קל יחסית, לא? יש כאן דרך פעולה ברורה- אפשר פשוט ללחוץ על היבואנים ורשתות השיווק המערביות לא לייבא ולא למכור סחורה מתוצרת הלאוגאי. אבל יש טשטוש מכוון לגבי המוצא המדוייק של התוצרת [כלומר האם זה מהלאוגאי, או מ"סתם" סדנת-זיעה סינית ממוצעת]; והטשטוש הוא גם מצד הסינים, וגם מצד שותפיהם לעסקים במערב, כאשר לשני הצדדים יש כאן אינטרס משותף להמשיך לייצר, ולהמשיך לספק סחורות בזול לצרכני המערב. לכן, אולי רק כשיש קונפליקט כלכלי בין הסינים לשותפיהם-לעסקים במערב, כמו במקרה הדיסקים הסינים המזוייפים, שפוגעים ברווחי חברות הדיסקים המערביות- רק אז יש פתאום לחץ אמיתי, ואולי גם תוצאות. ועדיין, וכפי שאמרת, יתכן מאוד שביטוי המפתח כאן הוא ה"למראית עין". |
|
||||
|
||||
אבל כרגע הסברת לי שהבעייה איננה עם הסינים שאינם רגישים להפעלת לחץ, אלא עם אלה שאמורים להפעיל את הלחץ הזה ואינם עושים זאת, או לא עושים זאת ברצינות הראויה. או שלא הבנתי? אני לא מתווכח עם העובדות שהבאת (הן נשמעות לי סבירות), אבל הן אינן מעידות על כך שהסינים אינם לחיצים כשיש לחץ אמיתי. |
|
||||
|
||||
כמו שיש שעון חסין-מים, ושעון עמיד-מים (ווטר-פרוף, מול ווטר-רזיסטנט), כך לגבי לחצים בינלאומיים. אף מדינה, גם לא סין, אינה חסינה /לחלוטין/ ללחצים כאלה. אבל סין, מה לעשות, עמידה מאוד. כשהם בקונפליקט עם גורמים בעלי כוח במערב, ואלה לוחצים עליהם, אז יש פה ושם התכופפויות קטנות אצל הסינים. כשאין קונפליקט כזה, ובמיוחד כאשר אין מצב שבו הסינים פוגעים למישהו במערב בכיס, אז הלחץ המערבי, כשהוא בכלל קיים, הוא למראית עין. ובמקרים שבהם כבר יש לחץ אמיתי, אז לפעמים ה"התכופפות" הסינית היא למראית עין. לא פשוט, העניין. |
|
||||
|
||||
הלאוגאי הם ה"גולאגים" הסינים. מדובר על מערכת של כאלף ומאה מחנות-מאסר ומעצר, שבהם מליוני אסירים- רובם פושעים פליליים, אך כ-10 אחוז אסירים פוליטיים, מתנגדי משטר, טיבטים, אנשי כת הפאלון גונג, קתולים, ואחרים. האסירים עובדים בעבודות כפיה בתחומים שונים- חקלאות, מכרות, וחרושת קלה וכבדה. חלק מהתוצרת נמכר במערב. תנאי החיים שם קשים, וכוללים הרעבה, ענישה קשה, עינויים, והוצאות להורג. בשלב מסויים נודע שמתבצעת גם "קצירת" איברים של המוצאים להורג, ומכירתם לחולים המחכים להשתלה [כאשר המחיר הוא גבוה מאוד, כך שרק סינים מהשכבה השלטת יכולים לקנות לעצמם אבר להשתלה]. מי שפרסם את עניין מחנות העבודה האלה במערב הוא אדם בשם הונגדה הארי וו, שהיה אסיר לאוגאי במשך 19 שנה. |
|
||||
|
||||
זה אולי ישמע קנטרני 1, אבל אני באמת תוהה: האם אתר שכתובתו מכילה christusrex הוא מקור מידע שניתן להסתמך עליו בנושאים כאלה? 1 אני מודע לכך שזו כבר הפעם השניה היום. שום דבר אישי, אסתי. |
|
||||
|
||||
לכן הדבר הראשון שעשיתי זה לכתוב את המלה באנגלית, כדי שכל מי שרוצה יוכל לחפש לו אתרים כלבבו (יש לא מעט), ולהחליט לבד. [האתר הספציפי הזה הוא פשוט הראשון מאלה שעלו אצלי]. |
|
||||
|
||||
חולדאי התנדב פעם, לא? |
|
||||
|
||||
יש בעיה אינהרנטית לישראל עם הצעות כאלה. בצדק או שלא בצדק יהיו מי שיקפצו על המציאה ויישמו אותה קודם כל על אותה מדינה מעצבנת שמתעלמת מהחלטות בית הדין בהאג. |
|
||||
|
||||
אי אפשר להתחבא בפינה ולשמור על שקט בגלל החשש הזה. צריך לצעוק, ולעשות כל מה שאפשר. זו ההרגשה האישית שלי, בכל אופן [וזו הרגשה שעליה אין לי רצון להתווכח, אם לא איכפת לך]. |
|
||||
|
||||
איכפת לי. את לא יכולה להתחבא בפינה ולהמנע מויכוח! מה יהיה אם הנוער ילמד ממך? וברצינות: למרות מה שכתבתי הייתי משתתף בחרם צרכנים, אם היה כזה (חוכמה גדולה. אני מחרים כבר היום חצי ממה שמוצע למכירה, מסיבות שונות ומשונות). |
|
||||
|
||||
חרם על ישראל בגלל התנגדותה לתאי גזים בצ.קוריאה לא מדאיג אותי. כלומר, מדאיג, אבל לא מדי. אבל מחטים זה כבר עניין אחר. הייתי אצל הדוקרת הסינית שלי, שהיא קוריאנית אמיתית, שנולדה התחנכה ועלתה לארץ מרוסיה. ובעודה עומדת ליד גופי המפורקד והחרד ושוקלת בדעתה איפה לדקור אותי היום, שאלתי אותה למה הדרום-קוריאנים לא מפגינים נגד תאי-הגזים בצפון קוריאה. אולי מפני שזה לא מענין אותם, כי יש להם צרות משלהם, אמרה ד"ר לי (שהיא ד"ר MD מרוסיה). והתחילה לנעוץ. אבל לפעמים יש שם הפגנות של סטודנטים בעד איחוד עם צ.קוריאה, אמרתי. אבל מה איכפת לך מה קורה שם? שאלה הד"ר. את מזכירה לי את האירופים שמגיעים לכאן להפגין לטובת הפלסטינים המסכנים, כשאין להם מושג מה בדיוק הולך כאן. אבל תאי גזים... - אמרתי. זה מזכיר לי את התקופה שעבדתי בבית חולים בנצרת, אמרה ד"ר לי בעיניים רושפות ומחטים חדות. חלק גדול מהצוות הרפואי ורוב החולים היו ערבים. והיתה שם עוד רופאה מרוסיה, שתמיד היתה מתווכחת איתם על פוליטיקה, ואני לא הבנתי בשביל מה! האם יש טעם להתווכח איתם על פוליטיקה?! הם הכניסו להם לראש שלקחנו להם את האדמה, וזהו! ואז באים האירופים ומרחמים על הפלסטינים המסכנים! שכל אחד יתעסק בענייניו שלו! סיימה הד"ר בתקיעת מחט אחרונה בבטני הנרתעת אחור. את צודקת, אמרתי לה. (מישהו הרי יצטרך לשלוף בסוף הטיפול את כל המחטים האלה ממני). ****** כן, אז... איפה היינו? אה, כן. מתי ההפגנה הבאה? |
|
||||
|
||||
את באמת מרגישה שזה עוזר, הטיפול במחטים? (עוד לא יצא לי להתנסות) |
|
||||
|
||||
תלוי למה. אבל-כן, יש בעיות שדיקור טוב להן. [מיליארד סינים לא טועים?] |
|
||||
|
||||
לדעתי הסינים לחיצים למדי בעיקר בגלל המצב הכלכלי הקשה מאוד מטבעו שלהם. אין לי איזשהו מידע על כך, אבל מנסיון העבר אפשר לשער שכל הנתונים הכלכליים הנמסרים מ"טעם" בסין הם "מזוייפים" והבעיה הכלכלית של קיום אוכלוסיה כל כך גדולה ללא משאבים מיוחדים (דלקים, טכנולוגיה, מנהל יעיל) היא לא פשוטה. הסינים מוכנים להתפשר הרבה כנראה מטעמים כלכליים. 3 דוגמאות: 1) בסופו של דבר הסינים הגיעו להסכם די סביר עם התע"א שלנו בפרשת מטוסי המכ"ם. 2) הסינים מקיימים שקט תעשייתי בהונג-קונג, למרות שהדבר לא נוח להם מעשית ואידיאולוגית. 3) הסינים לא הססו לדקור בגב את בריה"מ וויטנאם לטובת אינטרסים כלכליים שלהם מול ארה"ב. 4) למעשה מה שסין עושה בטיבט אינו הרבה יותר חמור ממה שישראל עושה בשטחים. סין היא מעצמה מתוקף הגודל והמספרים ולכן האפשרות ללחוץ עליה קטנה, אבל לא בלתי קיימת. נוסף על כך אפשר להניח שבן החסות המטורף מצפון יוצר הרגשת אי נוחות גם אצל הסינים ואולי לא דרוש לחץ גדול במיוחד. |
|
||||
|
||||
כרגע לפחות הסינים אינם לחיצים ולו מהסיבה הדי פשוטה, העולם כרגע זקוק להם יותר משהם זקוקים לו. הגורם היחיד שמונע מיתון עולמי הוא ההיפר צמיחה בסין. אם יש משהו שהמערב מפחד ממנו הוא שהממשל הסיני יבצע את האיום שלו מזה מספר שנים למתן את קצב הצמיחה (שגורם נזקים לכלכלת סין וכמובן למרקם החברתי שלה). |
|
||||
|
||||
רק כדוגמא: יש בעיה בכתבה (מתעלמת מההשפעה שיש לסין על היצור במערב בתעשיות העתירות ידע ומיכון כמו רכב וכו') אבל זה נותן את התחושה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתלות היא דו צדדית ובסופו של דבר הנזק שיגרם לסין מחבלה בסחר עמה גדול בהרבה מהנזק שיגרם לצד השני (אולי תהיה נסיגה כלכלית אך המונים מזי רעב לא צפויים). אין שום סיבה שהמערב יראה עצמו בן ערובה של הסחר עם סין. |
|
||||
|
||||
4) כדי להתקרב למה שהסינים עושים/עשו בטיבט, אנחנו צריכים להרוג כחצי מיליון פלסטינאים (לא חמושים ומצדדים בהתנגדות לא אלימה, אם כבר - לא בטוח שנמצא חצי מיליון כאלה גם אם נחפש טוב טוב), ולהרוס אלפי מסגדים עד היסוד - כולל אולי איזה אל אקצה קטן. כנראה שהאמירה לעיל נובעת מחוסר בנתונים על מה קורה בטיבט (או בפלסטינה/א"י ? ) |
|
||||
|
||||
"חוסר נתונים על מה קורה בטיבט" - נכון. כל דבר שקשור בסין תמיד צמוד למיליונים. יש "שמועות" על עשרות מיליוני מתים בזמן "הקפיצה הגדולה קדימה" ומה האמת העובדתית קשה לדעת. מנין המספר של חצי מליון הרוגים? עד כמה שאני מבין, הטענה העיקרית של הטיבטים היא על העברה המונית של מתישבים סיניים לתחומי טיבט ומכאן האנלוגיה למתרחש בשטחים. |
|
||||
|
||||
הסינים לחיצים רק אם תסכים לוותר על נעלי ספורט, טי שירטס, צעצועים, ספרים ושאר מוצרים שאי אפשר בלעדם (כך!). |
|
||||
|
||||
נראה לי שהסינים יאלצו לותר על ''מותרות'' יותר בסיסיים במקרה של קשיים ביחסי המסחר שלהם. בכל מקרה אני מניח שלחץ יועיל משום שהמחיר שמעצמות מוכנות לשלם עבור התנהגות חריגה של בני חסות הוא בד''כ אפסי. |
|
||||
|
||||
כל מדינה שיש לה צרכים, אפשר גם ללחוץ עליה. טיבט זה לא דוגמה טובה כי זה קשור לשלמות טריטוריאלית שלהם. על זה הם לא יוותרו. אבל מצד שני, המדיניות של סין היא לא להתערב בעניינים הפנימיים של אף אחד, מה גם שגם בסין יש בעיות של זכיות אדם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |