|
||||
|
||||
5. יחסית ליומרות שהיו לי זה די משפיל. הייתי בקשר שטחי עם יפנים רבים, וחשבתי בזמנו שקוריאנים אני מזהה בקלות. מעניין היה לנסות את המבחן היותר קל, של לסווג נכון קבוצות אקראיות של חמישה מאותה ארץ. |
|
||||
|
||||
לתופעות השונות של זיהוי פנים יש רקע מדעי מעניין. זיהוי תוי הפנים נעשה במוח בנפרד מזיהוי הצורות הכללי (יש אנשים המזהים חפצים אך לא פרצופים ולהיפך) דבר המבטא את החשיבות של קריאת הבעות הפנים בתקשורת בין בני אדם. באשר לקושי להבדיל בין בני גזעים זרים לך, אני לא חושב שזה קשור לגזענות. יתכן שהרקע אחר. אנו מטיבים לזהות אנשים קרובים לנו (לזהות ולקרוא את הבעותיהם) ומצליחים הרבה פחות עם אנשים זרים. ישנם הניסויים המשעשעים בהם מישהו מסתתר מאחורי שולחנו של נותן שרות כלשהו ומתחלף איתו ברגע שהנבדק אינו שם לב. מתברר שמרבית הנבדקים כלל אינם שמים לב שהאדם מולם התחלף. יש כנראה מנגנון חזק מאוד של חלוקת תשומת לב לפי סדרי עדיפות בפעילות המוח שלנו. במונחים קופיים, חשוב מאוד לדעת מה מרגיש חבר בלהקה שלנו ומה הוא מתכוון לעשות. לעומת זאת יש חשיבות פחותה בזיהוי פרטים של חבורה מתחרה, כיון ששהתנהגות כלפיהם היא קבוצתית ולא אישית. כעובדה, אין לך בעיה לזהות ולהבדיל בין אנשים מגזעים שונים הקרובים לך (אינך מתבלבל ביניהם). |
|
||||
|
||||
יפנים, סינים וקוריאנים הם גזעים שונים? |
|
||||
|
||||
הייתי צריך אולי לכתוב "גזעים שונים משלך". כוונתי היתה שאם יש לך חברים מגזע שונה משלך אינך מתבלבל ביניהם או מתקשה להבדיל ביניהם. ההצלחה בזיהוי פנים היא פונקציה של מידת קרבתם החברתית אליך (תדירות המגע איתם) ולא של גזעם. כך שאורי ויהונתן יכולים להרגע. יפנים, סינים, קוריאנים - שמח לבשר על 6 מתוך 18 שזה קצת מתחת לממוצע. ראיתי במקום כלשהו שחוקרים גנטיים טוענים שלמרבה ההפתעה דוקא הסינים הם הקבוצה ההומוגנית ביותר מבחינה גזעית. אצל היפנים לעומת זאת זוהו כ6-7 קבוצות חלקן סיניות וחלקן קוריאניות. כך שאולי מראש לא צריך היה לצפות להצלחה גדולה במבחן הזה |
|
||||
|
||||
אני מצטט (בתרגום חופשי מאד) ממחקר שבודק טענה נפוצה האומרת שאנחנו מעבדים בשיטתיות ובאופן מודע מידע הזורם אלינו: על הבסיס הזה אנו בונים תפיסת עולם ואוסף פרשנויות ומהם אנחנו בוחרים דרכי פעולה שונות. המחקר מעמיד טענות נגד, וטוען, בין השאר, שהיכולת לבצע פעילויות שכאלו בצורה מודעת היא מאד מוגבלת, ולכן רוב הפעילות השגרתית שאנחנו עושים איננה מודעת. למשל, כשאנחנו נפגשים עם מישהו בפעם הראשונה, אנחנו מעצבים "תפיסה חברתית" בצורה אוטומטית וספונטנית, היינו, ללא "התערבות" מודעת. אנחנו מייד משייכים לו אוסף של תכונות מסוימות, וזה משנה ומשפיע על הצורה בה אנחנו מעצבים לנו תפיסה ופרשנות לגבי התנהגותו של אותו אדם. התהליך של סטראוטיפיזציה "חברתית", גורם לכך שכשאני רואה מישהו בצבע עור שונה ממני, מייד אני משייך לו מיגוון של תכונות מסוימות, אוטומטית ובאופן בלתי מודע. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהנקודה שמפרידה גזענים מלא-גזענים היא מה קורה *אחרי* שאנחנו מכירים את האדם. האם אנחנו משתחררים מתפיסות סטריאוטיפיות ומצליחים לראות אותו כאדם, או שהוא נשאר סיני, בלונדינית, נכה וכדומה. אני גם מתאר לעצמי שבאופן מסוים שתי התפיסות של הזולת ממשיכות להתקיים אצלנו. לפחות אצלי, אני לא מרגיש שאני מציח ליצור סינכרון בין דימויים שונים של אותו אדם שמתקיימים אצלי. |
|
||||
|
||||
מה שמראה שאתה לא מקבל הזדמנות שניה לעצב רושם ראשוני. |
|
||||
|
||||
אה, אני לא זקוק לכזאת. |
|
||||
|
||||
אני יכול לספר לך מנסיון אישי, שכאשר הגעתי לניגריה, ופגשתי אנשים שונים, לא זכרתי מי הוא מי, וכולם היו אצלי "כושים"(1). בערך תוך שבוע למדתי להפריד אותם לפרטים. בביקור השני בניגריה התופעה חזרה על עצמה, אבל ההפרדה נעשתה מהירה יותר (בערך תוך יומיים). ___ (1) לא לגמרי מדוייק, כי הניגרים ברובם הם "כושים גדולים" (כמו שחקני NBA ) אבל ישנם בני האיבו (אלה שהיו ביאפרה) שהם נמוכים וצנומים יותר. לא התבלבלתי בין בן איבו למי שאינו. |
|
||||
|
||||
קרה לי אותו דבר עם השחורים בארה''ב. אגב, גם חוקרי בע''ח לומדים די מהר להבדיל בין הפרטים השונים בלהקה הנחקרת (ואם האסוציאציה הזאת תזכה אותי שוב בתואר גזען, שיהיה). |
|
||||
|
||||
קרה לי אותו דבר במפגש האייל האחרון. |
|
||||
|
||||
הרבה שימפנזות, הה? |
|
||||
|
||||
ועוד עם משקפיים |
|
||||
|
||||
צא, צא מהאלמוניות. |
|
||||
|
||||
כל הפתיל הזה לא ברור לי. אין קשר בין היכולת לזהות פרטים על פי שיוכם האתני לבין גזענות. כך שלא יכול להתקיים גזענות אוטומטית. גזענות לא יכולה להיות משהו לא רצוני. בהגדרה, גזענות היא רצונית (אפילו אם אתה ''קורבן'' של תרבות גזענית) ולא אינסטינקט. |
|
||||
|
||||
אני חושש שאני לא מבין את הטענה שגזענות היא רק רצונית. האם אדם "רוצה להאמין" שגזע מסוים הוא נחות ורק אז, כתוצאה מהחלטתו, מאמין בכך? |
|
||||
|
||||
אני באופן אישי לא מבחין בין יפנים וסינים וקוראנים. עבורי כולם נראים אותו הדבר. אין בכך כדי לומר שאני גזען או לא גזען. וגם אם הייתי יודע להבחין ביניהם, עדיין זה לא היה אומר דבר על גזענותי או אי גזענותי. אין קשר בין הדברים. גזענות תהיה כאשר אני אתייחס אל כל קבוצה כזו, או אל כולם ביחד, כקולקטיב,ובצורה שלילית. אם המראה שלהם נראה לי אותו דבר זה לא אומר כלום. אני צריך לחשוב עליהם בצורה מסויימת, אני צריך לעשות פעולה כנגדם. רק אז אני אהיה גזען. הגזענות היא במחשבה השלילית ובמעשה. המחשבה או המעשה זו הפעולה. אם עבורי כולם נראים אותו דבר אין בכך כדי לנקוט עמדה כלשהי. זה רק מעיד על כך (כנראה) שלא יצא לי לראות את סגנון המראה הזה תדיר ולכן אני מתקשה לעמוד על ניואנסים. |
|
||||
|
||||
גזענות היא גם כשתתייחס אל כל קבוצה כזו, או אל כולם ביחד, כקולקטיב,ובצורה חיובית. |
|
||||
|
||||
בהתחלה כתבתי את זה כמו שאתה מציין. אבל אז חשבתי על השימוש הרווח במושג. זה דומה להתייחסות לאנטישמיות כשנאת ערבים. הכוונה במושג גזענות, בצורתו הרווחת, היא להתייחסות השלילית. |
|
||||
|
||||
The underlying assumption is that a person lives in an isolated, atomistic universe, and ignores cultural influences and indoctrination; that is, racism is a choice and if one doesn't will it, one can stop being one. For a social scientist, particularly an anthropologist, I find this assumption surprising. Would you care to explain further?
|
|
||||
|
||||
כמובן שישנה חשיבות לתרבות. האדם הוא תוצר של אותה תרבות, וכמו שכתבתי למעלה אפילו ''קורבן'' שלה. אבל זה לא מבטל את רצונו של היחיד. זה לא שנעדרת כאן זכות הבחירה. אמנם במשולש אקטור(פועל, יחיד)-חברה-תרבות, האנתרופולוגיה נותנת חשיבות רבה יותר לתרבות (יותר מאשר סוציולוגיה, ואפילו סוציולוגיה של התרבות), אבל עדיין היחיד הוא זה העושה את הפעולה, הוא זה החושב את המחשבה. זוהי בחירה שלו במובן הזה שלא מדובר באינסטינקט. התרבות משפיעה, אבל האדם הוא לא רק התרבות. |
|
||||
|
||||
There's plenty of research on interracial identification (work by Loftus, among others) that indicates a difficulty for people of *any* race to tell apart people from another race. Most of this work is done in connection with forensic psychology and eye-witness identification, and it is one of the main reasons why lineups often fail when the identifying witness is from a different race than that of the alleged perpetrator.
It's an issue of cognition, and doesn't necessarily have anything to do with racist values or perceptions. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאין בהכרח סתירה בין מה ששנינו אומרים. ישנו קושי בהפרדה בין בני גזע שונה משלך בגלל מה שכונה כאן בפתיל ''גזענות לא מודעת''. הזרים מקוטלגים באופן אוטומטי כ''לא קרובים'' ותשומת הלב לתווי פניהם פחותה. מה שטענתי הוא שזה לא נובע מכך שהם דומים במיוחד אחד לשני או שיש לתוים הגזעיים חשיבות מיוחדת בזיהוי הפנים (עד כמה שאני זוכר חשיבות מיוחדת יש לסימטריה (ימין-שמאל, מעלה-מטה) ולחלוקה פנים-חוץ, דוקא תוים לא גזעיים בכלל). לכן ציינתי שכאשר בני הגזע השונה משלך הם חברים שלך או אנשים שאתה רואה לעיתים קרובות אין לך שום בעיה להבדיל ביניהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |