בתשובה לדורון יערי, 09/05/01 13:30
התכנסות 22851
פחות מה 25,000, לא הרבה פחות. לפי הסטטיסטיקה כשמונים אחוזים מהחברות החדשות שנוסדות פושטות רגל בשנה-שנתיים הראשונות לפעילותן עשרים אחוז מצליחות לעבור לרווח.
המשקיעים לא יסכימו לממן את ההפסדים של החברות הכושלות. אני חושש שהעידן הזה נגמר.
שמונים אחוז מתוך 25,000 הם כ 20,000 איש שעלולים להיות מפוטרים, באם הנתונים אכן נכונים. למרות שתחזית זו פסימית מאד, אפילו לטעמי.

אני מסכים שיש מחסור לא קטן בעובדים, השאלה אילו עובדים, האם יש מחסור במהנדסים מוכשרים ומנוסים? סביר להניח שכן, כפי שקיים מחסור ברואי חשבון מוכשרים ומנוסים. האם קיים מחסור במתכנתים בינוניים וחסרי ניסיון? סביר להניח שלא.
התכנסות 22852
1. הסטטיסטיקה שלך קצת בעייתית. רוב החברות שנסגרות תוך שנה שנתיים הן חברות קטנות שמעסיקות מעט עובדים (סדר גודל של 20 בזמן הסגירה) החברות הללו תורמות מעט עובדים למעגל מחפשי העבודה. החברות הגדולות שמעסיקות את רוב העובדים, לא נסגרת כל כך מהר. 80% מהחברות זה לא 80% מהעובדים.
2. לאורך זמן, 20% מהחברות הקטנות (שוב אני חושב שהמספר 10% יותר קרוב למציאות) הופכות לחברות גדולות שמעסיקות הרבה עובדים וזה מאזן את החברות שנסגרות. מבינת סדרי גודל, התרחבות קטנה בחברה גדולה (משהו בסגנון פרוייקט או פניה לשוק חדש) שקול מבחינת ההשפעה המיידית שלו על שוק העבודה לפתיחה של כמה חברות קטנות.
3. לגבי הפיטורים בחברות הגדולות דוגמת קומברס ונייס, אם תעקוב אחרי מספרי העובדים בחברות הללו תיראה שבתוך כמה חודשים המספר יעלה חזרה למה שהיה לפני הפיטורים.
4. על פי מספר הדוכנים ביריד התעסוקה שהיה באוניברסיטת ת"א לפני כמה ימים יש הרבה יותר חברות שמחפשות מהנדסים חסרי ניסיון ממשרדי רואי חשבון שמחפשים מתמחים.
נקודה ששכחתי. 22855
5. מכיוון שתכנות מכיל גם הרבה עבודה שחורה תמיד יהיה מקום גם למהנדסים בינוניים וחסרי ניסיון. לפעמים, להם קל יותר למצוא עבודה שמספקת את ציפיותיהם מבחינת שכר ועניין מאשר למהנדסים מבריקים שמחפשים את הפרוייקטים הכי מעניינים ומצפים להיות מתוגמלים בהתאם.
נקודה ששכחתי. 22859
1. הטענה שלי היא שמידה מסוימת של עשרים וחמישה אלף העובדים הללו יאבדו את מקום עבודתם, לא טענתי כלל שהם מועסקים בחברות "חדשות", אלא הם מועסקים בחברות ללא רווחים עם תזמ"ז שלילי, סביר להניח שחלק מהם יאבדו את מקום עבודתם.

2. הטענה שלך לגבי ההתרחבות נכונה, אבל ההנחה הסמויה שלך היא שענף ההיי טק עומד להתרחב, לצערי הרב אני לא חוזה התרחבות בטווח הקצר-הבינוני.

3. אשמח לדעת על מה אתה מבסס את הטענות שלך במקרה הזה.

4. *באוניברסיטת ת"א* ומה על אותם האומללים שהלכו ללמוד מחשבים במכללות? יש לי כמה וכמה חברים, שסיימו את לימודיהם במכללות ואינם מצליחים לקבל עבודה כלל.
נקודה ששכחתי. 22862
1. המצב הזה שחברות נסגרות והעובדים בהן מפוטרים היה קיים גם בתקופת השיא של לפני שנתיים, ההשפעה שלו על האבטלה בתחום היא שולית.
2. אני צופה שהענף ימשיך להתרחב הקצב ירד אבל אם יש לך רעיון טכנולוגי טוב למוצר, ואתה מצליח לגבש צוות פיתוח טוב ולשווק את המוצר יש לך סיכוי להצליח ולהפוך לחברה גדולה או להיקנות ע"י חברה גדולה. אנשים עדיין משתמשים בטכנולוגיה והטכנולוגיה עדיין מתקדמת.
3. קומברס הציגה דוחות כלכליים טובים, מזה אני מסיק שהחברה במצב טוב והיא תמשיך לצמוח. היא גם הקימה דוכן מושקע למדי ביריד התעסוקה ופרסמה מודעות דרושים עד לפני שבועיים (אני בטוח שגל הפיטורים הזה לא היה פתאומי ותוכנן כמה שבועות מראש, הוא לא נובע ממצב חירום, כאמור המאזן של החברה עדיין חיובי) ומכאן אני מסיק שהיא עדיין מגייסת עובדים (אני משער שהם יחזרו לפרסם מודעות כאלו אחרי שיושלם סבב הפיטורים). לגבי נייס, עבדתי בחברה במשך שנתיים והרושם שקיבלתי עליה הוא שזו גישת הניהול שם למרות כל ההצהרות בדבר "העובדים הם הנכס היקר ביותר שלנו".
4. נכון בוגרי חלק מהמכללות נמצאים בבעיה. הם יאלצו להתפשר בשכר, להיכנס לעבודה בתפקיד קצת פחות מקצועי ולהתקדם משם. מניסיוני, אחרי שנה או שנתיים של עבודה אין הבדל בין בוגר אוניברסיטה לבוגר מכללה. בכל אופן מצבם טוב יותר ממצבם של רוב בוגרי מדעי החברה ומדעי הרוח.
נקודה ששכחתי. 22867
מר יערי, ההשפעה של חברות שנסגרות היא שולית?
מאות חברות נסגרות עכשיו, ומעטות מאד נוצרות. המאזן הוא שלילי.

מעניין מהיכן הנתונים שמהם אתה שואב את התחזיות החיוביות שלך, אני מסתכל על המאזנים ורואה גידול בסעיף לקוחות, גידול בסעיף מלאי, קיטון בסעיף מכירות ו EBITDA הולך ויורד. אני רואה הכנסות נמוכות לעובד ומדדי יעילות נמוכים, אני רואה השקעה מסיבית בטכנולוגיות ש*לא* ניתן להרוויח מהן כסף כלל.

כסף מר יערי, הוא הדבר החשוב כאן, לא טכנולוגיה, זוגות עיניים ומספר משתמשים, ללא ספק טכנולוגית האי סי קיו והפס הרחב הם דברים חיוניים שאנשים נהנים להשתמש בהם, הבעיה היא שלא ניתן להרוויח מהן, ו*זה* מה שחשוב, לא שום דבר אחר.

אין לי הכרות מוקדמת עם חברת קומברס, אבל אשמח אם תפרט מהיכן הבטחון שהיא תשכור עובדים חדשים. פיטורים, יש להזכיר, הם לא תמיד צעדי חירום, אלא אמצעי שמטרתו להביא למקסימום את ערך המניה.
נקודה ששכחתי. 22869
מבדיקה מהירה, אני מבין בהחלט מדוע על קומברס לבצע קיצוץ מהיר במצבת העובדים שלה:

Efficiency Company Industry Sector S&P 500
Revenue/Employee (TTM) 192,317 317,248 391,282 684,212
Net Income/Employee (TTM) 39,111 44,368 84,012 101,910

אה... אפשר תרגום? 22889
לטובת אנשים שיחשבו פעמיים לפני שיירשמו לקורס "כלכלה ללא-כלכלנים", מה כתוב שם?
אה... אפשר תרגום? 22892
אני מצטער, אבל בלהט הויכוח נשכח ממני שיש אנשים שאינם כלכלנים שיכול להיות שלא יבינו את הכתוב:
מדובר במדד יעילות פשוט: פדיון לעובד.
בחברת קומברס מדובר בפדיון של: 192,317 דולר לעובד
בתחום הפעילות שלה הפדיון הוא: 317,248 לעובד
במגזר ההייטק כולו הפדיון הוא: 391,282 לעובד.
לעומת החברות שנמצאות ברשימת S&P500 (החברות הגדולות וה"רציניות") שאצלן הפדיון הוא: 684,212 לעובד.
אה... אפשר תרגום? 22912
חצי מליון דולר לעובד? וואו. כל הקטע הזה של הניצול של מרקס מתחיל לקבל צורה הרבה יותר ברורה פתאום. כמה מתוך החצי מליון האלה מקבל כל עובד, בממוצע?
אה... אפשר תרגום? 22935
"פדיון" פרושו "הכנסה" או "רווח"? האם "פדיון לעובד" פירושו "רווח לעובד לאחר קיצוץ הוצאות החברה על עובד זה" (קרי, בניכוי עלויות השכר)?
אה... אפשר תרגום? 22972
Revenue=פדיון
נקודה ששכחתי. 22938
ההשפעה של חברה בת 20 אנשים שנסגרת על שוק העבודה היא שולית ביחס לקיצוץ קטן בחברה גדולה. 90% מחברות הסטארט אפ ניסגרות הסטטיסטיקה הזו לא חדשה היא קיימת כבר שנים. כל הזמן שי זרם של עובדים מחברות קטנות, 20 פה 30 שם לחברות קטנות חדשות ולחברות גדולות שמתרחבות. פיטורים של 020 עובדים ביום אחד מאותה חברה מזעזע את שוק העבודה בצורה הרבה יותר משמעותית.
כסף הוא הדבר החשוב. אנשים וחברות ממשיכים להוציא כסף על מוצרים טכנולוגיים. מפס רחב בהחלט ניתן להרוויח וחוץ מתעשיית התקשורת יש בארץ לא מעט חברות שמייצרות עבור תעשיית הדפוס, תעשיית המוליכים למחצה ותעשיית המעגלים המודפסים, תעשיה ביטחונית מכשור רפואי ועוד המון המון. חלק לא מבוטל מהחברות הללו נמצא בצמיחה.
הדעה שלי על חברת קומברס נובעת מזה שעד לפני שבועיים היא עדיין פרסמה מודעות דרושים בעיתונים והיא הייתה ביריד התעסוקה, אני לא קונה את הטענה שהם חייבים לקצץ, הם רוצים לקצץ, ובתנאים הקיימים הם גם יכולים.
נקודה ששכחתי. 22973
הנתונים שהבאתי קודם לכן (מקורם מ'יאהו פיננשל') מראים שהעובדים של קומברס מרוויחים פחות משאר העובדים, אני לא מבין גדול בפרסום מודעות דרושים וגם לא בסקר ירידי תעסוקה, מה שאני כן יודע לקרוא אלו הם דו"חות כספיים, ע"פ דוחו"ת אלו, ההנהלה של קומברס צריכה לערוך רביזיה מקיפה בכוח האדם שלה, כי *הוא לא יעיל*. אתה יכול שלא "לקנות" את הטענה, אך אני חושב שהנתונים המובאים לעיל מוכרים את עצמם די טוב.

בנוגע לתעשיית היי טק, התעשיה תמשיך לצמוח בוודאי, אך באחוזים פחותים בהרבה מן הצפוי, דבר שיביא להערכתי לנפילה נוספת של מחירי המניות ולפיטורים נוספים.
נקודה ששכחתי. 22978
הטענה שכח-האדם של קומברס אינו יעיל לא נראית לי מספיק מבוססת. השוואה עם חברות אחרות באותו תחום אינה מספקת, לדעתי, כיוון שצריך לקחת בחשבון, למשל, את חלקן של הוצאות המו''פ מסך הוצאותיה של החברה, ומשתנה זה אינו בהכרח דומה בין חברות שונות באותו תחום.
נקודה ששכחתי. 22981
ההשוואה בין חברות שעובדות באותו תחום היא רלבנטית כאשר דנים בצימצומי כוח האדם, לא השוויתי בין חברות שונות אלא העליתי השערה בנוגע לצמצומים הנוכחיים.
נקודה ששכחתי. 22980
אני לא יודע אם כוח האדם לא יעיל או שהחברה מוציאה יותר מידי כסף (למשל על המעבר לבניין החדש ברעננה).
בכל אופן מה שתיארתי הוא בדיוק רביזיה בכוח האדם של החברה, מפטרים עובדים ותיקים שמרוויחים הרבה ושוכרים עובדים חדשים שמרוויחים פחות ובכך מצמצמים את אחד מסעיפי ההוצאות העיקריים של החברה. בכל אופן מספר המובטלים לא ישתנה במידה משמעותית מהעניין.

בעניין הצמיחה בהיי טק, אני חושב שהנפילה הגדולה כבר מאחורינו סביר שיהיו גלי פיטורים בעוד חברות ונפילות נוספות של המניות אבל הם יהיו קטנים יותר.
אבל, מה אני מבין?
נקודה ששכחתי. 22982
הנתון "פדיון לעובד" אינו אמור להיות מושפע מהוצאות (כמו מעבר לבניין חדש). החלפת כה"א, דהיינו שכירת עובדים קצת-פחות-מנוסים-אבל-הרבה-יותר-זולים יכולה לשפר את רווחיות החברה (קיטון בהוצאות), אך בוודאי לא תביא ישירות לעליה בפדיון לעובד. האין זאת כך?
נקודה ששכחתי. 22984
לפי מה שהבנתי, פדיון הוא הרווח של החברה. כלומר אם מקטינים את ההוצאות מגדילים את הרווח ובכך מגדילים את הרווח לעובד.
נקודה ששכחתי. 23470
פדיון הוא לא רווח
נקודה ששכחתי. 22983
יכול להיות שאתה צודק אגב, (אפילו סביר להניח שקומברס, וחברות נוספות, מפטרות כדי לשנות את החוזים), אבל על קומברס לצמצם במידה דרסטית את כוח האדם שלה, לפחות כך עולה מהנתונים שיש בידי.

במצב של מיתון וירידה במחזור העסקים, חל צמצום בביקוש לכוח האדם. צמצום אין פירושו שכל העובדים נזרקים לרחוב ומתחילים לקבל משכורת של 2700 ש"ח, יכול בהחלט להיות צמצום בביקוש לעובדים עם אבטלה אפסית, זה בדיוק מה שקורה היום בהיי-טק: חל צמצום בביקוש וירידה בשכר, אך כל מי שמפוטר מוצא לעצמו משרה. נכון משרה רווחית פחות אך עדיין משרה.
מהנדסים מובטלים לא נראה פה בטווח הקרוב, אך מהנדסים שמרוויחים פחות - בוודאי.

בנוגע לנפילות בהיי-טק, השוק נמצא עדיין בחוסר וודאות מאד גדול, אני הייתי פונה לניתוח טכני בשלב זה כיוון שקשה לחזות באמצעים הרגילים את העתיד, אני פסימי, אבל מה אני מבין?
נקודה ששכחתי. 22985
מה אני קורא פה - יש בידך אמצעים לקריאת העתיד?
ועוד דרך ניתוחים טכניים (המשולים לנהיגה בעזרת המראה בלבד)

הניתוח הטכני הכי טוב שאני מכיר הוא זה של הג'ורנאל שמשתמש בלוח מטרה, חיצים וטבלת המניות...
(טוב ויעיל כמרבית מנהלי הכספים)
נקודה ששכחתי. 23035
הביקורת הרבה על האנליסטים ומנהלי הכספים היא מוצדקת חלקית. כשאתה מקבל עצה בנוגע למה לעשות עם הכסף, צא מנקודת הנחה שמטרת היועץ היא לא דווקא להגדיל את שווי תיק הנכסים שלך. כך היועץ בבנק יפנה אותך לקרנות של הבנק, הברוקר יפנה אותך לחברות שהוא החתם שלהן ומנהל הכספים יפנה אותך לחברה שבה הוא גם מושקע.

כשאתה משתמש בכלים לניתוח פיננסי *בעצמך*, ולא סומך על יועצים, הכלים הללו מתגלים כמאד מדויקים ומאפשרים לחזות את העתיד בצורה טובה, הרבה יותר מאשר לוח החצים הנ"ל.
אבל לא בהכרח 23043
אפשר לשכור את שרותיו של יועץ השקעות או יועץ פיננסי (שאגב בארה''ב מצריך עמידה במבחן ממשלתי ורשיון מיוחד) וששכרו איננו נקוב באחוזים מהתיק או מהרווחים אלא השכר מנותק ממך - תשלום קבוע מראש. בנוסף היועץ עובד עמצאית ואינו משוייך עם חברת השקעות מסוימת כך שאין לו תמריץ לדחוף מוצרים שלה והמימד העקרי שלו זה לשמור על תשואה טובה ללקוחותיו, כדי למשוך אחרים.
נקודה ששכחתי. 22986
אני לא כל כך פסימי.
אני חושב שירידה בשכר (כל עוד לא מדובר בשכר שלי כמובן) טובה לענף.
מצד אחד הייצוב בשוק העבודה יאפשר לחברות להתרומם יותר בקלות. מצד שני המשבר נשאר ברובו בתחומי התקשורת והאינטרנט מה שמאפשר לחברות בתחומים האחרים להתפתח בתנאים יותר טובים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים