|
||||
|
||||
אך זכורות לי היטב האימפליקציות - לא מניקה - אמא רעה - תינוק קטן וחולני - נו נו נו. ישנה תנועה דורסנית ביותר לעידוד ההנקה שמשתמשת בשלל טיעונים שונים ומשונים. אם לאחר הלידה לא צריכה את התנועה הזו על הראש ובוודאי שעדיף לה לשוב למסלול חיים תקין בהקדם האפשרי. אגב, כל כך הביכו אותי אז עד שסיפרתי שאני מניקה למרות שהילד אכל כמעט בלעדית מבקבוק. |
|
||||
|
||||
ככל הידוע לי, הדעה בקרב המומחים היא שהמזון הטוב ביותר לתינוקות הוא חלב אם, ושום תחליף לו, אינו משתווה לו. הדבר הזה מתבטא בחוסן מפני מחלות והתפתחות תקינה (אבל לא בתחום הפסיכולוגי שבו עוסק המחקר, עובדה שהופכת אותו לבלתי רלוונטי.) כיוון שהדעה הזאת קיימת ולא נסתרה שנים רבות, אני מקבל אותה, כפי שאני מקבל את את הדעה שהעישון מזיק לבריאות. לכן הביטוי "תינוק קטן וחולני", גם אם אפשר להתווכח אם נכון לאומרו לאם שאינה מניקה, הוא רלוונטי. בעצם, הזזת את הדיון מתחום העובדות הרפואיות לשני תחומים אחרים: האחד האם למרות היתרון הרפואי עדיף לותר על היתרון הזה בגלל סיבות אחרות שקשורות בחזרה המהירה של האם למהלך חיים תקין, והשני האם דרכי ההסברה שנוקטות תנועות למען הנקה הן דורסניות, מיותרות ואולי מזיקות (איני יודע למה התכוות כשדברת על "שלל טיעונים שונים ומשונים"). לעניין הראשון איני רוצה להתייחס, כי לדעתי קשה לעשות הכללה בו. למשל, אם ישנו מקרה שבו ההנקה פוגעת באופן קשה במצב הכלכלי המדורדר גם כך של האם, גוברות, גם לדעתי, הסיבות הכלכליות, וכדומה. אשר לשיטות הסברה אגרסיביות, יש לי סיפור. בזמנו שודרו בטלוויזיה סרטי הסברה כנגד עישון, שבהם הוצגו תמונות קשות של ריאות מלאות זפת וכדומה, שבאו במכוון לזעזע עת הצופה. הדבר הזה עצבן את טומי לפיד, שטען בשיחה ברדיו, שהוא מקבל את זה שצריך לערוך הסברה כנגד הרגלי העישון אבל הוא מתנגד לאופן החריף שבו נאמרים הדברים בתשדירים האלה. לעניין זה שלחתי לו, אז, מכתב ובו ספרתי לו את ההלצה (הדי ישנה הזאת): מוהל תלה בפתח משרדו שלט ובו תמונה של שעון. איש אחד שחשב שמדובר בשען, נכנס למשרד, הושיט למוהל שעון וביקש ממנו לתקנו. "מה פתאום אתה נותן לי שעון ?" שאל המוהל. "אני לא שען. אני מוהל". "אם כך, מדוע תלית שלט עם ציור של שעון בפתח משרדך ?" "אז איזה ציור אתה רוצה שאתלה ?" וסיימתי את המכתב במלים: האם אתה מצפה שיוצרי סרטי ההסברה כנגד עישון יראו לנו בו שעונים ? |
|
||||
|
||||
אז, שאני אבין, על פי אותו היגיון של "האם אתה מצפה שיוצרי סרטי ההסברה כנגד עישון יראו לנו בו שעונים?" - אתה גם בעד הפרסומות בטלוויזיה בעלי רמיזות מיניות או/ו הגסות המינית הגלויה והבוטה שבהן? |
|
||||
|
||||
בודאי. כשבעלי בתי הבושת (מה שקרוי היום, מכוני לווי), יפרסמו את המוצר שלהם בתיקשרות, אני מצפה שיראו לקהל הקונים שלהם פרסומות "בעלי רמיזות מיניות או/ו הגסות המינית הגלויה והבוטה שבהן", ולא שעונים. |
|
||||
|
||||
כן, רק ששאלתי הייתה לא על בעלי בתי הבושת, אלא על חברות המזון והטקסטיל והחשמל וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
השאלה לא הייתה צריכה להישאל כי הדבר לא השתמע מדבריי, ולכן עניתי כפי שעניתי. אגב, ללא קשר לשאלה מה אני חושב על פרסומות שמכילות רמזים מיניים (האמת היא שלא נתתי דעתי לכך), מה שאני כתבתי דווקא תומך בשלילת צורת הפרסומת הזאת. כי אני דברתי על כך שהגיוני שיהיה קשר בין המוצר ובין האלמנטים שמופיעים בפרסומת, ומכאן שאם אתה מפרסם שעון, אל תראה תמונה של ציצי . . . |
|
||||
|
||||
הפרסומת לא פונה להגיון. |
|
||||
|
||||
טומי לפיד טען בשיחה ברדיו שהוא מקבל את זה שצריך לערוך הסברה כנגד הרגלי העישון, אבל הוא מתנגד לאופן החריף שבו נאמרים הדברים בתשדירים האלה. אתה טוען מנגד: "האם אתה מצפה שיוצרי סרטי ההסברה כנגד עישון יראו לנו בו שעונים?". כלומר, צריך שיהיה קשר ברור בין המוצר לתוכן הפרסומת. האם אין קשר ברור בין נזקי העישון הכבדים לבין תוכן הפרסומת כפי שהוצגה? בוודאי שישנה הגזמה תיאורית של הנזקים, אך זהו אחד האפקטים של כל פרסומת, שבעתים לא לחינם משלמים הון עתק. ומכאן הקשר לסוג של פרסומות שמשתמשות באפקטים מיניים, השליליים בעיני ובעיני רבים אחרים, ללא כל קשר לאמונתם הדתית או החילונית. כי איפה בדיוק עובר הקו האדום? האם פרסומת למשקה יכולה לתאר את הבקבוק הנחשק בשיאו של חום קייצי לוהט, כאיבר המין הנחשק של הגבר? האם על פי "היגיון השעון" שהצגת, אין קשר בין המוצר המפורסם לבין הנחשקות שבהצגתו? |
|
||||
|
||||
לא רוצה להתייחס לכל דבריך מסיבות שונות, אציין רק את הכשל הלוגי הברור - חלב אם הוא אולי המזון הטוב ביותר (נניח שזו עובדה רפואית), אבל לא בהכרח חלב אימו של התינוק, לכן המסקנה שמוטל על האם להיות מכונת הנקה שגויה. |
|
||||
|
||||
היתרון בחלב אם התינוק על פני חלב של אם אחרת הוא שלמזהמים של האם התינוק כבר נחשף בלאו הכי, למזהמים של אם אחרת - לא. |
|
||||
|
||||
האם תוכל להביא התייחסויות ליתרונות של חלב אם על פני חלב מיינקת? בסקאלה מ 1 עד 100, היכן שחלב אם הוא 100 והפורמולות הנוראות הן 1, מהו הציון של חלב מיינקת? |
|
||||
|
||||
את מתכוונת למחקרים על בסיס האוכלוסיה הרחבה שמונה 3 מיינקות ברחבי העולם המערבי? המיינקות נעלמו בקווים כלליים עם העבדות, הצמיתות וחיי המשרתים. |
|
||||
|
||||
אני מתכוונת שהוא ממציא, ברור לי שאין לו מקורות (מוסמכים או אחרים). לא היו מיינקות בקיבוצים? |
|
||||
|
||||
בקיבוץ שלי לא היו. האמהות היו באות לבית התינוקות פעם ב3-4 שעות להניק. לתינוקות שאימהותיהם לא רצו או לא יכלו להניק נתנו תחליפים, חלב פרה בימי קדם ואח"כ פורמולות. |
|
||||
|
||||
אינני טועש לעולם. |
|
||||
|
||||
אין בדיוק סקאלה, יש דירוג שקבע ארגון הבריאות העולמי. לתינוק מתאימים סוגי המזון האלה, בסדר הזה: 1. חלב אימו בהנקה. 2. חלב אימו, שאוב. 3. חלב אם אחרת, בהנקה. 4. חלב אם אחרת, שאוב. 5. תמ"ל. ובכלל נכנסתי לדיון הזה כדי לחפש מקום מתאים לשים בו את דבריה (כדורבנות!) של קרן נויבך. אבל לא בא לי לקרוא את כולו שוב וממילא הוא מפותל ועצבני, אז אציב את הקישור כאן http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3238554,00.h... (הערת אגב - התגובות לפרשת המיניקה שסולקה מ"פוקס בייבי" נגועות בהרבה התחסדות. חנות היא שטח פרטי ומותר לבעלים/מנהל לפקח על המתרחש בה, כולל אישור להנקה או אי-הנקה בה. אם כי ברור שזו טעות שיווקית-אסטרטגית לסלק לקוחה מן החנות ועוד בתירוצים קלושים כאלה). |
|
||||
|
||||
אני לא עד כדי כך בקי בנושא כדי לדעת אם חלב האם הביאולוגית עדיף על חלב אם אחרת, אבל אם נניח שזה לא כך התחליף להנקה יהיה אישה מנקת, וזה נראה לי לא מעשי בתקופתנו, או שיחייב הוצאה כלכלית כבדה מאד, אבל אם זה פתרון בריאותי נכון, אז בעצם למה לא ? וכמובן נזכרתי: איש אחד קיבל המלצה מרופאו לשתות חלב אישה, כדי להתרפא מחוליו. הוא הצליח להשיג מישהי שהייתה מוכנה להניק אותו. לאחר מעשה היא שאלה אותו: אתה רוצה אולי עוד משהו ? והוא ענה: יש לך אולי קובית סוכר ? |
|
||||
|
||||
הוצאה כלכלית כבדה? לא בהכרח. בדיוק כפי שמייבאים לכאן אומנות, זונות ועובדי מטבח בשכר תת-מינימום, אפשר לייבא אותן. אני מכירה משקי בית שמעסיקים: - אומנת במשרה מלאה - מישהו ששומר על הבית בהאמפטונס - מנקה - מוליך כלבים וגם משלמים כ 30 אלף דולר לשנה לבית הספר. והם בקושי במעמד הכלכלי הבינוני-גבוה... |
|
||||
|
||||
בסדר. אני לא מתנגד. דווקא מתחיל למצוא חן בעיניי. למה לא הלכת על זה ? |
|
||||
|
||||
אגב, את אולי העשירית באייל שמוצאת אצלי כשלים לוגיים. אני מתחיל לתהות אם באמת דווקא אני הוא אלוף הכשלים הלוגיים באייל. או שבכלל איני יודע מהי אותה לוגיקה שיש לי בה כשל, ועוד ברור . . . |
|
||||
|
||||
תגידי, המנוח ידע שאת רואה בבנו העתידי כזה עול כשהבאתם לעולם את היתום? על האם מוטל להיות אם, כמה מפתיע. אחד התפקידים של האם הוא להיניק. בשמחה הייתי אומר שהאב צריך לחלוק את התפקיד הזה איתה, אבל הטבע לא חנן אותנו באותה מערכת כמוכן. |
|
||||
|
||||
"אחד התפקידים של האם הוא להיניק" ואם מסיבות פיזיולוגיות היא אינה מסוגלת להניק? ואם הילד בין כך ניזון מבקבוק, מה הבעיה שהאב יחלוק בתפקיד? "בשמחה הייתי אומר שהאב צריך לחלוק את התפקיד הזה איתה..." אבל כמה טוב שיש לך פתח מילוט. |
|
||||
|
||||
למה את חושבת שבמקרים בהם הילד ניזון מבקבוק, יש בעיה שהאב יחלוק בתפקיד? |
|
||||
|
||||
אני לא חושבת שזו בעיה בכלל. להפך, זה אפילו כיף (ויש לי תחושה שתסכים איתי). דובי החליט שבגלל שהוא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה, זוהי משימה שמוטלת על האם. |
|
||||
|
||||
נו, באמת. דובי החליט שבגלל שהוא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה, *הנקה* זוהי משימה שמוטלת על האם. אני מניח שאפילו דובי, למרות מגבלותיו, לא חסר את הפיזיולוגיה הדרושה ע"מ להאכיל תינוק מבקבוק. |
|
||||
|
||||
נכון. התבלבלת קצת, אתה ואני מסכימים, אתה ודובי לא. תחזור אחורה בפתיל ותשלים פערים :) דובי חושב שהוא לא צריך להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. |
|
||||
|
||||
חזרתי, ועדיין יש הבדלי פרשנות. דובי חושב שהוא לא צריך להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. באותה מידה דובי חושב שהאם לא צריכה להאכיל תינוק מבקבוק כי תינוק צריך לינוק. וכאשר תינוק יונק, מה לעשות, דובי (וגם אני) חסר את האמצעים הטכניים להניק את התינוק. בהינתן הנתון שהתינוק, מסיבה זאת או אחרת, אינו יונק, כי אם ניזון מבקבוק, דובי לא התיחס למי הוא זה שאמור להאכילו, ובפרט לא התיחס ליכולתו (או אי יכולתו) לאחוז תינוק ובקבוק בו זמנית. |
|
||||
|
||||
ושניכם לא התייחסתם לזה ש: 1. לא כל אם יכולה להיניק. 2. אם שלא יכולה להיניק זוכה ליחס שלילי *חריף*. 3. גם אם שאכילה את התינוק בחלב שלה עושה זאת לפעמים מבקבוק, אבל לא הייתי מצפה שדובי ידע דברים כאלה ;-) |
|
||||
|
||||
שאכילה צ''ל שמאכילה. (אבל מה כבר אפשר לצפות מאם רעה כמוני ועוד אחת שמספרת בריש גלי על החיים אחרי לעומת החיים לפני) |
|
||||
|
||||
דובי חושב שהעובדה שישנם תינוקות שלא יונקים, נובעת מכך שהאמהות שלהן מזניחות ורעות. |
|
||||
|
||||
טוב, כידוע נכשלתי בבחינות בטלפתיה... ישנם תינוקות שאינם יונקים מסיבות שונות ומשונות. ישנם תינוקות שלא יונקים והאמהות שלהן דואגות,משקיעות וטובות, וישנם גם (הפתעה!) תינוקות יונקים שהאמהות שלהן מזניחות ורעות. הדרך העדיפה להזנת תינוק היא הנקה. עדיין אין זה בחזקת יהרג ואל יעבור. עדיף ותו לא. |
|
||||
|
||||
עושה רושם שאת לא ממש יודעת מה דובי חושב או לא חושב. באופן ספציפי: אף אחד מהדברים שאמרת עלי עד כה בדיון אפילו לא קרוב להיות נכון, ואילו דורון קלע בינתיים בדיוק לדעתי (מה שמרמז לי שהאשמה בקשיי התקשורת הללו לא נעוצה בי, אלא בנכונות המופרזת שלך לייחס לי כל מיני עמדות שוביניסטיות/אגואיסטיות). אבל תמשיכי, תמשיכי. זה משעשע. |
|
||||
|
||||
גם אם הבקבוק מכיל חלב אם? (כן, יש כזה דבר. ראיתי את זה בפעולה כשאחותי הייתה תינוקת) |
|
||||
|
||||
לא יודעת. את מוזמנת לשאול אותו פה: תגובה 228765 ודאי שיש דבר כזה, אבל מה הסיכוי שגבר יגש לאישה המאכילה את תינוקה וישאל אותה מה מכיל הבקבוק? |
|
||||
|
||||
לא זכור לי שאי פעם אמרתי משהו למישהי שהאכילה את הילד שלה מבקבוק. לא זכור לי שהצהרתי פה משהו שיגרום לך לחשוב שאני חושב שמי שלא מיניקה את ילדה היא פושעת נגד האנושות או משהו כזה. אני חושב שהדבר הנכון והטוב ביותר לעשות הוא להניק את התינוק (מן הסתם בתנאי שהדבר אפשרי מבחינה רפואית). אם מישהי בוחרת שלא להניק את הילד, יכולות להיות לזה כל מיני סיבות. חלקן לגיטימיות לגמרי (בעיות פיזיולוגיות או פסיכולוגיות), חלקן, לדעתי, קצת פחות (אני רוצה לחזור לעבודה יומיים אחרי הלידה, להניק ילד זה מעצבן, איכס הוא מכוער), ויש עוד הרבה באמצע. בכל מקרה, אני לא מתכוון להעיר לאף אחת (חוץ, אולי, מאשתי, לכשתהיה אחת). יתרה מזאת, הדבר האחרון שאני חושב עליו כשאני רואה מישהו/מישהי מאכיל תינוק מבקבוק, זה "איזה הורים רעים!". בד"כ אני עסוק יותר בדברים דודתיים כמו "יו, איזה חמוד!". אבל זה כי כזה אני. |
|
||||
|
||||
וזקוקה לעידוד וחיזור. נראה שעצם הרעיון גורם, אינסטינקיטיבית, לתחושת רתיעה ראשונית (ובעברית תלמודית - "איכס!"), אבל למקרה שאיזה אייל יתעניין :-): |
|
||||
|
||||
ומצד שני: קצת קשור לדברים שדיברתי עליהם עם רות בתגובות למאמר הזכויות לחיות. לא ממש ריאלי. |
|
||||
|
||||
נו כן, כמובן, בד''כ לא ריאלי. אני הבאתי את זה ברמת הקוריוז, אך במצבי דחק הופך ריאלי - ולאו דווקא במקרי הפרעות הורמונליות קודמות. |
|
||||
|
||||
אם מסיבות פיזיולוגיות האם אינה מסוגלת להניק, כמובן שצריך להאכיל את הילד מבקבוק. אבל זה פתרון לבעיה, לא תחליף לכל עת. זה כמו שמתי שלאדם יש בעיה פיזיולוגית ללכת, נותנים לו כסא גלגלים, אבל לא כדאי שכולנו ננוע בכסאות גלגלים בכל עת סתם כי זה יותר נוח (נגיד). אם, כאמור, מסיבות פיזיולוגיות הילד אוכל מבקבוק בכל מקרה, אז מובן שגם האב צריך להיות שותף לתפקיד. למעשה, אם זה נוח יותר לאם, האב יכול גם להאכיל את התינוק בחלב אם שהיא שאבה, ואז הוא יכול להשתתף בתפקיד בכל מקרה. אני לא יודע מה לגביך, אבל אני לא רואה בהאכלת ילד (ובמיוחד אם הוא שלי) עול כזה נורא שאני צריך למצוא "פתחי מילוט" כדי להמנע ממנו. מילא, אם היינו מדברים על החלפת חיתולים (פיכסה), הייתי עוד מבין. אבל להאכיל את הילד? |
|
||||
|
||||
חיתולים של תינוק יונק פחות מסריחים מחיתולים של תינוק שניזון מפורמולה. |
|
||||
|
||||
מהנסיון שלי, הם מסריחים מספיק. |
|
||||
|
||||
מהניסיון שלי, מתרגלים. |
|
||||
|
||||
דיברתם כאן כבר בכמה תגובות על סיבות פיזיולוגיות. על איזה סיבות פיזיולוגיות מדובר (אני לא לוקח צד בויכוח)? הדבר היחיד שאני מעלה בדעתי הוא כאשר, חלילה, האם עברה ניתוח עקב סרטן שד. אבל אני חושב שכסיבה פיזיולוגית לאי אפשרות להניק, זה בוודאי לא שכיח, משום שהגיל הממוצע למחלה זו הוא גבוה בכמה שנים מטווח הגילים הממוצע ללידה. ובאשר לשאר סיבות פיזיולוגיות - בכל הספרים שאשתי קראה בנושא זה (וגם אני קראתי, אם כי לא ביסודיות כמוה), תמיד נאמר שכל אשה מצויידת בנתונים הפיזיולוגיים המתאימים להנקה, וכי אם נאמר ש"אינה יכולה" - זה נובע מכך שלא קיבלה הדרכה נכונה. שוב, אינני לוקח צד ואינני מן המצדדים ב"להניק בכל מחיר", אני פשוט סקרן, במה מדובר. |
|
||||
|
||||
אישתי ילדה בניתוח קיסרי. החתך הזדהם והיא קבלה אנטיביוטיקה שבועיים. בתקופה הזאת גם נאסר עליה להניק בשל האנטיביוטיקה וגם הצלקת כאבה כאשר היא השעינה את בננו. כשסוף סוף יכלה להניק, כבר נגמר לה החלב, והילד התרגל לבקבוק. הספרים הללו אומרים "לא קיבלה הדרכה נכונה"? אולי זה נכון, זה כמובן דבר שאי אפשר לסתור. |
|
||||
|
||||
ישנם מקרים של פטמות שקועות, מיעוט חלב ואפילו חזה גדול מדי שמקשים על ההנקה והופכים אותה לעיתים לבלתי אפשרית. |
|
||||
|
||||
ויש פשוט מקרים שזה נורא נורא כואב. זאת אומרת, הנקה תמיד מלווה בכאבים בהתחלה, כי עצם ההנקה גורמת לרחם להתכווץ, ובשלב זה הרחם כבר סבל לא מעט. אצל רוב הנשים זה כאב נסבל. אצל חלק הכאב רב מדי (או ההגדרה לנסבל היא שונה). לחלק מהנשים יש פטמות רגישות מאד שנסדקות בגלל ההנקה וגורמות לכאבים קשים. בימים עברו לא היתה ברירה: האם סבלה כל תופעת לוואי כי הנקה היתה הדרך היחידה להזין את התינוק. היום רוב הנשים שנתקלות בתופעות לואי קשות כאלו (והן מיעוט בקרב הנשים בכלל) יעדיפו להאכיל את התינוק מבקבוק (אם כי עדיף לא ברמדיה צמחית). זה לא עושה אותן אמהות פחות טובות. אני, אגב, מתכוונת לפחות לנסות להניק את חסה הקטנה. חוויות יגיעו מפברואר ואילך. |
|
||||
|
||||
ממך הייתי מצפה לקרוא לה סינטה. |
|
||||
|
||||
ישנם מצבים שבהם האם פשוט לא יכולה לספק מספיק חלב כדי להזין את התינוק, ישנם מקרים (כמו למשל לאחר ניתוחים להגדלת או הקטנת חזה) שהנקה פשוט לא אפשרית, ויש גם את כל הדברים האחרים שמנו כאן לפני. בקיצור, הספרים שקראתם לא משהו. |
|
||||
|
||||
אל תדבר שטויות. זה שלא יפה להגיד את הדברים בחברה לא אומר שהם לא קיימים וכמו שענו אחרות ואחרים, לא כל אם מסוגלת להיניק, מסיבות שונות. באמת שכמו שאמרתי בתחילת השירשור הזה, הדבר האחרון שהאם צריכה על הראש חוץ מכל שאר הדברים (גם אם מקבלים אותם בכל האהבה שבעולם) היא שיציקו לה בגלל זה. אגב, כבר דנו כאן באפשרות (שאפילו מר אנשלביץ שנשמע לי די שמרן קיבל) של מיניקה שאינה האם - מה רע בזה? ומה לגבי אומנת / או-פר - האם אם שמשתמשת בשירותיה גם היא "לא ממלאת את תפקידה" ילדים קטנים שמשתעשעים בדברים שהם לא מבינים בהם כלום. |
|
||||
|
||||
אני לא מציק לאף אחת. אני אמרתי את דעתי בדיון פומבי. בכל מקרה, מה שהקפיץ אותי זה ההתייחסות שלך אל הילד באופן כללי כעול שצריך להפטר ממנו באיזושהי דרך. בשביל מה הבאת ילד לעולם אם זאת ההתייחסות? אני לא אוהב את הרעיון של מיניקה שאינה האם. למה? כי לדעתי זה שההורים של הילד הם שדואגים להאכיל אותו (האם, כשמדובר בהנקה, והאם והאב בשלב מאוחר יותר, או אם אי אפשר להניק) זה המינימום שהורים צריכים להשקיע כשהם מחליטים להביא ילד לעולם. עם תום חופשת הלידה, הגיוני וסביר ששני ההורים ירצו לחזור לעבודה, וזה מן הסתם גם מתבקש כי משפחה לא יכולה להתקיים בלי להשתכר. לפיכך, אם זה הגיוני מבחינה פיננסית, אין סיבה שההורים לא יקחו מטפל/ת - ובתנאי שהם כן ידאגו לבלות זמן רב ככל האפשר עם הילד. לזרוק את הילד על איזה או-פר ולשכוח ממנו עד שהוא מתגייס זה דבר שהיה טוב אולי לאנגליה הוויקטוריאנית, אבל לדעתי זה לא לגיטימי כיום. ילדים קטנים שמשתעשעים בדברים שמעסיקים אותם בימינו. (לא, טרם) |
|
||||
|
||||
ואתמול, במקרה, ראיתי תוכנית על קיבוצי העלייה השנייה, שם היה נהוג (בשם עיקרון השיתוף) להעביר את הילד ליניקה בין האמהות השונות שילדו באותו זמן, בעיקר ילדים שאמם לא הצליחה לייצר מספיק חלב. אחת האמהות שהתנגדה לכך שמישהי אחרת תיניק את ילדה, נאלצה לעמוד בפני לחץ חברתי כבד. |
|
||||
|
||||
צר לי עליך באמת ובתמים על כך שילדך מפריע לך ב''מסלול חייך התקין''. אולי עליך לשקול לשלוח אותו לאימוץ כדי שלא יפריע לך, אלא להורים אחרים, שרואים שילוב של קריירה והורות כמסלול חיים תקין. |
|
||||
|
||||
אתה גבר או אשה? לא, כי אם אתה גבר, ואם לא לקחת על עצמך את גידול ילדיך (אם יש כאלה), אתה מתבקש לא להטיף מוסר בנושא. |
|
||||
|
||||
אני גבר נשוי עם ילד, לי ולאשתי קריירות מקצועיות ואנחנו בכל זאת מצליחים לשלב בינהן לבין ההורות. אני חושב שמי שאינם מסוגלים להיות הורים, בגלל שהם רואים את ילדיהם כ"מטרד" שמפריע להם ב"מהלך חייהם התקין", עדיף (להם ולילדיהם) שלא יגדלו ילדים. אגב, איך גאי משתתף בגידול ברוקלין ולורדס? ודרך אגב, התגובה הפבלובית שלך ("כי אם אתה גבר") מוכיחה שאת שוביניסטית נשית טיפוסית, ששופטת אנשים לפי המגדר שלהם ("אשה=טוב, גבר=רע") ולא לפי המקרה. |
|
||||
|
||||
אודה לך על פירוט של הנ"ל, דברים כמו- מה הקריירה שלך, ומה של אשתך, מי נשאר בבית עם הילדים כשהם נולדו, מי לקח אחר כך חופש מהעבודה בכל פעם שהיה צורך בריאותי או חינוכי, האם זה היה באופן שויוני לחלוטין? או שה"אנחנו" הזה הוא הסיפור הרגיל שבו 90 אחוז מהעול, כן, ה ע ו ל , נופלים על האשה. שגם עושה ויתורים בהתאם, בקריירה המקצועית שלה. כי אני לא מכירה אף זוג אחד שבו הגבר ויתר ויתורים בקריירה שלו למען גידול הילדים. אני לא אומרת שאין, אבל אני פשוט לא מכירה מקרה כזה. או אתה מהסוג הנדיר הזה? מפני שבד"כ או שהאשה מוותרת, או שיש להם עזרה מסבתות (לא סבים), או שהם מספיק עשירים לקחת או-פר (שוב אשה, לא גבר). אז מה אתה, עשיר, נדיר, או סתם יהיר? |
|
||||
|
||||
לגבי פירוט של הנ"ל - none of your god damn business - צאי לי מהחיים. כמו שאני לא מבקש ממך פרטים אישיים, אל תבקשי ממני. בכל מקרה, פספסת לגמרי את הנקודה. תקראי שוב את התגובה הראשונה שלי (תגובה 228665), ואחרי שתביני על מה התרעומת, תחזרי אלי. ולעניין התגובה (השוביניסטית הנשית הטיפוסית) שלך לגבי חלוקת העבודה: אני כן מכיר זוגות שבהם הבעל לקח את חופשת הלידה, או שהבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה. אני גם מכיר מקרים שבהם האב הקדיש את כל זמנו, או לחילופין עבד מהבית (כמו במקרה הפרטי של אבי מולידי), לטובת הורות. אני רואה בכך שילוב קריירה והורות. מי שרואה בכך "ויתורים בקריירה למען גידול הילדים" - צר לי עליו וצר לי על ילדיו. אז מה את? שונאת גברים, וורקהוליסטית, או סתם קלפטע? |
|
||||
|
||||
כן, אנחנו נצא עכשיו זה לזה מהחיים. תודה ולא להתראות. |
|
||||
|
||||
אתה באמת מכיר זוגות שבהם הבעל לקח את חופשת הלידה (להבדיל ממקרים בהם הבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה)? כי אני כן מכיר (הכרות שאין קרובה ממנה) זוגות שבהם הבעל והאישה התחלקו בחופשת הלידה, אבל למיטב ידיעתי, לפחות במדינת ישראל, המצב החוקי הוא שהאשה חייבת לקחת לפחות ששה משנים עשר שבועות חופשת הלידה. |
|
||||
|
||||
מה זה, אתה לא קורא הארץ ביום שישי? הנה מאמר בדיוק על זה- האיש שאתה מכיר היכרות שאין קרובה ממנה, הוא אחד מ-700 גברים בלבד בישראל. |
|
||||
|
||||
שים לב במיוחד לפסקה הזאת במאמר: "מעסיקים רבים אינם מקבלים נשים לעבודה משום שהם יודעים שהן עשויות להיעדר בגלל הילדים. אם גם גברים יתחילו להיעדר מאותה סיבה, גם אותם יתחילו לשאול אם הם נשואים ומתי הם מתכננים ללדת. אם זה יקרה, ייתכן שגברים ישתלבו פחות בתפקידים בכירים ואז אולי שוק העבודה יתאים את עצמו סוף סוף למשפחה. את מי זה מפחיד? את הגברים. יש להם יותר מה להפסיד". כבר דיברנו על זה מתישהו ואיפשהו באייל. |
|
||||
|
||||
ברור ששנוי לכוון יתר שוויון פוגע בבעלי זכויות היתר. מה חדש כאן? זה נכון גם לגבי שכר שווה על עבודה שווה, לקבלת תושבים ערבים לקציר, ולכל דוגמא שתעלי על דעתך בה יש נסיון לתיקון המכוון ליתר שוויון. בעלי זכויות היתר נאבקים על נחלת אבותיהם, טבעי, לא? |
|
||||
|
||||
האמת? אפילו לתשבץ עדיין לא הגעתי. והנתון, שרק 700 גברים (או ליתר דיוק - זוגות) ניצלו את הפריווילגיה, נראה לי קצת נמוך, אבל בהחלט לא מפתיע. למרות התגובות המופתעות משהו מסביב, ההתיחסות נטתה באופן מובהק לכוון - "איזה cool", ולא לכוון של "משהו דפוק אצלכם". אגב - לגברים שבקהל - מומלץ בהחלט. אתם לא מעלים על דעתכם איזה רושם זה עושה על הבחורות בסביבה. |
|
||||
|
||||
רציתי לעשות לך היכרות עם זכר שמגדל את ילדיו. כמעט בכל הפרמטרים שהזכרת. אחרי שנהיה מכרים, אכיר לך עוד כמה מכרים שלי מאותו הזן והמגדר. |
|
||||
|
||||
מבלי להתייחס לויכוח לגופו, אני רוצה לציין מניסיון אישי קרוב (קרוב עד שלא יכול להיות קרוב יותר), שלפעמים הגישה שאת מתנגדת לה, שמעדיפה ויתורים מסויימים וחלקיים דווקא של האישה ולא של הגבר על קרירה, לצורך גידול הילדים, ובמיוחד ההנקה, מקבלת תמיכה דווקא מהצלע הנשית שאולי נפגעת (1) הרבה יותר ממני (יצא המרצע מין השק). (1) עצם הגדרת ההיפגעות כהיפגעות אף היא עניין של גישה, כי הקרירה אינה כל החיים. לו זה היה כך לא הייתי יושב עכשיו ומתקתק, אלא מנסה למצוא איזו דרך איך להשקיע את הזמן הזה בקידום הקרירה . . . |
|
||||
|
||||
אני מסכימה שה"היפגעות" איננה בהכרח ובכל המקרים היפגעות. אבל זה תלוי באשה עצמה, ברצונותיה, ובקיום בחירה חופשית. וב"בחירה חופשית" אני כוללת גם יכולת התעלמות מציפיות ולחצים חברתיים. ונכון, קריירה זה לא הכל בחיים, ויש גם דברים כמו תקתוק באייל. אבל למה לדעתך יש יותר גברים מנשים, בין המתקתקים באייל? מה קרה, לנשים אין מה להגיד? או שאולי אין להן זמן ואנרגיה לדברים כאלה? |
|
||||
|
||||
אני מניח שאינך רואה בי אשם בכך שאין יותר נשים בין המשתתפים באייל. . . אם את שואלת באמת לדעתי לסיבות לכך, אני נוטה לראות בכך בעיה של ''תנאי התחלה'', והתפתחות או אבולוציה של חברה. מכל מקום, זו למשל דוגמה שבה אי אפשר להאשים לא רק אותי אלא את הגברים בכלל, וגם איני חושב שיש לפחות בדוגמה זו עניין של לחצים חברתיים. אגב, זה מצחיק אבל תוך כדי הקלדה אני שומע שיחה בין אשתי (שלא יודעת שאני משתתף כאן בדיון על ההנקה), ובין בת של גיסתה שנולדה לה זה עתה בת, והיא התקשרה אליה כדי לברכה, על נושא ההנקה. בת גיסתה הזאת מניקה. אמא שלה שהיא אשת אח של אשתי לא הניקה. אמא של אשתי לא הניקה (למרות שהייתה עקרת בית), אבל הטענה הייתה שהיו לכך סיבות רפואיות (לא היה לה חלב), והיא וגם חמי עשו שתיפות מוח לכולם על החשיבות שבהנקה. אשתי הניקה את כל ארבעת הילדים. הכל עלה בשיחה הטלפונית הזאת. |
|
||||
|
||||
יש סיבה מיוחדת שאתה מדבר על "בת גיסתה" של אשתך, במקום לקרוא לה "בת אחיה" (או "אחייניתה"), של אשתך? ו- לא, לא האשמתי אותך, או כל אדם ספציפי אחר, במצב. וזו גם לא היתה בדיוק האשמה, אלא יותר ציון עובדה. |
|
||||
|
||||
ממש לא. זה משהו לפסיכולוגים. כנראה בגלל שאחר כך הוזכר שאותה גיסה לא הניקה. |
|
||||
|
||||
וגם כתבתי ''שתיפות מוח'' במקום ''שטיפות מוח. אבל זה כנראה בגלל סיבה אחרת. |
|
||||
|
||||
למה החלטת מתגובתה שהילד מפריע לה לחזור למסלול חיים תקין? אני חושבת שהאלמנה גם לא התכוונה להאשים את הילד ולכן, תגובתך נמהרת ותגובתה הראשונה של אסתי לגביך נכונה. האשם הוא לא בילד, האשם הוא בחברה שמקבלת החלטות "נכונות" ושוללת החלטות "לא נכונות" בשביל היולדת, משום שכולם כבר היו שם קודם וכולם יודעים מה טוב לה, לבעלה ולילד. אותה חברה שמצפה מהאישה לרדת במשקל אחרי הלידה עד למידה 38, כי כך היתה לפני ההריון, מטיפה מוסר בנוגע לגידול נכון ולא נכון של ילדים ובכלל זה גם ההנקה. |
|
||||
|
||||
אותה חברה גם מטיפה מוסר בנוגע לעישון, אלכוהול ונהיגה פרועה. מה לעשות אם הנקה באמת בריאה יותר עבור הילד? אני חושב שיש הרבה הגיון בכך שה"חברה" (נניח שיש מין גוף כזה שקובע מדיניות) ממליצה לאמהות לא לטאטא את המידע הזה מתחת לשטיח. מה שבטוח הוא שמדיניות הפוכה היתה מעלה את חמת הפמיניסטיות שהיו טוענות שכל מה שמעניין את הגברים הוא לשמור על האסתטיקה של חזה האשה. |
|
||||
|
||||
וראה זה פלא, עדיין ישנם מעשנים, אלכוהוליסטים ונהגים פרועים. לפי הטיעון הזה שלך, הכי קל להטפל לחלש - במקרה זה, האם הטריה ולהאשים אותה, על לא עוול בכפה, שהיא פוגעת בתינוק. יש הבדל בין לספק נקודות מבט שונות בנוגע לטוב ורע לבין לנקוט בשיטות הפחדה והאשמה, במקרה זה - מי שלא מניקה, היא אמא רעה. הרבה אימהות שלא יכולות להניק מסיבות שונות, זוכות להאשמות בוטות מפי אלה שחושבים שהם יודעים טוב יותר (והרבה פעמים מפי גברים שנסיונם ההריוני וההנקתי, עולה כמובן עשרת מונים על נסיונה של כל אחת אחרת). |
|
||||
|
||||
לא צריך ''נסיון הנקתי'' כדי לדעת את יתרונות ההנקה, יותר משצריך ''נסיון עישוני'' כדי לדעת את הנזקים שבעישון. אני מבין מהמשפט הראשון שלך שאת נגד כל נסיון להעביר לאוכלוסיה מסרים בנוגע לדרכי ההתנהגות המומלצים. אולי את צודקת ואולי לא, אבל בשביל זה באמת לא צריך לתפוס את הפוזה של ''החלשות''. אמהות צעירות אינן חלשות יותר מגברים מסוקסי מבט או מכל מגזר אחר, לפחות לא האמהות הצעירות שאני הכרתי (או שמא הבעיה היא שלא הכרתי גברים קשוחים באמת). |
|
||||
|
||||
כן, אבל בניגוד לעישון, שכדי להימנע ממנו צריך בעיקר כוח רצון חזק (להתגברות על הגמילה הפיזית והנפשית), ההנקה יכולה להיתקל בבעיות ממשיות הרבה יותר, שכוח רצון לא יפתור אותן. לפי מה ששמעתי, לפעמים התינוק עצמו ''לא מסתדר'' עם השיטה, ונוח לו יותר לינוק מבקבוק. כך שבעיות בהנקה אינן אבן בוחן ל''חולשה'' אצל האם. |
|
||||
|
||||
מי מדבר על חולשה? לא אני, זה בטוח. אני ממש, אבל ממש, לא מבין על מה כל הרעש. בשנות השישים והשבעים פשה הנוהג של האכלת התינוק מבקבוק, וכשהתגלו, מאוחר יותר, הבעיות שקשורות בזה הממסד נרתם למשימה החיובית של השבת הגלגל לאחור1. מי שאינה יכולה להיניק יכולה בפשטות להתעלם מהעצות, להודיע שהיא מנועה מכך, לשקר או לקחת ללב. משום מה דוקא האופציה האחרונה עולה כאן. _______________ 1- עד כדי כך שחברות תחליפי המזון עומדות לביקורת נוקבת בגלל פעילותן בעולם השלישי. |
|
||||
|
||||
הביקורת על העולם השלישי נוגעת יותר לניצול מאשר לפגיעה בתינוקות: במקרים מסויימים שאני שמעתי עליהם, חברות תחליפי מזון העניקו לאמהות צעירות תחליפי מזון בחינם ושכנעו אותן להשתמש בהם למשך מספיק זמן כדי שהן תפסקנה להניב חלב. בשלב הזה, בערך, נפסקה האספקה חינם, והאמהות הצעירות נאלצו להמשיך ולקנות בכסף מלא את תחליפי המזון, או לצפות בילדיהן גוועים ברעב. |
|
||||
|
||||
בנוסף, השימוש במים מקומיים לערבוב בתחליף המזון לא הביא, איך לומר, לשיפור בבריאות הילוד. |
|
||||
|
||||
מצד שני הסיכוי של התינוק להדבק באיידס מאימו יורד. |
|
||||
|
||||
זה נשמע לי כאחת מאותן אגדות שמתרוצצות על פיתוח וירוס האיידס ע"י ה CIA, השתלת מסרים סאב-לימינאליים בסרטים ושאר תיאוריות המטריקס למיניהן. גם אם הסיפור הזה נכון, לפחות חלק מהזעם על חברות תחליפי-החלב אינן קשורות אליו אלא לעידוד הצריכה בארצות העולם השלישי פר-סה. |
|
||||
|
||||
"לחזור למסלול חיים תקין" זהו ציטוט ישיר מתגובתה (תגובה 228374). ושוב, צר לי מאוד על מי שרואה הורות כיציאה ממסלול חיים תקין, וצר לי מאוד גם על ילדיו. אכן נתקלנו לא מעט באותן הטפות מוסר של החברה לגבי הגידול "הנכון" של ילדים בעיני החברה ("לתת לילד לאכול פורמולות כדי שיעלה במשקל", "להשאיר את הילד אצל הסבתא ולהמשיך לעבוד עד 21:00"). אך לשמחתנו, שנינו מצאנו את הדרך לשלב קריירה והורות, בלי לפגוע באף אחד מהם. |
|
||||
|
||||
I think the point made by both Ayelet and Esti, before everyone got upset, is that one must be very cautious when criticizing other people's family choices based on the way one phrase or another was articulated on the internet. I'm sure many of us can't boast perfect writing in every single Ayal message.
The point delivered by "almana veyatom" was the strong pressure put on her to nurse the baby, when a different arrangement would have worked better with her life (of which we know nothing). What was upsetting in your reaction was that you caught on to a marginal issue and nitpicked on it to the extent of mounting quite an offensive criticism on the lifestyle of a person you (and I, for that matter) know nothing about. If no one minds, I'd like to use this incident to point out something that we should perhaps keep in mind more when responding on Haayal. The discussion culture here encourages people to nitpick on others and read text - not just content - very carefully to "catch" contradictions and inaccuracies in the other person's message. Some may be happier with this culture than others (me, I'm one of the less happy. Most of the time I don't enjoy nitpicking unless it's truly educational); but even in a place that encourages this type of discourse, there is one place where more caution might not be obsolete: when picking on minor remarks to personally criticize one of the participants. I see a lot of it here and it's one of the major things that spoils my otherwise fun Ayal experience. Sorry for getting all "educational"; I'm just reading your comment, and the comments that follow, and for some reason felt the need to stop a personally offensive "collision course". I'll crawl back to my corner. G'day, everyone. |
|
||||
|
||||
הורות היא לא יציאה ממסלול חיים תקין. לידה כן. הבנת את תגובתה בצורה שונה לחלוטין מהנימה בה נכתבה. |
|
||||
|
||||
אם כך, אני מתנצל בפניה. |
|
||||
|
||||
לידה, כמו גם הורות, הם שינוי במהלך החיים. מהלך החיים החדש גם הוא יהיה תקין, אבל שונה, ולכן אי אפשר ''לשוב'' אליו. אולי הדר חושבת שזו קטנוניות, אבל לדעתי הטענה של האלמנה (את היתום אני אשאיר בצד) על החברה הדורסנית שרודה בה ומכריחה אותה לעשות כל מיני דברים שהיא לא רוצה כמו להיניק, היא מעצבנת לכל הפחות. היא בחרה ללדת, ולכן היא צריכה לשאת באחריות (יחד עם המנוח) לטיפול בילד. זה כמו להגיד שזו חוצפה מצד החברה למנוע ממני לדבר בסלולרי כמו שאני רגיל רק בגלל שאני נוהג כרגע. אני החלטתי לנהוג, ולכן אני חייב לפעול באחריות כפי שנדרש. |
|
||||
|
||||
ולמה היא חייבת להניק? היא חייבת לכלכל ולהזין את התינוק, באופן שיאפשר לו לגדול ולהתפתח. ההנחה שלך שיש סתירה בין הבחירה ללדת ובין הבחירה לא להניק היא אווילית. אין קשר בין הדברים ועוד פחות יש קשר בין איסור לדבר בסלולרי, איסור לעשן ואיסור על אכילת חזיר ביום כיפור, בין הנקה וגידול ילדים. |
|
||||
|
||||
היא לא ''חייבת'' במובן החוקי, אבל ''מן הראוי'' במובן הנורמטיבי. אני יכול לגדל את הילד שלי על לחם ומים - זה יאפשר לו לגדול ולהתפתח, אבל זה לא יאפשר לו לממש את מלוא הפוטנציאל שלו. אני ''חייב'' להזין את הילד ברמת מינימום. ''מן הראוי'' שאני אזין אותו במידה המקסימלית המתאפשרת לי. |
|
||||
|
||||
אחרים ואחרות כבר הגיבו להודעתך ואמרו הרבה ממה שהתכוונתי להגיד. למרות שהתעלמת מכך שלא התייחסתי לעצמי ולמרות שכמובן שיש השפעה גם על האבא, האם אתה לא מכיר בכך שנשים רבות נפלטות לא רק ממעגל העבודה/קריירה, אלא גם מחוגים חברתיים אחרים? האם בחנת את התפתחותן של מערכות יחסים בקבוצות של חברות וחברים אחרי שחלקם הופכים להורים? את ההשפעה הפסיכולוגית של מעבר מאורח חיים חסר דאגות למצב בו הבית הופך לפתע למכשיר שנועד לתקוף את התינוק, לחשמל אותו (צריך לכסות את התקע), להפיל עליו מגהץ, לתפוס לו את היד בציר של הדלת...? חיי המין נפגעים... גם בגלל הכדורים נגד דיכאון, גם מסיבות אחרות. אין אפשרות למעשה לצאת מהבית - הסבתות לא מסכימות שתיקחי בייביסיטר חיצוני ומצד שני עושות פרצופים כשהן נאלצות להיות תקועות עם הפלא ביום שישי בערב במקום לשחק רמי עם חברותיהן... אז תעשה לי טובה ולך תמכור את הסיפורים שלך לעצמך, ניכר שאתה לא ממש מאמין בהם. |
|
||||
|
||||
כאב חדש (וגאה), אני מכיר את רוב ה"בעיות" כפי שאת מציגה אותן, החל מ"אובדן" חברים לא נשואים (שבא יותר מהצד של ההורים החדשים, שכבר אין להם נושאי שיחה משותפים עם אלו ש"נשארו מאחור", והסליחה עם הרווקים, ומצד שני היכרות של חברים אחרים שהם הורים של תינוקות באותו גיל), דרך לקיחת אחריות חדשה על יצור חסר ישע, כולל מיגון הבית, אבל אלו דברים ש"באים עם הטריטוריה" - הורות היא שלב חדש ואחראי יותר בחיים, ולכן כדאי לעשותו רק כאשר מוכנים אליו, ויודעים לקראת איזה אתגר הולכים. דברים כמו "הסבתות לא מסכימות שתיקחי בייביסיטר"?! מי שואל אותן בכלל?! הילד הוא שלך ובאחריותך, ואין לסבתות זכות התערבות מלבד ייעוץ (שמתקבל בברכה, אך לא בהכרח בציות). ומכיון שניתחת אותי פסיכולוגית, אחזיר לך טובה: אמנם התנצלתי בתגובה קודמת, כי חשבתי שלא הבנתי אותך נכון, אך בעקבות תגובתך האחרונה, ניכר כי צדקתי בתחושתי הראשונה, וברור לי שהבאת ילד לעולם מבלי להיות מוכנה לכך מבחינה נפשית. בכנות, צר לי עליך וצר לי על ילדך. |
|
||||
|
||||
:-) מעניין שפתאום מוכרות לך ה"בעיות". מסכן קטן שלי, נראה שאתה בכלל תואם דובי שלא חווה דבר ורק יודע להציג מצגות אינטלקטואליות. |
|
||||
|
||||
ולשם הבהרה, לפני שאתה ממשיך להתלהם, אלו חוויות שאספתי תוך התנדבות במרכז תמיכה, לא אישיות שלי. הסבתות אצלנו הן במרחק של אלפי קילומטרים והפגר, כשעוד היה חי, עזר בהחלט בגידול הילד. |
|
||||
|
||||
טוב, קודם חשבתי שאת סתם אגואיסטית (''ילד הוא מטרד שמונע לחיות חיים תקינים''), אך בעקבות התגובה האחרונה שלך (''הפגר, כשעוד היה חי...'') אני מבין שאת פשוט סובלת ממיזנטרופיה קשה. לבי לבי על בעלך המנוח. |
|
||||
|
||||
זה בדיוק העניין. ניתן לראות את המצב החדש כ''בעיות''. מצד שני, ניתן גם לראותו כאתגר. חוץ מזה, עברנו כבר בעיות גדולות מאלה... |
|
||||
|
||||
What you said about the broken relationships between "people with children" and "people without children". These relationships get so loaded with stereotyps and lack of communication that it really gets sad. Whereas some parents look at people with no children as people who have "stayed behind", as if whoever is not a parent ("yet"!) is underdeveloped in some way, and negate any other alleys for personal growth and service to others and the community, some people without children treat their parent friends as if they'd undergone a lobotomy and cannot be engaged in anything except diapers.
It's sad, really. |
|
||||
|
||||
סלחי לי, אבל לאחר שהאם הביאה לעולם את בנה/בתה, היא לעולם לא "תשוב למסלול חיים תקין". יהיה לה מסלול חיים תקין, אבל הוא יהיה שונה לחלוטין מזה שהיה לה לפני כן. אם היא רוצה רק "לשוב למסלול החיים התקין" שהיה לה לפני הלידה, היא לא הייתה צריכה ללדת. זה לא רק ההנקה, זה גם לקום בלילה בשעות מגוחכות, זה לדאוג לילד לגירויים מתאימים - בקיצור, זה לדאוג לילד באופן כללי. אז מה הסיפור הזה של "לשוב למסלול חיים תקין"? תינוק אינו אמור להיות מטרד עבור האם (או האב. בכלל, כל מה שכתבתי כאן נכון גם לאבות). לעשות ילד זה לא איזה שעשוע נטול השלכות. הוא כולל לקיחת אחריות כבדה מאוד - כולל, בין השאר, הזנתו בדרך הטבע. |
|
||||
|
||||
דובי, אני מקווה שאני לא שואלת שאלה אישית מדי, אבל האם עברת בעצמך את המעבר הזה, או שאתה עוסק בו כשעשוע אינטלקטואלי? |
|
||||
|
||||
אני עוסק בו כאופציה אקטואלית (טוב, לא לגמרי אקטואלית, אבל גם לא לגמרי לא). אני שמח לראות שהגענו לשלב כ''כשתגדל תבין''. היה נעים לשוחח איתך. |
|
||||
|
||||
גם איתך. כשתגדל תבין. |
|
||||
|
||||
האחריות כוללת הזנת הילד. את ''דרך הטבע'' אתה הוספת באופן מאוד תמוה. ''לשוב למסלול חיים תקין'' פירושו להמשיך לחיות חיים פעילים כמו לפני הלידה. אף אחד לא אמר שה''מסלול התקין'' לא יכול להשתנות. הנקודה שמתפספסת פה היא שהלידה היא שפוגעת במסלול ולא ההריון או ההורות. משום מה היא מתפספסת דווקא ע''י כל מי שלא חווה בעצמו. |
|
||||
|
||||
אולי אצליח להבין את העמדה שלך יותר טוב אם תעני לי על השאלה הבאה: האם גם ההטפה נגד עישון וצריכת אלכוהול בתקופת ההריון נופלת, לדעתך, באותה מסגרת של לחץ חברתי מיותר על מגזר חלש? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |