בתשובה לעוזי ו., 18/06/04 18:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חשבתי שהתכוונת לזה. אני מניח שמה שמרגיז אותך זה לא משפטים שאינם בעלי-ערך-אמת, אלא המניפולציה. וכאן הוא נראה לי בעייתי מאוד, סרגל היושר הזה. אני חושב שאין עולם שבו אפשר לחיות לפיו. אני אפילו די בטוח שלא הייתי רוצה לחיות בעולם שבו לא מוכרים לי אשליות. להביט ישירות במציאות? אולי המציאות שלך מספיק טובה לכך. נותר לי רק לקנא. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מגזים. אני לא חושב שאנשים צריכים להסתובב ולומר אחד לשני את כל-האמת-ורק-האמת ("בסוף נמות"?). מעט מאד אנשי פרסום מתאמצים לייפות את העולם בשבילך; הם מוכרים שמפו. ואני לא מבין איך האשליה ששמפו מסויים גורם לשער להתנפנף כ-כ-ה יכולה לשפר את חייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנשים חושבים באמצעות דימויים. הקשר של הדימויים למוצרים בני-קיימא הוא לפעמים רופף, אבל נראה לי שזאת בסה"כ נקודה שולית. הקשר אמור להיות בין הדימוי לבין היכולת שלו להעניק את ההרגשה שציפינו שנקבל מבעלות או שימוש במוצר. התועלת לא נמדדת בסיפוק צרכים פיזיים (שיער מתנפנף), אלא בסיפוק צרכים פסיכולוגיים (הרגשה שאני נראה טוב, כי השתמשתי במוצרים הנכונים). הייתי אפילו אומר שבמובן זה, פרסומת אינה שקר כי היא מבנה מציאות (זאת סוגיה מעניינת: אם היא הצליחה להבנות מציאות היא אינה שקר. אם היא נכשלה היא "שקר בדיעבד"). הדוגמא הקודמת שנתת, של מפעל הפיס, היא דוגמא טובה לאשלייה משפרת-חיים. רוב האנשים לעולם לא יהיו עשירים, ובכל-מקרה אני לא בטוח שיהיו מאושרים יותר כעשירים, אבל אני לא מוצא דופי בחלום להתעשר ונראה לי שקיום החלום תורם לחייהם. החלום הזה הוא דימוי, שנוצר באמצעות פרסום ולא ע"י חישוב מתמטי של הסיכויים. הדימויים "הגדולים", וההרסניים באמת, לא נוצרים באמצעות מפרסמים. הם דימויים של לאום, שלום, מלחמה, או סתם של מוסדות חברתיים. אני חושב על זה מדי פעם כשאני פוגש חברים נשואים. האידאה של נישואין נראית לי נפלאה. הקשר בינה לבין המציאות רופף. בד"כ מספיק לי זמן קצר בחברת זוגות כאלה (לא כולם, כמובן) כדי להבין עד כמה האידאה מנותקת מהמציאות ולהוציא לי את החשק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה דוגמא נוספת לפעילות הבלתי פוסקת של אנשי הפרסום למען איכות החיים שלנו. בחברה המפעילה טלפונים סלולריים באירלנד1 הבחינו שהתושבים אינם שולחים מספיק הודעות SMS. הפתרון היצירתי: לעודד שיחות SMS על-ידי כך שנאפשר לשלוח הודעות SMS מסויימות *ללא תשלום*. בינתיים אפשר לשלוח בחינם את ההודעה "?How are You". וזהו. ברכות לאיש הפרסום שהגה את הרעיון הנבזי הזה. הוא מצליח להלביש עלוקה נושאת-רווחים על רעיון מופשט (חברה מנומסת), שנמצא מופקר ברשות הרבים. גאוני ממש. מי יכול לתבוע אותו על הנזק שנגרם לאובייקט שלא שייך לאף אחד? 1 אולי יש יותר מאחת; תודה על התיקון, אבל זה לא מאד רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם אפשר להוסיף "אחותך זונה!" ואז נראה הודעות SMS ארוכות (בתשלום) כדי להוכיח שאין לך וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אתה רוצה מאיש הפרסום? הוא כנראה למד את הלכות המסחר ההוגן שהציע הרמב"ם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרמב''ם מדייק מאד, ולא כותב על מעשה נבל ברשות התורה שהוא ''אסור''. לכן אי אפשר להסיק מ''מותר'' שכך ראוי או הוגן לנהוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הוא נבל? הוא מרגיל את התינוקות והשפחות לקנות אצלו על ידי מכירת חלק מהשירותים בחינם. (ולמי שלא יודע על מה אנחנו מדברים: http://www.mechon-mamre.org/i/c118.htm , פסוק ד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלא ירדת לעומק התכסיס - זה לא שנותנים חלק מהשרותי חינם ( נניח - רחיצה חינם למי שממלא מעל 100 ליטר). השולח את ההודעה *אינו* זה שיתרגל להשתמש בשירות, אלא הוא גורם למקבל לשלוח הודעה בתשלום. זה כאילו שבזק יחלקו טלפונים סלולרים רק של שיחות נכנסות, וירויח מאלו שמחייגים למספר, או כמו שירות השכמה מחדלי שכדי להפסיק אותו צריך להתקשר למספר 1-900 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מבין את התכסיס - מי שקיבל את ההודעה יענה. אבל אני מסתכל על זה משתי נקודות מבט נוספות: א. חברות הסלולר רוצות להרגיל את המשתמשים לשירות, אז מי ששולח הודעות בחינם, גם ישלח הודעות בתשלום, כי הוא יתרגל. הרי זה לא שהטלפון שולח רק הודעות How are you? ב. אני מניח שהסיפור הוא דו כיווני, כלומר אותו אדם גם ישלח הודעות חינם, וגם יקבל הודעות חינם, כלומר יש פה סוג של ידיעה שלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם רק היה עניין בלהרגיל (''מחיר מבצע על הפורמולה שלנו'') , ניחא, אבל יש פה משהו מעבר לזה, כמו שעוזי אמר- תופסים טרמפ על הנטיה האנושית לענות , מה גם שהשירות וגם המענה הם למעשה ריקים מתוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה זה שונה מהמשיכה של ילדים (ומבוגרים) לממתקים, שבגללה מניחים בסופר ליד הקופות סוגים שונים של ממתקים באריזות צבעוניות? מעבר לזה, בעולם של היום "מה שלומך?" זה כבר לא רק התעניינות בשלום הזולת אלא סוג של אמירת שלום. בטח יצא לכך להיתקל בשיחות שהתחילו בפינג-פונג של "מה שלומכם? מה העניינים? מה קורה?" כשאף אחד לא באמת מוסר אינפורמציה לשני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהפרסומאים לומדים את הרמב"ם הזה, אני מקווה שהם מבינים את ההבדל בין חלוקת שירותים בחינם ("כדי להרגיל לבוא אצלו"), לבין המקרה שהבאתי. ובעצם מספיק שישננו את הלכה א' בהלכות מכירה, פרק י"ח: "אסור לרמות את בני אדם במקח וממכר, או לגנוב את דעתם; ואחד גויים ואחד ישראל, בדבר זה. *היה יודע שיש בממכרו מום, יודיעו ללוקח.* ואפילו לגנוב דעת הבריות בדברים, אסור." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה אני (ואולי זה בעצם שורש הדיון כאן), אבל אני לא רואה היכן המום בסיפור הזה. תסביר לי לאט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בסדר. זה הם שחושבים שהציבור מטומטם והם צריכים להגן עליו מפני אנשי שיווק מתוחכמים. לכן הם שמים מכסי מגן - כי הציבור המטומטם עלול לקנות חולצות זולות מסין ב 10 שקלים למרות שהם יקרעו בעוד שבוע ולא יפרנס את עניי קרית גת 1 בקניית חולצה ב 120 שקל. לכן הם אוסרים מכירת חזיר כי הם חושבים שהציבור לא מבין לבד עד כמה זה מטמטם להם את הנשמה לכן הם רוצים לאסור מכירת סיגריות ועוד ועוד ... ושלא תבין לא נכון. אני נגד מכירת חזיר, נגד עישון, ונגד תפירת חולצות בארץ כשהמחיר יהיה פי 10 מייבוא. אך יותר מכל אני נגד התייחסות אל הציבור כאל פרות מטומטמות. 1 שמתים לעבוד במתפרה תמורת שכר מינימום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מותר לחשוב שאנשי השיווק ה"מתוחכמים" עושים מעשה נבלה, גם בלי לחוקק חוק מיוחד נגד מעשי נבלה. 2. בהכללה, הציבור מטומטם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) אתה צודק. אני בלבלתי פה שני דברים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדם שמקבל את השיחה עומד בפני שתי אפשרויות: להתעלם (לא כל-כך מנומס), או לענות (ולשלם לחברת הטלפון). כמובן שאלו אותן שתי אפשרויות כמו בשיחת SMS רגילה, אלא שבדרך כלל האדם שפותח בשיחה מראה שהוא מוכן להשקיע את המאמץ והעלות (המינימליים) שכרוכים בשיחת נימוסין, וזה הופך את השיחה כולה לפעולה חברתית סבירה. תחת הפטנט החדש, חברת הטלפון שואלת במקומו את השאלה הפותחת והסיטואציה מקבלת זווית שונה לחלוטין; כמו להתקשר לדודה כדי לאחל מזל טוב ליום ההולדת - בגוביינא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האדם שמקבל את השיחה עומד בפני שתי אפשרויות: להתעלם (לא כל-כך מנומס), או לענות (ולשלם לחברת הטלפון). כמובן שאלו אותן שתי אפשרויות כמו בשיחת SMS רגילה, אלא שבדרך כלל האדם שפותח בשיחה מראה שהוא מוכן להשקיע את המאמץ והעלות (המינימליים) שכרוכים בשיחת נימוסין, וזה הופך את השיחה כולה לפעולה חברתית סבירה. תחת הפטנט החדש, חברת הטלפון שואלת במקומו את השאלה הפותחת והסיטואציה מקבלת זווית שונה לחלוטין; כמו להתקשר לדודה כדי לאחל מזל טוב ליום ההולדת - בגוביינא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית צריך לענות "מה שלומך?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זו תשובה גם לראובן שם למטה. אני חוסך עכשיו בביטים) המ... יש בזה משהו. אני מבין למה התכוונתם. כמוצא של כבוד אני יכול להציע משהו על בסיס מה שכתבתי בתגובה 234299 (כלומר, על בסיס ההנחה שזו לא באמת שאלה אלא סוג של הבעת עניין ותשומת לב) - פשוט לענות בHow are you? משלך. או לחילופין לרדוף אחרי משגיח הכשרות עם מצקת גדולה. מה שבא ליד קודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה חושב שאנשי השיווק (המתוחכמים) נולדו אתמול? סעיף-קטן 17ב' של המבצע אומר במפורש שהודעת How are you היא בחינם בכל מקרה שזו אינה הודעת SMS האחרונה שהתקבלה בטלפון ממנו נשלחת ההודעה, שאז היא מועברת במחיר הרגיל; על-פי סעיף 62 בפרק D, המחיר הרגיל להודעת SMS הוא 4.78 ליש"ט למלה. (המחיר שמפורסם בכל העיתונים הוא לאחר הנחה של 97.5%). אגב, מישהו מנחש למה בסלקום מפרסמים את מחירי שירות W-Lan בעולם1 בליש"ט דווקא, ולא בשקלים, בדולרים או ב-Euro? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרים ידיים בהכנעה. אגב, סלקום מפרסמת גם את מחירי השיחות מחו"ל בליש"ט. אבל נדמה לי שכך נוהגות כל חברות הסלולר. אבל היי, אני הייתי זה שהגיש תלונה למועצה לצרכנות על זה שחברת אל-על מפרסמת בהבלטה מחיר לא מלא ודפוס קטן מחיר כולל מסי נמל. התלוננו גם אתם ואולי יחד נעשה פרצה (כדברי הלא-חבר-כנסת אלכס צינקר). 1 כי בליש"ט כל הסכומים נראים קטנים יותר. יש כאלו שצדים ככה פילים, עם משקפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלות ההפעלה של נורת 60w היא 8.64 יין ליממה. זה בערך המחיר של הודעת SMS. (נעשה להם דווקא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי סעיפים שאפשר לפסוח עליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם לפחות, השיחות בסלקום מחו''ל לארץ עברו דרך חב' בריטית (לא יודע לגבי המצב היום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיבה האמיתית לפרסום המחירים בליש"ט (דרך אגב, גם אורנג' עושה את זה) היא שחברות הסלולר לא מודעות לכך שלירה קפריסאית שווה 1.15 ליש"ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה כל-כך מרגיז במקרה הספציפי שאתם מדברים עליו? הרי יש עוד אלף מקרים דומים. נניח שאני עושה מנוי חדש באיזו חברת פלאפון, ומקבלת 20 הודעות חינם בחודש. אז יופי לי, אני אשלח 20 הודעות בחודש כי אני יכולה, והחברים שלי יאלצו להחזיר לי 20 הודעות בחודש, כי הם "חייבים". זה בדיוק אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החברה שנותנת לך שיחות חינם מאפשרת לך לומר מה שאת רוצה (כולל "?How are you"), והרווחים הם מן הסתם מההודעות שאת משגרת מעבר לעשרים הראשונות. במבצע שלנו בוחרים בשבילך מה לומר, והרווחים הם מהקורבנות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בזה שאדם יכול לשלוח חינם את השאלה "מה שלומך?" הוא תמיד יוכל להחזיר את התשובה "מה שלומך?" כל עוד אדם יודע את המחיר של שליחת הודעות ומה חינם ומה לא אין בכך דופי. ומי בכלל אמר שיהיה לאנשים יותר טוב לאכול סושי במסעדה מאשר מלשלוח הודעות SMS? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו, שאני לא רואה בזה משהו רע (בינתיים, עד שעוזי וראובן יסבירו לי מה אני מפספס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה אם אוכל לבנות אנלוגיה מתאימה: אתה עסוק, כן? עובד ביבמ או משהו. פתאום אתה רואה "בלבן" בביפר שלך - מישהו כותב באייל איזה דיאטריבה על טלאולוגיה, נגרים, כסאות וכאלה. אתה כמובן לא חייב לענות, אתה הרי עסוק. אבל בהפסקת הצהריים אתה מספיק לראות שמפרשים את חוסר התשובה שלך כהסכמה. טוב, אתה כותב תגובה קצרה " אני עסוק עכשיו, אנסה לענות בעוד כמה ימים". בערב אתה בודק שוב - חשכו עיניך, שכ"ג, בפתיל אחר, לא שם לב לתגובה שלך, ועושה פרודיות משוגעות על כל הנושא, ועל ההאלמות שלך. טוב, אתה סותם גם את החור הזה עם הפניה לתגובה ההיא. בשלב מסוים, זה פושט כאש בשדה קוצים, כי אף אחד לא שם לב לבקשת הדחיה שלך, *עד שאתה לא פונה אליו אישית*. זה גוזל ממך המון זמן, עד שבסוף אתה אומר "קיבינימט, שיפגע קצת השם הטוב שלי, אם אנשים לא מבינים מעצמם, אז מי אני שאחנך אותם". זה לא עולה לך כסף לענות לכולם, רק זמן עבודה, אבל החלטת לוותר על השם הטוב שלך כדי לעבוד. פה אין בעיה, עצם זה שאתה כותב באייל, אומר שהבאת את זה על עצמך, אבל מה *אני* אמור לעשות עם הSMS שמגיע מדוד שלי ? לענות לו? לא לענות לא ולתת לו להבין לבד שאני מתקמצן? לענות לו כאיוולתו כמו שיעקב מציע? הטבע האנושי אומר "לענות בנימוס", ועל זה הם מתבססים. זה אולי לא פלילי, אבל זה מרגיז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מנסה פעם לאכול סושי (אמיתי, לא הזבל הכשר שמוכרים במקומות מסויימים), לא היית שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם היית מקבל פעם מאה הודעות SMS ממאה חברים ביום אחד היית חוזר בך. אולי היית גם מתחיל לאכול כשר. תנסה פעם לעשות שבת אצלינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקטע עם הלעשות פעם שבת "אצלכם"? מה אתה חושב שיקרה- אנשים יראו את האור או משהו? לא, כי אני עשיתי. שבת כהלכתה. בשכונת גאולה אפילו. היה בסדר, רק קצת משעמם. והיה עיסוק מיותר ומוגזם סביב האוכל, בטענה המשונה שבשבת יש "נשמה יתרה" ולכן צריך לאכול יותר. ממתי נשמה צריכה אוכל פיזי? אה, ולא ראיתי שום אורות מיוחדים. נאדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה תעשה שבת אצלי, ואני אעשה שבת אצלך. דיל? אבל שבת שבת, כולל יציאה לבית קפה (או איזו סושייה טובה), ואולי אפילו איזה סרט, אם יש משהו טוב. במינימום, נצפה יחדיו ב"משחק מכור" בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נחלק את זה ששה ימים אצלך ויום אחד אצלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. אז היום אחד אצלך יהיה יום שלישי, טוב? כי בשאר הימים אני עסוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה אני ללמוד חכמה יוונית? נאמר והגית בו יומם ולילה. מצא לך זמן שהוא לא יום ולא לילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ'יקן! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעברית שפן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תרנגול זה כשר - שפן לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אדם לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, יש כמה אנשים שיודעים יופי להעלות גרה... למרות שלרוב האנשים הללו הם גם איילים... אייל זה כשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כשר. דברים פרק יד פס ד,ה "זֹאת הַבְּהֵמָה, אֲשֶׁר תֹּאכֵלוּ: שׁוֹר, שֵׂה כְשָׂבִים וְשֵׂה עִזִּים. אַיָּל וּצְבִי, וְיַחְמוּר; וְאַקּוֹ וְדִישֹׁן, וּתְאוֹ וָזָמֶר" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמתי לב שהרבה פעמים בתורה "כבשים" מוחלף ב"כשבים". האם צורת היחיד היתה "כשב"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקרא מופיע "כבש" 15 פעמים (למשל "וְאִם-כֶּבֶשׂ יָבִיא קָרְבָּנוֹ", ד' ל"ב), ו"כשב" 9 פעמים (למשל "שׁוֹר אוֹ-כֶשֶׂב אוֹ-עֵז כִּי יִוָּלֵד", כ"ב כ"ז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כשב אוכל עשב, האם כבש אוכל עבש? אגב, רב מלים לא מכיר במילה "כשב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שהרב שעשית לך אינו כל כל גדול בתורה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביאליק כבר עלה על החרוז הזה: "שה בן כשב, אוכל עשב". עכשיו אני מבין סוף סוף מהיכן לקח הפואט את הליצנציה לצורה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כינית את האתר הזה "הָאַיִל הקורא" בכנס הבדויים, לא כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות, אני לא זוכר. נידמה לי שהזכרתי אותו בהגיות שונות אבל לא נסתמך על הגיה מוטלת בספק בשטף דיבור של טיפוס מפוקפק כדי להחליט בענייני כשרות, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רע בסושי כשר? אוקיי, צלופח זה באמת טעים, אבל אני בהחלט מסוגל לחיות עם סלמון-אבוקדו, או טונה אדומה עם קצת וואסבי (שני הרולים הכי פופולריים בארץ, אני מתרשם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
There is a simple solution - just tell your friends that 2 "how are you" SMSs are one "fine, thanks", and everybody wins.
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |