|
||||
|
||||
דינוזאורים, כמו לטאות פחות אימתניות, הם בעלי דם קר, ולכן לא ממש מתפקדים בלילות. כל היתרון של חיות בעלות דם חם הוא שהן יכולות לתפקד גם בלילה (טוב, יש עוד כמה יתרונות, אבל לא קשורים). |
|
||||
|
||||
צודק. ריעננתי את זיכרוני בנושא. הרעיון מופיע בספר של קרל סאגאן The Dragons Of Eden ושם הוא משער שאכן התקופה הפעילה של יונקים (בעלי דם חם) היתה ב*לילה*, כאשר הדינוזאורים לא מתפקדים. דווקא ביום הם היו צריכים לשכב בשקט , והשינה (ביום) התפתחה כמענה לצורך הזה. רק אחרי שנפטרו מהדינוזאורים, התפנתה נישה של פעילות יומית, ודפוסי השינה השתנו. לי זה נראה מופרך בכל אופן, הייתי מצפה שפיתרון לבעיה לא יכלול גם ירידה בזמני התגובה בדיוק בשעות בהם הדינוזאורים משחרים לטרף. |
|
||||
|
||||
א. קח בחשבון שהיונקים דאז היו קטנים למדי. ב. תאר לעצמך שהם ישנו במחילות תת-קרקעיות. ג. שער כי הראייה של דינוזאורים התבססה, יותר מכל, על תנועה. ד. זכור כי לא חסרים גם כיום יונקים שישנים בעמידה ויכולים "להתעורר" בהתרעה של רגע ולהתחיל לברוח. אגב, יש ציפור אחת (שכתב עליה מה-שמו מידיעות, בטור האחרון שלו) שיכולה לישון *בזמן שהיא עפה*. לא שאני אומר שהתאוריה של סאגאן היא בהכרח נכונה או משהו. |
|
||||
|
||||
תיקון קטן לקוראי "פארק היורה" ורואי הסרט : שירים את היד מי שחושב שטורף יכול להסתדר עם ראיה שמתבססת על תנועה... האינסטיקט של רוב החיות הוא לקפוא במקום כשזה קורה, היינו, כשהם יודעים שהטורף במקום... ראיה של טורף לא תתבסס על תנועה אלא על ראיה תלת מימדית של סביבתו. |
|
||||
|
||||
ראייה תלת ממדית מפותחת התפתחה בדיוק *בגלל* שבעלי חיים מסויימים פיתחו את האינסטינקט של קפיאה במקום כשהם בסכנה. למה אתה חושב בעלי חיים עושים את זה? בעלי חיים רבים, ובמיוחד ה"עתיקים" שביניהם (נחשים, למשל) לא יצליחו לראות אותך אם תעמוד בלי לזוז. חיות אחרות (דובים, לדוגמא) יוכלו לראות אותך, אבל לא יראו בך איום אם לא תזוז, ולכן לא יתקפו. חיות שנמצאות בסביבה של טורפים מתוחכמים יותר פשוט לא יקפאו במקום. האם ראית פעם אנטילופה קופאת במקום כשהיא שומעת שאגת אריה? לעולם לא, כי אנטילופה עם אינסטינקט שכזה לא תשרוד זמן רב. |
|
||||
|
||||
ולראיות הנסיבתיות הללו יש להוסיף את העובדה הפשוטה שעל פי הגולגלות שאני ראיתי של דינוזאורים (טורפים ולא), העיניים שלהן היו ממוקמות בצידי הראש, מה שלא מאפשר, מן הסתם, ראייה תלת-ממדית. |
|
||||
|
||||
כמה שאלות לבירור כמה נקודות שהעלית בתגובות האחרונות: 1) היונקים הקדמונים לא נכחדו יחד עם הדינוזאורים? 2) יונקים בכלל יכלו לחיות יחד עם דינוזאורים? 3) מה, או איך, ראו הדינוזאורים, אם היו להם שתי עיניים בצדי הראש שצילמו שני סרטים שונים? 4) מה זה *בעלי חיים עתיקים*? איך מבחינים? 5) אם בעלי חיים מסוימים קופאים על עמדם, ואחרים דווקא בורחים, מה המסקנה הביולוגית/אבולוציוניח? |
|
||||
|
||||
1. הם עצמם נכחדו, אבל הצאצאים שלהם כותבים באייל. 2. כן. 3. מה שרואה הזיקית. 4. לפי המאובנים. 5. אני חושב שרוב בע"ח מגיבים גם כך וגם כך (וגם בדרך שלישית), בהתאם לנסיבות: Fight, flight or fright. |
|
||||
|
||||
א. לא כל החיים עלי אדמות נכחדו יחד עם הדינוזאורים. ולראייה: יש חיים על פני כדור הארץ. כל הלטאות והזוחלים שאנחנו מכירים כיום הם קרובי משפחה של אותם דינוזאורים קדמוניים, וכך גם כל הציפורים, שהן צאצאיות של דינוזאורים או לטאות אחרות. מי ששרד את ההכחדה ההמונית של הדינוזאורים הם בעיקר חיות קטנות, כאלו שיכלו להסתדר לאורך זמן עם מעט מזון: לפי התאוריות הנוכחיות, אסטרואיד שהתנגש בכדה"א גרם להתרוממות ענן אבק עצום שריחף באטמוספירה במשך חודשים ושנים, מה שהביא למותם של הצמחים שהיו זקוקים לאור השמש כדי להתקיים. הדינוזאורים הצמחוניים הגדולים התחילו למות כאשר מאגר הצמחים הזמינים נעשה קטן, וזמן קצר אחרי זה - גם הדינוזאורים הטורפים. מי שנשאר הם אוכלי הנבלות הקטנים, שהצליחו להחזיק מעמד לאורך זמן. במצב הזה, ליונקים היה יתרון קריטי: הם לא היו זקוקים לחום חיצוני כדי לנוע (משום שליונקים יש דם חם). מכאן התחילה התקופה המתאפיינת בדומיננטיות של היונקים על כדה"א. ב. כמובן. למה לא? מדובר ביונקים מזעריים - בגודלו של חדף. רק אחרי שהדינוזאורים נכחדו התחילו היונקים להתפתח לגדלים המוכרים לנו כיום. ג. מה שהם ראו הוא שתי תמונות דו ממדיות, שהם יכלו להרכיב לכדי תמונה פנורמית. מכיר את התמונות האלו שנותנות לך על מסך שטוח תמונה של 360 מעלות? עבורנו זה מאוד מבלבל, אבל עבור חיות מסויימות, זו דרך חיים. המשמעות של זה היא שהן לא מסוגלות להעריך מרחק, אבל מצד שני, הן יכולות לראות לכל הכיוונים בבת אחת, שזה הרבה יותר חשוב עבור חיות מסויימות. ד. בעלי חיים עתיקים הם פשוט בעלי חיים שהתקיימו לפני עידן ועידנים, ולא השתנו באופן משמעותי במהלך מאות מיליוני השנים האחרונות. הבסיס להשוואה, מן הסתם, הוא מאובנים שנותרו מאז. ה. המסקנה היא שבע"ח שונים מפתחים מערכות הגנה שונות. בע"ח שקופאים במקומם חיים באופן טבעי בסביבה שבה זוהי הפעולה הכדאית ביותר במצב של סכנה (נגיד, סביבה שהסכנה העיקרית בה היא נחשים). בע"ח שרצים חיים בסביבה שבה הסכנה העיקרית יכולה לזהות חיות גם אם הן לא זזות (יונקים מפותחים רבים). צריך לזכור גם שגם בסביבה אחת יכולות להתפתח מגוון שיטות להגנה. חיות מסויימות תפתחנה מהירות מדהימה, בעוד חיות אחרות תפתחנה אמצעי הסוואה. גם אמצעי הסוואה יכולים להיות שונים. יש חיות שההסוואה שלהן היא להראות כמו הסביבה הכללית, ואילו יש חיות (כמו הזברה, למשל) שההסוואה שלהן מתבססת על צורת הראייה של הטורפים העיקריים שלהן: הפסים של הזברה מקשים מאוד על הטורפים שלה להעריך את מיקומה כשהיא רצה. |
|
||||
|
||||
המון, המון, תודה לכל המשיבים והתשובות. עוד שתי שאלות שצצו: 1) אם היונקים היו די זערוריים בזמן הדינוזארים, והסתדרו לא רע, מסתבר, למה היה להם צורך, מבחינה אבולוציונית, להשתנות בזמן שלאחר היעלמות הדינוזאורים, כשלכאורה הכל הסתדר לטובתם? 2) האם היונקים והדינוזאורים והדגים התפתחו מאותו אב (או אם) קדמון(ית)? או שכל צורת חיים מגיעה ממקום שונה? (היו גם דינוזארים שחיו כדגים במים?) (נדמה לי שקראתי כאן דיון מאוד מרתק בעקבות מאמר של ד"ר, כנראה איש אמוני, שאיני זוכר את שמו, על אבולוציה. אפשר לבקש קישור? תודה!) |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה מתכוון לד"ר הושע אבינתן: "החיים עלי אדמות - התפתחות באקראי?" דיון 425. |
|
||||
|
||||
1. למה לא? או, במילים אחרות, הנטייה הטבעית של בעלי חיים היא להתפתח לחיות גדולות יותר כל עוד אין גורם חיצוני שמגביל אותם בכך. הדינוזאורים הם בדיוק דוגמא לכך: שום דבר לא מנע מהם לגדול, אז הם המשיכו לגדול, ונוצרו מינים עצומים בגודלם. אצל יונקים המערכת קצת יותר סבוכה בגלל הצורך בכמויות עצומות של אנרגיה לשמירה על חומו של גוף כל כך גדול, ומגבלות מבניות אחרות1, אבל אנחנו בהחלט יכולים להגיע לגדלים מרשימים, יחסים ליונקים הראשונים. למה יצורים נוטים לגדול? בעיקר בגלל מאבקים בתוך המין: הסיכוי שלי להתגבר על יריבי בקרב על הנקבות או על משאבים אחרים, גדול יותר אם הגוף שלי גדול יותר. לתופעה ככלל קוראים phyletic size increase. ואפשר לראות אותה אפילו אצל בני אדם. אם דיברת באופן כללי על היווצרות מינים חדשים של יונקים, אולי עדיף לענות במושגים של "נישות אקולוגיות" - הכחדת הדינוזאורים פתחה מספר עצום של נישות אקולוגיות שכאלו. סמוך על האבולוציה שכאשר נפתחת נישה שכזו, משהו יתפתח כדי למלא אותה. 2. אם להציג את זה במילותיו של ריצ'ארד דוקינס (בערך), אפילו לפרות ולחיטה יש אב משותף אחד. יש כמות (קטנה) של גנים שקיימת בגנום של כל יצור חי המוכר לנו. המשמעות של זה היא שכל החיים על פני כדור הארץ כיום התחילו מיצור אחד (מעין "אדם ראשון", רק שהוא בקושי היה בקטריה). אני יודע שבתקופת הקמבריון הייתה "התפוצצות של מינים" שלאחריה בא חורבן אדיר שהשמיד אחוז בלתי נתפס של מינים, אבל אני לא בטוח אם כל המינים השונים הללו גם כן היו ממקור משותף, או שפשוט רק קבוצה אחת של מינים, מאותה משפחה, הצליחה לשרוד (מה שיהפוך אותה למעין "נוח בתיבה"). בקיצור - כן, כל החיים כיום התפתחו מאותו אב קדמון. לשאלתך השניה - כן, היו דינוזאורים שחיו במים. היו דינוזאורים פחות או יותר בכל מקום שאפשר להעלות על הדעת. גם היונקים התפתחו באופן דומה, וכיום יש יונקים על האדמה, בים (לוויתנים, דולפינים), באוויר (עטלפים) ותרומתו היחודית של המין שלנו: בחלל החיצון. 1 ולכן היונק הגדול ביותר הוא הלוויתן, שהאופי הימי שלו מאפשר התגברות מסויימת על המגבלות הללו. |
|
||||
|
||||
הבעיה של יונקים גדולים היא לא שמירה על חום הגוף אלא הפטרות מעודפי חום. יצור החום פרופורציוני לנפח בעוד שפיזור החום פרופורציוני לשטח הפנים. דווקא יונקים קטנים מאוד מתקשים לשמור על חום גופם ודורשים כמויות עצומות של אוכל (ביחס לגודלם) כדי לשרוד. |
|
||||
|
||||
הגיוני. זכרתי שזה היה קשור לחום הגוף... |
|
||||
|
||||
שוב תודות על שפע התשובות המחכימות. רק שעניין שמירת חום הגוף אצל יונקים קטנים מבלבל. אם יונקים קטנים צריכים להיטען באנרגיה רבה כל הזמן כדי לווסת את חומם, הרי דווקא יונקים קטנים היו אמורים להיכחד ראשונים בזמן משבר אקולוגי מהסוג שחיסל את הדינוזאורים... ואם התיאוריה של סאגאן לגבי שינה די מאולצת, אז למה, לעזאזל, אנו ישנים? |
|
||||
|
||||
כל עניין ההכחדה של הדינוזאורים מתפרש לא נכון ע"י הציבור. מה שאנשים רואים בטעות לנגד עיניהם הוא מעין "בום" גדול שאחריו תוך כמה ימים כל הדינוזאורים מתים. כשהפלאונתולוגים מדברים על "מיידי" הם מתכוונים לתהליך שלקח (אולי) כמה אלפי שנה. מה ייחד את הדינוזאורים דווקא? לא בהכרח הגודל, כידוע היו גם דינוזאורים קטנים. חוץ מזה, לא רק הדינוזאורים נכחדו, יחד איתם הלכו 50% מסוגי בעה"ח שחיו באותה תקופה. לכן, אולי נכון יותר לשאול למה דווקא יונקים מסויימים (לפחות אחד) הצליחו לשרוד את הארוע. על זה יש רק ספקולציות, כמו גם על נושא השינה. |
|
||||
|
||||
1. כשנפתחת נישה אקולוגית חדשה, יהיה מי שינצל אותה. לגודל יש יתרונות הן כטורף והן כנטרף, ולכן כאשר התאפשר הדבר נמצאו בע"ח שנעשו מאסיביים יותר ויותר. 2. כולנו צאצאים של תא קדמון אחד. לא היו דינוזאורים מימיים, אבל היו מפלצות אחרות (פלייזוזאורים) שחיו במים. אגב, אף אחד מהם לא הגיע לגודלו של הלוויתן הכחול בן זמננו. |
|
||||
|
||||
היו דינוזאורים שחיו במים, אבל לא מתחת להם. כלומר - הם שחו עם הראש מעל המים, אבל רוב חייהם עברו עליהם בתוך המים. כמו תנינים, בערך. |
|
||||
|
||||
בסדר, לא נתווכח על הגדרות. |
|
||||
|
||||
"כולנו צאצאים של תא קדמון אחד" לי יצא להבין שזו תאוריה (אחת מיני). עד כמה היא וודאית / מוסכמת ? |
|
||||
|
||||
ודאית? שום דבר לא ודאי, חוץ מעקרון אי הודאות. מוסכמת: אני חושב שמוסכמת מאד. לא זכור לי שנתקלתי באיזה ערעור רציני. הצופן הגנטי והכימיה האורגנית בכלל דומים מאד אצל כל בעלי החיים (כולל עניין האיזומרים האופטיים). |
|
||||
|
||||
תיקון שני לתגובה, עלה בראשי, שכשם שיכולת האדם לצפות ב-"סביבת הציד שלו" בגינה, בתרו אחר זוחלים למינהם, ולא ישים לב עד אשר יזוז אותו חרק, כן הדינו לא התייחס לאדם(?) או לבהמה הזעירה כאל איום או מקור מזון משביע, ולכן לא היה אמור לדעתי לצוד את היונקים הקטנים. הדבר שקול לאדם שישבע מזחלים(יש גם כאלה-אבורג'ינים ושות'), כאשר פיהו יכול להכיל עוף ע"מ שיספק לו תאית, חלבונים וחומצות אמינו וליזין וכו'. |
|
||||
|
||||
היו דינוזאורים, גם טורפים, גם בגודל של תרנגולת. בכלל, כמעט כל מה שאתה יכול להגיד על המגוון של היונקים במהלך ההיסטוריה, אתה יכול להגיד גם על הדינוזאורים. |
|
||||
|
||||
ב ו ג לא מבטלים אחד את השני? אם הם במחילות, ממילא הדינוזאורים לא יראו אותם, גם כי חשוך שם, וגם כי המחילות קטנות מידי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |