בתשובה ליעקב, 21/04/04 18:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ואני לא רוצה שימכרו את התדרים לכל המרבה במחיר, כי התדרים שייכים (גם) לי, ויש לי אינטרסים שמכירה לכל המרבה במחיר לא תפצה אותי על פגיעה בהם. אולי ננסה להתמקד בתחום אחד. הייתי רוצה להבין איך אמורה לפעול לדעתך מערכת החינוך, אם אין מיסוי מרכזי עבור בתי ספר. כדי לחדד, הנימוקים המוסריים (חומסים אותי, גוזלים אותי) אינם מעניינים אותי כקליפת השום. אני חושב שמיסוי לטובת הכלל הוא פעולה הוגנת וסבירה, וטובת הכלל חשובה לי מספיק עד שאני מוכן להתעלם מקריאות שבר מופרכות ולתמוך בפעולת השוד המאורגן הקרויה ''מסים''. במקום זה, אני מעוניין להבין האם לדעתך מערכת החינוך תהיה טובה יותר ללא גביית מסים, ואם כן - כיצד זה יקרה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה הם האינטרסים שלך בתדרים? מה לגבי האינטרסים שלך בקישון? ובים המלח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה תוכנית רדיו שבועית המוקדשת לבלט קלאסי, וכן ניצול התדרים להרחבת חופש הדיבור תוך יצירת רווחים במידת האפשר לטובת הקופה הציבורית. לנחל הקישון הייתי רוצה לקחת פעם את המשפחה לפיקניק; עד אז, אם אפשר לנקות אותו קצת, ולהשתמש בו לאימונים של חיל הים ולתצפיות בשפירית הארץ-ישראלית. בים המלח אני מעוניין להרוויח ממכירת ברום ומינרלים אחרים, תוך שמירה על ערכי הטבע ועידוד התיירות בסביבה. בכל הנושאים האלה, ועוד תשעת אלפים ארבע-מאות תשעים וארבעה מבין תשעת אלפים ארבע-מאות תשעים ושבעה האחרים המרכיבים את החיים המודרניים, אני מעוניין לעסוק כמה שפחות. אני רוצה למנות שליחים שיטפלו בנושאים האלה בשמי, ומוכן לשלם להם מכיסך (ומכיסי) על-מנת שיקדמו אותם על הצד הטוב ביותר ויטרידו אותי בהם לעתים רחוקות עד כמה שאפשר. כדי שאוכל לסמוך על השליחים האלה, אני ממנה גם מנגנוני ביקורת, מנגנונים להעסקה, קידום והחלפה - ומשלם לכל אלה באותה דרך. בנוסף עלה על דעתי שכדאי לי לשמור על מעורבות מסויימת בנושאים העיקריים שעל הפרק, ואחת לכמה שנים אני דורש מההנהלה לשכנע אותי (ואת בעלי המניות האחרים) שהיא אכן פועלת לטובתנו. בינתיים השיטה עובדת לא רע. בשביל זה הקמנו את המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם תוכנית רדיו שבועית שמוקדשת לפנטומימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחום התדרים באויר הינו משאב במחסור הדורש רגולציה מסויימת כדי שלא נחיה על חרבינו, בערך כמו הצורל בהגדרת סימני מסחר ושפה משותפת. אותה רגולציה צריכה להיות המינימלית הנדרשת - דאגה לכך שלא נדרוך אחד על השני. הכסף הינו הדרך בה אנשים מצביעים על העדפותיהם. אחד יקנה יגואר השני יקנה תדר. חלוקה מסוג אחר תהיה הרבה יותר מסובכת (משאל עם שנתי) או תהיה לא הוגנת שלא לדבר על מושחתת. הגברת חופש הדיבור על ידי צמצומו באמת נשגב מבינתי. נחל הקישון מזוהם בגלל שהמדינה נתנה רשיונות למזהמים. כנ''ל לגבי ים המלח. לכן צריך חוק השווה לכל ולא ניהול של המדינה. לגבי השאר כבר כתבתי כמה פעמים. רק אציין שאתה כנראה לא קראת את ''סדום או חלם'' של עזרא זוהר את פיל לבן של טישלר ולא באמת מודע לרמת השחיתות והבזבוז במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן שהרגולציה צריכה להיות המינימלית הנדרשת - השאלה היא רק מה הדרישות. נכון גם שהכסף הוא דרך מקובלת להביע העדפות - אבל מכיוון שלכולנו יש אותה כמות של העדפות (אבל לא אותה כמות של כסף), אין שום סיבה להשתמש במד-כסף כדי לבחור בין אלטרנטיבות. (במלים אחרות, אני חושד שב"אחד יקנה יגואר והשני יקנה תדר", התוצאה תהיה שאחד יקנה יגואר וגם תדר, והשני יקנה מלפפון חמוץ). אין צורך לקיים משאל עם בכל אחד מ-9500 הנושאים שעל סדר היום; כדי לחסוך, אנחנו ממנים נציגים שיפעלו בשמנו בנושאים האלה. גם אני בעד צמצום השחיתות; רק שאני לא מעוניין לשפוך את המדינה עם המים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני באמת לא יודע על מה אתה מבסס את הטענה ש"השיטה עובדת לא רע". לעת עתה הקישון מזוהם, ים המלח מיובש והסיכוי שלך להשיג זמן אוויר ברדיו (הלא פיראטי) הוא קטן למדי1. אני מתקשה לחשוב על תחום שנמצא בפיקוח או ניהול הממשלה שמתפקד בצורה נאותה. זה אמנם נכון שלא לכולנו אותה כמות של כסף אבל בהפקירך חלוקת משאב זה או אחר בידי השלטון אתה רק מחליף את הכסף בדבר אחר - קרבה לשלטון - וזאת, מעצם הגדרתה, מחולקת במנות קטנות בהרבה מהכסף. 1 ואפשר לחשוב שעמידה במכרזים שהמדינה מוציאה איננה דורשת משאבים כלכליים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המצב הנוכחי איננו אופטימלי, צריך לשפר אותו. זו לא סיבה להחריב מנגנונים שלקח מאות שנים לשכלל, ולקפוץ על איזו שיטה קפריזית של הכל או כלום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי דבר על להחריב? אלו מנגנונים קיימים מאות שנים? חוק חינוך חובה, למשל, קיים 53 שנים. נזקו האדיר גלוי לעין כל. השליטה של המדינה מאפשרת לעשות מהפכות רדיקליות ומסוכנות שמזיקות ושואבות הררי משאבים שאינם מועילים. לעומת זאת היהודים למדו בבתי ספר תחרותיים למשך לפחות 1000 שנה מתועדות היטב. הם היו למושא קנאה לכל רואיהם ותפסו עמדות מפתח בכל ארצות פזוריהם. אמור את האמת - מי כאן שינה מנגנון משוכלל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שבמדינת ישראל (מזל טוב ליום הולדתה) אין מנגנונים שגילם עולה על 56 שנה. אבל בתי הספר העבריים הראשונים שהוקמו בארץ (לפני קום המדינה, כמובן), היו דומים במתכונתם לבתי ספר אחרים במערב; ואלו התפתחו למתכונת הנוכחית במשך מאות שנים. אתה חוזר לאותו מקום: מהי האלטרנטיבה שלך לחוק חינוך חובה (שאני מפרש כמימון המדינה לבתי הספר)? אם תציע משהו שאינו מבוסס על מימון כזה, אפשר יהיה לשפוט איזו שיטה טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתי הספר העבריים של היישוב היו חלק ממערך תחרותי. בתי הספר שהוקמו אז היו מכל מיני סוגים כיאה לשוק תחרותי. המסורת של חינוך רחב היקף אצל הגויים הינו בן מקסימום 200 שנה. בזמן זה הם התנדנדו בין כל מיני מודלים אך בעיקר התייחסו לילד כאל חומר גלם של בית חרושת. על כן את המסורת ה"עתיקה" שלהם יש לקחת בערבון מוגבל מאוד. בזמן האחרון יותר ויותר מדינות הולכות לכיוון הפרטה. לגבי אלטרנטיבה: שיטת השוברים הנקראת בלעז VOUCHERS . כתבתי על זה כבר ב תגובה 213740 ואתה אפילו הגבת עליו. הבעייה שלי אינה המימון של המדינה אלא הניהול של המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי יממן את השוברים - ומאיפה? אם אנחנו מסכימים שהמדינה יכולה וצריכה לגבות מסים לצרכי הציבור, נשאר רק לברר את הפרטים (איך להשתמש בכספים האלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תומך בשוברים לצורך מימון חינוך מינימלי של התלמידים. אם בעל התניא הציע את זה - זה כשר בעיני. הרמיזה שהסכמתי למימון שוברים לחינוך מינימלי מחייבת הסכמה לשוד המתבצע על ידי המדינה רחוקה מאוד מן האמת. אך אם אתה מעדיף שיטה בה הקהילה בכל מקום תתן שוברים רק לעניים גם זה מקובל עלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתקשה להבין - השוברים ימומנו מחום השמש, או מכספי ציבור? ואם מדובר באפשרות השניה, מאיפה יבוא הכסף אם לא מהגזל-המאורגן הקרוי מס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מס הוא גזל כשהוא נלקח לדברים שאסור לממנם על ידי המדינה. כשהלקיחה היא על פי דין היא אינה גזל. כבר הבהרתי שהלקיחה על פי דין יכולה להיות משתי סיבות לצורך צרכים של האדם שחייב להנות מהם ולצורך תמיכה מינימלית בעניים וזה כולל גם חינוך. ההרחבה לשיטת שוברים ממיסים הנגבים על ידי המדינה היא אכן הרחבה עד קצה הגבול אולם כבר הורה זקן (בעל התניא). אני מציע שנעבור לשוברים ואז נראה מה הלאה אם זה יעבוד יהיה ניתן לצמצמם עם הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמור במפורש: אתה מעוניין במדינת הלכה, ובנוסף החלטת לקרוא בשמות גנאי לכל מנגנון שאינו כזה. (החלק השני מפריע לי יותר מהראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעוניין במדינה הפועלת לפי התורה. אולם כאן בדיון זה אני מדבר על המקטע שקוראים לו מדיניות המיסים ואני מסביר מה הוא. מה זה משנה לך מאיפה באו לי הרעיונות האלו, דון בהם לגופם. יש להדגיש שסבסוד חינוך יסודי הוא דבר הניתן לכל ילד באשר הוא. לא מדובר על נתינה לחלק מהאנשים על חשבון אחרים כמו לימודים אוניברסיטאיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת מה זה משנה מאיפה באו לך הרעיונות האלו? אתה קובע דין לפי המקור של הרעיון! הרי לשיטתך, אין אפשרות לשכנע אותך שמשהו שכתוב במקורות היהודיים אינו צודק, או שמשהו שלא כתוב בהם, הוא כן צודק. הלא כן? אז מקור הרעיונות שלך הוא הדבר היחיד שחשוב, כי הוא ההצדקה היחידה שיש לך למה דבר אחד הוא מותר ודבר אחר לא. אי אפשר לדון איתך בצורה לוגית-תועלתנית על האם כדאי לממן את זה או את זה. אפשר רק לדון על "האם זה כתוב במקורות או לא". כלומר, מי שלא דן בעקרונות לגופם הוא אתה עצמך, ולא עוזי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא הוגן: יעקב מביא נימוקים שאינם הלכתיים לדעותיו על מיסוי וכלכלה (נימוקים כלכליים, חברתיים, פילוסופיים וכו'). בנוסף לנימוקים אלו, הוא גם טוען "זו ההלכה", אבל לא מנסה לשכנע אותך מתוקף זה. נכון שכנראה לא תצליח להניא אותו מדעותיו על מיסוי וכלכלה בתוקף נימוקים כלכליים-חברתיים-פילוסופיים-וכו', אם הוא חושב שדעות אלו נובעות מן ההלכה; אבל אם תצליח לשכנע אותו שנימוקיו הכחפ"ו שגויים, הוא ייאלץ להסכים שהבסיס *היחיד* להם הוא הלכתי, ואז כן הגעתם למשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יעקב נוהג בחוסר עקביות: הוא אומר שאסור לגבות מיסים עבור שום דבר, אבל מדי פעם זורק איזה משהו שדווקא מותר לגבות מיסים עבורו. כשמבקשים הסבר למה גביית מיסים עבור דבר אחד היא "גזל" ובעבור אחר לא, הוא אומר "כי רבי ככה אמר", וזה ההסבר היחיד. עם זה אי אפשר להתווכח, ואני גם לא מוצא טעם להתווכח איתו. עוזי, פה למטה, מנהל איתו את הויכוח ההלכתי, ולי, כבור, אין מקום בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסדר. אולי בלבלתי אותך קצת (ועל כך אני מתנצל), אבל לא שיניתי את דברי במידה ניכרת. אני מעולם לא טענתי שאסור לגבות מיסים (איני אנרכיסט - במובן החיובי) אלא שיש להגביל את הזכות לגבות מיסים לדברים המוגדרים בחוקה. דברים אלו כוללים לדעתי: א) דברים שהאדם נהנה מהם בזיקה ישירה ב) לצורך עזרה מינימלית לעניים כשאין ברירה אחרת או במקרי קיצון אחרים. כאן אני מקבל את השיטה הקצת מרחיבה של בעל התניא לגבי שוברים בחינוך. אני חושב שתוכל לראות בבירור את ההבדל בין מימון חינוך מינימלי לכל לבין מימון דמי אבטלה או לימודים אוניברסיטאיים או ישיבתיים לקבוצות מסויימות. זו דעתי. לגבי הפרטים אני בהחלט מוכן להתגמש. כלומר, אם תבוא ותציג דבר שעד עכשיו לא חשבתי שהיא הנאה ישירה לכולם או שהיא נצרכת מאוד כעזרה לעניים אהיה מוכן מבחינתי לקבל את מימונו. השאלה מבחינתי היא האם הצד השמאלי בדיון מוכן לקבל שיש דברים שלא צריכים להיות ממומנים על ידי מיסים, גם אם הרוב (או איזשהו תוצאה מקרית של הבחירות) כך רוצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שתמצא הסכמה גורפת אצל השמאל להפסקת מימון הישיבות. הרי לך נקודת התחלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה, כפי שאתה ודאי מסכים, אינו הגון אם ממשיכים לסבסד תאטראות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב, הצעתי לך מכנה משותף אחד בתור נקודת התחלה. אח"כ אפשר להמשיך (רמז: אם התיאטראות היו מקבלים כל מאן-דהוא כשחקן/במאי/תפאורן והיינו מסבסדים עשרות אלפי אברכים שאמנותם אומנותם היה לך יותר קל לשכנע אותי בדמיון). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאז ההצגה גורודיש (שהיתה טובה מאוד), ניסיתי ללכת לתאטרון כמה פעמים. מה אני אומר לך? אני מעריך יותר את הישיבה. אז אבקש מהמתנגדים למימון ישיבות להתנגד למימון ישיבות שאין בהם בחינות. לזה אני מוכן להצטרף, בתנאי שמותר לי להתנגד גם למימון שאר הישיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על מערכת בריאות שממומנת בעזרת מיסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הכוונה היא לעבוד בשיטת השוברים וכל אחד יקנה איזה ביטוח שהוא רוצה, בלי השלמה נוספת או עם השלמה נוספת של כסף, אני בעד. הקריטריונים לחלוקה מאוד ברורים, הצורך בבריאות מינימלית היא מחוייבת פחות או יותר כמו חינוך מינימלי. לצורך כך אין צורך בניהול מערכת הבריאות על ידי המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך בדיוק תעבוד "שיטת השוברים" שלך? מה תעשה אם יבוא לבית חולים ילד חולה שהוריו לא קנו לו ביטוח? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם יבוא לבית החולים ילד פלשתינאי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי יעצרו אותו במחסום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באים, אבל כדי לא לסטות מהדיון - תייר. ולמען חדד את השאלה תייר יהודי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
17.5 (בקושי ח"י). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתוחים מצילי חיים בחו''ל ותרופות חדשות שאינן בסל התרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומאיפה זה ימומן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליהודי טוב אין צורך בניתוחים ותרופות, צריך רק לדעת לקרוא נכון בתורה - שם כתוב הכל התורה זה ספר "הוראות הפעלה" של היצרן כל מי ששומר נכון את המצוות (ובעיקר את השבת) לא ידע מחלה ולא יזדקק לתרופות ולניתוחים זוהי הבריאות המינימלית וגם המקסימלית בן ישראל יקר, חזור לאלוהיך ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהבנת שזה אירוני. בריאות מינימלית אני משאיר להחלטה שלך מה זה. אני לא אריב איתך על פרטים קטנים. אולם אסור שזה יכסה הכל במטרה להגיע לשוויונות. זה יביא רק לפרוטקציה, מחירים מופקעים ואומללות למי שהמחלה שלו במקרה אינה מכוסה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהו חינוך מינימלי? אני חושב שחינוך מינימלי הוא תואר ראשון. כלומר, כולם זכאים למימון של 15 שנות לימוד (כולל תלמידי ישיבות, לצורך הדיון). אני חושב שזו הנאה צרופה לכולם - גם מי שבוחר שלא ללמוד, משום שזה מקדם את הכלכלה הישראלית בכללה, ויוצר בישראל גוף רחב של אנשים משכילים שמהווים את עמוד השדרה של הדמוקרטיה. עכשיו, אני לא רוצה לקלקל לך, אבל בדיון הנוכחי אין צד שמאלי. יש צד קצת ימני, ויש צד ימני קיצוני (אתה, אורי והד"ר)1. סוציאליסטים עדיין לא הגיעו לדיון הזה. עושה רושם שאתה לא מודע לזה, אבל אני, למשל, דווקא ימני בדעותי הכלכליות. אני פשוט גם קצת פרגמטי, בנוסף לזה. 1 ימני קיצוני כהגדרה מרחבית, לא ככינוי גנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, אני גאה להיות קיצוני. כאשר 100% מהציבור ינצל את הלימודים לתואר ראשון בצורה משמעותית יהיה ניתן לדון בהצעתך. אולם כל עוד 5% (יותר נכון 50%) מהציבור לא יהנה מהמימון, יש טעם לפגם בכךשאתה מסבסד חלק מסוים של הציבור. בנוסף, בעוד שדאגה לחינוך מינימלי לכל הינה הכרח על פי תורה ועל פי כל הבנה אנושית בסיסית, הרי שדאגה לתואר ראשון בהסטוריה נתונה במחלוקת. למען הבן מהו מינימלי, אציין שבמקור בעל התניא כותב שהציבור צריך לממן 8 שנות לימוד של 25 ילדים בכיתה כדי ללמוד את כל התנ"ך. מי שרוצה ללמד את ילדו משנה וגמרא צריך להוסיף כסף. זה בהחלט מינימום שבמינימום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתה יכול לנחש בעצמך עד כמה מעניין אותי מה תנא בעל התניא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז החלף את ''בעל התניא'' ב''ג'פרסון''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו כנ''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפיסיקה כל דור עומד על כתפי הדור הקודם בפסיכולוגיה כל דור עומד על אצבעות הרגליים של הדור הקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אילו מנגנונים בדיוק לקח מאות שנים לשכלל? כל שיטת "מדינת הרווחה" קיימת לכל היותר כ-45 עד 50 שנה ומס הכנסה בכלל נהוג בערך כמאה שנה. או שמא התכוונת דווקא לעריצות השלטון? כפי שהאדון הדוקטור הסביר, לא מדובר בכשל תפקודי אלא במנגנון שעקרונות הפעולה שלו פגומים (במקום כסף, קרבה לשלטון) כך שלא ניתן למעשה לשפרו במידה משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של מדינת רווחה לא נולד יש מאין (יעקב ישמח להפנות אותך לסימנים רמ"ז-רנ"א בשו"ע יו"ד, בן חמש-מאות שנה, המפרטים את החוקה של קהילת רווחה). פעם היתה בעיה טכנית בגביית מס הכנסה; אבל טרולים עמדו על הגשרים משחר האנושות, וגם הברונים הפאודלים לא נמנעו מגביית מס מטעמי מוסר. זו המערכת שהשתכללה עם הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה וחלילה לתלות את טומאת מדינת הרווחה בתורתינו הקדושה. אוזניים תצילינה. לא היתה כזאת בישראל! היהודים מאז ומעולם נתנו צדקה מעבר ליכולתם מרצונם החופשי לצדקה. הקהילה, עבור חברי הקהילה הנזקקים גבתה גם מס לצדקה. חלילה להשוות זאת למדינת הרווחה ש: א) משלמת לאנשים כדי שלא יעבדו וישארו לעולם עניים ותלויים בחברה. ב) נותנת כסף לאנשים שאינם עניים ג) מדיחה אנשים לשקר ולרמות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף ב', כדאי לציין שעני מוגדר בהלכה כזה שאין לו כדי מזון שלוש סעודות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. "יש אומרים שלא נאמרו השיעורים הללו [מזון שתי סעודות וכדומה] אלא בימיהם, אבל בזמן הזה יכול ליטול עד שיהיה לו קרן כדי שיתפרנס הוא ובני ביתו מהריוח. ודברים של טעם הם." (יו"ד, סימן רנ"ג, סעיף ב'). (בפעם הבאה, אם אפשר - תהיה יותר ספציפי...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של מדינת רווחה דווקא כן נולד יש מאין והוא בהחלט חדש. לגבי מס ההכנסה, הוא הופיע לראשונה במאה ה-19 ונחשב גישה חדשה, גם בגרסתו הלא פרוגרסיבית המקורית, משום שעד אז היו כל המיסים שהוטלו מקושרים לשירותים קונקרטיים (בלי להתייחס כרגע לשאלה אם הם הוענקו או לא). הברונים הפיאודליים, בפרט, לא גבו שום מס משום שלהלכה ולמעשה הייתה האדמה שייכת להם והמוצרים שהם נטלו היו חלקם בבעלות (ושוב, אין זה מעלה או מוריד אם היה זה צודק או לא – אלא רק מראה שהמערכת שעליה אתה מדבר לא התקיימה אז). ואחרי כל זה, אני עדיין לא מבין – את המערכת המעוותת והמעוולת הזו אתה מבקש לשמר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. קודם האדם היה אחראי לעצמו, אחר-כך המשפחה, והשבט, והקהילה - והמדינה. לא יש מאין. 2. יש שתי כיוונים אפשריים לתקוף את המערכת הנוכחית (תמיד תוך הצעת אלטרנטיבה!): אפשר לטעון שהאלטרנטיבה (שוק חופשי ללא בקרה) יעילה יותר, ואפשר לטעון שהאלטרנטיבה צודקת יותר. לגבי מה-צודק, מכיוון שהאלטרנטיבה מנערת חוצנה כצעד ראשון מכל חסר יכולת במדינה, אני מאמץ את המערכת הנוכחית בשתי ידיים, כולל כל שמות התואר שאתה עשוי להדביק לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה אלטרנטיבות. אני מציג אחד מהם. אתה לא מוכן כנראה אפילו לשמוע במה מדובר. אחת הטענות הנטענת לעיתים ע"י חילונים דעתניים היא שלדתיים קל כי הכל סגור להם מראש ושהחילונים מעדיפים לחפש להם דרך. בינתיים בויכוח זה (לאו דווקא איתך - אבל עם מגוון הדנים) אני פוגש אנשים הדבקים באדיקות במסורת של שיטה מושחתת שקיימת כמה עשרות שנים (מקסימום 150 שנה) וזאת בלי שהם מוכנים לשמוע ולהתייחס ברצינות אל הבעיות בשיטה ואל האלטרנטיבות. אם אנשים מחליטים לבעוט בכל היקר והקדוש לעם הזה במשך 3500 שנה, בטענה שהם כבר יבחרו להם את דרכם לבד, הייתי מצפה שלפחות בנושא חשוב כשיטת המיסוי וחלוקת הכספים במדינה יתעניינו באפשרויות ובמה קורה ולפי זה יחליטו. במקום זה, אני רואה שרבים בחרו לטמון ראשם בחול וללכת כסומים אחרי איזה מנהיג אקראי שבחרו. "אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בורות בורות נשברים אשר לא יכילו המים" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הבריאות קובע1: ההתנשאות עלולה להזיק לבריאות. אל תניח באופן אוטומטי שאנשים מפסיקים להקשיב לך משום שהם מפסיקים לחשוב/להרהר/להטיל ספק/לחפש אלטרנטיבות/לרצות לשפר את המצב הקיים/להצליח להתמודד עם טיעוני מחץ בלתי נלאים. ישנם הסברים אלטרנטיביים (למשל - הטיעונים שלך בנושא זה הפסיקו להיות מעניינים, להתנהל ברוח דיונית נעימה, לחדש משהו ו/או לספק חומר מעורר מחשבה2). ________ 1 אבל מה הוא מבין. סתם עוד רגולטור מושחת, מסואב וגזלני. 2 לא שזה נורא - זה קורה למוצלחים שבאיילים לאיילים שבמוצלחים3. הביקורת היא לא על זה שזה קורה לו, אלא על זה שמניח הנחות מתנשאות, אחרי שזה קורה לו. 3 ובטח שלפחות מוצלחים (ידע ממקור ראשון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תבדוק היטב את מהלך הוויכות תמצא שההתנשאות אינה באה רק מצד אחד. ייתכן שפה ושם אמרתי דברים שרצוי היה לאומרם בצורה יותר נעימה, אולם גם הצד השני לא טמן ידו בצלחת. לעצם העניין, במספר מקרים נכתבו תגובות של אנשים שאמרו משהו כמו: "הנושא לא מספיק מעניין אותי כדי שאבדוק את הדברים לעומק". עם זאת הם יוצאים בשצף קצף נגד טענותי וטענות השותפים האחרים לקו הדוגל בחירות וחופש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר שהנושא לא מעניין אותו מספיק ואיפוא אמרו את זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חפש | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנשאות רבים (כביכול) חצי נחמה? אני לא חושב. כל שרציתי להגיד הוא שתגובה 214274 מניחה הנחות מיותרות ויש בה יותר מדי מן הנחתום שמעיד על עיסתו (אתה לא חייב להסכים). עכ"ה אתה לא אופטיקאי. אין לך את הכישורים לנתח את יכולת הראיה של מי שלא מסכים איתך. ______________ 1 אגב - זה נשמע ממש כואב לטמון את הראש בחול ולהמשיך ללכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. ההדרגתיות שאתה רואה כאן פיקטיבית למדי כיוון שהרעיונות הרווחתניים אינם סוג של הרחבה לרמת המדינה של רעיונות שהיו קיימים ברמות הארגון הקודמות אלא, כפי שאמרתי, רעיון חדש המיוסד על אדני אידאולוגיה חדשה לחלוטין שהופיעה במאה התשע עשרה בלבד. מדינת הרווחה, ביסודה, היא סוג של מימוש מרוכך של המהפיכה של הפרולטריון בסגנונה הקומוניסטי. אם לפנות לפרק "פרוליטארים וקומוניסטים" במאניפסט הקומוניסטי של מרקס ואנגלס, אפשר לראות כי מעשרת הסעיפים שהם מציעים למימוש "עריצות" (כך במקור) הפרולטריון העמל רובם ממומשים במידה רבה במדינת הרווחה (לדוגמה, מס פרוגרסיבי גבוה, בנק מרכזי השולט באשראי, ריכוז עסקי התעבורה ואמצעי ייצור חיוניים בידי המדינה, חינוך ציבורי חינם, וכדומה). רעיונות אלו לא התקיימו קודם לכן ונוצרו אז, במקביל ומעט מאוחר יותר לרעיונות הליברליזם הקלאסי. טענתך היא אנכרוניזם נפוץ, אך עדיין אנכרוניזם. אגב, כמעט בכל המקומות אין הדרגה של סדרי גודל אלא מעבר ישיר ממבנה חמולתי (או, אם תרצה, clan) למדינת לאום. 2. ניתן לתקוף את המערכת הקיימת (מדינת הרווחה) משני כיוונים ואני תוקף אותה משניהם: מדינת הרווחה, לטעמי, היא גם בלתי מוסרית וגם בלתי יעילה. עובדת יעילותה הפגומה אינה נתונה במחלוקת, סבורני. אשר למוסריותה: הנחות היסוד שלה מנוגדות לטבע האנושי וממיטות סבל גדול על החיים תחתיה: א. העובדה שהיא אינה עובדת ממיטה סבל מיותר על אזרחי המדינה, הנאלצים לשאת נסיונות חוזרים ונשנים לנסוע בכביש מהיר עם מכונית בעלת גלגלים מרובעים. ב. הרעיון הפטרוני שביסודה – שכביכול ישנם מומחים שיודעים "מה טוב בשבילך" – הוא פגיעה בכבוד האדם ובחירותו, בפרט כאשר היומרה מתנפצת אל סלעי המציאות פעם אחר פעם. ג. מימוש השיטה הרווחתנית פוגע יותר מכל ובהתמדה דווקא בחלשים וחסרי היכולת ו"נועלת" אותם לתוך עוני שאין ממנו מוצא משום שהיא שוללת מוביליות חברתית. הנסיון ל"מצע" את הכנסות כל האזרחים כושל ומוביל למצב בו ישנה כיתה קטנה של עשירים היודעים איך להסתדר עם המערכת והמון גדול של עניים הלכוד בעוניו ואינו יכול לצאת ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שתי אפשרויות לגבי מערכת החינוך: שיטת בעל "ערוך השולחן": הקהילה בכל עיר ועיר מקיימת בית ספר עבור ילדי עניים או מממנת להם את שכר הלימוד. שיטת בעל התניא: ניתנים שוברים לכל הילדים למימון לימודים וכל ילד בוחר את ביה"ס שהוא רוצה ללמוד בו ומוסיף לשכר הלימוד על פי עקרונות שוק חופשי. השוברים צריכים לממן את הלימודים המינימליים הנדרשים. התחרות שתווצר תגביר לדעתי לפחות פי 2-3 את יעילות מערכת החינוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי השיטות מחייבות לשדוד את האזרחים - בין אם לצורך הקמת בתי הספר לעניים, ובין אם לצורך מימון השוברים. אין באמתחתך איזו שיטת-פלא מבוססת-שוק-חופשי שלא דורשת גזל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שיטת פלא שהציע ידיד עייף שעובד קשה ואוהב מאוד את ילדיו. שבע-שמונה המילים הראשונות הן ממש מילותיו, והשאר ברוחו: שהפראזיטים הקטנים והמתוקים יעבירו את הילדות שלהם בעבודה ולא בבלוף הבטלני הקרוי "בית ספר" - ויתחילו ללמוד בבגרותם, אחרי שיחסכו לעצמם את הכסף למימון הפרויקט - ואז הם גם יידעו להעריך את הלימודים כראוי. דברים בשם אומרם. לא אמרתי שאני מסכימה איתו, חלילה :-) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, למרות שהדברים נאמרו באירוניה אני רוצה להעיר שאחת הבעיות עם הרעיון הזה ( מעבר לרישעות שבהעבדת ילדים) זה שמסתבר שאופטימיזציה של היכולות האנושיות מתקיים דווקא כאשר הילד לומד, והמבוגר עובד, פשוט משום שילדים לומדים יותר מהר ממבוגרים ( בעיקר שפה וכתב) ולמבוגרים יש יותר כוח פיסי. אבל למרות זאת, בשינוי מסויים, יש משהו ברעיון הזה. מכר שלי הסביר לי את השקפת עולמו ( כל המילים הבאות הם שלי אבל ברוחו): למה לעבוד כל השנים ולחסוך לבית קטן עם גינה שאבנה לאחר שילדי יתבגרו? עדיף לקחת משכנתא ענקית ולקנות בית כשאני צעיר וילדי קטנים ויהנו מהחצר ומהתרנגולות ( זה אפילו לא "ברוחו"). כשילדי יגדלו, אהיה יותר מבוסס במקצועי ואוכל להחזיר את המשכנתא, וגם אדע שהענקתי לילדי את הטוב ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי דווקא עדיף לגור בקרוואן מצוקמק עם הילדים והתרנגולים, ולחסוך את הכסף כדי לקנות לכל אחד מהילדים בית קטן עם גינה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההנחות של המודל היו : 1) משפחה יכולה לחסוך מספיק לבית אחד 2) למשפחה יותר מילד אחד 3) יש גבול לאלטרואיזם, אפילו של ההורים ( כלומר- ההורים רוצים גם להנות מגידול הילדים בבית צמוד קרקע , ולא רק להעניק את האושר הזה לילדיהם). אבל כמובן, כל אחד וגישתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלילה, שכן יהודים אנו ומחוייבים במצוות ולימדתם אותם את בניכם לדבר בם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאילו שתגיד שבגלל שאנחו יהודים אנו מחוייבים במצוות נשימה והליכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום ההצלחה היהודית נובעת מדבר זה. עובדה היא שלמדינות אחרות אין את הראש היהודי שיש למדינת ישראל ולארה''ב. וגם פרסי נובל וכו'. האם היהדות החילונית בעוד שלושה דורות תהיה יותר משכילה (אם בכלל תתקיים) מאשר הצרפתים, הרוסים והאוקראינים פתוח כרגע לדיון. מה שברור זה שחוק חינוך חובה והחילון נתנו להשכלה של עם הספר מכה קשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהם. לישראל דווקא אין בדיוק שפע של זוכי פרס נובל. ואני גם תוהה כמה מבעלי אותו ''ראש יהודי'' שאתה כל-כך מתגאה בו, זכו לאותו חינוך יהודי שאתה היית רוצה להעניק לילדיך, וכמה, לעומת זאת, זכו דווקא לפירות החילון וההשכלה שאתה בז להן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לישראל אין הרבה זוכי פרס נובל כי האקדמיה הולאמה ועל כן כל המרצים מקבלים שכר על אותו סולם והטובים שבהם נושאים כנפיים ועוזבים. חלק מאותם בעלי ראש יהודי לא נשארו נאמנים לתורה אבל אין זה אומר שאהבת הלימוד לא הגיע מכוחה של התורה. הצע נא אולי הסבר אחר לעדיפות האדירה של היהודים בתחומי הלימוד וההשכלה. איני בז להשכלה ואיני רואה פירות לחילון. איני חושב שהציבור הדתי ההולך לאקדמיה (ויש הרבה כאלו ב''ה) מצליח שם פחות מאשר אלו אשר שומרים פחות מצוות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא לא רק אם הוא מצליח פחות, אלא גם אם הוא מצליח יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שאם תעשה מחקר שיבדוק כמה ממקבלי פרס הנובל קיבלו אותו על מחקר שנחקר באוניברסיטה "חופשית" או "מולאמת" תקבל את התוצאה שאתה טוען לה. לישראל אין הרבה זוכי פרס נובל (אין הרבה? אין בכלל!) משום שהתקציבים למחקר בישראל קטנים יותר, וכי האוניברסיטאות הטובות ביותר בעולם נמצאות, מה לעשות, בחו"ל, ולא בארץ. זה לא קשור למי מממן את המשכורות של החוקרים. זה לא שהם "לא נשארו נאמנים לתורה", אלא שהם מעולם לא *היו* נאמנים לתורה. אני יכול להסביר את העדיפות הלא כל-כך אדירה של העם היהודי בסלקציה טבעית מאוד אכזרית כלפי היהודים הקצת פחות חכמים, אני יכול להסביר את זה (כן) בתרבות שנוטה יותר לכיווני ההשכלה ופחות לכיוונים הפיזיים (לא תמיד מתוך בחירה של היהודים, אגב). אני גם יכול לטעון שלעמים מסויימים במזרח אסיה יש ייצוג יתר לא פחות מרשים מאשר ליהודים בקרב מקבלי פרסי הנובל. אם אתה כל כך אוהב את היהודים זוכי פרס הנובל, לך וספור איזה חלק מהם חובשי כיפה. או שאתה יכול להציע הסבר אחר לעדיפות האדירה של החילונים בתחומי הלימוד וההשכלה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בכלל? יש ארבעה (חמישה אם נגדיר את אלי ויזל "ישראלי"), וממשלת ישראל עושה כעת מאמצים להשיג את החמישי (דיון 1913). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובר על כאלו שקבלו פרסים על תרומה לאנושות לא על נזק לאנושות. או בגרסה יותר מעודנת: דובר על פרסים על חוכמה, לא על פרסים על טפשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמת ההשכלה היהודית לאורך כל ההסטוריה היא מושכל שעד כמה שידוע לי אינה צריכה ראיה. העובדה שיש עמים אחרים משכילים לא משנה. פרסי הנובל הם מקטע מאוד צר, שמדגים את העניין. יש עוד אלפי דוגמאות. למשל, בחור שעבד איתי, שבביה"כ בו התפלל בילדותו 70% מהמתפללים היו עורכי דין או רופאים (נכון זה לא מוכיח כלום אבל זו עוד דוגמא). טענתי היא שההשכלה היהודית בנויה על שורשים תרבותיים עמוקים שנובעים מתוך מצוות התורה ושננתם לבניך. טול תרבות זאת והחלף אותה בפאשיזים הישראלי או בניהיליזים כלשהו ואחרי 2-3 דורות תקבל חברה עם אחוז נכבד של אנשים שגאים בכך שאינם יודעים כלום והבזים לכל ידע (כמנגנון פסיכולוגי להגנת בורותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 188927 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה חולק על העובדה ציין זאת. אם לא, אל נא תבזבז את זמנינו בויכוח על מה שמוסכם. אני מתחיל לחשוב שזו שיטת הוכחה. התש את יריבך בויכוחי סרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שחלק גדול מאלו שאינם יודעים דבר (שאינו בענייני קודש) ובזים לכל ידע (שאינו בענייני קודש) הם דווקא דתיים, וחלק גדול מאלו שאפילו בקודש לא מבינים יותר מדי, הם ''מסורתיים''. החילוניים הגמורים דווקא מבינים לא מעט ב''מקצועות חול''. אני חושב שלתרבות היהודית יש מקום של כבוד בהפיכת ההשכלה לדבר חשוב לבני העם היהודי, אבל גם יש לה מקום של כבוד בעצירת ההתפתחות של העם הזה ומניעת הגעת חלק גדול ממנו להישגים בשל בדלנות קיצונית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך, שעיוות מסוים של התורה, שנולד כקונטרה ל''השכלה'', יש לו חלק במניעת הלימוד וההשכלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. המחויבות לעזור לעניים בדברים מינימליים גוברת על זכות הקניין במידה מסויימת. אני רק טוען שיש לעשות זאת בכפייה רק המשורה ו/או כשאין ברירה אחרת. ככלל אני כפוף לתורה וחושב שהיא השיטה הטובה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכפיפות שלך לתורה אינה רלוונטית. אין בתורה התייחסות לניהול הנכון של נחל הקישון, לא לחלוקת תדרים, לא לניצול משאבי ים המלח - ואפילו לא לשיטה הנכונה בהקמת בתי ספר. "ושיננתם לבניך ודיברת בם" מספיק בשביל להגדיר את האחריות של אדם לחינוך ילדיו; או - באותה מידה, האחריות של חברה לחינוך הדור הצעיר. אבל לא בשביל לקבוע באיזה אופן בדיוק יש לקיים את מערכת החינוך. "דאמר רב יהודה אמר רב: ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו, שאלמלא הוא נשתכחה תורה מישראל; שבתחלה, מי שיש לו אב - מלמדו תורה, מי שאין לו אב - לא היה למד תורה, מאי דרוש? 'ולמדתם אותם' - ולמדתם אתם, התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים, מאי דרוש? 'כי מציון תצא תורה'; ועדיין מי שיש לו אב - היה מעלו ומלמדו, מי שאין לו אב - לא היה עולה ולמד, התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך; ומכניסין אותן כבן ט"ז כבן י"ז, ומי שהיה רבו כועס עליו - מבעיט בו ויצא, עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן, שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע" (בבא בתרא, כא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שולחן ערוך, יורה דעה רמ''ה כ' מי שרוצה לעשות מה שבראש שלו לא ימצא בתורה שום דבר מחייב. מי שרוצה לדעת מה צריך לעשות ימצא גם ימצא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הסתם כוונתך לסעיף ד': "חייב להשכיר מלמד לבנו, ללמדו. אבל לבן חבירו, אינו חייב להשכיר". אלא שכל הסימן הזה עוסק בלימוד תורה בלבד (סעיף א': "מצות עשה על האיש ללמד את בנו תורה."). היום, בעוונותינו, צריך ללמוד גם אנגלית וחשבון ואסטרונומיה בסיסית, והמלמד שידע "משנה וגמרא, הלכות ואגדות" (סעיף ו') לא מספיק. המסים נגבים בשביל להקים בתי ספר מודרניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לך מפורשות סעיף כ' לגבי ההבדל בין לימוד תורה ללימודים אחרים איני חושב שמבחינת הצורך בתחרות בין בתי ספר יש הבדל בין לימוד תורה ללימודים אחרים. לגבי שניהם יש צורך להצליח בצורה הטובה והיעילה ביותר. כללי הניהול, הארגון, הפסיכולוגיה והפדגוגיה אינם משתנים כשעוברים מלימוד תורה ללימוד אנגלית (או שמא אני מפספס משהו?) הגאווה המנופחת על כך שהיום לומדים גם אנגלית ומתמטיקה אינה במקומה. אז למדו מקצועות אלו (לאו דווקא אנגלית אבל שפת המדינה ודאי) - היום רבים מאלו שרוצים לדעת מקצועות אלו אביהם שוכר להם מורה פרטי או דואג לכך שילמדו לבד, שכן מעל מחצית מהתלמידים אינם מגיעים לרמה המינימלית הנדרשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף כ': "אם יש כאן שני מלמדים, האחד קורא הרבה ואינו מדקדק עמהם להבינם על נכון, ואחד אינו קורא כל כך, אלא שמדקדק עמהם להבינם, לוקחין אותו שמדקדק יותר." אני חושב שאת התובנה הזו הפנימו בכל בתי הספר לחינוך זה מכבר. אם כבר, צריך להטות את המאזניים דווקא לכיוון ההפוך (יותר ידע, פחות "שיטות"). המקורות ההלכתיים המוקדמים אינם נותנים מענה מלא לכל הסוגיות בניהול בתי ספר, למרות עשרים ושלושה הסעיפים על חינוך בשולחן ערוך. בין פוסקים בני זמננו, לעומת זאת, קשה למצוא הסכמה על משהו מפורט יותר מכך שחינוך הוא דבר חשוב. חוץ מזה, גם אילו היתה הסכמה בין פוסקי ההלכה על הדרך הנכונה לנהל מערכת חינוך, אני לא חושב שאפשר לצפות מהציבור בארץ לקבל אותה כתורה למשה מסיני. צריך יהיה למצוא נימוקים טובים יותר בזכות הדרך הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון: סעיף כ"ב. הנוגע לתחרות. התורה דורשת אמנם תרגום לבעיות המעשיות של היום, ובתחומים רבים משאירה לנו מרחב רב לתמרון. עם זאת, העקרונות ויישומם הוא מה שנדרש מאיתנו - לטוב לנו כל הימים. אני לוקח כדוגמא את הנושא הזה: האם צריך תחרות בחינוך? אני טוען שהתורה אומרת שצריך להיות ורוב הציבור מבין שזה חשוב. משרד החינוך והשרה כמובן מתנגדים כי זה פוגע בשליטה שלהם על בתי הספר. את שתיקת הציבור הם משיגים בדיבורים על הרחבת פערים ושאר טענות שאינן נכונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי סעיף ט"ז ("מוליכים הקטן ממלמד למלמד אחר שהוא מהיר ממנו, בין במקרא בין בדקדוק")? כי סעיף כ"ב לא נוגע לתחרות (קצת להיפך). אין לי התנגדות עקרונית לתחרות בין בתי הספר, אבל אני חושד שאתה תולה בה יותר מדי תקוות. להורים קשה מאד להעריך באיזה בית-ספר הם מקבלים חינוך טוב יותר, והתוצאה תהיה תחרות פופוליסטית ודרדור של מעמד המורה (עד כמה שזה עדיין אפשרי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסעיף אומר: "וכן מלמד תינוקות שבא חבירו ופתח בית ללמד תינוקות בצדו אינו יכול למחות בידו. " ההורים אמנם אינם יודעים הכל אבל יש להם הרגשה די טובה לגבי העניין. כמה הורים שאתה מכיר ילכו לבית ספר שיצן להם ארוחות חמות ו/או יעשה הצגות כל היום במקום ללמד? מה הם אותם דברי פופוליזים מהם אתה מפחד? כיצד בדיוק יפגע מעמד המורה מזה שתלמידים יגידו למורים שאם לא יתייחסו אליהם יפה הם ילכו לבי"ס אחר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלית על נקודה מאד חשובה: אני דואג גם להורים שאני לא מכיר. ההורים לא יכולים למדוד את ביצועי בית הספר משנה לשנה, בלי מערכת פיקוח ובחינות (אי-אפשר: מערכת מרכזית = שוד כספי ציבור. או שמא תהיינה חברות פרטיות שיערכו השוואות בין בתי הספר וימכרו את חוברות המסקנות בכסף? ולמי אכפת מהבעלות הצולבת על רשת בתי הספר וחברת המחקר; הפועל שחיתות חל רק על מערכות ציבוריות). מעמד המורה יפגע כי המנהל ישב לו על הראש עם אותם מדדים לא-רלוונטיים שלפיהם ההורים בוחרים בתי-ספר, והוא יצטרך לחייך כל הזמן אל ההורים מחשש למשרתו. מחנך טוב צריך לדעת גם לא לחייך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה קורה היום? אני יודע בוודאות שמנהלים לוקחים תקציבים המיועדים לכיתות ב' כדי לממן תגבור לכיתה שהולכת להשתתף בבחינות. ולגבי חיוך להורים - היום זה נעשה רק להורים המקורבים לשלטון, מי שאינו מקורב לשלטון מתייחסים אליו כאל אפס. פלא בעיני שאינך רוצה להלאים את הטלפוניה כדי לחזור לימים הטובים בהם חיכינו חמש שנים בתור לטלפון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עלית על נקודה מאד חשובה: אני דואג גם להורים שאני לא מכיר." אולי יש עוד כמה תחומים בהם אתה "יודע יותר טוב" מההורים? אולי, נגיד, בתחום התזונה? ביגוד? ניהול שעות הפנאי? דוגמה נאה לפטרנליזם מזוקק... "ההורים לא יכולים למדוד את ביצועי בית הספר משנה לשנה, בלי מערכת פיקוח ובחינות" ההורים מצויידים בכלים טובים מאוד להערכת איכות בית הספר. להורים אכפת וההורים רואים את הילדים שלהם כל יום. ההורים, בניגוד למפקחים, גם יכולים לראות עוד כמה "פרטים שוליים" כמו רמת האלימות בבית הספר, האם בית הספר הוא מקום שנעים להיות בו מבחינה חברתית וכו. "מעמד המורה יפגע כי המנהל ישב לו על הראש עם אותם מדדים לא-רלוונטיים שלפיהם ההורים בוחרים בתי-ספר" מהם אותם "מדדים לא רלוונטיים" שלפיהם עשויים ההורים לבחור בתי ספר? האם ההורים אינם ה"לקוחות" של מערכת החינוך? האם לאדם אין זכות להכריע כיצד יחונכו ילדיו? "והוא יצטרך לחייך כל הזמן אל ההורים מחשש למשרתו. מחנך טוב צריך לדעת גם לא לחייך." ולמי הוא צריך לחייך עכשיו? ההורים הם בעלי האינטרס האמיתי בחינוך הילדים. הרעיון שהמנהל יצטרך "לחייך" כל הזמן להורים במקום למפקחים או לפקידים נשמע לי מצויין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הורים שיודעים מתמטיקה ואנגלית וכימיה ופיזיקה וספרות ותנ"ך - הם יוכלו לבדוק בעצמם את רמת הידע של ילדם, ולזהות בעצמם מתי הילד זוכה לחינוך טוב ומדוקדק, ומתי המורים סתם מחלקים ציונים גבוהים כדי שאף אחד לא יתלונן. אבל ההורים הפחות משכילים, או אלו שיש להם פחות זמן - הם לא יוכלו לדעת. אז מה עשינו? הנצחנו את הפערים, ודאגנו שילדים שנולדו למשפחות פחות משכילות, יוותרו שואבי עצים וחוטבי מים, בלי קשר לפוטנציאל האמיתי שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה בוחר את המכונית שאתה קונה? את הצעצועים לילדים? את הבגדים? את האוכל? (אולי פספסת משהו יותר טעים?) מנגנון התחרות פועל בכמה אופנים: א) הורה שלא יודע איזה בי"ס טוב שואל את שכניו, חביריו, עיתונים וכו'. ב) בי"ס משתדל לגייס תלמידים ולהשתפר ולא שוקט על שמריו בהנחה שהלקוחות טפשים. ג) בתי ספר חדשים עם שיטות חדשות קמים. השיטות נבחנות והידע החינוכי מתקדם. ד) מורים טובים מקבלים שכר יותר גבוה ונשארים במערכת. מורים גרועים מקבלים שכר נמוך ומוצאים מן המערכת. אם המטרה היא צמצום פערים אז אכן אתה צודק. ככל שבתי הספר יהיו יותר גרועים הפערים יצטמצמו. אבל אם המטרה היא להעלות את הרמה של השכבות החלשות הרי שיש להעלות את השכבות החזקות כדי שהם ימשכו את כל החברה קדימה. אני חושב שכאן נעוץ שורש המחלוקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, אני מסתכל על התחרות בישראל, ואני רואה שהנחת היסוד היא בד''כ שהלקוחות טפשים, שהם רוצים שטויות ושאפשר לקנות אותם במתנות. מה שעצוב הוא שהם צודקים - זה עובד. אנשים קונים מוצרים זוועתיים, נכנעים לדרישות של הילדים למרות שאין שום הגיון כלכלי בקנייה המועדפת עליהם וכן הלאה. אני חושש ממה שיקרה כשתנתן להורים הבחירה בין ביה''ס שמומלץ ע''י המומחים (''האשכנזים, האליטות, מגדל השן'') לבין זה שהילד רוצה כי יש להם טיולים מאגניבים והופעות של רוני. השיטה הזאת שלך תביא בדיוק להפך ממה שאתה טוען - במקום שלטון הבינוניות, הגרועים ימשכו את כולם למטה. ראה, לדוגמא, מה שקורה לטלוויזיה בישראל מאז שיש תחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמת לי מלכודת. אם אומר שהעם טיפש - תאמר שצריך לבחור בשבילו אם אומר שהעם חכם - תאמר שהמצב היום נהדר. אבל אני חושב שאשתחרר מהמלכודת. אכן, אנשים קונים כל מיני שטויות אולם התחרות מביאה למצב שמצב הצרכנים יותר טוב עם השטויות מאשר בלי תחרות ובלי שטויות. חשוב על רהיטים, על מכוניות, על שירותי תקשורת, על אוכל, על כל דבר שיש בו תחרות. המצב יותר טוב אילולא היה תחרות. גם בטלוויזיה הציבור בחר משהו שישעשע אותו. זו מטרת המכשיר ולא לחנך אותו. מבחינה זאת התחרות (עד כמה שיש) מספקת את מה שהציבור רוצה. אגב - לכן אני לא מחזיק את כלי הטומאה הזה בבית. ועם כל זאת, תתפלא שהמוני אנשים משלמים כל חודש עבור ערוץ התכלת וההסטוריה. השאלה שנותרה פתוחה היא מה הציבור חושב לגבי בית ספר - האם מטרתו העיקרית לספק בייבי-סיטר וארוחות חמות - או לספק חינוך. לדעתי, בית ספר שיתחרה בתחום הארוחות החמות והבייבי סיטר ייסגר. עם זאת, ייתכן שבתי הספר בסביבת בית ספר של עד 16:00 יצטרך לספק שירותי בייבי סיטר. איני רואה בכך רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ראה, לדוגמא, מה שקורה לטלוויזיה בישראל מאז שיש תחרות" אתה בוודאי מתבדח. מה היה לפני אותה תחרות? "מורשה"? "פסוקו של יום"? הרעיון של תחרות מדבר על התאמה יותר טובה בין הצרכים של האנשים לבין מה שמסופק להם, רוב האנשים מתייחסים לטלוויזיה כאל בידור קל דעת ולכן זו הסחורה שמסופקת על ידי הערוץ המסחרי הגדול. במובן הזה, התחרות (המאוד מצומצמת) בהחלט עשתה את שלה, גם אם זה לא מה ש*אתה* מעוניין בו. רמת התחרות בשוק הישראלי לא גבוהה אבל עדיין ניתן לראות, פה ושם, גם טלוויזיה מעט יותר איכותית והמצב הנוכחי בוודאי טוב משהיה1 1 ואם אתה נורא רוצה, עדיין משדרים את "פסוקו" מדי פעם... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער, אבל ההגדרה שלך ל"צרכים" היא "מה שאדם חושב שהוא רוצה", וההגדרה שלי ל"צרכים" היא "מה שהאדם זקוק לו". לא תמיד יש חפיפה ביניהם. לדוגמא - אם תתן לילד לבחור את המזון שלו לפי ה"צרכים" שלו לפי הגדרתך, הוא יאכל ג'אנק פוד כל יום, כל היום. אם תבחר בשבילו לפי ההגדרה שלי, הוא יאכל ארוחות מאוזנות ובריאות קצת יותר. וזה נכון לא רק לגבי ילדים. אז כן, אנשים רוצים בידור זול ורדוד. האם זה מה שטוב עבורם? קשה לי להאמין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולפני שתואשם בפטרונות מזוקקת, אני רוצה להעיר שפטרונות מזוקקת זה באמת לא יפה, אבל פטרונות מהולה בהבנת המציאות, רצון טוב וריסון עצמי זה דווקא בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו הם ללא ספק כללים מנחים מצויינים. לא ברור לי מדוע אנחנו מבזבזים כל כך הרבה אנרגיה בעיסוק נוקדני בחקיקה מפורטת בכנסת בשעה שכל מה שנחוץ לנו הוא רצון טוב, ריסון עצמי והבנת המציאות. בוודאי שלא תהיה לנו בעיה להסכים על כל אלו... | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |