|
||||
|
||||
זו מלחמה. תתאר לעצמך, למשל, את ארה"ב נלחמת ביפאן במלחמת העולם השנייה. כשאשר הם לא יורים אפילו יריה בודדת על שום חייל יפאני, אלה רק עוצרים אותם ומביאים אותם למשפט. מגוחך, נכון? היפאנים היו מנצחים, נכון? זה בדיוק המצב. ראנטיסי הוא לוחם של צבא האוייב, צריך לירות עליו ברגע שהוא מגיע לטווח ירי, כמו על חיילי אוייב. אין לעשות הקבלה בינו לבין פושעים. |
|
||||
|
||||
זוהי בעצם השאלה. הדרך היחידה - אכן - להצדיק מוסרית חיסול שאינו סיכול היא להבהיר שאנו במלחמה. צריך לשים לב שהגדרת המצב כמלחמה, בה לגיטימי לפגוע בלוחמי האויב, הופכת ללגיטימית כל התקפה של הפלסטינים על חיילי צה"ל (גם לא בזמן לחימה וגם לא בתוך גבולות הקו הירוק) 1. מצד שני, נשאלת השאלה האם נכון להגדיר את רנטיסי ואת יאסין כ"לוחמים", כאשר הם מפקדים על ארגון המפעיל גם לוחמים וגם פעילות אזרחית ענפה (סיוע, הזנה וכד'). אם נחליט שגם מתקפה כזו לגיטימית במהלך מלחמה 2 אזי יש לקבל כאופציה לגיטימית גם התקפות מצד הפלסטינים על חברי כנסת, שרים, ראש הממשלה, ונשיא המדינה 3. אם אנו מוכנים לשלם את המחיר הזה, הרי שחיסול רנטיסי ויאסין הוא לגיטימי ומוסרי, ונותר רק להחליט אם הוא יעיל. 1 ואם עושים הקבלה מלאה, הופכות ללגיטימיות גם התקפות המכוונות נגד חיילי צה"ל, שנפגעים בהן גם אזרחים (בהקבלה ל"נזק ההיקפי" של חיסולים) כמו למשל הפיגוע בטרמפיאדה בצריפין. 2 דומני כי היה מישהו שהזכיר שחלק מדיני המלחמה הבינלאומיים רואים בהתקפה כזו, על הפיקוד העליון של הצד השני, צעד לא לגיטימי. 3 ובדוחק גם על הרב עובדיה יוסף - מנהיג רוחני ששליחיו שותפים בהפעלת הלוחמים הישראליים. |
|
||||
|
||||
ואם התקפות על חכ"ים וחיילים הן "לא לגיטימיות", איך זה עוזר להם? אני מתקשה לראות מה ה"מחיר" שעלינו לשלם, שאיננו משלמים כבר עכשיו. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לטעון (בקלות) שביצוע פעולות לא-מוסריות מצדנו ייתן לנו יתרונות ואין לו חסרונות מהבחינה המעשית. זה עדיין לא הופך את המעשה למוסרי באמות המידה על-פיהן אנחנו חיים ביומיום, שהן אמות המידה של העולם המערבי. עם זאת, יש מחיר לביצוע סיטוני, ללא ביקורת עצמית, של פעולות שהן בעיני עצמנו לא-מוסריות. הדבר משנה את ערכי המוסר שלנו גם בתוך המדינה (מה שמכונה "הכיבוש משחית") ועלול לגרום להקצנה באמצעים הננקטים גם כנגד מתנגדי המשטר מבית (אם חיסלנו את רנטיסי, למה לא את טיבי? את שריד? את רבין?). על בסיס זה מתנהל הדיון לגבי האם חיסולו של רנטיסי הוא מוסרי. הראיתי שזה כך רק לפי הגדרה מסוימת, הגדרה שראוי לה שתתקיים רק בתקופות חירום ולזמן נתון 1, בשל האפשרויות שהיא פותחת. אני תוקף בעיקר את הדו-פרצופיות של הציבוריות הישראלית, המוכנה לקבל את חיסולו של רנטיסי כצעד צבאי מוסרי, ואילו התקפה על חיילים ומש"קי ביטחון בקרית-ארבע מקבלת אצלה את הכינוי "טבח". 1 לדוגמא: באותו חודש שבו היו האמריקנים במלחמה עם עיראק, לא היססו להפציץ את ארמונו של סדאם חוסיין. אך כאשר המלחמה נסתיימה, האמריקנים תפסו את חוסיין חי ומביאים אותו למשפט 2 2 מישהו, אגב, יודע מתי זה מתוכנן לקרות? |
|
||||
|
||||
האמריקאים הודיעו שכשיקום השלטון העצמי בעירק הם יניחו לעירקים לשפוט אותו. הנימוקים שלך נגד החיסולים מדהימים באמת. אם אסרנו את יגאל עמיר ואת וענונו, למה לא את השוטה ואת המלחין? |
|
||||
|
||||
אתה משווה את רנטיסי לטיבי, לשריד ולרבין? שאני אצחק או אבכה? |
|
||||
|
||||
שוב: אני לא מציג השוואה של הדברים זה לזה, אלא מדרון מחשבתי. אותו מדרון שהוביל לירי אש חיה במאורעות אוקטובר (על אזרחים ישראליים) לפתיחת האש על גיל נעמתי (אזרח ישראלי) וכן הלאה. בעיני, ההחלטה על חיסול מבלי לתת את הדין למשמעויות המוסריות, למרחק הקטן שזה מקרב אותנו להיות דומים לאויבינו, היא הבעייה העיקרית. הנה הצעת האתגר שלי: לפני החיסול הבא (עראפת, משעל, מי יודע) אנא הביאו לבית משפט ישראלי את כל חומר הראיות נגדו, ושפטו אותו. האיש לא יבוא, כמובן, אבל ניתן לשפוט נאשם גם בהעדרו, ולא יחסרו סניגורים. אז, אם בית המשפט ייקבע שהאיש בן-מוות, נשלח את חיל האוויר לבצע את החיסול. מה בלתי אפשרי בתסריט הזה? |
|
||||
|
||||
נניח שאנחנו במצב מלחמה עם מדינה כלשהי, האם אתה מציע שנקיים משפט לכל אחד מחייליה לפני שנהרוג אותו בשדה הקרב? או שמא רק לגנרלים? מומלץ גם שתשים לב לעובדה פשוטה אחת: אם מנהיגי הטרור יזרקו את נשקם ויבואו אלינו בידיים מורמות, שום בית משפט לא יפסוק את דינם למוות. הבעיה היא שזו לא הסיטואציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |