בתשובה לרודי וגנר, 25/04/04 12:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה משווה את רנטיסי לטיבי, לשריד ולרבין? שאני אצחק או אבכה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שוב: אני לא מציג השוואה של הדברים זה לזה, אלא מדרון מחשבתי. אותו מדרון שהוביל לירי אש חיה במאורעות אוקטובר (על אזרחים ישראליים) לפתיחת האש על גיל נעמתי (אזרח ישראלי) וכן הלאה. בעיני, ההחלטה על חיסול מבלי לתת את הדין למשמעויות המוסריות, למרחק הקטן שזה מקרב אותנו להיות דומים לאויבינו, היא הבעייה העיקרית. הנה הצעת האתגר שלי: לפני החיסול הבא (עראפת, משעל, מי יודע) אנא הביאו לבית משפט ישראלי את כל חומר הראיות נגדו, ושפטו אותו. האיש לא יבוא, כמובן, אבל ניתן לשפוט נאשם גם בהעדרו, ולא יחסרו סניגורים. אז, אם בית המשפט ייקבע שהאיש בן-מוות, נשלח את חיל האוויר לבצע את החיסול. מה בלתי אפשרי בתסריט הזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שאנחנו במצב מלחמה עם מדינה כלשהי, האם אתה מציע שנקיים משפט לכל אחד מחייליה לפני שנהרוג אותו בשדה הקרב? או שמא רק לגנרלים? מומלץ גם שתשים לב לעובדה פשוטה אחת: אם מנהיגי הטרור יזרקו את נשקם ויבואו אלינו בידיים מורמות, שום בית משפט לא יפסוק את דינם למוות. הבעיה היא שזו לא הסיטואציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |