|
||||
|
||||
הוצאות הספרים מנסות להוריד אתרים כאלה לא רק בארץ אלא בכל העולם. במיוחד הוצאת Gallimard, שהיא ה"בעלים" העולמי של אקזופרי, כאילו. הנה כאן הם סגרו אתר בצורה מכוערת. בעל האתר התמים פנה אליהם, והם ענו במכתב מכוער, בלשונו של איש העסקים מ"הנסיך הקטן". וכאן הוצאת Harcourt Publishers סגרה אתר. ההוצאות קצת נרגעו בשנה האחרונה, אולי בגלל שהבינו שהספרים על הרשת אינם מחליפים ספרים בשר ודם, ואין סכנה לביזנס שלהם. זכויות יוצרים בדרך כלל נשמרות 70 שנה אחרי מות המחבר, כלומר במקרה שלה הנסיך הקטן, זה עוד עשר שנים בלבד. בכל מקרה כאמור, הגירסה שבאתר שלי איננה מועתקת משום מקום. |
|
||||
|
||||
המממ... אני חייב לציין שהם כן עושים את זה (באתר השני) בידידותיות סבירה, עם התנצלות קלה. לגבי האתר הראשון, אני חושב שזה שבירת שיא של כל הזמנים, לענות למעריץ נלהב ותמים במכתב יבש ולא נעים, ועל האימייל שלו באנגלית לשלוח לו, לאיטליה, מכתב בצרפתית, שכמובן הוא לא מבין וצריך לבקש מחבר לתרגם לו. |
|
||||
|
||||
דווקא איטלקים מבינים צרפתית די טוב (אולי אף טוב ממה שהם מבינים אנגלית) |
|
||||
|
||||
למרות שמהפסקה האחרונה משתמע כי את מודעת לקיום זכויות יוצרים, נראה כי אין את מבינה את משמעותו. רפרוף קל באתר כמו http://www.whatiscopyright.org/ יבהיר לך כי המעשה המכוער אינו מצד הבעלים בעלי הזכויות שהספר הוא קניינן החוקי. נראה כי השקעת רבות בתרגום הספר, ותמוה בעיני כיצד זה לא נתקלת בפסקה, המצויה בספר, המוקדשת להבהרת ההגבלה בשימוש בו המתחייבת מתוך זכויות היוצרים. בידי הגרסה באנגלית: "All rights reserved. No part of this publication may be reproduced or trasmitted in any form or by any means,electronic or mechanical, including photocopy, recording, or any information storage and retrieval system, without permission in writing from the publisher." זכויות יוצרים הופכים את המחזיק בהן לבעלים בפועל, ולא 'כאילו'.
|
|
||||
|
||||
זכויות יוצרים של אנשי עסקים, זה כן כאילו. |
|
||||
|
||||
חביב. רק אחרי שכבר אישרתי את תגובתי, ירדה עלי ההבנה שבעצם ציטוט זכויות היוצרים מן הספר עברתי על אותה עבירה. אני לא ישנה כי אני לא בישראל, אבל למה אתה לא ישן בשעה שכזאת? |
|
||||
|
||||
מכובדת כמו PBS מציבה אצלה קישור לגירסה המלאה באנגלית, נראה שחל שינוי בגישה לספר הזה. חוץ מזה אין צורך להסביר את חוק זכויות יוצרים. החוק נחקק בטרם היות האינטרנט. מטרתו להגן על הוצאות ספרים ומחברים מפני מי שיעתיקו את הספר שלהם כדי למכור אותו. החוק הוחל באופן אוטומאטי על המרשתת, אבל המרשתת איננה דומה לספר, וספר שמופיע במרשתת איננו תחליף לספר בשר ודם. (זה שונה ממוסיקה - במוסיקה דיסק המורד מהרשת הוא תחליף זהה לדיסק שנקנה בחנות.) נראה שהחוק נוגד את "רוח האינטרנט". הוא מביא לאבסורדים כמו שביאליק, אלתרמן, עגנון, שנלמדים כבר יותר משני דורות בבית הספר - אסור לפרסם אותם ברשת. 70 שנים ממות הסופר זה המון זמן. מאה תמימה שחלפה מאז שהספר נכתב. יש ספרים שרשמו את חותמם על העולם בזמן הזה, והם נכסי רוח של האנושות. הייתכן שלא יימצאו על הרשת? והנסיך הקטן הוא הספר המוכר ביותר, והמתורגם ביותר בכל העולם. אל תגידי מכוער. השקעתי בספר אהבה. סנט אקזופרי עצמו היה מתחלחל מהתגובה, של האדון מהוצאת גלימארד, ובוודאי שהנסיך הקטן. הלוואי שיהיה טוב. (ובכל זאת, לא העליתי את כל הספר. אולי בעתיד). |
|
||||
|
||||
"מכובדת כמו PBS ... נראה שחל שינוי בגישה לספר הזה" לא מבינה מה הקשר. האם את קוראת את התגובות לפני שאת מאשרת? "חוץ מזה אין צורך להסביר את חוק זכויות יוצרים. החוק נחקק בטרם היות האינטרנט. מטרתו להגן על הוצאות ספרים ומחברים מפני מי שיעתיקו את הספר שלהם.." - עד כאן נכון. "..כדי למכור אותו" - לא נכון "החוק הוחל באופן אוטומאטי על המרשתת" - נכון "נראה שהחוק נוגד את "רוח האינטרנט"" - אז מה? זה לא מבטל אותו. "מאה תמימה שחלפה מאז שהספר נכתב" ?!?!? "והנסיך הקטן הוא הספר המוכר ביותר, והמתורגם ביותר בכל העולם" - טוענים שהשלישי - אחרי התנ"ך והקוראן, ויש הטוענים כי אחרי התנ"ך ן"Das Kapital" "אל תגידי מכוער" - למה, רק לך מותר? ראי תגובתך מיום חמישי, 08/04/2004 שעה 17:28 (שמישהו בבקשה יסביר לי איך יוצרים קישור להודעות קודמות) "השקעתי בספר אהבה" - אין ספק. וזה מה שבאמת מקסים אצלך. ואנקדוטה קטנה בעניין זכויות יוצרים: |
|
||||
|
||||
OK, הגזמתי. אין לכך סיבה וגם התרוץ די קלוש. אני מתנצלת |
|
||||
|
||||
מה שידוע יותר כ-MP3. טענה מעניינת שקראתי לפני כמה שנים ברשת, ולא ראיתי התייחסות אליה מאז: גרסאות MP3 (או כל פורמט מוזיקה מקובל אחר), אינן העתקים, אלא "התרשמויות" מהימנות במיוחד - באותו אופן שנסיון שלי לשיר השיר שיר מסוים יהיה "התרשמות" מהימנה הרבה פחות. ההבדל הוא באיכות. העניין הוא כזה: אם ניקח גירסת מאסטר של שיר בהקלטה דיגיטלית (בהנחה סבירה שגירסת המאסטר הינה דיגיטלית), נקודד אותה ב-MP3, ואת התוצאה נתרגם חזרה לפורמט של המאסטר, השוואה בין הקבצים תראה הבדל משמעותי מאד. למעשה, סביר מאוד שמלבד אורך הקבצים הזהה, לא יהיה דמיון כלשהו בין הקבצים. טענת ההעתקה, מסתמכת, אם כן, על העובדה שיכולת ההבחנה של האוזן האנושית היא מוגבלת (גם שיטות קידוד שמע מסתמכים על העובדה הזו). מצד שני, קיים הבדל ניתן בהחלט להבחנה בין גרסאות 192bps לבין גרסאות 64bps של אותו שיר. האם, אם כן, גירסה אחת היא העתק והשניה לא? טקסט מקוון, לעומת זאת, הוא דווקא העתק מהימן למדי לספר ממנו הוא נוצר, בקני מידה מקובלים של תורת המידע. |
|
||||
|
||||
גם הקלטת מאסטר דיגיטלית היא רק "התרשמות" של היצירה. אם אני מעתיק ספר ומשתמש בגופן שונה מהמקור, ההעתק אינו זהה. מובן שמה שמועתק הוא המשמעות. זה לא רק במוסיקה. מדוע אין היתר לפרסם תמונות הפוגעות בצנעת הפרט? הרי ממילא מדובר רק בתמונות, שהן ייצוג של המציאות, לא העתק מדוייק שלה. ראה גם את ציור המקטרת המפורסם של רנה מגריט והכיתוב: זו אינה מקטרת. נכון. זו אינה מקטרת, אלא ציור של מקטרת: http://www.usc.edu/schools/annenberg/asc/projects/co... |
|
||||
|
||||
מה זה "משמעות" של יצירות אמנות? "משמעות" של מוזיקה? נראה לי שזה כיוון בעייתי. |
|
||||
|
||||
במונח ''משמעות'' אינני מתכוון לכוונת המחבר, אלא לקלט החושי של קולט היצירה. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. האם ליצירה יש משמעות קבועה שאינה תלויה בקולט היצירה? אם לא, איך אפשר "להעתיק" משמעות, הרי היא תגובה אישית? אם כן, איך אפשר לקבוע מתי היא מתקיימת ומה היא (לצורך זכויות יוצרים)? |
|
||||
|
||||
עזוב את המונח ''משמעות''. אסור להעתיק את הפלט של היצירה, גם אם משנים בו משהו טכני, שאינו מהותי, כמו מספר הפיקסלים בתמונה, גופן של טקסט או מידת דחיסת האודיו. |
|
||||
|
||||
זה ממש נשמע כמו טיעון מ"אלי מקביל" או משהו כזה. תמיד חשבתי שסדרות משפטיות מוציאות שם רע למשפט. האם היית מקבל טענה כזו כשופט? כמחוקק? ומה להערכתך אומר החוק הקיים בעניין? |
|
||||
|
||||
אני לא כל כך מבינה בענייני ה'התרשמות', או בדקויות של שיטות הקלטה דיגיטליות, אך על פי הבנתי, לא בכך מדובר אלא בבעלות על קניין רוחני מקורי. דוגמה מעניינת של זכויות יוצרים בענייני מוזיקה היא של מקרה שהתברר בבית המשפט אך לאחרונה ועוסק בדיוק בעניין זה. מדובר בלהקת Beastie Boys אשר שילמו בעבור הזכות לעשות digital sampling לקטע באורך 6 שניות הכולל *בסה"כ* 3 תווים. |
|
||||
|
||||
באמת דוגמה מעניינת. תקציר: ה-Beastie Boys דגמו קטע של חלילן הג'אז ג'יימס ניוטון. הם שילמו על השימוש בהקלטה לבעלי זכויות היוצרים (חברת ECM שרכשה אותן מניוטון), אבל הם לא שילמו על *הזכויות ללחן* שנותרו בידי ניוטון עצמו. הלחן הוא "דו-רה במול-דו" עם עוד "דו" קבוע ברקע (דיסוננטי עד מאוד). ניוטון תבע, ונראה שיש תמימות דעים בקרב השופטים שהקטע קצר מכדי להיות זכאי להגנה. אגב, דנו כבר קצת בנושאים האלה בדיון 1819. |
|
||||
|
||||
יש לי שאלה למי שמבין בעניינים האלה: רציתי לשלב בקטע קטן שלי קטע מהיצירה המונומנטלית 33'4 אבל לפני שפניתי לברר את הזכויות עם האדון פייג' התברר לי לתדהמתי שמלחינים רבים גונבים לו קטעים מהיצירה בלי להתעניין בזכויות היוצרים שלו בכלל. האם לדעתכם אני יכול להתבסס על התקדימים האלה ולעשות שימוש בחומר בלי רשות המחבר? |
|
||||
|
||||
קייג'1, ולדעתי אתה חייב לו הכי פחות כסף כאן :-) 1 אונה לך! |
|
||||
|
||||
ואת זה אתה אומר לי אחרי יום שלם של העדרות! ____________ 1 - אז הרסתי בדיחה למי שלא מכיר אותה. סו מי. |
|
||||
|
||||
תיעדר שנתיים, ואז נדבר. בקצב שלך בקרוב קייג' יהיה חייב *לך* כסף. 1 גולדברג לא הטביע את הטיטניק2? שמע, זה יכול להסביר איך ראש ישיבת נחלים מתמצא בזה. 2 איילים מהרסים בדיחתם לאחור. |
|
||||
|
||||
תסבירו לנו את הכל בעברית לדבילים, ככה שנבין. |
|
||||
|
||||
"33'4 זו יצירה של ג'ון קייג' המורכבת משקט מוחלט באורך הזמן הנקוב. למתקשים, שכ"ג התלוצץ על חשבון היכולת להכריז על דברים מינימליסטיים כאלה כיצירות מוגנות בזכויות יוצרים, ואני התלוצצתי על חשבון יכולתו של שכ"ג להעביר תקופות משמעותיות בדומיה. לבדיחה ששכ"ג הרס ואני דרכתי עליה יש המון גרסאות, והנה אחת (דווקא לא זו שהכרתי, וסליחה - באנגלית): A rabbi is sitting on an airplane next to a Korean guy. After they have been flying together in silence for a while, the rabbi leans over and says, "You know, I've never forgiven you Chinese for what you did at Pearl Harbor."
The Korean looks shocked and replies, "What the hell are you talking about?!?!? It was the Japanese that bombed Pearl Harbor, not the Chinese. And besides, I'm not Chinese or Japanese, I'm Korean!" The rabbi says, "Korean, Japanese, Chinese, what's the difference?" A little while later, the Korean man says, "You know, I've never forgiven you Jews for sinking the Titanic." The rabbi looks confused and mad and says, "What are you talking about? The Jews didn't have anything to do with that! An iceberg sank the Titanic!" The Korean guy replies, "Iceberg, Goldberg, Greenberg, what's the difference?" |
|
||||
|
||||
ושכחתי את ראש הישיבה, דווקא חבל לפספס: תגובה 211588. |
|
||||
|
||||
אם כבר משגרים הנה בדיחות באנגלית, הנה בדיחה דו-לשונית ברוח הימים האלה: A British Jew is waiting in line to be knighted by the Queen. He is to kneel
in front of her and recite a sentence in Latin when she taps him on the shoulders with her sword. However, when his turn comes, he panics in the excitement of the moment and forgets the Latin. Then, thinking fast , he recites the only other sentence he knows in a foreign language, which he remembers from the Passover seder: "Ma nishtana ha layla ha zeh mi kol ha laylot." Puzzled, Her Majesty turns to her advisor and whispers, "Why is this knight different from all other knights?" |
|
||||
|
||||
ליתר דיוק - היצירה של קייג' כתובה לכל כלי או הרכב, והרעיון הוא שהנגן ניגש אל הכלי, ומותר לו לעשות הכל - כולל מחוות של נגינה - אבל לא להפיק צליל מהכלי במשך 4:33 דקות. לא מדובר בשקט מוחלט, וזה בדיוק העניין - המאזינים נעשים מודעים לרחשי הסביבה - הנשימה של הנגן, של עצמם, של השכנים, שיעול, מכונית חולפת וכולי. קייג' היה פילוסוף של מוזיקה, ואחת השאלות היפות ששאל הייתה: "מה יותר מוזיקלי, רעש של משאית, או רעש של משאית החולפת על פני בי"ס למוזיקה?". אגב, יש ביצוע של זאפה ליצירה הנ"ל, ומעבר לכך, זו היצירה היחידה שאני מסוגל לנגן על ויולה דה-גמבה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מה עם זאת שהקליטה את עצמה על סטינג? (אני לא מוצא עכשו את התגובה) היא חייבת לו כסף? |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול לתבוע אותה. |
|
||||
|
||||
אפשר לנסח את התשובה הזאת על דרך השלילה: היא לא עשתה את זה למטרות מסחריות, ולכן אין כל עילה. (ואת שתי המילים האחרונות שלך אפשר להשמיט בכלל, וגם כך יהא העניין מובן. הרי אין צורך לגרום למישהי התקף לב קשה, זה סתם יכביד על מערכת הבריאות העמוסה ממילא) |
|
||||
|
||||
אם היא היתה עושה את זה למטרות מסחריות, חושבני שהוא היה יכול. |
|
||||
|
||||
טוב, די, הבנתי, אבוד. כנראה שתים עשרה המילים האחרונות מוכרחות להיות שלך. |
|
||||
|
||||
רק כשזה מתבקש. אני בעל התשובה הקצרה ביותר שניתנה אי פעם באייל. |
|
||||
|
||||
אולי גם תחבוט בי בזרדים לחים (אלה משבוע שעבר, איפה שמת אותם?) ותפיץ את התמונות ברשת? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שטל הולך לחבוט בשנינו, כך שאני פורש מהפנטזיה הזאת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
חבל. כנראה שנצטרך להסתפק בגירסה הפרסית (שנראית לי דווקא כערבית): http://mosaferkoochooloo.com/persianbook/ . נראה את ההוצאה מתעסקת איתם... (הקישור לעמוד הבא בתחתית הדף). ואת משטרו העריץ של קים ז'ונג איל יש להפיל. |
|
||||
|
||||
דווקא פרסית, ולא ערבית. פרסית עושה שימוש בכתב הערבי, בתוספת כמה אותיות מיוחדות (כגון זו עם שלוש הנקודות מתחתיה שמופיעה בכותרת). |
|
||||
|
||||
זאת עם שלוש הנקודות, זה קשור לזה איכשהו דיון 1369 ? |
|
||||
|
||||
אה, אולי זה זה: תגובה 145337 ? |
|
||||
|
||||
כן. פרטים נוספים יש ב-תגובה 144917. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |