בתשובה לאורח לרגע, 15/04/01 0:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פצצת זמן מתקתקת? ברור שזו פצצת זמן מתקתקת! אם לא היינו שולטים שם, הפצצה הייתה מתפוצצת כבר מזמן. תודה לאל שהיא עדיין מתקתקת... אתה רוצה לומר לי שכל התביעות של הערבים, כל השנאה והשטנה החלו מהיום בו כבשנו את השטחים שבהם הם ישבו? הרצון לחסלנו לא היה קיים קודם? מדוע אין זה ברור שהתביעות הטריטוריאליות והטענה לקיפוח הם סתם עוד עילה ועוד תירוץ? עוד לפני שכבשנו את השטחים הללו הם קמו עלינו לכלותנו! באשר לאיום המלחמה הכוללת ששגור בפי השמאל בזמן האחרון - אני בכלל לא בטוח שזהו איום מציאותי. המזה"ת התבגר מעט מאז שנות הששים, ויש הרגשה של אחריות לאומית מסויימת בקרב מדינות כמו מצרים וסוריה. נראה שמובארק יעדיף שערפאת "יחבט" מעט מאשר לגרור את מצרים למערכה כוללנית. כמובן שאחריות לאומית כזו אינה קיימת כלל וכלל אצל ערפאת ובכירי הרשות, שהרי הם מקימים יישות טרור שבסיסה בצע, שוחד ופשע, והאינטרסים הלאומיים הם בסה"כ תירוץ עלוב להתעשרות על גב האזרחים המסכנים שנגזר עליהם לחיות תחת עול המשטר המעוות הזה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
פסקתך הראשונה לא רלוונטית. זהו ההבדל הבסיסי בין השמאל לימין: הימין נאחז בארועי העבר ובהנחה הפרימיטיבית ש"ערבי נשאר ערבי", והשמאל מסתכל על הבעיה הנוכחית ומעוניין לפתור אותה, לא משנה מי עומד מולנו ומה הם עשו או לא עשו לפני שלושים שנה. נכון, הערבים רצו לזרוק אותנו אל הים, אבל זה היה פעם. בשנותיה הראשונות של המדינה בן-גוריון ודיין רצו לזרוק את הערבים מישראל, כפי שפורסם כאן במאמר לא מזמן - האם זה עדיין רלוונטי? אולי גם "יהודי נשאר יהודי"? האלימות שאנו רואים כיום היא בסך הכל תוצאה של העובדה ש"טענת הקיפוח", כפי שאתה קורא לה, הינה אמיתית מאוד. קל לך לשבת במשרדך הממוזג ולכתוב שבכל פעם שערבי זורק אבן על מכונית בכבישי יש"ע הוא מבטא את דעת עמו - לזרוק את היהודים אל הים. הימין מתעלם מהבעיה ובסתר לבו מרגיע את עצמו ואומר, "זה מה שקורה לאנשים ששונאים יהודים. נו, שיסבלו קצת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה פעם היה פעם. זה נכון. אין סיבה להניח שאים הערבים רצו לזרוק אותנו לים לפני כך וכך שנים - המצב הינו כך גם היום, ובטח עובדה זו אינה מראה כיוון פעולה מצדינו כעת. אבל איך יודעים? צריך לדעת למה הפלסטינים שואפים כמטרה סופית, לא? נכון שהפלסטינים מקופחים- בכלכלה, חינוך, תשתית, וזה בגללינו. צריך לפתור את זה כבר. אך נשאר עדיין החשש האמיתי שהציבור הפלסטיני רוצה בסתר מה שאנחנו לא רוצים שיהיה, בלשון המעטה, ולעניות דעתי אף אחד לא יכול להפריך זאת. פיגועים, זריקות אבנים, שנאה שמופצת בתקשורת, וכו'. מה שאיפת הפלסטינים הסופית בכך? לשני הצדדים יש אינטרס מנוגד (מדינה על שטח, כשרובו אותו שטח)? "לנסות" הסכם כגון אוסלו מבלי להיות בטוחים שהצד השני בכלל וויתר על שאיפותיו לפני 30 שנה, ובכלל- כשהציבור הישראלי עדיין מתווכח בתוכו ובעצמו לא הגיע להחלטה כמה בדיוק מהשטח כן שייך לו באופן אובייקטיבי, מסיבות הסטוריות וכו' (הכל? 67? 48? שמאל-ימין, ימין-שמאל) כאילו שהסכם אוסלו הוא כן האופציה הטובה ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"צריך לדעת למה הפלסטינים שואפים כמטרה סופית, לא?". לא! זוהי גישה ילדותית. עד שלא תוכיח שאתה אוהב אותי, אני ברוגז. אולי כדאי גם לנתק את הקשרים עם גרמניה - הרי עדיין יש שם אנטישמיות ומעולם לא הוכח לנו שהיא זנחה את מטרתה מלפני חמישים שנה. נכון, יש חשש שמניעיהם של הפלסטינים אינם תמימים. אני מעולם לא דיברתי עם אף פלסטיני ואני לא יודע שזה לא נכון. זה לא משנה את העובדה שכרגע יש כאן מצב חמור ושחייבים לנסות לפתור אותו ולשים את הספקולציות והחששות בצד. כתבת בעצמך את הסיבות למרי הפלסטיני - המצב הכלכלי, הכיבוש, ההתנחלויות המתרחבות - אז למה אתה נדבק לרצון המסתורי שלהם לזרוק אותנו לים? אולי הישראלים רוצים בסתר ליבם לשים את כל הפלסטינים במחנות ריכוז? מי יודע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטעון שהימין הוא נוסטלגי והשמאל הוא פרגמטי, זו קצת נטיה לפשטנות. מי שטוען שהצדק ההסטורי עם הפלסטינאים, עוסק בעבר. מי שטוען שהדרך היחידה להתמודד עם הפלסטינאים היא אש, הוא פרגמטי. זה ללא קשר לצדק או לחוסר צדק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה שלי אמנם פשטנית קצת אך עדיין אמיתית, לדעתי. אני מתייחס לשורש ולבסיס של טענות הימין והשמאל, ולא למשפטים יחידאיים שאפשר לשלוף מהשרוול ולהדביק לכל צד. זהו לא תרגיל בלשון. השמאל מוכן ל''וויתורים כואבים'' כי הוא סבור שאין פתרון אחר לבעיה, ושאי אפשר לחיות עם הבעיה. יש שמאלנים שדווקא חושבים שיש''ע שייך לנו מבחינה היסטורית, אך בכל זאת מוכנים לוותר בשביל לפתור את הבעיה. מכאן הפרגמטיות. הימין טוען ''טענות פרגמטיות'' רבות, אשר בסיס כולן - עיסוק בעבר ופחד לא הגיוני מפני הערבים האכזריים משנות השישים. מכאן הנוסטלגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא רוצה להגיד לך ש"כל השנאה והשטנה החלו מהיום בו כבשנו את השטחים". אני כן רוצה להגיד לך שלקונפליקט ביננו לבינם לא ייתכן פתרון לפיו הם פשוט צריכים לוותר על זכותם לחיות כאזרחים בעלי זכויות. שים לב, אני לא מתיחס כאן לצד המוסרי אלא לצד הפרקטי, ואם אתה מסכים איתי שהפצצה מתקתקת, הרי "תודה לאל שהיא עדיין מתקתקת" זאת איסטרטגיה די מטופשת - וזאת היתה האיסטרטגיה של מדינת ישראל מאז 67 ועד ההסכמים. ערביי פלסטין הם עובדה קימת, והם לא ייעלמו מכאן בוקר אחד, בדיוק כפי שאנחנו לא ניעלם. אני חושב ששני הצדדים מתחילים להפנים את העובדה הטריביאלית הזאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |