|
||||
|
||||
סלמן רושדי מנתח את הסיבות http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... (בכלל, כדאי לקרוא). ובלי קשר, אם אתם רוצים לדעת מי יהיה הרע האולטימטיבי הבא בתור (יורשי הנאצים, הקומניסטים, הסינים, הליברלים והערבים) להנטינגטון יש תיאוריה חדשה http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... |
|
||||
|
||||
התפרסמה פעם ב-Mathematical Intelligencer חלופת מאמרים ארסית מאוד בנוגע להנטינגטון הלז, והוא לא יצא ממנה טוב במיוחד. הוא ניסה פעם לבנות איזו מין תיאוריה מתמטית של חברות ומדינות והגיע למסקנה שדרא"פ (של האפרטהייד!) היא "Satisfied Society", אני ממש זוכר את הביטוי. המתמטיקה שלו היתה סתם קשקוש, ולא פלא שיצאו לו מסקנות כאלה. הרקע היה מלחמה שניהלו כמה מתמטיקאים (Lang, ונדמה לי שגם Koblitz) נגד קבלתו לאקדמיה הלאומית למדעים (הוא לא התקבל). |
|
||||
|
||||
ואגב טרחנים, התגלגל פעם לשולחנו של שותפי למשרד טיוטה של מאמר שבקווים כלליים ניסה לבנות "מודל מתמטי" של חברות ומדינות. אני לא זוכר את הפרטים אבל הופיעו של נוסחאות כמו שורש של (סין כפול הודו) שווה לארה"ב בריבוע חלקי אירופה1. בזמנו יחסנו זאת לטרחנות אבל עכשיו אני לא בטוח... 1 אני לא בטוח שהוא הקפיד כל כך על יחידות. |
|
||||
|
||||
אז זהו, שאצל הנטינגטון זה לא היה *כל כך* קראנקי באופן בוטה, סתם גם לא מעשי וגם לא נכון מתמטית. זה היה משהו עם משתנים הקשורים בקשר מונוטוני עולה או יורד, דהיינו הנטינגטון הכיר בקושי לתת מדד מספרי ל"שובע" של חברה או ל"נזילות הפוליטית" שלה, וניסה לפתור זאת ע"י שימוש במשתנים שאין להם ערכים מספריים מוגדרים אבל הם קשורים איכשהו בפונקציות מונוטוניות. הבעייה שהטענות שניסה לטעון (כמו שאם מרכיבים כמה פונקציות כאלה מקבלים פונקציה כזו) פשוט לא נכונות, וגם היה די ברור (כרגיל במודלים כאלה) שקל מאוד להוכיח באמצעותם כל טענה שמחליטים מראש שהיא האמת. סוג כזה של ייבוא-על-כרעי-תרנגולת של מתמטיקה (שגויה, לרוב) למדעי החברה נמצא איכשהו בתחום האפור בין טרחנות כפייתית של ממש לתורה סבירה. מאמרי בתחום מתקדם לאיטו... |
|
||||
|
||||
רוב דבריו בראיון הם הערכות לא מבוססתו ולא אכנס לזה כעת. בכ"ז, שווה לצטט ממנו את את הדרך בה החדירו הסעודים את אידאולוגיית ההתאבדות וההשמדה למדינה מגורענת זו: במשך שנים, הוא אומר, המשטר העלים עין מהמדרסות (בתי מדרש דתיים) שפעלו באין מפריע באזור הגבול עם אפגניסטאן במימון סעודי. "המדרסות הללו הנחילו לתלמידים שלהן את הפרשנות הוואהביסטית ומהבוגרים שלהן יצא השלד המנהיגותי של הטליבאן". סוף ציטוט. ואת התוצאות הישירות ניתן למצוא כאן: גם בצפון פקיסטן התמונות דומות במדרסות לגברים ובאלה המיועדות לנשים בלבד. גברים, נשים וילדים, ללא הבדל, לוחמים בצבא האיסלאם, צועדים בגאווה לעבר השלמת ייעודם שהוא מות קדושים. באמצעות דמויות שונות שמלוות את הסרט סיטון מצייר את ה"אני מאמין" המורכב של תומכי האיסלאם הקיצוני. אותם אלה שאומרים בנשימה האחת כי "האיסלאם אינו מדבר בכלל על נקמנות אלא על שלום ואחווה" ומצד שני מעודדים את ילדיהם למות ולהרוג. הסרט מציג אמהות שמצד אחד רוצות שבניהן ירכשו השכלה ויצליחו - ומצד שני מחשיבות את מות הקדושים לכבוד גדול. במדרסה לבנות בפקיסטן השיר שמלווה את היקיצה הוא "קומו, דם השאהיד קורא אליכם". כשאמא של אוסאמה הקטן בן הארבע מחבקת ומנשקת אותו ובמקביל אומרת למצלמה, "אני רוצה שהוא יהיה שאהיד, זה יגרום לי אושר גדול" ו"אני רוצה עוד ילדים בכדי שאוכל לתרום אותם לג'יהאד" סוף ציטוט. יש כאן כמה נקודות הראויות לתשומת לב: 1) מי בדיוק האויב המתנכל לאוכלוסיה זו? מה בעצם המוטיבציה שלה? 2) הסתירה הערבית עליה כתב יזהר מזרחי ואותה הזכרתי גם אני מופיעה גם כאן. ניתן להוסיף לזה סקר שהראה (אין לי כרגע את הקישור) שרוב הערבים רוצים להגר לארה"ב, שברוצים להשמידה הם תומכים בהתלהבות. 3) נגמר לי הזמן. |
|
||||
|
||||
זה נשמע לי מאד קל להיות אפופידס, ארז לנדוור, יזהר מזרחי או הנטינגטון. חבל שיש לי מגבלה מסויימת למצוא ניתוחים בינאריים של שחור ולבן כניתוחים פשטניים. |
|
||||
|
||||
תאמין לי שזה לא קל. תחשוב על זה שאחרי זה אני עוד צריך להסתכל לעצמי בעיניים, במבט מושפל. תחשוב על זה שאתה רק חווה את קומץ תגובותיי ואילו אני חי את הדבר האמיתי, המלא, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע. לא קל. לגבי הבינריות: אז להראות שאני לא מה שאתה טוען לגבי? אולי במקום זה תציע אתה, קבל עם ועדה, הסבר טרינרי, המגובה בעובדות כלשהן ל"מצב"? אני מניח שהסבר כזה, אם הוא טוב, יבסס את טענתך יותר מכל הטחת האשמות. |
|
||||
|
||||
יש הסברים רבים ל"מצב", חלקם מורכבים מאד, חלקם פשוטים מאד, זה ממש לא מעניין להוסיף הסבר נוסף שכל מטרתו תהיה להיות ברמת מורכבות אחת מעל ההסבר שלך, מה גם שאני לא חושב שיש לי את הכישרון להתחרות בתחרות הזו בכבוד. ההסבר של סלמאן רושדי תגובה 205746 הוא הסבר מעניין בפני עצמו, בנוסף להיותו הסבר שמשתלב עם העובדות (וכל זה, מבלי להכריז על כל העובדות שלא מסתדרות כאנקדטות, כמו שהסברים פשטניים נוטים לעשות). |
|
||||
|
||||
כלומר, אתה מסרב בכל תוקף לתת דוגמא כלשהי שתבסס את האשמותיך, בפרט לא אמירה ספציפית כלשהי של רושדי ש''עשתה לך את זה''. אני נוטה להסיק מכך כי...(כאן אמור היה להיות המשך לעגני ומעט תוקפני שלא מתאים לערב שבת). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |