|
||||
|
||||
כבר דיברת כל כך יפה בהודעה הקודמת, מה קרה פתאום? בוא נסכים על כזה דבר: אני לא ארד לפסים אישיים, וגם אתה לא. אתה הרי לא מכיר אותי ולא יודע מי אני. זה די משעשע שהפכת אותי ל"מעריץ נשים אופייני", ו"שטוף מוח", והגעת לכך שאני מעריץ פמיניסטיות - "הפמיניסטיות הנערצות שלך"- (וזה עוד אחרי שאני בהודעה קודמת כתבתי "הפמיניסטיות שעליהן אתה מדבר הן אידיוטיות"), שאני רוצה להיות "האביר של הנשים" וכדומה. לא ברור לי איך. בוא נציג לך את הרעיון הבסיסי שלי: אני חושב שמגיע לנשים כל מה שמגיע לגברים, וההפך. אני, מה לעשות, נולדתי גבר. זה לא ממש משנה את ההשקפה שלי. על כן, אני אביע את דעתי על מה שאתה אומר *למרות* אבר המין שנולדתי איתו. ייתכן מאוד שיש נשים ש"יודעות לדבר בעצמן", אבל זה לא אומר שאני לא יכול לדבר. מאבק לשוויון הזדמנויות צריך להיעשות לא על ידי המופלים לרעה, אלא על ידי כל מי שחושב ששיווין הזדמנויות הוא יעד. אני לא חושב במושגים של "מה שמגיע לנשים" אלא "מה שמגיע לבני אדם". הנחת היסוד שלי, כאמור, היא שלנשים מגיע כל מה שמגיע לגברים, ולגברים מגיע כל מה שמגיע לנשים. אשמח אם תצביע על מקום שבו אמרתי משהו שהפריך את זה. האם גם *אתה* חושב כך, או שאתה חושב שלגברים מגיעים דברים שלא מגיעים לנשים? באשר לדוגמא שלך: תתפלא, אני מסכים איתך. הילדים לא צריכים להינתן אוטומטית לאישה, ואם אישה מתגרשת והילדים נשארים אצל הבעל, על האישה לשלם לו מזונות - שוויון זכויות => שוויון חובות, נשמע מוכר? מי שקוראת לנישואין "מחנה ריכוז נוח" תתקשה לזכות בהערכה שלי. לא קראתי את העלמה שאתה מדבר עליה, אבל מהציטוט הזה לא קיבלתי רושם טוב עליה. ייתכן שזו הוצאת דברים מהקשרה, אז אני לא אזדרז לחרוץ משפט. על כל פנים, איני רואה שום רע במוסד הנישואין לנשים באופן כללי. כמובן שתמיד יש מקרים רעים, אבל זו לא סיבה לפסול את המוסד מן היסוד. אני לא "כל כך" מתרגז בשביל הנשים. לא ברור לי מאיפה מצאת את הזעם שלי. אתה נראה לי יותר זועם, על פי סגנון הדיבור שלך. אם החברה מפעילה לוגעת לנשים שרוצות להיות בבית ומפעילה עליהן לחץ, זה דבר רע מאוד. כפי שאמרתי, מה שחשוב הוא שלנשים תהיה *בחירה חופשית*, ואם אישה רוצה להיות בבית אבל מונעים זאת ממנה באמצעות לחץ חברתי, זו אינה בחירה חופשית, הלא כן? לשאלתך האחרונה: אני לא נוהג להגיב למאמרים בדרך כלל, ואני כותב רק באייל. הבא לי דיון מהסוג שעליו אתה מדבר, ואתייחס אליו ספציפית. אם המאמר יציג את עקרת הבית כיצור אומלל וחסר חיים, בזמן ש"אין דבר סקסי יותר מאשת עסקים קשוחה", קרוב לודאי שהתשובה שלי אליו תהיה דומה לתשובה שלי למאמר שלך. אני והחברה שלי ראינו לא מזמן סרט מזעזע בשם "חיוך של מונה ליזה" שפשוט צועק את המסר הפמיניסטי הזה, והסכמנו שהוא עושה שירות דוב למטרה שלו, ומציג את עמדת הצד השני בצורה סטריאוטיפית וגרועה. אבל הסרט המטופש הזה הוא באמת לא דוגמא לכלום. |
|
||||
|
||||
יש לי בקשה אליך, גדי. קרא את הקטע הזה מהספר של וונדי מקאלרוי, Sexual Correctness: The Gender-Feminist Attack on Women : אני - ולא רק אני - רואה מסביבי כבר 20 שנה מאמר אחרי מאמר, ספר אחרי ספר, אתר אחרי אתר, תוכנית רדיו אחרי תוכנית רדיו, תוכנית טלוויזיה אחרי תוכנית טלוויזיה, סרט אחרי סרט, כתבה אחרי כתבה, טור אחרי טור, שבהם מועבר המסר הפמיניסטי האנטי-משפחתי. אפילו אתה - שמנותק כנראה מהסביבה התקשורתית-תרבותית הזו, אחרת קשה לי להאמין שהיית טוען ש"חיוך של מונה ליזה" הוא לא דוגמה לכלום, כאשר הוא ועוד איך דוגמה - יכול למנות מן הסתם את שמותיהן של ארבע-חמש מגישות רדיו וטלווויזיה פמיניסטיות, אבל אני לא מאמין שתוכל לתת לי שם אחד של אנטי-פמיניסט, פמיליסט, כמוני. |
|
||||
|
||||
גיל, לפני שאני קורא את המאמר, רק דבר אחד לי אלייך: אם האויבים שלך הם ברמה של "חיוך של מונה ליזה", דיינו. בסיכון שאשמע מתנשא ומגעיל, אחלק בצורה גסה את העולם לשני סוגי אנשים: חכמים וטיפשים. אפילו אשתמש במבחן אד-הוק כדי להראות מי טיפש ומי חכם: טיפש הוא מי שחשב ש"חיוך של מונה ליזה" מציג את העמדה הפמיניסטית בצורה נכונה, חכם הוא מי שלא חשב ככה. אתה כותב כאילו שכל האנשים בעולם טיפשים. הרשה לי לגלות לך סוד: זה לא כל כך נכון. יתר על כן, אתה מניח מראש שכל מי שמדבר איתך טיפש. הרשה לי לגלות לך עוד סוד: גם זה לא נכון. ועכשיו, הרשה לי להביע את דעתי על הכתבות שלך: את המשוכנעים הם משכנעים, ללא ספק. לעומת זאת, את החכמים שלא מסכימים איתך לחלוטין הם מרגיזים. הם עושים עוול לעמדה שאתה בא לייצג. ואני חושב שהעמדה שלך היא לא "בואו נחזיר את האישה למטבח" אלא יותר קרובה ל"מי שנוטשת את בעלה והילדים שלה בשביל הקיק האישי שלה היא חולירע" וזה חבל, כי רוב החכמים דווקא יסכימו איתך. האם על הטיפשים שלא מסכימים איתך זה ישפיע? אני באמת לא יודע. אני לא מכיר אותם. אני רק רוצה שתבין איזו השפעה יש למה שאתה כותב על חכמים. למי אתה כותב? שוב, נראה לי שבמאבק שלך בפמיניסטיות הקיצוניות הפכת לגרוע בדיוק כמוהן, רק בצד השני. והצד השני, מהנימוקים שכתבתי בהודעה הקודמת, יותר גרוע. (נא לסמן מרכאות כפולות ומכופלות סביב "חכמים" ו"טיפשים", כמובן). |
|
||||
|
||||
גדי, לא ראיתי את ''חיוך של מונה ליזה'' אך סמכתי על מילתך שיש בו הטפה פמיניסטית. אם אתה לא רואה שטיפת מוח פמיניסטית מכל עבר, שגם אומרת לנשים איך להיות וגם אומרת לגברים איך להיות, אז או שאתה לא ''חכם'' במרכאות, או שאתה לא ''ישר'' במרכאות. מחד, אתה מבקר את מאמרי ואת האפקט שלהם על קוראיהם. מצד שני, אתה לא טורח אפילו לעקוב אחרי הלינקים מהמאמרים. לדעתי אתה פשוט עוצם את עיניך למה שעלול לשכנע אותך שאתה טועה. אני שב ומציע לך לקרוא את הקטע בקישור, שהוא גם הקישור הראשון במאמר שלי על הפמיניזם ב'אייל'. אחר כך תגיד לי שהפמיניזם לא מטיף ולא מפעיל לחץ על נשים וגברים לחיות בצורה מסויימת ולא בצורה אחרת. בכלל, איש שמדבר איתי על הפמיניזם ולא יודע מי זאת בטי פרידן אינו רציני במיוחד. |
|
||||
|
||||
אני רואה הטפות פמיניסטיות פה ושם, לא "שטיפת מוח". אני גם לא רואה הרבה בחורות שלוקחות את ההטפות הפמיניסטיות הללו יותר מדי ברצינות. אף אחת מאלו שאני מכיר לא חושבת שחובה עליה להפוך לאשת עסקים מצליחה ואסור לה להיחנק בגטו של הבית. ואני *לא* מדבר איתך על הפמיניזם. אני מדבר איתך על המאמר ש*אתה* כתבת. אתה גורר את הדיון הזה לכיוון של "מלחמה בפמיניזם המרושע". הרי לך דרך מחשבה על העניין הזה: נחלק הפעם את העולם לשלושה סוגי אנשים: אלו שיודעים מי זו בטי פרידן ומסכימים איתה, אלו שיודעים מי זו בטי פרידן ולא מסכימים איתה, ואלו שלא יודעים מי זו בטי פרידן. אתה לא כותב לאלו שלא מסכימים עם בטי פרידן, אני מניח. ואתה לא כותב לאלו שכן מסכימים - הרי אלו הפמיניסטיות הקיצוניות, שממילא לא יקשיבו לך - אז אתה כן כותב לאלו שלא מכירים אותה, שצריכים לגבש דעה על המאבק הפמיניסטי, ואתה מציג את העמדה שאתה מייצג בצורה קיצונית וריאקציונרית שגורמת גם לאנשים שאין להם מושג מי זו בטי פרידן לחשוב שהיא כנראה צודקת. האם זה מה שאתה מנסה להשיג? |
|
||||
|
||||
גדי, אני בסך הכל כותב את מה שאני חושב ומאמין. כמו שאתה לא מתרגש (לטענתך) מההטפות של הפמיניסטיות, אתה לא חייב להתרגש מהטפה נגדית. אני כן הייתי מצפה מבן אדם עם יושר אינטלקטואלי המודע לסביבתו לשאול את עצמו - "רגע, למה לא קפצתי כאשר ראיתי שלט חוצות ל-103FM עם האימרה 'תזרקי אותו!"'?. למה אני קופץ רק כאשר גיל רונן אומר דברים הרבה יותר מתונים מזה בכיוון ההפוך? אתה יודע מה המקבילה הגברית של "תזרקי אותו"? המקבילה הגברית זה "תביא לה כאפה!". איך היית מגיב אם היית רואה סיסמה כזאת על שלט חוצות? מה בסך הכל אמרתי ועל מה אתה קופץ? שאלתי מה רע בלהיות אמא, וקראתי להחזיר את יום האם. קשה לי להתייחס ברצינות לטיעונים מוסריים של מישהו שבכלל לא מזיז לו כשהוא קורא וידוי קורע לב של אדם שזרקו אותו מהבית (ההוא מ'וואלה') וכל מה שחשוב לו זה להטיף לי על זה שאני לא נותן לנשים חופש בחירה. איזה חופש בחירה נתנו למיסכן הזה? איזה חופש בחירה נותנת אמא מהסוג המתחתן-יולד-מתגרש לילדים שלה? מה פתאום לנשים מותר להחליט הכל לגבי חייהם של הבעלים והילדים שלהן, ולנו כגברים ואבות אסור להעמיד כמה דרישות משלנו? בן כמה אתה, גדי, אם מותר לשאול? אולי אתה פשוט צעיר מדי ואתה לא מבין על מה אני מדבר, כשאני מדבר איתך על נישואין וכו'? |
|
||||
|
||||
המקבילה הגברית ל''תזרקי אותו'' היא ''תזרוק אותה''. המקבילה הנשית ל''תביא לה כאפה'' זה ''תשימי אותו במעצר''. |
|
||||
|
||||
או: "תביאי לו כפכף על הראש" |
|
||||
|
||||
כמה נשים אתה מכיר שנזרקו בליווי משטרתי מהבית שהן עצמן בנו, הושלכו למעצר, קיבלו צו הרחקה מהילדים שלהם ואולצו לקושש מזונות במשך 20 שנה אחר כך? אחת כזאת אתה מכיר? חצי אחת כזאת? |
|
||||
|
||||
''תזרקי אותו'', עפ''י מדרש תנחומי הכנים פרשת חיי שוטה סימן ז', לא מדבר על כל העוולות שנעשו לך. בעוונותי (לא רק אורי פז חוטא) שמעתי את ורדה אומרת לא פעם גם ''תזרוק אותה''. |
|
||||
|
||||
אולי ''תזרוק אותה'' במובן של ''תזרוק את הסכין ותרים ידיים''. |
|
||||
|
||||
למה במרכאות? |
|
||||
|
||||
כי מי שזורקים אותו מהבית הוא לא גבר. גבר אמיתי היה יודע מה לעשות מזמן. |
|
||||
|
||||
A few days ago I have published here an article regarding those issues that concerning men and women in Israel.
Unfortunately my keyboard is an English one only and I can not help it but using the English language to express myself, though I am highly prominent on the Hebrew Language as well. To my dismay I have noticed that the site management knock off my article, means knocking off my opinion from an unrelated reasons, and I would like to assume that it was done due the language it was written. Is somebody here will reveal the site policy regarding the language an article was written by? I really do like to know that… If my assumption is correct I will be more then happy to help you guys and distribute the word in Canada and the USA so Israelis will not waste their time entering and reading the content of this site. I entered this site first time about three weeks ago and as it is look like, I have to discharge myself off the site unless somebody will clarify the language policy. BTW, that behavior strongly reminds me the Language-Police and its policy in Quebec Canada…. Is this site resembles the language paranoia of the French Quebecers? |
|
||||
|
||||
ומטיח האשמות בכל הבא ליד, רק רציתי לוודא. אתה מדבר על התגובה הזו במקרה? תגובה 215891 כי היא שם כל הזמן. |
|
||||
|
||||
הגענו לשלב ה"בן כמה אתה"? בוא נניח לצורך הדיון שאני בן 16 תמים ורך שטרם ידע אישה, וחושב שבישראל מתחתנים בכנסייה. העניין הוא שדווקא בבן ה-16 הזה אתה צריך להתחשב כשאתה כותב יותר מאשר אתה מתחשב בפמיניסטיות האדוקות שלא יקשיבו לך. למה אני קופץ? אני חושב שהשאלה המתאימה היא "אני קופץ?" אל תגזים בגודל הפרובוקציה שאתה מעורר. אתה כל הזמן מתקומם על כך ש"אותי אתם תוקפים, אבל את הצד השני בכלל לא". אז ראשית, לא ברור מאיפה אתה יודע שאני לא תוקף גם את הצד השני. שנית, מה זה קשור? "כולם נסעו כל כך מהר, למה תפסו דווקא אותי?" זו שורה מ"והילד הזה הוא אני". לא טיעון רציני *בזכות* הטיעונים שלך. נחזור לעיקר. מי טוען ש"לנשים מותר להחליט הכל לגבי חייהם של הבעלים והילדים שלהן, ולנו כגברים ואבות אסור להעמיד כמה דרישות משלנו?" ? לא ברור לי איך הגעת לזה מכך שאנחנו לא מתלהבים מחזון עקרת הבית הסקסית להמונים שלך. מה שעשית, והוא המרגיז, הוא קביעות פנטזיונריות, שמציגות את הנשים שלא רוצות להיכנס לתבנית שקבעת בשבילן בתור יצורים אומללים שחייהם הן טעות. למה זה רע, כבר הסברתי לך קודם. אני מתחיל להתעייף מהדיון הזה. המקבילה הנשית ל"תביא לה כאפה" זה "תביאי לו כאפה", או לכל הפחות מה שהשכ"ג אמר. למה, למה להשתמש בדמגוגיה? הרי הטיעונים שלך מסוגלים להחזיק גם בלעדיה, אם הם באמת אומרים שצריך שוויון מלא בין גברים ונשים. |
|
||||
|
||||
עם קורט זכוכית טחונה דק. |
|
||||
|
||||
ע''ע ''דרושה שותפה רווקה'', כמדומני. |
|
||||
|
||||
גם אני עייפתי ממך, גדי, ומההסברים שלך למי אני צריך לפנות ואיך. אני פונה בדיוק למי שאני רוצה לפנות ובדרך שמשיגה תוצאות לא רעות, לדעתי. בוא ניפרד כעייפים. לילה טוב. |
|
||||
|
||||
מה לא אהבת ב"חיוך של מונה ליזה"? |
|
||||
|
||||
מלבד החולשות שלו בתור סרט (עלילה מבולבלת, קפיצות חסרות קשר מאפיזודה לאפיזודה - ואנחנו לא מלכוד 22! שבלוניות תסריטאית ידועה של סיפור המורה פוגש תלמידים הקלאסי, הרומן חסר הפשר עם הפסואודו איטלקי וכדומה) מה שהסרט עושה בעיקר הוא לבוא לשמרנות שמוטלת על הקרקע ולהחטיף בה עוד כמה בעיטות. כל הדמויות השמרניות בסרט מוצגות באור רע - האמא מוצגת בכלל בתור מפלצת - והעמדות לא מקבלות ייצוג הולם, אלא תיאורים של "למה? ככה!" הבחורה היחידה שכן בוחרת לוותר על קריירה לטובת משפחה *לא מנמקת* את עצמה, ועל כן לא ברור לנו מה בעצם גרם לה לבצע את הבחירה שלה. לעומת זאת, התומכת הלהוטה ביותר של חיי המשפחה מוצגת כאומללה בצורה קיצונית (וגם ביצ'ית, ברוב הסרט) ולבסוף "חוזרת בתשובה". הסצינה של הצגת השקופיות היא כבר ממש דמגוגיה זולה - בעיטה ועוד בעיטה, אבל שום ניסיון לנסות להציג את הרעיונות שעומדים מאחורי השמרנות. פשוט אמירת "כן, אנחנו ליברלים, וליברלים זה אקסיומטית טוב, אז בואו נרד על השמרנים". קראתי לא מזמן ספר פופולרי של ריצ'ארד פיינמן, והוא אומר שם שהדבר החשוב ביותר במדע, כשאתה מציג את התיאוריה שלך, הוא להראות את כל הנקודות החלשות שלה ואיפה ייתכן שאתה טועה. הסכמתי איתו לגמרי. הסרט הזה מעדיף להתעלם מכל נקודה כזו שעשוייה לצוץ, ומניח מראש שהוא צודק. אפשר לתמצת את כל הדיון שהסרט מעורר בנושא מעמד האישה באותה סצינה שבה מדברים על אמנות מודרנית: בדיוק כשזה מתחיל להיות מעניין, בדיוק כשעוברים את הקשקשת הבסיסית ומתחילים להגיע לנקודה, הסצינה נגמרת. רק שבכל הנוגע למעמד האישה, הסצינה נגמרת עם אמירה ברורה של "שמרנות זה רע. היזהרו לכן!" |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |