|
||||
|
||||
(לאחר חיבורה לתלפיות של התגובה ובטרם פרסומה, גיליתי שליאור גולגר, איך לומר זאת בעדינות, חולק עלי; ובכן, מהערה לאדם הופכת התגובה הזו לקונטרה בוטה לליאור. אם כי יש לציין שאני כותב מהיבט אסתטי בלבד, ומתעלם משיקולים פרקטיים נחותים של הליכה, נסיעה וחיים בכלל). התחנה המרכזית בחיפה היא אכן כאב-עיניים מסוים; אבל יכול להיות הרבה יותר גרוע, ואכן יש אכן הרבה יותר גרוע: מגדלי חוף הכרמל, קניון חיפה, מרכז הקונגרסים, מלון הולידיי אין במרכז הכרמל, חלק מבנייני קריית הממשלה החדשה, ועוד כמה פשעים נגד האנושיות, פשוט משוועים לאיזה סקאד (סדאם סדאם, יא חביב, אתה מקבל הזמנות?) ולמרות כל זאת, במה שקשור ליופי, אני נוטה להיות יותר נלהב מאדם: ירושלים היא אולי העיר הכי יפה בעולם, אבל חיפה היא העיר הכי יפה בארץ. אעיר מייד כי הלוקאל-פטריוטיזם שלי מוגבל לענייני יופי; עניינים אחרים גורמים לי להעדיף את תל-אביב, או ירושלים, או ניו-יורק (למשל, זה שהחיפאים סתם חיים את חייהם, מה שאדם משבח...). אדם ציין את המראה של גני הבהאים מהמושבה הגרמנית (מלמטה); אוסיף את המראה של אותם הגנים מלמעלה, מטיילת לואי, ואת שאר הנוף מטיילת זו. ועל מקדש הבהאים והמדרון שממערב לו מומלץ להציץ גם מסמטאות ואדי ניסנאס. בכלל, ואדי ניסנאס זה לא רק פלאפל: יש שם המון בתי אבן מקסימים (ואמנות סביבתית ברחובות). בתי האבן המקסימים מתפשטים ברדיוס גדול מסביב, למטה לרח' אלנבי ועד המושבה הגרמנית ומעבר לה, ולמעלה לשד' הציונות ורח' הגפן. הדר מכוערת? היטיבה לציין אסתר זנדברג, שהדר היא ממוקדי העירוניות הנכחדים בארצנו: יש שם עדיין חנויות ולא רק קניונים, רחובות ולא רק כבישים. אבל מעבר לזה, הרם את עיניך מעבר לגובה החנויות; תגלה בתי אבן יפים לא פחות מאלו שלמטה. נסה, למשל, את רח' פבזנר השקט והירוק, את הטכניון הישן, או את חסן שוקרי בואכה מגדל הנביאים. ואפילו מגדל הנביאים הזגוגיתי עצמו. בכל אלו (למעט המושבה הגרמנית) יש מידה מסוימת של הזנחה; אבל בינתיים ההזנחה היא כזו שמוסיפה לחן של המקומות (אלו מקומות יפים ש*חיים* בהם, לא סוכריות עטופות צלופן לתיירים – ע"ע יפו העתיקה או משכנות שאננים). הזנחה של ממש יש בואדי סאליב – אני מוצא את המוזנחות הזו מהממת ביופיה, אבל זה כבר עניין של טעם. וזה כבר לכל טעם: המדרון אל הים מכנסיית הסטלה מאריס, המרהיב מצפון ומדרום באופנים שונים לחלוטין; והמדרון החצי-פראי מעל הכביש בין נוה-דוד למת"מ (עכשיו, למשל, הוא מלא פרחים). הו, והנוף מקומה 30 של האוניברסיטה (יום אחד מישהו יגלה את זה מבחינה תיירותית: לבטח אחת האטרקציות הגדולות בארץ!), או אפילו ממגרש החנייה שלה, ובניין האוניברסיטה עצמו (טוב, גם עניין של טעם). וזה שגם בשכונות של אמצע העיר (רוממה!) אתה תמיד בטווח עין מקטע של יער טבעי, עם תנים ונמיות. ויש בחיפה כמה דוגמאות מופתיות לבנייה צפופה (שיכונים) שמשתלבת בהר בצורה נעימה מאוד לעין: האזור שממזרח להדר לכיוון הטכניון, וממערב לגנים הבהאים, ועוד יותר מופתי, האזור של נוה שאנן מעל אבא הלל סילבר (הבט בו מהכביש בין רוממה להדר, עם ואדי רושמיה המדהים מתחתיו, רק הסתר עם היד את הגרנד-קניון, זו היבלת הענקית שבתחילת הואדי). השווה אותם לשכונות החדשות בירושלים, היציקות האיומות של בטון-ואבן-ירושלמית שאונסות כל ראש הר מסביב למשוש תבל. וגם הרחובות מחופי האורנים שיורדים ממרכז הכרמל. בעצם, אני לא חושב שיש בחיפה מוקדים אמיתיים של כיעור, להוציא הבניינים מתחילת התגובה – אפילו לאזורים לא מרשימים, כמו אחוזה או הכרמל הצרפתי, יש חן שקט. אני אמנם גר באחד היוצאים מהכלל... (רמת אלמוגי; שכונה עשירה וחדשה, שמזכירה לי את ירושלים החדשה במירעה). ותקפצו להגיד שלום כשאתם באים. |
|
||||
|
||||
קודם כל - צודק. אנשים פשוט לא מעריכים את יופיה של חיפה. רמת אלמוגי אמנם לא לבד (יש עוד כמה שכונות יוקרה חדשות ראויות לגנאי), אבל בכל זאת. לרשימת הדברים היפים, הרשה לי להוסיף את נווה שאנן (בעיקר אזור רח' הגליל והתיכון). ואם בנוף עסקינן, אני אישית נפעם כל פעם מחדש בדרך פרויד. כביש מתיש ומשמים כשמטפסים בו, אבל כביש מהמם ומהנה כשיורדים במורדו, כשהרגל מלטפת את דוושת הבלם באופן מתון-עד-אגרסיבי. מאחרי כל עיקול מסתתר נוף הים, ואתה נמצא בדיוק בגובה המתאים, ומשנה זווית תצפית בתדירות המתאימה, כדי לתפוס - כמעט תמיד - השתקפות נפלאה של השמש מעל הגלים. רק זהירות, לא להביט יותר מדי למטה: ממתינים שם "הצפרדע" ו"דרקון הקשקשים", הלוא הם מרכז הקונגרסים וקניון חיפה, שתי מפלצות ארכיטקטוניות, זו מול זו, מתחרות מי מגעילה יותר. הן דוחות גם מקרוב וגם מרחוק. לידם נסתיימה בניית הקניון החדש, "קסארה" - סביל מרחוק, מטופש מקרוב. ולסיום - כמו אדם, וכמוך, גם אני חושב שמעטים הרחובות בארץ שיכולים להתחרות בשד' בן-גוריון - במבט מלמטה, מהמושבה הגרמנית, אל עבר המקדש הבהאי על שבעת הטראסות המתנוסס למעלה, או במבט מלמעלה, מטיילת לואי, אל עבר הרחוב, בתי המושבה, והנמל. |
|
||||
|
||||
אני מריח עודף חיפאים! ואיך שניכם כשלתם מלהזכיר את בת גלים (חרף הקזינו ההרוס) המדהימה? באמת, יש בחיפה עודף של תפלצות ענק מכוערות. אבל שום דבר שמנתח פלאסטי עירקי זהיר לא יוכל להסיר. |
|
||||
|
||||
נו טוב, על זה כבר כתב אלתרמן אולי יש יפות ממנה אך אין יפות כמוה |
|
||||
|
||||
ואיך אפשר בלי להזכיר את הערוצים הירוקים של חיפה, עם המעיינות שבהם? מי שלא שחה ביום קיץ חם בבריכת עין משוטטים או שיכשך רגליו בניקבת עין קדם פשוט לא מכיר מספיק את חיפה. וכמובן הנימפיאות הפורחות בקיץ בעין אחוזה - רק 15-20 דקות ירידה ממרכז חורב. והשביל היורד ממנזר הכרמליתים למערת אליהו גם הוא פינה מדהימה שאין דומה לה במדינת ישראל. והערה כללית יותר: במאמר נטען שחיפה אינה עיר קדושה למעט הבהאים. זה אינו נכון. בעיר יש את "מערת אליהו" הקדושה ליהודים, מנזר הכרמליתים (סטלה מאריס) והמרכז האחמדי בשכונת כבאביר - שאת מסגדיו אפשר לראות בנקל מכביש החוף. |
|
||||
|
||||
האם אתה זוכר את אחת הקללות לאמנים של דן בן-אמוץ? הלוואי שתזכה בפרס חיפה לציור ותצטרך לצייר פורטרטים של אבא חושי כל חייך |
|
||||
|
||||
במה חטאתי שזכיתי לתגובה כזו? |
|
||||
|
||||
עמית, מה הרגישות הזו לאנקדוטה היסטורית שכוונה לגרות את מיץ הסנטימנטליות |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אני יכול לתמוך (סוף סוף) בעמית בעניין עין משוטטים. יש עכשיו בנחל (שיח) ועל ההר מרבדים עוצרי נשימה של עכנאי, בין שאר הפרחים. עכנאי, למי שתוהה, זה לא רק משהו עם תנור - גם פרח ורוד-סגול-כחול. |
|
||||
|
||||
וכמובן, ''תנורו של עכנאי'' עשוי חימר מעוגל ומלופף, כמו נחש. |
|
||||
|
||||
אינני מסוגל להתווכח עם הנקודות שהעלת כיוון שהן חינניות גם בעיני. אנסה להתקפל על כן באמירה שחיפה מקום רווי יופי, אך כמקום מגורים היא רעיון זדוני. נשר לעומתה יפה רק היכן שאיננה, דהיינו באי-אלו נקודות ירוקות שעדיין לא נכבשו לשיכון, ולכן ראויה להשמדה. מן הסתם עלי לחזור על הסיומת delenda est... (עם זאת אודה ואתוודה שלא ראיתי בנו"ש ולו שיכון אחד המשתלב היטב עם הנוף, או לפחות מסתתר היטב. כנראה שהוא התחבא מאחורי שיכונים נסתרים פחות). |
|
||||
|
||||
העניין הוא שאני לא חושב ששיכון צריך להסתתר כדי להשתלב עם הנוף. מותר לו להגדיר מחדש את קו הרקיע. רק שיעשה את זה יפה... אני לא בטוח שאני יכול להסביר (ומוכן לעשות זאת בפרהסיה) למה בעיני המראה של נו"ש המערבית מעבר לואדי רושמיה הוא יפה, ושל רוב השכונות החדשות בעיה"ק לא. ישפוט הציבור. חיפה כמקום מגורים? כן, היה יכול להיות יותר טוב. היה הרבה יותר טוב אם היתה רכבת תחתית. רגע, יש רכבת תחתית! היה הרבה יותר טוב אם היא היתה רלוונטית לחיפאים. הלב נחמץ: צריך כל כך מעט, יחסית, כדי לעשות אותה רלוונטית! ואף אחד אפילו לא מדבר על זה. האם מהאייל תצא הקריאה? (קולות גיחוך מהמקלדת) |
|
||||
|
||||
הכרמלית היא כלי נפלא לתיירים בחיפה - הקירבה בין התחנה התחתונה שלה לתחנות הרכבת והאוטובוסים הראשיות מעידה על חשיבה תכנונית-אורבנית יוצאת דופן במקומותינו; גם התחנות שלה לאורך הדרך ממוקמות כראוי (רק חבל שהשמות שלהן לא ברורים תמיד). מנושא לנושא - איפה אפשר לשתות קפה טוב של ערב מוקדם או אחר הצהריים באיזור המושבה הגרמנית ? המלצות יתקבלו בברכה. (אם מישהו מעוניין להצטרף אליי ביום חמישי, הוא מוזמן) |
|
||||
|
||||
איזבלה, במושבה הגרמנית. מסעדה נהדרה. אה? קפה? מה? לו'דע. |
|
||||
|
||||
הקו הקיים הוא אכן טוב ככל שיכול להיות קו אחד. כמובן שהוא טוב כמעט רק לתיירים - חיפאים צריכים להיות מאוד בני מזל כדי שהוא במקרה יתאים לשנע אותם מהבית לעבודה. כל מה שצריך כדי לפתור את זה הוא להוסיף עוד קווים/תחנות: נגיד, זיו, מת"מ וחורב, בתור התחלה. זאת השקעה לא קטנה, אבל הרי המחסום הפסיכולוגי כבר שבור: יש כבר תחתית! יש לשים לב כי בגלל הגאוגרפיה שלה, בחיפה יש יתרון יחסי עצום לתחתית על פני מכוניות ואוטובוסים: בגלל השיפועים, הדרכים בחיפה ארוכות להחריד. |
|
||||
|
||||
האם ה"כרמלית" היא רכבת? לתומי חשבתי שמדובר בקרונות נגררים (משהו שמזכיר יותר רכבל תת-קרקעי), כלומר - אין להם יכולת תנועה עצמית או קטר שמושך אותם. |
|
||||
|
||||
(זה לא משנה למיני-דיון שהיה כאן, נכון? זה סתם לידע כללי?! רק מוודא.) האמת, נדמה לי שאתה צודק. איך זה ב"רכבות" תחתיות אצל הגויים? האם אפשר בכל זאת לקרוא לזה רכבת תחתית, תוך הרחבת המושג "רכבת"? |
|
||||
|
||||
(זה כן, כיוון שזה אומר שאי אפשר "לפתח" או "להרחיב" את הכרמלית אם רוצים שתהיה בחיפה רכבת תחתית. מה שכן - יש כבר מנהרה אחת, ואולי היא אפילו מספיק רחבה בשביל רכבת). ברכבת תחתית יש מסילות שעליהן נוסעים קרונועים חשמליים, מה שמאפשר גמישות רבה יותר במסלולים ובלוחות הזמנים מאשר ב"רכבל ממונהר". ובתשובה לשאלתך: אפשר, במסגרת הרשיון הפואטי (ככה אומרים?) לקרוא לזה רכבת תחתית, שהרי כבר נאמר: "חיפה, חיפה - עיר עם תחתית". |
|
||||
|
||||
לא בטוח שאני מבין את הבעיה. כל מה שצריך מבחינתי הוא להוסיף קווים, שבהם ינועו איכשהו דברים גדולים עם אנשים בפנים, לא חשוב איך, ש''במקרה'' יהיו להם תחנות משותפות עם התחנות של הכרמלית הקיימת. דרישה מהאנשים להחליף קו בנסיעה באחת התחנות היא נפוצה ומקובלת בתחתיות שראיתי בגולה. |
|
||||
|
||||
ברור שאפשר לבנות בחיפה רכבת תחתית "אמיתית" ואפילו לסדר שהיא תעצור בתחנות של הכרמלית כדי לאפשר connection. זה קל ופשוט לביצוע בדיוק כמו פרוייקט הרכבת התחתית בת"א. מה שאי אפשר לעשות עם הכרמלית הוא להרחיב את השירות תוך שימוש בתשתית הקיימת. כרגע זה באמת רכבל, כלומר הקרון שגולש כלפי מטה מייצר אנרגיה המשמשת לדחיפת הקרון שנוסע כלפי מעלה. אין לכרמלית יכולת לנסוע לשום מקום שאינו על הקו הישר בין מרכז הכרמל לתחנה הסופית בעיר התחתית, אלא אם יגביהו פתאום את ההר או ינמיכו את הים. |
|
||||
|
||||
אמממ... אז אתה רוצה להגיד שיש פרפטום מובילה, ובנו אותה בחיפה? הגניוס היהודי בפעולה, ללא ספק. |
|
||||
|
||||
נא עזרו לאייל המבולבל: האם רכבל שעולה/יורד בהר צורך פחות/יותר אנרגיה מרכבל דומה שנע במישור אחד (למשל, כזה שחוצה ערוץ - יש כאלה)? במלים אחרות: יוקם עוד "רכבל" פרימיטיבי תת קרקעי מתחנת גן-האם של הכרמלית אל מרכז חורב (נגיד), ומשם "כרמלית 2" למת"מ. בעצם, מאוד יכול להיות שלקו מחורב למת"מ יהיה ביקוש גם בלי הקו שיחבר אותו לגן האם. |
|
||||
|
||||
אולי לחיפאים הוא לא משהו. אבל ל''תיירים'' שמגיעים ברכבת, ורוצים להגיע לסינמטק, ובין סרט לסרט לשתות משהו במצדה, היא פשוט אידיאלית. |
|
||||
|
||||
הכי מוזר זה שתחנת מצדה היתה שם עוד בכלל לפני שהיה משהו במצדה. פשוט חייבים בגלל מבנה הרכבל לשים תחנה מול תחנה, במרחקים שווים מקצות הקו, ולכן חייבים את מצדה כדי לאפשר תחנה ברחוב הנביאים. אין שום סיבה אחרת לתחנה כמובן, עד שפרחו סביבה חמישה בתי-קפה והצדיקו אותה. |
|
||||
|
||||
והים, הים, אח... הים... כבר ברכבת בדרך לחיפה אפשר להתענג על תחילת קצהו של הכחול המרצד בכסף. בכל פעם מחדש, כשאני מגיעה לחיפה ברכבת (כן, אני לא חיפאית, לא כמו כל המשוחדים האלה למעלה), מתחשק לי לרדת בחוף הכרמל ולתת למים ללחך את רגלי, במקום להמשיך הלאה לעיר. כמה כיף לכל עובדי מת''מ, שיכולים לרדת לאכול את ארוחת הצהרים שלהם ליד הים. |
|
||||
|
||||
שלוקחים פלאפון ולפטופ, והולכים לעבוד מן החוף... |
|
||||
|
||||
תאמין לי, הייתי שמחה מאוד אם היה לי חוף ללכת לעבוד בו (או לחילופין לפטופ לעבוד איתו...). |
|
||||
|
||||
לפחות בתקופה בה אני עבדתי במת"מ, הטיול היומי שלנו – אחרי האוכל – היה *כמעט* עד חוף הים. כמעט, כי בדרך עוברים פסי הרכבת... וכדי לחצות אותם (מבלי לטפס על גדרות) ולהגיע לחוף ממש, כבר מדובר בטיול הרבה, הרבה יותר ארוך. |
|
||||
|
||||
אז תרשה לי לגלות לך שאם לא הולכים דרך תחנת הרכבת אלא דרומה יותר, אפשר לחצות בנקודה מסוימת מתחת לכביש, והטיול מתקצר. וחוצמזה, כל הכיף הוא לאכול ליד הים. |
|
||||
|
||||
היכן בדיוק? עבדתי קרוב לשער הדרומי של מת"מ (בנין IBM), כך שהטיול שלנו היה כולו מחוץ למת"מ, עד לפסי הרכבת. לא מוכרת לי שם נקודת מעבר. אולי את מתכוונת לדרומית לתחנת הרכבת, אך עדיין, מצפון למת"מ? |
|
||||
|
||||
לאחרונה טיילתי שם לפני כשנה, אז יתכן שכבר אין מעבר כזה. אבל בשבוע הבא אני בחיפה, מבטיחה לבדוק את הענין ולדווח לכל עובדי מת''מ הכמהים לטיול בים בדיוק היכן ניתן לחצות. |
|
||||
|
||||
נו, איפה המעבר? עבר כבר שבוע. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |