בתשובה להאייל האלמוני, 01/01/04 19:17
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא היה שום דבר רציונלי בהתחלה שלי. אבל ההמשך הוא עניין פרקטי, וההתדרדרות קלה ומהירה. אני חושד שחלק מכל העניין קשור גם בעישון פאסיבי, אבל אני לא יודע בודאות. לפני הצבא שנאתי עישון ושנאתי שמעשנים לידי. סמוך לנקודה שבה התחלתי לעשן כבר קינן בי רצון לנסות את זה. בכל מקרה זה היה קו ראשון בצבא. שמונה שמונה. זו הייתה תקופה שבה מרבית הפלוגה כבר הייתה מרותקת, ואלו שלא עדיין לא יצאו כ"כ טוב הבייתה. עד כדי כך גרוע היה הסד"ק. אני הייתי מבין אותם יחידי סגולה שעדיין לא זכו להתפס ישנים בשמירה. חלק מהצלחה זו קשור לקנקן צבאי שלם של קפה שחור חזק1. עד היום אני מסוקרן לדעת כמה נזק גורמת שתיית קנקן כזה לעומת סיגרייה. בכל מקרה התחלתי לגלות משמירה לשמירה שהגוף יכול להתרגל לכמות כזו של קפה שחור, או שלחליפין מספיק עייפות יכולה לעשות את העבודה (עוד תהייה חסרת תשובה). באותו יום גורלי, כשעליתי לעמדה, גיליתי שאני מחליף את אחד מהמעשנים הכבדים בפלוגה. ביקשתי ממנו סיגרייה ואז חזרתי בי. הוא חייך והשאיר לי סיגרייה אחת, למקרה ש... משם ההתדרדרות קצרה וקלה. אולי יעזור לך להבין מה זה סיגריה לחייל בעמדה אם תדע שבאותה תקופה אף אחד ממי שעלו למשפט על שבירת שמירה לא יצאו זכאים, בייחוד אלו שהועלו למשפט נגד המג"ד, שהיה לו מנהג מגונה להכניס אותם למעצר במקום לריתוק2. היחיד בכל אותה תקופה, מתוך מספר דו-ספרתי לא מבוטל של משפטים, שיצא זכאי היה חייל שעלה למשפט מול המג"ד, ואמר לו בצורה פשוטה: "תראה, פשוט נרדמתי בעמידה. החור הזה במכנסיים שלי זה מהסיגרייה שהחזקתי ביד". כלומר אפילו המג"ד שלא ריחם על איש, הבין שחייל שנרדם עם סיגרייה ביד, כנראה הגיע לקצה גבול היכולת שלו. לחידוד ההשוואה חייל אחר בפלוגה נפל מהעמדה שבה הוא שמר, נפילה של שניים וחצי מטרים, מתוך עייפות, ונענש על כך בריתוק גם כן (אם כי קצר יותר...). פרט אחד קטן אחרון ששמתי לב אליו בתקופה ההיא, שיש קשר מסויים בין קצב הנשימה וחוסר עיסוק לבין הירדמות. הסיגרייה עוזרת מאוד בעניין הזה כיון שהיא מחייבת נשימות עמוקות והיא משמשת כעיסוק מסויים. 1 לא בדיוק קנקן שלם. בפועל הייתי שותה רק חצי או שני שליש. 2 מה שהיה מגדיל את הנטל על שאר הפלוגה במקום להפחית אותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שמונה שעות רצופות של שמירה??? והאם אני יכול להסיק מהתיאור שלך שהיה איסור ישיבה בשמירה???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן שמונה שעות שמירה (משמרת הלילה הייתה עשר עד שש). היה מותר לשבת בכל עשר דקות אחרונות של שעה. זה גם היה הזמן שבו מותר לעשן. כלומר אסור היה לעשן ברוב זמן השמירה, וגם מי שהיה נתפס מעשן לא בזמן המוקצב, היה מוענש. בשלב יותר מאוחר בקו זנחו המפקדים איסור זה ואפשרו לנו לעשן לאורך כל השמירה. הם כנראה הבינו שעישון לאורך כל השמירה => פחות חיילים ישנים בעמדות. האם אני יכול להסיק מתמיהתך שהשמונה/שמונה יצא מהתו"ל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אולי תוכל להאשים את הצבא שהוא גרם לך לעשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי פעם תביעה אחת כזו תצליח, מדינת ישראל תתמוטט כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר, אני (ועוד רבים אחרים) הצלחתי להעביר את השרות הצבאי בלי אף סיגריה, וזה כלל שמירות של 8 ואפילו 12 שעות רצופות. דרך אגב, השמירות האיומות האלו היו אחת הסיבות המרכזיות לכך שיצאתי לקורס קצינים. מצד שני, איך שהשתחררתי הלכתי לעבוד באבטחה. לך תבין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמירות שברו אותך עד כדי שיצאת לקורס קצינים !?!?!? אוי לזוועה !!! תנחומי, ידידי, תנחומי... אתם רואים עכשיו למה חשוב לעשן בצבא...? זה שומר אותך שפוי ! תתעלמו ממני בבקשה. סתם פצע ישן1 משירותי הקרבי שעדיין לא הגליד. 1 קצינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק השמירות עצמן - גם הידיעה שככה זה יהיה פעם בשנה, חודש שלם, עד גיל 45. יש לי החודש מילואים, שוב בכלא מגידו, כנראה 14 יום. בניגוד לחיילים שיעשו 4 שעות ביום ו4 שעות בלילה על מגדלי השמירה, אני אגרד את ביציי ואנסה לנצל את החופש מהעבודה כדי להתחיל לכתוב את התזה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מוסד הקצונה במלוא הדרו... ושוב אני נאלץ לבקש התעלמות. העניין כאן הוא כמעט בגדר תסמונת פוסט-טראומטית עבורי. פשוט אינני מסוגל לשתוק בכל מה שקשור לקצינים. בייחוד עכשיו כשאתה אינך יכול לעשות לי דבר (למרות שזה לא תמיד עצר אותי גם כשיכולתם). ולמען לא יטעו ילדי ישראל היושבים בבית וצופים בנו וילכו שולל, אני מחוייב לציין למען הפרוטוקול שאין בהכרח קשר בין תפקידו הרשמי של מילואימניק במילואים לבין מידת הזמן הפנוי שהוא ימצא לעצמו. מידת הזמן הפנוי תלויה מעל הכל ובאופן כמעט מוחלט במידת נכונותו של ה*מילואימניק* לא לעשות דבר בזמן שכולם סביבו עושים. ולראייה - בסוף המילואים הקודמים נהגתי אני ברכבו של המ"פ שלי חזרה מהמילואים, כשהוא ישן לצידי. והוא לא היה עייף בגלל שהוא בילה את לילותיו בכתיבת תזה. אני הייתי מתפלא אם הוא היה מספיק לכתוב עמוד אחד ממה שכתבתי אני במהלך אותו חודש. לי לעומת זאת היה הספק של כמעט חודש מלא של עבודה על הלאפטופ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר לתבוע את הצבא על המחלות בהם לקו הצוללים בקישון? לא סביר, ח.(1) (ועוד רבים אחרים) הצליחו להעביר את השרות בשייטת, כולל צלילות בקישון, בלי אף מחלה. ___ (1) מסיבות בטחון שדה וצנעת הפרט, נסתפק באות הראשונה של שמו, אבל יש אדם כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. אם כבר נכנסנו לזה, את קבוצת הצוללים בקישון ניתן היה להשוות לקבוצה דומה מבחינה סטטיסטית (למשל, יוצאי סיירת מטכ''ל) ורלאות אם יש להם נטייה לקבל סרטן באופן מובהק. את קבוצת יוצאי צה''ל תהיה לך בעיה להשוות. אין לך קבוצת ביקורת עם אותם מאפיינים. בכל מקרה, ועדת החקירה הרי קבעה שלעזאזל הסטטיסטיקה, נפצה אותם, זה הרי לא יוצא לחברי הוועדה מהכיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: אי אפשר לתבוע את הצבא, אבל לא בגלל העדר קשר סיבתי. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) קובע מנגנון חלופי ל*כל* נכי צה"ל, ולפיכך תביעות רגילות בנזיקין אינן אפשריות. ומכל מקום, העובדה ש - x אנשים חלו או לא חלו בעקבות אירוע מסויים אינה מעלה או מורידה לגבי שאלות כאלה. כדי לקבוע קשרים כאלה, אפידמיולוגים משתמשים בנוסחאות סטטיסטיות ובטכניקות נוספות כדי לקבוע קיום או העדר של קשרים כאלה, ואפילו סיבתיות אפידמיולוגית אינה זהה לסיבתיות משפטית. אשר לקישון, ספיציפית, בדיוק מהסיבה הזו ישבה ועדת חקירה ממלכתית ודנה בנושא. בעוד שהמסקנות היו שאין קשר סיבתי הכרחי בין רשלנותו של הצבא למחלות בהן לקו הצוללים, החליט הצבא, לפנים משורת הדין (לשיטתו) להכיר בהם כנכי צה"ל. דו"ח הוועדה די מעניין, לדעתי (אפילו קונטרוברסלי) ודי מומלץ לקרוא אותו, אם מישהו מתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הפוטר את המדינה באחריות מנזיקין לגבי אירועים שקרו בצבא הוא חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), התשי"ב - 1952,12. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) אכן קובע מנגון חלופי לכלל נכי צה"ל אך הוא איננו מקור הפטור. 2 סעיפים 6 - 7ב' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |