 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אלך בבחירות הקרובות להצביע ואחליט להצביע למפלגה שאינה שייכת במובהק לאחד הגושים הפוליטיים-שינוי/המרכז/ישראל בעליה/גשר/עם אחד/, למעשה אני נותן אור ירוק לאותה מפלגה ללכת אולי למנהיג שאני מתעב ומתנגד לו בעליל. בהתחשב בכוח האדיר של רה"מ, צעד כזה לא נראה לי דמוקרטי. ואם יגידו לי עכשיו:אהה, אבל לזה בדיוק התכוונו, שיהיה לך פחות פיתוי להצביע עבור מפלגה קטנה. אז אני אומר ש- א. לא ראוי למנוע (בצורה מרומזת, כמובן)מאדם להביע את הזדהותו עם מפלגה שמציבה השקפה עקרונית אמיתית בתחום כלשהו, במקום הנכונות של מפלגות השלטון להביע כל עמדה שהיא בשביל להישאר בשלטון. ב. הרי עדיין יהיו לא מעט מפלגות קטנות (גם אם בפחות כח מאשר מקודם) לכן הבעייה עדיין קיימת. אבל כל ההיגיון הזה לא עזר ובסופו של דבר הכנסת החליטה להחזיר את השיטה הקודמת. מעתה, כל אזרח שיצביע עבור מפלגה ישים את פתקו על קרן הצבי, ויקווה שהמפלגה תשתמש בו כדי לסייע להקמת השלטון שהוא בחר בו. חבל. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הוי, אזרח קטן שלי. מה עשו לך! עכשיו תאלץ ממש לבחור! ממש ממש להשקיע מחשבה בהצבעה שלך לכנסת, ולא סתם לזרוק את הפתק הראשון שנקרה אל בין אצבעותיך. מה נורא הוא גורלו של אזרח במשטר פרלמנטרי. אתה בוחר במפלגה לפי דעותיה, ולפי סדר העדיפות שלך. אם אתה רוצה מפלגה שתתמוך בהסכמי אוסלו, דאג להצביע בהתאם. אם אתה רוצה מפלגה שתפעל נגד הכפייה החרדית - הצבע בהתאם. מה אכפת לך מי יהיה ראש הממשלה? הרי המצב זהה גם במצב הקיים - המפלגות הולכות עם מי שנבחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. אם ככה אני הובנתי, אז או שכושר הביטוי שלי בתגובה הנ"ל היה חלש ביותר, או שמר קנגניסר היקר לא הבין אותי בכלל. הבהרה: התכוונתי לכך שהשיטה הישנה(שחוזרת) מכריחה אותי להצביע למפלגה "גדולה"(כלומר- גדולה באופן היסטורי, או גדולה לפי הסקרים) ולא למפלגה שמיצצגת בעמדותיה את מצפוני בצורה הטובה ביותר, אך אינה שייכת לאחד ה"גושים" המובהקים ששייכים לאחת המפלגות הגדולות. אני טוען, שזו שיטה שדווקא מגבילה את חופש הבחירה הרציונלית בין מפלגות. אני לא יודע מה בתגובה שלי גרם לרושם שאני אינני משקיע מחשבה בבחירה שלי תחת השיטה הישירה, אלא שאני טוען שבשיטה החוזרת אלינו ייכנסו בהכרח לשיקוליי מניעים פסולים כמו שייכות המפלגות לגושים קיימים. מה איכפת לי מי יהיה ראש הממשלה? בפועל ראש הממשלה הוא בעל כוח אדיר, והייתי רוצה לקבוע באופן ישיר מי הוא יהיה, ולא להיות תלוי במצבים פוליטיים משתנים שקורים בתוך קדנציה של כנסת בלי בחירות(כמו התרגיל המסריח ב-90'). או.קיי? יותר ברור? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מפלגה שאתה מסכים עם דעותיה? בחר בה! מדוע אינך סומך עליה כי תצטרף אך ורק לממשלה בה דעותיה יבואו לכדי ביטוי וביצוע? מה מונע בעדך להצביע למפלגות קטנות, בעצם? אני אגיד לך מה מפריע - שבשיטה הישירה, אתה יכולת להצביע לראש הממשלה עבור הנושא ה"חשוב", ולמפלגה עבור הנושא ה"משני" (גאווה מזרחית, חופש דת, גראס או החיוך של ליפקין-שחק). עכשיו, מה נורא, תאלץ למצוא מפלגה שמתאימה גם וגם, או רק לנושא הראשי, אם אין מי שיתאים. אני, למשל, סומך על שינוי שתפעל גם במישור המדיני בהתאם לדעותי (המרכזיות משהו), ועל כן יכול חופשי להצביע עבורה בשל הנושא ה"משני" (כביכול. אני רואה בו מרכזי) של דת ומדינה. לעומת זאת, אדם X שנורא רצה להצביע לעלה ירוק, אבל חושב שאנחנו צריכים להכנס באבי-אביהם של הערבים, היה יכול להצביע בבחירות לביבי ועלה ירוק, וכך לדאוג שהצפונים עם העיגולדים ממפלגת הגראס לא יצטרפו לממשלת שמאל תבוסתנית. עכשיו הוא יאלץ לבחור - מה יותר חשוב לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל ההעלבות שלך את אסף אינן משרתות את העמדה שלך. אשר לעמדה שלך, היא מאד משעשעת, אבל אני לא רואה איך היא רלוונטית. אינני רואה מדוע עצם הכרחת האזרח לנקוט עמדה היא דבר טוב בכמובן מאליו. ומה זו הפטרוניות הזו? "אנחנו נחליט בשביל האזרח, כי האזרח טיפש." אבל לא אתה, כמובן, האינטליגנט המובהק, שיפטור את בעית הטיפשות על ידי כך שיזווג אותה עם זמן החלטה קצר. וחוץ מזה, בהנחה שהאזרח אידיוט, מה משנה השיטה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עלבתי באסף (או, נאמר זאת כך - לא התכוונתי לעלוב בו, ואם סגנוני העוקצני פגע בו - אני מתנצל). אשר לעמדה שלי - אינני רואה היכן אמרתי שהאזרח הוא טיפש? להפך - השיטה החדשה-ישנה מניחה שהוא לא טיפש, אלא יודע מה קורה מסביבו, מכיר את סדר העדיפויות שלו, ויודע לעשות החלטות תבוניות לגבי הצבעה, מבלי שידרש לשיטה הילדותית משהו של "גם וגם". לגמרי לא הבנתי איפה דובר על זמן החלטה קצר, אגב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דורשים זמן החלטה קצר דורשים החלטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי שום בעייה עם נקיטת עמדה(למען האמת, להיפך) אבל אני לא מבין למה אזרח מדינה חייב להחליט על נושא אחד שהוא כה חשוב לו שהוא מוכן "לזרוק" את השאר. אני שמח מאוד בשביל דובי שדעותיו המדיניות "מרכזיות" ולכן אין לו בעייה להצביע לשינוי. אבל ישנם מצביעים רבים לשינוי שדעתם המדינית אינה "מרכזית". למה הם צריכים לסבול? מכת-מנע לתשובה אפשרית: ייתכן שיענו- "אם ככה אפשר לעשות הצבעה במאה פתקים כדי שמאה הנושאים החשובים ביותר לאזרח יבואו לידי ביטוי". ובכן: זו שאלה פילוסופית שנוגעת למדינה אידיאלית בעיני כל אחד. אלא שכאן אנו דנים בנושא פרקטי של מדינת ישראל של ימינו. במשך מספר מערכות בחירות יכול היה אזרח לנסות להביע השקפת-עולם רחבה מעט יותר בהצבעותיו. חבל שכעת האפשרות הזו נעלמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? כי זה לא פועל - כי יש יותר מידי בלאגן, יותר מידי חילוקי דעות, ופחות מידי יציבות. סיבה מספקת, מבחינתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחות מדי יציבות? תסכים איתי שעודף יציבות זה גם לא טוב. הממשלה אמנם נפלה אחרי שנה וחצי, אבל קרה הרבה מאוד מהבחינה המדינית בתקופה זו, אני לא בטוח שהיה כל כך הרבה בלאגן או שהממשלה הייתה נופלת בלי זה. תוצאות הבחירות אולי מראות שהייתה סיבה טובה לבדוק את רצון העם שוב (אני אישית מאמין יותר שמדובר היה בתגובה רפלקסיבית כנגד השלטון, לא משנה מי הוא). כתבתי בעבר על הבעיה שבמדינה שלנו הנושא המדיני כל הזמן בראש סדר העדיפויות והנושאים הכלכליים-חברתיים נדחקים הצידה ולא נראה שהמצב הולך להשתנות בעשורים הקרובים. לדעתי, בטווח הארוך, מעט מאוד תלוי בנו מהבחינה המדינית, אך הנושאים החברתיים חייבים טיפול היום, מכיוון שמדובר בתחום שדורש השקעה ארוכת טווח בלתי פוסקת, אחרת תהיה בכיה לדורות. כן, כבר מותר להתחיל לבכות על ההתדרדרות המתמדת בנושאי הפשע, האלימות, הסמים והפערים הכלכליים, תוצאה של עשרות שנות הזנחה. אין לי דעה מגובשת בשאלה של צורת הממשל המועדפת. לפעמים, דווקא משום שדבר מסויים נמצא בראש סדר היום התקשורתי, הטיפול בו לוקה בגלל פופוליטיזציה של העניין. הנושא עובר לפסים שטחיים ביותר המתאפשרים על ידי דיון בתקשורת. כל צד מנסה למכור את גישתו כמו שמוכרים סבון בעטיפה. היחצן הטוב ביותר בד"כ זוכה בפופולריות של הציבור, והפוליטיקאים מתישרים על פי הקו הפופולרי. דוגמא חיה היא הסכם אוסלו שנמכר לציבור על ידי עטיפתו בעטיפה יפה של שלום, אף שלא היה לכך כל בסיס מראש (על פי דבריו של שלמה בן-עמי בשבוע שעבר). לסיכום, נראה שקצת שסטיתי מהנושא, בכל מקרה השיטה הטובה צריכה להיות זו שתטפל גם בנושאים המשניים ולא רק בביטחון. השיטה של פתק אחד הביאה עשרות שנות הזנחה של הנושאים החברתיים-כלכליים, אולי היה צריך לבדוק עוד כמה שנים את השיטה של שני פתקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מביאים את שתי הדוגמאות של נתניהו וברק כדוגמא להיעדר היציבות של הבחירה הישירה. האמת היא הפוכה לחלוטין. ללא הבחירה הישירה היה ברק מועף מהשלטון כבר כשנסע לקמפ דיוויד, והייתה מוקמת ממשלה ימנית בתמיכת 61 ח"כים. ללא הבחירה הישירה ייתכן גם שנתניהו היה מסולק ב-97', במרד פנימי בתוך הליכוד, ומוחלף באיש ימין אחר. יכולתו (המצערת) של ברק להמשיך ולשלוט ללא רוב בכנסת ובעם במשך זמן רב, תוך שהוא גורם נזק גדול כל כך היא תוצאת היציבות שתרמה הבחירה הישירה. יכולתו (המצערת) של נתניהו להמשיך שלוש שנים בתפקיד, כשהוא מעורר את סלידת הימין והשמאל כאחד, גם היא תוצאה של אותה יציבות. ההצדקה לביטול הבחירה הישירה אינה הבאת יתר יציבות, אלא ההיפך הגמור : מניעת מצב שבו שלטון שאיבד את אמון העם והכנסת יישאר "יציב" על מכונו. והסטטיסטיקה אינה משקרת - משך זמנם של ממשלות ברק ונתניהו (שנתיים ורבע בממוצע) הוא ארוך במעט מזמנה הממוצע של ממשלה רגילה בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מספקת בכלל בדמוקרטיה. זו גישה שאומרת: תן לפוליטיקאים להציג במרכז הבמה התיקשורתית השקפה מסוימת שנשמעת להם אלקטורלית יותר (למשל: שינוי- חרדים, עבודה-שלום, ליכוד- ביטחון) ולזנוח לחלוטין השקפות שפחות בא להן להציג(שינוי-קפיטליזם/עמדות מדיניות, עבודה- ליקוק לדתיים ולחרדים, ליכוד-אותו הדבר כמו העבודה). אני מדגיש שוב: אני לא מדבר עכשיו על גישה פילוסופית כללית ועל איך צריכה להיראות לדעתי מדינה חופשית באמת. אבל אופציה אחת קטנה שהייתה לאזרח להביע טיפה יותר מהשקפת-עולמו. חבל שהאופציה הזו נעלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לעצם הסלידה שלי מהשימוש במושג ''יציבות'' כדי להצדיק את דיכוי חירות המחשבה של האדם, לי אין ספק שרמת היציבות (הפוליטית או בכלל) במדינה לא תגדל בשל החזרה לשיטה הישנה. אבל בנושא הזה- ימים יגידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיכוי חירות המחשבה?! לא פחות! מי מנע ממך לחשוב מה שבא לך, או לומר מה שבא לך? תגיד! תקים מפלגה, יתנו לך אפילו זמן טלוויזיה חינם כדי להגיד את זה לפני הבחירות. כולה ביקשו ממך להחליט מה חשוב לך. סה טו! על זה אתה מתרעם? אני דווקא חושב שהשיטה הישנה (עם התוספות החדשות) כן תסייע ליציבות, והיציבות תסייע למדינה לתפקד באופן טוב ועדיף לכלל (או רוב, לפחות) התושבים. יציבות פוליטית היא רעה רק כאשר מתכוונים ב"יציבות" לשלטון בלתי דמוקרטי, שאינו ניתן להחלפה. לא על כך מדובר. אבל בחוק נקבע שהשלטון יוחלף לכל הפחות אחת לארבע שנים. שלוש מערכת בחירות בפחות מחמש שנים - זה כבר הרבה יותר מידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתמיד בעמדה שמי ש'עושה חושבים' כמו שצריך, בודק סדר עדיפויות, וכו' - יגיע להכרעה בעניין ההצבעה, והפתק היחיד רק דורש מחשבה. זה נכון למי שעמדותיו: א. מתיישבות פחות או יותר עם פעולותיה של מפלגה קיימת ב. בסדר עדיפויות ברור כך שיש נושא 'עיקרי' ונושאים אחרים 'משניים'. במקרה הראשון, אין בעייה. במקרה השני, יעדיף נא את הנושא החשוב יותר. אתה מתעלם ממצב בו יש מספר נושאים שחשובים לי, שאין מפלגה אחת שתייצג את כולם באופן מוצלח בעיני. אז אני מחוייב לבחור ב'חבילה' הטובה ביותר מבין הקיימות - אך מפסיד את אפשרותי להשפיע על מספר מישורים. מעבר לכך, האפשרות להצביע במספר פתקים נותנת יותר אפשרות להבעת עמדות - כך שמדובר לא רק על השפעה ישירה על המתרחש במישור הפוליטי, אלא גם על הביטוי הפוליטי של האזרח בדרך הנחשבת לבסיסית ביותר. יש לזכור כי רוב האנשים הולכים לקלפי למרות שהם יודעים שחלה דילמת אסיר קלאסית, כך שאין הצדקה רציונלית להתאמץ ולהצביע כשסיכויי ההשפעה הישירים קטנים כל כך. למה? כנראה מכיון שחשיבות ההשתתפות / ביטוי גדולה כל כך, שהאדם מוכן להתאמץ כדי להרגיש ש'עשה משהו', או לחילופין משכנע את עצמו שיש לו השפעה במציאות, על-מנת לא להתמודד עם חוסר הרציונליות. האפשרות להצביע בפתק אחד בלבד גורמת למיעוט בהשפעה בפועל בנושאים שאינם 'העיקרי', ופגיעה בביטוי הפוליטי בנושאים אלו. כמובן, מול אלה עומד האינטרס למנוע סחטנות והפלת ממשלה כל יומיים וחצי. איני בטוח מה עדיף כאן, פשוט מכיון שאיני משוכנע ששיטה אחת באמת נותנת כוח רב יותר לסחטנים (סליחה, אלה המנצלים את כוחם הפוליטי הלגיטימי להשגת מטרותיהם המוצהרות). לפני הבחירה הישירה כולם בכו על הסחטנות, וכך גם אחרי. הפתרון? אך, לו רק ידעתי.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, אתה לא קצת מיתמם? זוכר את הקמפיין האדיר של מרץ כנגד הכפיה הדתית בבחירות 92'? מה מתוכו באמת התממש? "דאג להצביע בהתאם" - הלא כבר שוחחנו על כך כאן; המפלגות מתאימות את התנהגותן בקדנציה מסויימת לבוחרים העתידיים, ולא לאלה שכבר הצביעו עבורם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז את גם צריכה לבחור לא רק מי אומר מה שאת רוצה לשמוע, אלא גם מי את חושבת יבצע. נכון, קשה, אבל אף אחד לא אמר שדמוקרטיה צריכה להיות קלה. אפשר גם לבקש מכל אזרח לכתוב מה הוא רוצה שיהיה במדינה, לעשות ממוצע של כלל הדעות, ולבצע את זה כך. אפשר, אבל לא ממש סביר שזה יפעל. אז מחפשים שיטה קצת יותר אפקטיבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא, בעצם? למה לא להקים, למשל, שני בתי נבחרים. אחד לאומי, שיתמודד עם בעיות של ביטחון, קשרי חוץ וכן הלאה, והשני - סקטוריאלי במהותו, שבו יריבו המפלגות על עניינהן הפרטיים. מיותר לציין את היתרונות הברורים שתביא איתה השיטה, בעוד שהחסרון היחיד הוא סרבול מה של המערכת הפוליטית, אך ככל הנראה זוהי בעיה טכנית בלבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לזה בדיוק התכוונתי כששאלתי אם אתה לא מיתמם. איך בדיוק מבצעים את מה שאתה מתכוון אליו? נורא יפה לכתוב בכותרות, אבל הנה רגע של פרקטיקה: בשביל להחליט איזה מפלגה באמת תבצע את מה שהיא מבטיחה (ונתעלם לרגע מהעובדה שיתכן מצב, בו בסופו של דבר אף אחת מהמפלגות שאני מחליטה לגביה שתבצע את הבטחותיה, אינה מתאימה לדעותי האישיות), אני צריכה בעצם לעקוב אחרי כל הבטחותיה של המפלגה בשנים עברו, ואחרי ההיסטוריה שלה, בין בשלטון ובין באופוזיציה! לא נראה לך טיפ'לה מוגזם? מה גם שבשלב הזה מתעוררות שתי בעיות נוספות: א. לא כולם מסוגלים לעשות את זה; יש אומנם הרבה בוחרים אינטיליגנטים, אבל גם הרבה פחות, ואתה לא יכול לצפות מכל ילד בן 18, שזו הפעם הראשונה שלו בקלפי, להיות בעל מודעות פוליטית כל כך רבה (וגם אם אתה יכול, בפועל זה לא קורה. ואנחנו עוד במצב טוב לעומת ארה"ב...). ב. גם מי שכן מסוגל לעשות את זה, לא בהכרח יוכל להגיע למסקנה מה אותה מפלגה כן תבצע מבין הבטחותיה (ועל כך כבר ערכנו באייל דיונים אינספור ואין מה לחזור). בקיצור - האם אתה יכול לומר לי באמת ובכנות שאתה מסוגל לחזות אילו מבין המפלגות שיתמודדו בבחירות הבאות יקיימו את הבטחותיהן? ואם כן - אנא חלוק את דרך הפעולה שלך עם כולנו כאן, המשתוקקים למלא את חובותינו הדמוקרטיות כיאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא לחינם אני חוזר וטוען שהבחירות הן באמת חשאיות -- לאזרח אין שום מושג איזה פתק הוא שם בקלפי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה התכוונתי ב''ב'', כאן למעלה. אבל נראה, אולי דובי עוד יעיר את עינינו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם הצבעה למפלגות הערביות? הרבה שמאלנים עשו את זה בשיטה הישירה, אבל כעת, זה קול שמאלי במובהק שברור שלא יצתרף לממשלה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, יש הרבה דוגמאות. נדמה לי שהפואנטה ברורה | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |