|
||||
|
||||
מביאים את שתי הדוגמאות של נתניהו וברק כדוגמא להיעדר היציבות של הבחירה הישירה. האמת היא הפוכה לחלוטין. ללא הבחירה הישירה היה ברק מועף מהשלטון כבר כשנסע לקמפ דיוויד, והייתה מוקמת ממשלה ימנית בתמיכת 61 ח"כים. ללא הבחירה הישירה ייתכן גם שנתניהו היה מסולק ב-97', במרד פנימי בתוך הליכוד, ומוחלף באיש ימין אחר. יכולתו (המצערת) של ברק להמשיך ולשלוט ללא רוב בכנסת ובעם במשך זמן רב, תוך שהוא גורם נזק גדול כל כך היא תוצאת היציבות שתרמה הבחירה הישירה. יכולתו (המצערת) של נתניהו להמשיך שלוש שנים בתפקיד, כשהוא מעורר את סלידת הימין והשמאל כאחד, גם היא תוצאה של אותה יציבות. ההצדקה לביטול הבחירה הישירה אינה הבאת יתר יציבות, אלא ההיפך הגמור : מניעת מצב שבו שלטון שאיבד את אמון העם והכנסת יישאר "יציב" על מכונו. והסטטיסטיקה אינה משקרת - משך זמנם של ממשלות ברק ונתניהו (שנתיים ורבע בממוצע) הוא ארוך במעט מזמנה הממוצע של ממשלה רגילה בישראל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |