בתשובה לדובי קננגיסר, 13/03/01 10:21
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה לי שאתה מתמיד בעמדה שמי ש'עושה חושבים' כמו שצריך, בודק סדר עדיפויות, וכו' - יגיע להכרעה בעניין ההצבעה, והפתק היחיד רק דורש מחשבה. זה נכון למי שעמדותיו: א. מתיישבות פחות או יותר עם פעולותיה של מפלגה קיימת ב. בסדר עדיפויות ברור כך שיש נושא 'עיקרי' ונושאים אחרים 'משניים'. במקרה הראשון, אין בעייה. במקרה השני, יעדיף נא את הנושא החשוב יותר. אתה מתעלם ממצב בו יש מספר נושאים שחשובים לי, שאין מפלגה אחת שתייצג את כולם באופן מוצלח בעיני. אז אני מחוייב לבחור ב'חבילה' הטובה ביותר מבין הקיימות - אך מפסיד את אפשרותי להשפיע על מספר מישורים. מעבר לכך, האפשרות להצביע במספר פתקים נותנת יותר אפשרות להבעת עמדות - כך שמדובר לא רק על השפעה ישירה על המתרחש במישור הפוליטי, אלא גם על הביטוי הפוליטי של האזרח בדרך הנחשבת לבסיסית ביותר. יש לזכור כי רוב האנשים הולכים לקלפי למרות שהם יודעים שחלה דילמת אסיר קלאסית, כך שאין הצדקה רציונלית להתאמץ ולהצביע כשסיכויי ההשפעה הישירים קטנים כל כך. למה? כנראה מכיון שחשיבות ההשתתפות / ביטוי גדולה כל כך, שהאדם מוכן להתאמץ כדי להרגיש ש'עשה משהו', או לחילופין משכנע את עצמו שיש לו השפעה במציאות, על-מנת לא להתמודד עם חוסר הרציונליות. האפשרות להצביע בפתק אחד בלבד גורמת למיעוט בהשפעה בפועל בנושאים שאינם 'העיקרי', ופגיעה בביטוי הפוליטי בנושאים אלו. כמובן, מול אלה עומד האינטרס למנוע סחטנות והפלת ממשלה כל יומיים וחצי. איני בטוח מה עדיף כאן, פשוט מכיון שאיני משוכנע ששיטה אחת באמת נותנת כוח רב יותר לסחטנים (סליחה, אלה המנצלים את כוחם הפוליטי הלגיטימי להשגת מטרותיהם המוצהרות). לפני הבחירה הישירה כולם בכו על הסחטנות, וכך גם אחרי. הפתרון? אך, לו רק ידעתי.. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |