|
קודם כל, ו ד א י שיעילות וצדק לא תמיד עולים בקנה אחד. בוודאי שכאשר יש עומס תיקים גדול, פונקציית המטרה של השופט אינה יכולה להניח שאם יום הדיונים ינוהל ביעילות, אוטומטית יושג צדק (ומה זה ה"צדק" הזה בכלל?).
במאמר קלאסי משנות השישים של הרברט פקר (Packer) הוא מבחין בין שני מודלים של ניהול משפט פלילי: מודל "השליטה בפשיעה" (Crime Control) ומודל ה"הליך הנאות" (Due Process). המודל הראשון יוצא מנקודת הנחה שהמשפטים הם מעין "סרט נע", ושיש לצלוח את יום העבודה תוך סגירה של מספר מירבי של תיקים. שיטה כזו תסתמך על החקירה המשטרתית בתור כלי יעיל לניתוב התיקים למסלולי טיפול קבועים כבר בתחילת הדיון, כאשר ההסתברות הסטטיסטית שתיק ששרד את החקירה המשטרתית הוא תיק שהנאשם בו יימצא אשם בסופו של דבר. המודל השני מעלה על נס את "בקרת האיכות", פוסל את החקירה המשטרתית ככלי ניתוב, ומעמיס בלמים ואיזונים, כללי קבילות ראייתיים וסדרי דין, כדי לצמצם את הטעויות בהליך למינימום.
ההנחה המקובלת היא שהמודל השני קרוב יותר ל"צדק" והראשון קרוב יותר ל"יעילות", אבל אפשר לחשוב על מקרים שבהם דווקא המודל הראשון יהיה מוצלח יותר לטיפול במסות גדולות של תיקים (אוי, שמישהו יפסיק אותי, אני מסוגלת לדבר על זה שעות).
אשר לשאלת ה"חוש הטבעי": אני מאמינה שטכניקות אדמיניסטרטיביות של ניהול יום עבודה ניתנות להוראה, אבל לדעתי אחריות חברתית, רחמים ושכל ישר אינן ניתנים להוראה. תיקים בהם צריך להתחבט בשאלות דוקטרינה ועובדה מסובכות הם מיעוט שבמיעוט. יומו של שופט (פלילי) רצוף תיקים רבים הדומים מאוד זה לזה, שברובם יש הודאות ועסקאות טיעון, וההחלטות שהשופט עושה הן יותר מהסוג של "מה לעשות עם האיש הזה" ופחות מהסוג של "האם בתאריך זה וזה קרה כך וכך". לפיכך, הכישורים הדרושים לניהול היום יומי של העבודה השיפוטית אינם אלה הנדרשים משופטים בדרמות בית משפט בטלוויזיה, וחלקים ניכרים מהם הם כישורים מנהליים. לכן, רכישת מיומנות בטכניקות אדמיניסטרטיביות עשויה להיות דבר מועיל. אבל, אם השתלמות מהסוג הזה יזומה ומתוכננת על ידי האנשים הלא נכונים, הם יכולים "להזריק" פנימה ערכים, דעות קדומות, הנחות מוקדמות וכדומה, שלכאורה אין להן מקום בהליך השיפוטי.
מצד שני, אנשים הסבורים (כמוני) שכמו כל המוסדות האחרים, גם בתי משפט הם מוסדות פוליטיים מאוד, ממילא משערים שבתהליך ההתוודעות למקצוע החדש שופטים סופגים הרבה מהתרבות הארגונית של מקום העבודה שלהם, ולא רק ערכים, כך שבעצם זה לא ממש משנה אם האינדוקטרינציה שלהם נעשית במסגרת של השתלמות מסודרת או בשבועות הראשונים לעבודה.
|
|