 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עניתי שזה לא מעניין אותי. אני טורח לציין את זה כי בכל זאת יש משהו שמטריד אותי. הקונספט של "מצעד גאווה", ושל גאווה בכלל, הוא מתקפת נגד, כי לפעמים, ובמיוחד במקרים של דעת קהל, ההגנה לפעמים לא מספיקה. המדיניות הזאת עובדת ועבדה יופי1 בשביל ההומואים, ואת זה אפשר לראות בישראל כמו בהרבה מקומות אחרים בעולם. אבל לדעתי, מצעד גאווה בתל אביב, שנה אחרי שנה, זה משהו מזוייף ודי מקומם. הבעיטה הסמלית הזאת בתחת של ה"ממסד", כאשר הממסד, והציבור, כבר לא נגדך בכלל, ובמקרה הרע, נגדך בשקט תוך הכרה בזכויותיך - כך שהיא חגיגה על גופות שכבר מתו ונרקבו מזמן - עולה על העצבים למי שעולה על העצבים די בצדק ובאופן טבעי. הקיפוח העדתי, שכבר לא קיים, הוא דוגמא טובה. פעם בכמה זמן מפרסם שאול ביבי מכתם קורע לב על ילדותו ועל רשעות האשכנזים, ובתור אשכנזי (שהתוודע לאשכנזותו, בצער, בגיל 12) שנגדו מופנית אצבע מאשימה אני לא יכול שלא להתעצבן. וכך, מצעדי גאווה, בתל אביב, נראים לי כנבירה מקוממת. אני חושב שהעובדה שההומאים צועדים בתל אביב, או בחיפה, היא אקט בילויי מסחרי, שהיה אפשר לתרץ גם ב"מצעד האנשים שאוהבים אנשים, כולל רעש צפיפות וריח"2. כל אספקט גאה, גאה במובן מתריס, הוא פרומושן מניפולטיבי זול, במצעדים שם. ולכן, לדעתי, את מצעדי הגאווה צריך לקיים במקומות אחרים. בירושלים, למשל, שם השחיתו פעילי כך שלטים. בשדרות, למשל, שם לא חשבו לקיים מצעד כזה (וכאן מרימה אחוס"לויתי את ראשה המכוער, אז תחזירו נקודה לשאול, מגיע לו). בבסיסי הצבא, למשל, וישא"ק. באום אל פאחם, למשל. ואם יקללו או יזרקו על הצועדים אבנים? אדרבא. בשביל *זה* יש מצעדי גאווה. 1 אולי. בכל זאת זה לא תחליף להשתלבות בוטחת ושקטה. 2 וראה תגובה 125997. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
היה אירוע חשוב ומרגש. כפי שרבים כתבו כאן, הוא גם היה האחרון וכל אלו שבאו בעקבותיו (לפחות כשגרתי שם) היו אירועים מסחריים מיותרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אירועי הוויגסטוק ב- 1998 כללו למשל התעמתות עם שוטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וישא"ק: ויפה שעה אחת קודם. אחוס"ל: wasp ישראלי. המילה אחוס"ל היא די מעניינת. קודם כל, היא קיצור של "אשכנזי חילוני סוציאליסט לאומי", לפחות לפי גרסא אחת, וקל לשער שיש יותר מאחת. לדעתי היא תפסה כתרגום1 ל White Anglo-Saxon Protestant לא מעט גם בגלל שהיא דומה בצליל ל"חסילון", שרימפ. הדבר גם נתן לה עוד נקודת השקה עם "הצרעה", וגם מתקשר למשהו נהנתני (בסטנדרטים של שנות השמונים, אולי): אכילת שרימפסים, וגם מרמז על הצבע האופייני לאחוס"לים. 1 בכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד העדפתי את WASP- WHITE ASHKENAZI SABRA with PROTECTZIA אחוס"ל נראה לי כיציר לשוני וולגרי.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתעלם מהמשמעות המילונית המיידית - אחוסל =יחסלו אותי (מטאפורית, מטאפורית). זוהי כמובן תקוות הלוחמים בהגמוניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאור, שכחת את ה''וו'' של האחוס''ל - ותיקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעיקר הוא שכח את הדמיון בין אחוס''ל לחיסול... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ברקת לא שכחה: תגובה 153886. ואת הו"ו אכן שכחתי, אבל אולי היא בשביל "ווזווז". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון שיש חשיבות לעידוד פתיחות ורב גוניות גם בערים כמו ירושלים. אבל, למרבה הצער (שלי, בכל אופן), ישראל, כמדינה, עדיין לא נמצאת במצב שבו עריכת מצעד גאווה בתל אביב הוא בבחינת "התפרצות לדלת פתוחה". וכך, לפחות, מועבר אולי מסר לציבור הישראלי בכללותו. וחוץ מזה, אפשר היה לומר אותו הדבר על סן פרנסיסקו (אני גרה בברקלי וכרגע נמצאת בחופשת מולדת בישראל): לכאורה אין מיותר ממצעד הגאווה הגדול בעולם, שהוא גאוות קהילת ה-GLBT העולמית, אך בשל העובדה שהוא נערך בבירה ה(לא) מוכתרת של הקהילה. תכלית המצעד היא לא "להכעיס" אנשים השונים בהשקפות העולם מן הצועדים. תכלית המצעד, לפחות כפי שאני רואה אותה, היא לכבד את זכותו של כל אדם לחיות ולאהוב כפי שמתאים לו, ולשמוח בשמחתם של אנשים המקיימים חיים כנים עם עצמם ועם זולתם. אגב, בקשר להשלכת האבנים, אין לי ספק שהמצעד לכשעצמו אינו מחנך את המשליכים והמקללים. כדי לנצח שנאת חינם, צרות אופקים ורשעות לא מספיק לפזז בתלבושות צבעוניות ברחוב. אה, ולגבי הסקר: כמובן שאהיה שם! אני מחמיצה את האירוע בסן-פרנסיסקו, אז שאחמיץ אותו בתל אביב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, הענקתי לעצמי ציון נכשל בהבנת הנקרא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה כיף! עונת הקיץ בתל אביב אינה העונה הנוחה ביותר לעריכת מצעדים המוניים. היה ח ם . חם מאוד. למרבה המזל, מוכרי המים המינרליים המשוטטים באירועים כגון דא דרשו מחירים שהיו רק קצת מופקעים, וחוץ מזה כמה אנשים טובים הצטיידו ב"רובי מים" והשפריצו עלינו מים זכים תוך כדי צעידה וריקוד. היה כיף לראות כמה הקהילה רבגונית. בין הצועדים היו אנשים מבוגרים ובני עשרה. היו אנשים צבעוניים מאוד, לבושים מכנסיים קצרצרים, חותלות פרווה ועוטי דגלים בצבעי הקשת, ואפילו כמה חבר'ה עטויי צבעי גוף (אף שכאמור, מזג האוויר לא היטיב עם תחפושות צבעוניות). הדמויות ההירואיות ביותר היו הדראג קווינס, שצעדו על עקבי סיכה ובתלבושות צמודות (בתור נועלת כפייתית של נעלי התעמלות וסנדלי ספורט, בעקבות פציעת מחול בברכיים, לא יכולתי שלא להתפעל ובמקביל לחשוש לבריאות הפרקים שלהן). אבל מה שהיה הכי כיף לראות, הוא את התגובה התל אביבית. עד שהגענו לספורטק, לאירוע המרכזי, צעדנו צפונה באבן גבירול מככר רבין. יושבי בתי הקפה, הדיירים בבתים מסביב, ואלפי אנשים שנאספו להם, עמדו בצידי הכביש והריעו למשאיות הצבעוניות ולצועדים. אותי זה שימח. אחרי שנתיים של מגורים בברקלי, לא נתתי מספיק קרדיט לתל אביבים. כמובן, כשיצאתי מהספורטק החוצה, בחיפושים קדחתניים אחרי מונית (ממוזגת!!!) היו מי שעצרו בצומת וצעקו אליי "אחותי, איפה הכניסה לאגזוזנים?" אבל ציפיתי לגרוע בהרבה. בכל זאת, אני עדיין חושבת שהמצעד אינו מיותר. יש לא מעט עבודה לעשות, ונחמד שהקהילה צועדת באור, בראש חוצות. שיחות טלפוניות שקיימתי עם חברים (מכל קצות קשת הזהות המינית) ביום לפני המצעד הזכירו לי כמה הנושא עדיין מסובך, שנוי במחלוקת ורווי סטיגמות. חוץ מזה, כפי שכתבו איילים אחרים, זה פשוט אירוע שמח, המקדש את זכויות הפרט ואת החשיבות של סובלנות, גיוון ופלורליזם חברתי. וכיוון שחלקים ניכרים מהאירועים החברתיים/פוליטיים בעיר הם כל כך טעונים וזועמים, מרענן שיש אחד שהוא קרנבלי ועליז (no pun intended). מעניין להגיד כמה מילים על הנאומים בככר, לפני המצעד. כאמור, לא הייתי כאן הרבה זמן, והרושם שלי מהדיווחים על הבחירות היה שטומי לפיד אינו מתומכיה הנלהבים של הקהילה. אדרבא, התרשמתי שהוא חושב שהומואים ולסביות הם סוטים מוחצנים. אתמול בככר, לעומת זאת, ניכר שהוא עשה מאמץ ניכר לשנות את פניו. היו המון שלטים של "שינוי", והוא נשא נאום די נלהב בנושא חשיבותה של הקהילה. או שלא הבנתי כמו שצריך, או שמדובר במהלך טקטי שהושקעה בו הרבה מחשבה. מה שמעניין הוא שהיו בקהל לא מעט תומכים של שינוי (לובשים חולצות עם הססמה "יש גאווה - שינוי"), ושמעט האנשים שלא הריעו ללפיד צעקו בעיקר קריאות ביניים כלכליות. בין יתר הנואמים היו דמויות פוליטיות מוכרות יותר כתומכות של הקהילה, כמו יעל דיין, מיכל עדן וכו'. לשנה הבאה בירושלים/בתל-אביב/בסן-פרנסיסקו (איפה שייצא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוכרת "פופוליטיקה?" אני לא יודע עד כמה אפשר לסמוך על אמירות בוטות ופוגעניות של חה"כ לפיד. הוא פרובוקטור מן המעלה הראשונה, וזה עומד בבסיס הזהות הפוליטית שלו, בסופו של דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכרת, טומי לפיד אמר שיש הבדל בין דעתו האישית לבין אמונתו שלכל אחד מגיעות זכויות שוות. זו בעיני אמירה מאד ישרה והרבה יותר ממה שאפשר לצפות בד''כ מבני דורו (או בני דורות אחרים...). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפיד, ושינוי באופן כללי, הקדישו מקום נאות לקהילה במצע שלהם. נכון שהעלילו על לפיד הרבה דברים, בעיקר ציטוטים מעוותים מתוך ספריו, אבל כל מי שקרא את הציטוטים המקוריים בהקשרם יכול היה לדעת שלפיד, הגם שאינו מתלהב מהומוסקסואליות, הוא ליברל לתפארת, ודוגל בשיוויון זכויות, חופש מצפון וחופש דיבור - כולל להומוסקסואלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו בן דמותו הטלויזיוני ארצ'י באנקר - זה מואיל בטובו לסבול את היהודים והכושים וזה את ההומואים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני כל כך התכוונתי לבוא, ויצאתי מוקדם מהעבודה, ואמרתי לעצמי שאני רק אכנס הביתה להחליף נעלים (זה ממילא בדרך), ואז הדלקתי את המזגן ולא אזרתי עוז לצאת שוב. --------------------------------- ל.ב.פ, עומדת מבויישת בפינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואשר למזגן, כמה שמחתי ששכחתי אותו דולק כשיצאתי מהבית. הקור המנשב שהכה בי כשפתחתי את דלת דירתי היה נפלא. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |