 |
היה כיף!
עונת הקיץ בתל אביב אינה העונה הנוחה ביותר לעריכת מצעדים המוניים. היה ח ם . חם מאוד. למרבה המזל, מוכרי המים המינרליים המשוטטים באירועים כגון דא דרשו מחירים שהיו רק קצת מופקעים, וחוץ מזה כמה אנשים טובים הצטיידו ב"רובי מים" והשפריצו עלינו מים זכים תוך כדי צעידה וריקוד.
היה כיף לראות כמה הקהילה רבגונית. בין הצועדים היו אנשים מבוגרים ובני עשרה. היו אנשים צבעוניים מאוד, לבושים מכנסיים קצרצרים, חותלות פרווה ועוטי דגלים בצבעי הקשת, ואפילו כמה חבר'ה עטויי צבעי גוף (אף שכאמור, מזג האוויר לא היטיב עם תחפושות צבעוניות). הדמויות ההירואיות ביותר היו הדראג קווינס, שצעדו על עקבי סיכה ובתלבושות צמודות (בתור נועלת כפייתית של נעלי התעמלות וסנדלי ספורט, בעקבות פציעת מחול בברכיים, לא יכולתי שלא להתפעל ובמקביל לחשוש לבריאות הפרקים שלהן).
אבל מה שהיה הכי כיף לראות, הוא את התגובה התל אביבית. עד שהגענו לספורטק, לאירוע המרכזי, צעדנו צפונה באבן גבירול מככר רבין. יושבי בתי הקפה, הדיירים בבתים מסביב, ואלפי אנשים שנאספו להם, עמדו בצידי הכביש והריעו למשאיות הצבעוניות ולצועדים. אותי זה שימח. אחרי שנתיים של מגורים בברקלי, לא נתתי מספיק קרדיט לתל אביבים. כמובן, כשיצאתי מהספורטק החוצה, בחיפושים קדחתניים אחרי מונית (ממוזגת!!!) היו מי שעצרו בצומת וצעקו אליי "אחותי, איפה הכניסה לאגזוזנים?" אבל ציפיתי לגרוע בהרבה.
בכל זאת, אני עדיין חושבת שהמצעד אינו מיותר. יש לא מעט עבודה לעשות, ונחמד שהקהילה צועדת באור, בראש חוצות. שיחות טלפוניות שקיימתי עם חברים (מכל קצות קשת הזהות המינית) ביום לפני המצעד הזכירו לי כמה הנושא עדיין מסובך, שנוי במחלוקת ורווי סטיגמות. חוץ מזה, כפי שכתבו איילים אחרים, זה פשוט אירוע שמח, המקדש את זכויות הפרט ואת החשיבות של סובלנות, גיוון ופלורליזם חברתי. וכיוון שחלקים ניכרים מהאירועים החברתיים/פוליטיים בעיר הם כל כך טעונים וזועמים, מרענן שיש אחד שהוא קרנבלי ועליז (no pun intended).
מעניין להגיד כמה מילים על הנאומים בככר, לפני המצעד. כאמור, לא הייתי כאן הרבה זמן, והרושם שלי מהדיווחים על הבחירות היה שטומי לפיד אינו מתומכיה הנלהבים של הקהילה. אדרבא, התרשמתי שהוא חושב שהומואים ולסביות הם סוטים מוחצנים. אתמול בככר, לעומת זאת, ניכר שהוא עשה מאמץ ניכר לשנות את פניו. היו המון שלטים של "שינוי", והוא נשא נאום די נלהב בנושא חשיבותה של הקהילה. או שלא הבנתי כמו שצריך, או שמדובר במהלך טקטי שהושקעה בו הרבה מחשבה. מה שמעניין הוא שהיו בקהל לא מעט תומכים של שינוי (לובשים חולצות עם הססמה "יש גאווה - שינוי"), ושמעט האנשים שלא הריעו ללפיד צעקו בעיקר קריאות ביניים כלכליות. בין יתר הנואמים היו דמויות פוליטיות מוכרות יותר כתומכות של הקהילה, כמו יעל דיין, מיכל עדן וכו'.
לשנה הבאה בירושלים/בתל-אביב/בסן-פרנסיסקו (איפה שייצא).
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש