בתשובה למיכאל מ. שרון, 17/04/03 13:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה, אבל אני חייב לשאול: מתי בפעם האחרונה נוצר דיון ענייני סביב אחד מאותם מאמרים שאתה מפרסם כתגובות כאן באייל? למיטב זכרוני - אף פעם. אני אישית, למשל, לא טורח אפילו לקרוא אותם. מאמר שלא היה שווה לכותבו לשלוח אותו למערכת, כנראה לא שווה שאקרא אותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דובי, כשאני קןרא את דבריך לגבי, אני חש שעלי לשאת על גבי שרירותיות חורצת לשון של אנשים העושים לי דה-לגיטימציה מזה שנים, לא משום שהם ממש מתנגדים לגישות שפיתחתי, אלא בעיקר משום ההרגל שנפוץ מזה שנים,לאמץ גישות אלה ולחלקם למטרות פירסום עבודות ומאמרים לחבר מרעיהם. זאת גם מתוך השתבחות ביניהם והנאה מוצהרת בכוח שבידם לחולל אבסורדים מסוג זה תוך קבירת המקור. במובן זה יש עוד כמוך, אתה יודע זאת היטב, והפרשה הזאת כשלעצמה קשה, אף שאתה נהנה למעשה מפרות מה שאחרים יזמו עוד לפני שנים. שים לב שדוב אנשלוביץ נשען על מה שכתבתי וממשיך מנקודה זו ואילך, אך מבלי לאזכרני ואף בלי לשתפני בדיון, וזאת משום שעורכים ובעלי שליטה על משאבים מסוגך הרגילו אותם לדהלגיטימיציה שלי, ולא מהיום: תגובתי אודות מדיניות חוץ אמריקנית שאינה הומוגנית אנשלוביץ המתחיל את רשימתו בדיוק בנקודה זו, של שינוי ותפנית ביחס למדיניות החוץ של רייגן, עם הפלישה העיראקית, לכווית בסביבות יולי-90 אעיר רק שבדרך כלל, התגובה הנפוצה בהקשר זה היא תגובות וגעירות "פסיכולוגיסטיות" בי, שמרגיזות רבים, אך גם מותירות בהם תחושה של חוסר אונים, נוכח ניפנוף זה בכוח השרירותי. ומותירות בהם התחושה ש"כוח הוא כוח" שיכול לעשות ככל העולה על רוחו, ולכן יש לרצותו, "אם ברצונך להגיע למשהו, בכלל". התחושה היא גם זו של השחתה וגאות הציניות מאחורי הפרקטיקה של חיי הרוח כאן, אך זה עניין אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכחיש באופן מוחלט וחד משמעי שכתבתי פעם משהו בחיי תוך הישענות על דבריך. מעולם לא עשיתי זאת. בדרך כלל איני מתעמק בדבריהם של אלה ששייכים למחנה שלי, כי איני עוסק בשכנוע המשוכנעים ודבריי מכוונים בעיקר למתנגדים לדעתי. לדוגמה, ישנם כאן חילופי דברים ארוכים בין משתתפים ובין ניצה. איני יודע כלל אם היא כותבת טוב או רע כי לא ניסיתי לקרוא את דבריה בעיון, ולעקוב אחר הויכוחים עמה. קורה לפעמים שאני בכל זאת קורא איזה קטע מויכוח כזה וגם מתערב. אבל זה נדיר. ייתכן שהעליתי רעיונות דומים לשלך. זה בודאי יכול לקרות, אך אם זה היה, זה היה מקרי ולא בעקבות קריאת דבריך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליבניץ וניוטון חיו באותה תקופה והיה קשר ביניהם (ובין מלומדים אחרים של אותה תקופה). הטענה שפיתוח החשבון האינפיניטיסימלי התבצע על ידי שניהם במקביל נשמעת מאוד יפה מבחינה פוליטית אך המורה שלי למתמטיקה בתיכון (למשל) טען בתוקף שלייבניץ למעשה גנב מניוטון ו''פיתח'' את החשבון האינפיניטיסימלי שלו על פי רעיונות ממכתביו של ניוטון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדעה המקובלת בין הסטוריונים של המתמטיקה היא (למיטב ידיעתי) הפוכה: ניוטון ככל הנראה פיתח את הרעיונות מוקדם יותר, אלא שהוא פיתח אותם "למגירה" ולא התקדם למרחק רב. לייבניץ חזר על אותו פיתוח כמה שנים מאוחר יותר, ופרסם את עבודתו (אגב, הסימונים שלו יעילים ו"נכונים" בהרבה, ובהם משתמשים עד היום). בראש הועדה המלכותית שקבעה שזכות הראשונים שייכת לניוטון, עמד - אייזיק ניוטון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. האם יש מכון גרמני שטוען שדווקא ללייבניץ הבכורה? אני לא מבין למה העמדה שאתה מציג היא "הפוכה" - השאלה היא האם לייבניץ העתיק רעיונות מניוטון אם לאו, לכך (עד כמה שידוע לי) אין תשובה חד משמעית. כמובן שעקרון החסד דורש שלא לכנות את לייבניץ "מעתיקן" אלא אם הדבר ידוע בודאות. אף אחד לא חולק על כך שהוא כנראה היה מאוד חכם וחשב על דברים מאוד עמוקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שהגו את תיאוריית הברירה הטבעית בנפרד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מופתע לשמוע שאתה רואה את עצמך באותו מחנה עם ניצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצה בסך בכל רוצה לגרש מכאן את הערבים, ואף פעם לא הציעה להרוג אלפים מהם ע''י הפצצת יריחו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע אם ניצה מציעה ממש לגרש מכאן את כל הערבים, אך אני יודע שאני לא הצעתי להרוג בהפצצות אלפי ערבים. לומר שזה מה שהצעתי הוא כאילו להגיד שהאמריקאים רצו להרוג עשרות מליונים מתושבי ברית המועצות בעזרת נשק גרעיני רב שצברו, בזמן המלחמה הקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהבנתי, ובאמת לא קראתי את הויכוחים עמה, מדובר בבחורה דתייה שתומכת בישוב ארץ ישראל כולה. אני איני דתי, ואם חלק מהויכוחים עסקו בכך, איני חושב שיש טעם בויכוחים על אמונה, ובעניין אחיזה וישוב ארץ ישראל כולה אני תומך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אשוב ואשאל את השאלה שנשאלה כבר - אם יש לך מאמרים שלמים של מה להגיד, מדוע אינך *שולח* *אותם* *לעורך* אלא מפרסם אותם תחת מאמריהם של אחרים (ואם אפשר להשתמש בלשונך - "בחמסנות ובבזיזה"), לאחר שנתבקשת, מספר פעמים, *שלא* לעשות זאת? כתובת העורך, למשלוח מאמרים, לשימושך: chiefed@haayal.co.il |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפרסמם (וזאת במקרה הטוב בו האדון יואיל לפרסם מאמר שהוא יודע היטב שהוא משובח, קריא להפליא, ועוד בעל אי- אלו יתרונות; ולא לבזות - תוך איזו אמירה שרירותית שיכולה להיות ככל העולה על הדעת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר שלם? למשל משהו בהיקף של מה שכתבת כאן: תגובה 141229 או כמו המאמר שכבר פרסמת באייל: דיון 494 - 700 עד 3000 מילה. אם יותר מ-3000 אזי אפשר לחלק למספר חלקים. כך אנחנו נוהגים באייל. לגבי שאלת האיכות והקריאות - נדמה לי שזה כבר ענייננו, כמערכת, להחליט (אני מקווה שאתה משאיר לנו את הסמכות הזו...). אשר לשאלת הקצב - בדרך כלל אנחנו משאירים רווח של לפחות חודש בין מאמרים של אותו כותב (אלא אם כן מדובר על מאמר שפורסם מלכתחילה בחלקים). בכל מקרה, אני שב וחוזר על בקשתנו *שלא* *לפרסם* *מאמרים* *שלמים* *כתגובה* *למאמרים* *של* *אחרים* - זה פשוט לא הוגן, חמסני ובוזזני כלפי כותבי המאמרים. למען האמת, כל הדיון הזה תחת מאמרו של דב הוא מיותר והיה נמנע לו היית נענה לבקשותינו החוזרות והנשנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כ"שירבוב מאמר" שהינו בבחינת התפרצות (המילים פחות או יותר שלך), רק משום שהתגובה היא ארוכה? גם שילוב טקסט קיים שלי בתוך תגובה הולמת העשוייה לרתק ולפתוח אופקים חדשים ומענינים לדיון מעמיק ומגרה אינטלקט באמת, גם זו תגובה סבירה, ולעיתים אפילו יותר מתואמת, כזו העשוייה לקדם כיוונים פוריים ודיון פורה ורב משתתפים, גם אם לא כולם מפנים תגובתם ישירות כלפי תגובתי אני, וגם אם הדיון מתפתח הלאה. אתה מציג זאת כאילו אני חותר כנגד סמכות העריכה, ועוד כהנה וכהנה טענות המצלצלות אבסורדיות למדי, תוך קיטרוג עלי לכל אוזן אפשרית ובכל דרך, והדבר פשוט אינו נכון מבחינה עובדתית. שים נא לב כי תגובותי העשויות לעורר רושם אצל מאן דהו של גישה דומיננטית (או נקרא לדברים בשמם, מעין השתלטות על רוח הדיון, תוך קיפוד משתתפים אחרים), היא דווקא ההפך מכך, דהיינו במידה שהיא ארוכה, היא ניתפסת כיחידה בודדת. אך גם אין כאן מעין תצהיר אישי ארוך, שתלטני ומלא רהב, העשוי לקפד תגובות משתתפים אחרים, כפי שאתה נוטה לחדד זאת. ואני גם משתתף לעיתים, ושוב ענינית, בדיון בהמשך. למעשה, ניתן לסבור כי יש כאן עמדה דוגמטית שלך האונסת את המציאות, בגלל תפיסתך, תפיסה אותה הבעת מספר פעמים, אודות כתיבה אינטרנטית ההולמת את המדיום. מדובר לגישתך בתגובות והתפתחות דיון "תזזיתיות" - [ממוקדות לעיתים אך גם ובעיקר, לא לינאריות ומתפרסות. או חילופי משפטים מהירים, הן ממוקדי-נושא והן מתפרסים, עתירי ז'רגון פנימי המאפיין קהילייה לכידה מאד, ז'רגון מוכר ויעיל הפוטר מהצורך לחשיבה עמוקה יותר והבהרת משמעות, שכן זו מוכרת לחברי הקהילייה. זו כבר פרשנותי לגישתך, תקן אותי אם אני טועה בגדול כאן]. מדובר למעשה במידה רבה במודל אינטימי של דינמיקה קבוצתית או שיחות נפש בין חבר'ה). האם אין זה כך שבתוך נישה כתיבתית שאינה תואמת את תפיסתך אתה חש זרות עד לזרא? גישתי למדיום כפי שקידמתיה באופנים שונים שונה בתכלית, ואני סבור שגישתך לעיתים עשוייה להיות קולקטיביסטית מאד ודביקה מאד, ועשוייה תכופות גם לעודד התבהמות מחשבתית בפסאדה של שנינות והבזקים מהירים, והתפרסות רב כיוונית. יש אגב מקום גם לגישתך, התואמת מעט את תרבות הפנאי, בפרט כשעייפים מעט מיום עבודה וכד', ורוצים מעין אינטימיות נעימה וברק ספונטני תוך שטף אסוסיאטיבי, אך למה אתה מנסה לאכוף בלעדיות של גישתך בכל דרך, בין אם אתה מודע לכך או לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נכון עובדתית? הרי אתה בעצמך כתבת כאן: תגובה 141229 "עם תחילת המגעים עם סורייה ותובענות מצח הנחושה שלה, בימי רוה"מ אהוד ברק, בסוף 99 , כתבתי את המשא הבא, המבהיר הבהר היטב את עומק הזדון והאבסורד. _________ המשא שהצית להבה? עם תחילת המגעים עם סוריה. 10 דצמבר 99 כניעה לדיקטאט סורי?..." האין זהו מאמר? אתה הרי מצהיר על כך! וזו לא הפעם הראשונה. אתה באמת רוצה שאני אאסוף עכשיו את כל הפעמים שעשית זאת באייל? וזו גם לא רק בקשה שלי. גם דובי וטל ביקשו ממך, מספר פעמים, להמנע מכך. האם זו מטלה כל כך מסובכת? נראה שאתה מסתדר יופי עם אתר "ליטרטורה". ב"ליטרטורה" אתה הוא העורך את דבריך וקובע את הכללים. כאן אתה מגיב, וככזה אתה מתבקש לנהוג לפי הכללים, כפי שהוסברו לך כבר מספר פעמים. אם יש לך בעיה עם מדיניות מערכת האייל, שמבקשת ממך חזור ובקש *שלא* *לפרסם* *מאמרים* *שלמים* *בתגובה* *למאמרים* *של* *אחרים* אזי לא אנחנו נשנה את מדיניותנו אלא עליך להתאים את עצמך. אם המדיניות אינה מוצאת חן בעיניך במידה כה קיצונית אזי אולי הגיע העת שדרכינו יפרדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה הפשוטה היא כשלעיתים כשמגיבים למאמר עצמו עם טעון כלשהו, הרי שהנושא מתפתח בזמן אמיתי תוך הכתיבה. מה לעשות, יש גם אנשים בעלי הרגלים של פיתוח רעיונות מהיר וכתיבה מאורגנת המציגה אותם בבהירות. אז להוריד התגובה הנראית בגלל אורכה ואופן אירגונה כמאמר (למעשה כן, אכן יש כאן יחידה לכידה, אז מה?), רק בגלל שהיא התארכה וגובשה? והאם לא ניתן, ממחשבה שנייה, לצרף לתגובה טקסט קיים לא ארוך במיוחד המשתבץ בה להפליא, ושאין עבורו קישור? יוצא מכאן שהתפתח לעיתים בזמן אמת דבר משמעותי ומעניין ורלונטי להפליא, ואתה אומר לי לסלק זאת ממעמד של "תגובה", להוריד זאת מהרשת (ולשלוח למערכת לגורל לא ברור) - דהיינו יוצר הגבלה מלאכותית ושרירותית על קצב יצירה של קונספטים חדשים או משמעותיים ומענינים, לעיתים - הגבלה המביאה בפועל לסילוק תגובות מענינות ואולי בעלות ערך, כאלה שהתפתחו וגובשו בזמן אמת. זו כוונתך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי מדוע אתה שב ומדבר על "פיתוח רעיונות מהיר" ועל "תגובות מענינות ואולי בעלות ערך, כאלה שהתפתחו וגובשו בזמן אמת." כאשר תגובתך הנ"ל כוללת *הדבקת* מאמר שנכתב, על פי *עדותך* *בגוף* *התגובה* (תגובה 141229), בשנת 99'. אנא, ישב את הסתירה. כמו שכתבתי, אם אין ביכולתך להתיישר על פי כלל פשוט זה, שאחרים מסוגלים לעמוד בו, ושמי שאינו עומד בו (לא רק אתה) התבקש בנימוס שלא לחזור עליו, ונענה1, אזי אולי הגיע הזמן שדרכינו יפרדו בשל "חילוקי דעות שאינם ניתנים לגישור"? 1ראה למשל שי לבנה המנוח, שהתחיל את הקריירה שלו באייל בהדבקת מאמרים שכתב במקומות אחרים, נתבקש להפסיק זאת, ונענה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשוייה להביא למוות טרגי בטרם עת :) או שאולי מדובר בקשיש? או חלילה בקורבן טרור או צעיר שנפל במאבק בו? האם לא הבחנת בפסקה בתגובתי: "והאם לא ניתן, ממחשבה שנייה, לצרף לתגובה טקסט קיים לא ארוך במיוחד המשתבץ בה להפליא, ושאין עבורו קישור"? משתמע ממנה גם זאת, שאין ולא תהיה סיבה מיוחדת שלא לתת קישורים באם הם קיימים. ובעניין הבאת טקסט לעיתים במקום קישור (הגם שכאמור, אין ולא תהיה מניעה להביא קישור), כתבתי גם את הפסקה הבאה בתגובה שניפסלה אתמול (את הדגש * ----* בפסקה הוספתי כרגע): "אני מצטט להלן, למען המגע הספונטני והראשוני של הקורא עם הטעון (בלי להזדקק לתווך ההיפר-לינק - *המכניס צורך בפעולת קשב עוקבת/סריאלית*), את הפסקה השלישית ברשימה [שמובא להלן ההיפר-לינק עבורה]: -----" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1231 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברחבי הרשת. Oh God | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל, אני פחות פעיל ונטול דעות קדומות. למה כ"כ חשוב לך שיקראו את דברייך? אני אוהב את אוצר המלים העשיר שלך, אבל לדעתי אכן הטקסט שלך הוא מסורבל, קשה להבנה ולא קליל כפי שאכן האתר הזה מתיימר להיות. אם יש כללים מסוימים לאתר הזה אכן עלייך לכבדם, ואם אינך רצוי במסיבה אל לך להופיע ובפרט שיש לך אתר שלם (ליטרטורה) שבו אתה יכול להתבטא לטובת אלה שחפצים במאמריך. אני חושב שעלייך לכבד את בחירת העורכים, נתקלתי מספר פעמים שאמנם השחלת מאמרים שלמים למרות פניות של העורכים ובאופן אישי אני חושב שהייתי (במקרה הטוב) מעיף אותם אז קח את עצמך בידיים וקצת ביקורת עצמית לא תזיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ואם אינך רצוי במסיבה", האם אתה לא חושב שיש במשפט הזה נימה קלה שבקלות של חוסר נימוס? האם זו המסיבה שלך או שבאי האתר הם שעושים את המסיבה? (אין זה אומר שלא צריך להתחשב בבקשות העורכים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא צל צילה של נימה. המסיבה שייכת לעורכי האתר, לא לי או לבאי האתר, הם שכרו את השרת והזמינו אנשים להתארח בו ע''פ כללים שהם קבעו. ולא שטענתי חלילה שמיכאל אינו רצוי מבחינתי, אלא שמשתמע מדברי העורכים שהם מוטרדים קימעא מנוכחותו ועל האורח להתחשב במארחיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך 150 דציבל באוזן של מוזיקה רועמת, אלא יותר אנשים העומדים ומשוחחים עם כוסית מרטיני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, האתר הזה "מתיימר להיות קליל"? אני בטוח שכמה עורכים/איילים נעלבים עד למעמקי נפשם מן הדיאגנוזה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה לא בעצם. כל עוד מדובר בתגובה שיש לה קשר למאמר, מדוע לא לפרסמה? הנימוק היחיד שאתה מציין לבקשתך הוא שביקשת זאת כבר בעבר. כמובן שכמערכת יש לכם זכות אבסולוטית לכוון את הדיונים כרצונכם אבל את המדיניות הספיציפית הזו אני לא מבין. מי שלא ירצה, לא יקרא (אני חושב שרבים בוחרים באפשרות הזו בכל מקרה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בדיונים באינטרנט אפשרות של 'הצפה', קרי כתיבה חסרת מעצורים תוך הפרעה לכותבים אחרים. בדיון מסוג זה קיימת אפשרות של כותב שמשתלט על הדיון, שופך עליו את כל מעניינות הידע העצומים והמרשימים שלו, אגב סטייה מהנושא המקורי. למשל הדיון על כלכלת ארה"ב בתקופת קרטר הוא לדעתי סטייה מהדיון ובעצם פגיעה בדב אנשלוביץ' משמע המאמר שלך לא מעניין בא נדון בנושאים יותר מעניינים. יתכן שהייתי בוחר לקרוא מאמר נפרד על צמיחת הכלכלה של ארה"ב אבל בדיון אודות הדברת הטרור העולמי נדמה שהסטייה לכיוון זה היא חדה מדי. כאמור אין לי דבר וחצי דבר נגד לשמוע את מיכאל (נהפוך הוא), הענין שלי הוא בשיפור ה'אסתטיקה של הדיון' :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"יתכן שהייתי בוחר לקרוא מאמר נפרד על צמיחת הכלכלה של ארה"ב אבל בדיון אודות הדברת הטרור העולמי נדמה שהסטייה לכיוון זה היא חדה מדי". הדיון בטרור העולמי התפתח לכוון ההקשר הגלובלי, שהביא מצידו גם לדיון באספקט הכלכלי. דיון טוב אינו בהכרח נשאר תקוע ומשתכשך באותם מים עכורים, ובאייל הדיונים אכן מסתעפים, כיד הדיון הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש ברשת מאמרים של ליבנה ז"ל? היכן? בימים שאחר מותו נסיתי למצוא ממאמריו, תחת "ליבנה", תחת "לבנה" וגם תחת "God eat God", ולא מצאתי. סליחה שזה לא קשור לנושא הדיון וגם לא לשיח שבינך לבין שרון1, אבל הנושא (ליבנה) מעסיק אותי. 1 לפני כשבוע (?) הפניתי אל שרון שאלה (ארוכה מאוד ואישית למדי, אני מודה) הנוגעת לסגנונו, ותגובתי נמחקה ביחד עם עוד שתיים-שלוש תגובות שהופנו אליו. שיקולי המחיקה מובנים לי, פחות או יותר, אך אני רואה שלחברי המערכת "מותר" לנהל עם שרון ויכוח2 שהוא אמנם טכני, אך יש בו גם נימה אישית משהו - ודבר זה עצמו כנראה אינו "מותר" לשאינם חברי מערכת. 2 אולי מן הסוג שבנסיבות אחרות היה מופנה אחר כבוד לדוא"ל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיתתי מקלדתי ומצאתי את התגובות הבאות: תגובה 39304 תגובה 39306 תגובה 39308 (ליאור מטיף מוסר הפעם...) היו עוד כמה, הוא כתב תחת שם אחר בהתחלה. כל התגובות תחת הכינוי God eat god: http://www.haayal.co.il/search.php3?SearchStr=&S... (זהירות! העמוד שיטען הוא עמוד כבד מאד. שי השאיר מעל 1500 תגובות תחת הכינוי הזה) אשר לדו-שיח שלי עם מיכאל, בדיעבד אני מצטער שלא הגבתי בתגובות מערכת (בצבע חום) ובכלל שבמובן מסויים סייעתי ל"השתלטות העויינת" על מאמרו של דב אנשלוביץ, וחברים במערכת העירו לי על כך, ובצדק. נו טוף, לומדים כל הזמן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, אני מתפעלת מן החריצות שלך. עשר דקות בדיוק עברו מתגובה 142070 לתגובה 142078! את עמוד התגובות שהבאת כבר העליתי מספר פעמים, אבל הוא תוקע את המערכת1 בצורה כל כך חמורה שזה כמעט בלתי אפשרי לנוע מן העמוד אל התגובות ובחזרה. אבל יום אחד עוד אעשה את זה, כמו שיום אחד עוד אכבוש את פסגת האוורסט2 וכמו שיום אחד אנגן את ואלס הדקה בחמישים ושתיים שניות (לא מקורי). דעותיו של ליבנה בעניין הדת כשורש כל רע3 מזכירות את דעותיו של פלוני שלומי טל, שלא הצלחתי עכשיו למצוא את המאמר שלו בנושא זה. ומכל מקום, אמירותיו של ליבנה ז"ל בנושאים פילוסופיים ואתיים הן מעניינות, עמוקות ומלוטשות סגנונית, פי כמה מאשר בנושאים פוליטיים. חבל על דאבדין, ותודה, בכל אופן. 1 אולי זה קשור בתכנת לינוקס, חביבתו של בני שהשליט אותה על כל המחשבים בבית, ואולי זה היה קורה בכל מקרה מחמת אורך העמוד. 2 אם כי הנ"ל איבד לאחרונה מגדולתו ומצאו איזה הר גבוה ממנו. 3 שאני מסכימה איתן בכל לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 באמת? איפה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... לונחשב. הר אולימפוס, לא? מה שבנוסף מופיע בקישור זה אזכור להר מאונה לואה בהאווי, שבולט 4 ק"מ מעל פני הים, אבל ממשיך 5 ק"מ מתחת לפני הים, כך שאפשר לומר שמבחינה מסויימת הוא גבוה יותר מהאוורסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא האולימפוס*, כמאמר האלמוני למטה. מדובר על הר מהרי ההימלאיה. נראה שבמשך שנים בולבלו המודדים ע"י כמויות השלג הגדולות שעל האוורסט, והעניין עדיין במחלוקת. האינפורמציה (אם לזאת אינפורמציה יקרא) נמצאת בספר לימוד לכיתה ז' ("מדעים", משהו מעין זה) של בני הצעיר, והספר נעול בלוקר, בביה"ס. מאחר ובני אומר שדוקא נעים לראות בצפר סגור, אהיה חכמה יותר כשתסתיים החופשה. *שכבודו במקומו מונח, כמובן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרוח סוחפת את השלג מראשי ההרים, ולכן לא סביר שהמדידה תושפע מכמויות השלג. לפי הגליון האחרון של ה- National Geographic גובה הר האוורסט 8850 מטר (כלומר, ההר גבה בשני מטר מאז שכתבו את האנציקלופדיה העברית). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי פני הים התנמכו בשני מטר מאז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ראיתי את התגובה שכתבת למ. שרון, אבל אם היא הייתה ''מוצמדת'' להודעתו של שרון שנמחקה, אז ההסרה שלה נעשתה בשל סיבות טכניות (כש''תגובת האם'' מוסרת, יורד איתה לטמיון כל הפתיל שצמח ממנה, כפי שיודע כל מי שביקר פעם בעל כורחו ב''אי השדים''), ולא בשל סיבות תוכניות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היינו קוראים להם (לא לבלבל עם נושאים שנואים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היו גם נוסעים שנואים, לא? אלו ששכ"ג תמיד היה נותן להם (אף פעם לא הבנתי למה) לאסוף קש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר תהית פעם לגבי איסוף הקש, ושכ"ג אפילו הגיב לך: תגובה 102036 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו התכוונתי שאף פעם לא הבנתי עד ששכ"ג הסביר לי. או לפחות אני חושב שלזה התכוונתי. רגע מה קרה, אסור כבר להעלות זכרונות?2 או כמו שאמרה הקשישה שבאה להתלונן על האונס: "תמיד נעים להיזכר" (ובמיוחד באותן פעמים בהן "שכ"ג אפילו הגיב לי"). _____________ 1 שרו בני העשרה ודוק של נוסטלגיה כיסה את עיניהם", ציטוט מהזיכרון מתוך ביקורת של ג. אביבי על הופעה של "כנסית השכל" מלפני כמה שנים. 2 שאל ההמ"ה ודוק של נוסטלגיה כיסה את עיניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 139852 של שרון היתה למעשה לא סתם "תגובה" אלא מאמר ארוך ובו הפניות לעוד מאמרים, ולכן העלתה קצפם של העורכים. היא הוסרה ביחד עם הפתיל שבעקבותיה למשך, אזא"מ, מספר שעות עד יממה, לכל היותר, והוחזרה ללא הפתיל. לא שהיו בו, בפתיל הזה, תובנות שעמדו להחכים את המין האנושי באופן שישנה את עתידו, אבל התהליך היה חריג (נראה לי) ביחס לנהוג כאן בד"כ. אין דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה לא הוחזרה, אלא נכתבה מחדש ע''י שרון, בצורה מקוצרת וקבילה יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילינסקי, איני יכול להתאפק, הגם שהדבר אולי גרוע מבחינתי האישית בזיקה למערכת האייל, אך האמן לי, תגובתי כאן אינה אישית ואינה מתיחסת למערכת כזאת או אחרת. הרי לפניך הליברטריאניזם כולו על רגל אחת: המלחמה במגמה להגביל ייצור מועיל ואת קצב היצור של תוצרים מועילים, בשם הגבלות שרירותיות -הגבלות המנומקות תמיד באופן המצלצל לאוזן הגיוני (ולמעשה - צדקתני, תוך רטוריקה ריקה ברוב המיקרים הרלונטיים) , השתתת הגבלות שהינם המארה הקשה ביותר המרחפת על האנושות. מי שגדל והתחנך בארץ הזו ונימנה על המעמד הבינוני עליון, הרי שברור לו, הוא חש בכל מאודו שיש להגביל יצרנות מעולה המיוצרת בקצב מהיר. הוא ינמק זאת בתירוצים שונים לעצמו ולאחרים: יתרונות לא הוגנים; אינפלצייה של תוצרים ופיחות ערך; לעיתים אף, נוכח תחושתו הסתומה, אך המציקה והמענה ש"חייבים להגביל קצב הייצור של דברים נהדרים המיוצרים בשפע מהמם" הוא יטה להכחיש את הברור לעין כל - שמדובר בדברים בעלי איכות של מצויינות - ויטה להציגם כחסרי ערך, ואת האקט היצרני הוא יציג כפתולוגיה כלשהי או סוג של כפייתיות תוך היפוך משמעות. זוהי מארת המדינה וכלכתה הקורסת, בילינסקי, הכלכלה שצמחה מאז 73 בקצב שנתי ממוצע של 1.3 אחוז. ועל זה צמחנו, את זה ינקנו, מזאת רובנו מושפעים שלא במודע אך באופן גורף, וזה מקור תחושתנו הסתומה שננסה לנמקה ולתרצה בכל דרך אפשרית המהדהדת רציונלית, תוך נברנות ודקדקנות-יתר וצדקתנות מגנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומי שמתעצל לקנות לעצמו דומיין, במה הוא מנמק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקצרה אם תוכל להסביר מיכאל מה זה המושג ליברטריאניזם מה מקורו. ואכן, יזמות היא כח מניע בכלכלה, והיפוכה, הפרזיטיות, הינה כח חיכוך, מתנגד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשותיכם ''החוזרות והנשנות'' הן קשקוש, מאחר ויש לכם האפשרות למחוק את ההודעות שלא מוצאות חן בעיניכם. אם יופי הנפש שלכם לא מתיר לכם להפעיל שיקולי עריכה, אל תצפו ממר שרון או כל אחד אחר, להיענות לבקשות המשונות האלה. כמו כן, לא ברור למה ההודעה שלך, שהיא מערכתית בעליל, לא מופיעה בצבע חום. לא פלא שקוראים מתבלבלים בין הודעות מערכת להודעות של חברי המערכת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 105842 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |