בתשובה לדב אנשלוביץ, 21/03/03 0:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסרט "הבלונדיני עם הנעל השחורה" נפתח בקטע שבו נשלח עוזרו של ראש השרות ע"י הבוס לנמל התעופה כשמשימתו היא לשים "מלכודת לטיפשים". עליו לבחור בצורה אקראית כרצונו באחד הנוסעים שיורדים מהמטוס, לגשת אליו ולומר לו מילה או שתיים. כל מיני חתרנים מתוך השרות עצמו שעוקבים אחרי מהלכי הבוס צריכים להיתפס במלכודת, לחשוב שמדובר באיזה סוכן חשוב, ולהתחיל לעקוב אחריו. את העוזר מלווים שני "גורילות" מהשרות. הם אנשים גדולים וחזקים, ומיומנים מאד בהפעלת נשק, אך קשה לומר שקורנת חכמה יתרה מפניהם, והם לא שותפי סוד. כל מה שהם יודעים הוא שהעוזר צריך לפגוש מישהו חשוב. השלושה עומדים אל מול מדרגות המטוס ומביטים בנוסעים שיורדים. כל מיני נוסעים שונים ומשונים מתחילים לרדת. יורדת אישה ושני ילדים (אל תתפסו אותי במילה לגבי הפרטים. ראיתי את זה מזמן). "הוא אישה ?" שואל אחד הגורילות. העוזר לא עונה וממשיך להביט בנוסעים. יורד אדם שחור ענק שבולט בתוך קהל הנוסעים. "הוא כושי ?" שואל הגורילה השני, והעוזר שותק. וכן הלאה וכן הלאה כל פעם מוצאים הגורילות "חשוד" חדש בהתאם לתמונה שמתחלפת לעיניהם. העיתונאים שמפרשנים את המלחמה הזאת דומים בעיני מאד לגורילות המטופשות האלה. המלחמה נפתחת ב"דהרה" ארוכה. האמריקאים והבריטים נקטו הפעם בטקטיקה שונה ממלחמת המפרץ. במלחמת המפרץ שבועות ארוכים הם לא זזו ממקומם וכתשו את הכוחות העירקים. ורק כשהיו בטוחים שהיעד "רך" עשו "פו" לא גדול במיוחד, וכל הצבא המפואר של סאדם חוסיין כולל גם כמה יחידות של היהלום שבכתר - משמר הרפובליקה, התמוטט באחת. אחרי המלחמה הם היו צריכים לכבות את הבארות ולנקות את הים. לדעתי הסיבה שהם לא חזרו על טקטיקת מלחמת המפרץ הייתה, הצורך לשמור על עיראק על בארות הנפט שלה מפני "שורף הבארות" הסדרתי מבגדאד. היה עליהם לתפוס קודם כל נקודות חיוניות במרחב עיראק, לא דווקא ערים אלא באמת בארות נפט, וגם את אום קאסר בגלל הנמל בה, ורק אחר כך להתחיל לטפל במשטר בבגדאד. הדהרה גרמה לאופוריה בקרב הפרשנים: תנדיגידאן . חמש מאות קילומטר מבגדאד. תנדיגידאן. ארבע מאות קילומטר. נו. בקצב הזה מגיעים לבגדאד בארבעה ימים והעסק נגמר. צריך רק להגיד תנדיגידאן אפס קילומטר מבגדאד והמשטר נופל. לא צריך להילחם. צריך רק להגיד. אבל מה. הדהרה הזאת לא מלווה כמעט בקרבות. רוב כוחו של סאדם חוסיין מרוכז סביב בגדאד ורק מיעוטו ליד הערים הראשיות שבדרך. והקואליציה לא מתעניינות בשלב הראשון בערים האלה ולכן אין גם קרבות משמעותיים. מדובר כמעט בנסיעה בלבד. אבל אז מגיעים למתחם שבו מרוכזים הכוחות העיראקיים, ומיד מתחילה גם ה "אימא של הסופות". אי אפשר להגיד "אפס קילומטר". בכל זאת צריך לחכות שהסופה תסתיים ומה לעשות. צריך שתהיה גם מלחמה קטנה, והקואליציה עוצרת ונערכת סביב הרויזיות העיראקיות. הגורילות מתבוננות בתמונה. למה הם עצרו ? אוי ואבוי. העיראקים מגלים נחישות בלתי צפויה. זה ייקח חודשים. "בוץ", אומר חיים יבין, אחד הטיפשים הראשיים שצמחו בתקשורת שלנו, בפנים חמורים. למה ? מה קרה ? היה איזה קרב רציני ? מניין למדנו על הנחישות העיראקית ? עכשיו כשהדיויזיות מכותרות ובארות הנפט בשליטה, אפשר לעבור ל"מלחמת המפרץ". קודם כל כותשים, וכשזה רך מתקדמים. זה בטח לא לוקח כמו נסיעה בלבד. ומתברר שזה יוצא רך לא אחרי שבועות כמו במלחמת המפרץ אלא אחרי כמה ימים. משמרות הרפובליקה ללא סיוע אווירי בכלל ,ועם כמויות המטוסים האדירות של הגדולות במעצמות העולם אין להן שום סיכוי, אבל זה לא יכול לקרוא בשניה אחת כמו שחשבו קודם הגורילות. בכל זאת דרושים כמה ימים. הדיויזיות נשחקות. שוב אותן תמונות שמוכרות גם מהמלחמות ההיסטוריות שלנו: העיראקים משאירים את הנעליים, פושטים את המדים ובורחים. עם כיבוש שדה התעופה, ניתן להניח שכוחות הקואליציה יתחילו להתארגן סביב בגדאד תוך שימוש במסלולי שדה התעופה, להבאת הספקה ותגבור. אבל הגורילות ברגע של אופוריה, ולפעמים נדמה להם שדי בכוחות הסוגרים על בגדאד כדי לשבור את המשטר העיראקי ולגרום לו להיכנע. עכשיו צפוי שוב ה "אוי ואבוי" וה "בוץ". הרי מלחמה בתוך עיר מרחוב לרחוב לא באה בחשבון בכלל. אפילו אלוף ישראלי רציני ביותר חוזר על הקלישאה הבלתי בדוקה שכניסה לתוך בירה ערבית היא דבר אסור. למה אסור ? ככה זה. והמשטר העיראקי לא נכנע מכך שמפחידים אותו. את הפחד הזה הוא כבר פספס לפני המלחמה. והוא לא ייכנע בגלל כוחות שסוגרים את בגדאד. צריך גם שיהיה קטע של מלחמה. הכניסה לעיר הכרחית. האם מדובר במשימה בלתי אפשרית ? אני חושב שנגיע גם לרגע הזה, ואז נראה שהשד אינו נורא כל כך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעוונותי אני נמצא בימים אלה בביתי (שפעת מעצבנת) והטלויזיה פתוחה במשך היום על ערוצי sky ו cnn . בשעות האחרונות משדרים שני הערוצים האלה שוב ושוב תמונות של המונים צוהלים בבגדאד ששורפים תמונות של סדאם חוסיין או שמכים בפוסטר גדול של אחד מהגנרלים שלו בעזרת נעל (וגם בוזזים). אמנם, אין ידיעות על מהלך הקרבות בבגדאד, אך התמונות האלה מדברות בעד עצמן. אולי הרגעים האלה הם בדיוק הרגעים ההיסטוריים שלהם ציפינו כל הזמן שבהן נעלמת אימתו של המשטר מעל הציבור שלו, והוא פונה נגדו. אולי זה בדיוק הרגע הגדול. מדי פעם אני פותח גם את הרדיו. אצלנו אין שום סימן לרגעים הגדולים האלה. כרמלה מנשה עם עדויות של כמה מילואימניקים שמאלנים שהשתחררו, בראש החדשות. אחר כך המאבקים בין שר האוצר ועמיר פרץ. אני מצפה לפחות לדווח על מה שמשודר שם. אלה תמונות מאד נדירות. אבל הם בשלהם. שום דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסתכלתי עכשיו ב ynet . שם דווקא מדווח על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו הסתכלתי גם בהארץ. גם שם מדווח על כך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדב האחרון הוא מתחזה. אני לא הסתכלתי באתרים אחרים באינטרנט. אני מניח שזה מופיע בכולם, אבל ברדיו (ליתר דיוק ברשת ב') לא היו דיווחים כאלה, לפחות לא בחדשות וברגעים שפתחתי את הרדיו בין מועדי החדשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואכן ההמשך הוכיח שמדובר ביום היסטורי, ושבעצם משימת כיבוש בגדד (כזכור סיפרו לנו הפרשנים על מלחמה מבית לבית ומרחוב לרחוב, שאסור בכלל להיכנס אליה, שבה לטנקים אין שום יתרון אל מול הלוחמים בהם מהבתים הגבוהים) הושלמה. נכבשה בירה ערבית גדולה. הייתכן ? איך זה מתפרשן ? את התמונות המרגשות של הכניסה לתוך הכיכר שמול מלון העיתונאים המפורסם, הראיונות עם החיילים האמריקאים ממש בתוך לב בגדד שנוסעים בטנקים שלהם חשופים בצריח ללא פחד, וההפלה המרשימה של הפסל הגדול של הדיקטטור בכיכר, ראיתי כבר בערוצים הזרים. לא עלה בדעתי כלל לפתוח גם את הרדיו ולהאזין לקול ישראל. שם, בטח הייתי שומע ביום ההיסטורי הזה איזה סיפור מסמר שער של כרמלה שלנו על חייל (אם הוא במקרה, מתנחל, אז זה אפילו יותר טוב), שהשתין לכוון המגורים של החיילות באחד מבסיס צה"ל אי שם. . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דב, אני שומע דברים אחרים בצעקות של ההמון העירקי. בעצם, אלה דברים מוכרים.הפלת פסילי הסאדם, "גלוי" הפאר והשחיתות של השכבה השלטת בארמונות שיש ובתי שימוש מזהב, ההעלמות של אנשי המשטר והתלהבות ההמון. לכאורה מאד מפתה להשוות את זה למה שקרה במזרח אירופה, רומניה, רוסיה, מזרח גרמניה אבל צריכים להיות מאד זהירים בהשוואה הזו. ההמון אולי צועק "ארה"ב זה אחלה" אבל הוא גם צועק "אלוהים הוא אחד". את הצעקה השניה לא שמעת ברוסיה ורומניה. האם זה אומר שערבי זה ערבי, ז"א, מוסלמי זה מוסלמי ומה שיש לצפות בעירק זה שבתום תקופת מעבר כלשהי יגיע עוד משטר תאוקרטי כמו שאנחנו רואים בכל המזרח התיכון, למעט אולי לבנון? (וכן, אני כולל את סוריה בתאוקרטיות, אם כי אלמנט הדת חלש אצלה יחסית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יודע איך דבריך קשורים לדבריי. מכל מקום, אני רוצה לחזור על עיקרי הדברים שלפיהם אני רואה את המלחמה הזאת. מטרת המלחמה, מנקודת ראיתי, אינה לשחרר את תושבי עיראק מהדיקטטור שלה, גם אם היה נוח לקואליציה לעשות תעמולה כזאת. בריטניה וארצות הברית (שלא מצאו אפילו פצצה אחת במלחמת העולם השנייה כדי להפציץ את מחנות ההשמדה, וההשמדה בהם נמשכה ממש עד שהגיעו לשם החיילים הכובשים, אבל מצאו די פצצות במחסניהן כדי לטבוח במאות אלפי תושבי ערי גרמניה) לא יצאו למלחמה הזאת למטרה הזאת, כמו שלא דאגה יתרה לישראל הביאה אותם לסכן את חייליהן. הם יצאו למלחמה כדי לקדם סכנה פוטנציאלית לאזרחיהם: סאדם חוסיין + פצצה גרעינית. והסכנה הזאת הוסרה, גם אם אזרחי עיראק קוראים: "אללה הוא אכבר". מעולם לא חשבתי שיקראו קריאות אחרות. סאדם חוסיין כשהוא מתחבא באיזה שהוא מקום (אולי בן לאדן שמר לו מקום על ידו), אין בו שוב שום סכנה. המלחמה בציר הרשע לא נגמרה. אבל הבסת סאדם חוסיין תוכל לשמש כלי כדי לנטרל את הסכנות הנוספות. וכמובן, כישראלי, אני יכול לנשום לרווחה, מאותן סיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם בעלות הברית מצאו מאגרי נשק כימי או ביולוגי? האם אין מדינות נוספות בעלות נשק כזה או פוטנציאל לנשק, שאליהן מימשל בוש1 לא התייחס? 1 האם מימשלי קלינטון או גור היו נוהגים בצורה דומה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם אין מדינות נוספות בעלות נשק כזה או פוטנציאל לנשק, שאליהן מימשל בוש1 לא התייחס?" הם לא התיחסו לארה"ב, למשל. או שלא לכך התכוונת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לסוריה יש מאגרי נשק כימי וביולוגי גדולים אולי יותר מאלה שישנם או שהיו בעיראק. יש להם גם טילים וראשים כימיים ואולי ביולוגיים שיכולים לכסות כל נקודה בישראל. חוץ מזה ישנה תביעה טיטוריאלית - הגולן וגם תביעה ישנה יותר - סוריה הדרומית שהיא מדינת ישראל כולה. בכל זאת התבקשנו להיצמד למסכות לא בגלל הסורים אלא דווקא בגלל העיראקים. מנפלאות הבורא . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שמא מנפלאות העדפות מימשל בוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלטות על רמת הכוננות אצלנו, ואם כן או לא להכין חדרים אטומים ולשאת מסכות, וכנגד אילו סכנות, הן, עד כה, החלטות שלנו ולא של ממשל בוש. מה שרציתי להראות בתגובתי, הוא שהסכנה הפוטנציאלית שלפיה עלינו (בדוגמה שלי) או על ממשל בוש להגיב, אינה נמדדת רק לפי כמות הנשק הבלתי קונבנציאונלי אלא גם לפי גורמים אחרים. הבאתי את סוריה כדוגמה, אך יכולתי להקצין יותר. הנה ברוסיה מאגר אדיר ללא השוואה של נשק בלתי קונבנציאונאלי כולל פצצות מימן. ויש גם בצרפת בריטניה והכי הרבה בארצות הברית עצמה. האם בגלל העובדות היבשות האלה עלינו ללכת עם מסיכות ? הגורם החשוב הנוסף הוא מידת האחריות של האוחזים בנשק הזה. אם נחזור לעיראק של סאדם ולממשל בוש, הרי אותו מקצץ לשונות, מומחה לעינויים סאדיסט מבגדאד מוערך כמסוכן יותר מאחרים. אני חושב שנשק כימי וביולוגי (שאני כמעט בטוח שיימצא) אינו העילה האמיתית למלחמה, אלא מהווה תרוץ כנגד העולם הצבוע והמטומטם, שאינו מבין שסאדם מסכן גם אותו, והעילה האמיתית היא הסיכוי להשלמת פרוייקט הנשק הגרעיני (שאני כמעט בטוח שסימנים לו יימצאו גם כן.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל איך לא מצאו עד עכשיו עדויות לנשק כימי, ביולוגי וגרעיני, לא פקחי האו"ם ולא כוחות הברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי עיראק היא מדינה גדולה ומתקן צנטריפוגה להפקת אורניום מועשר, למשל, הוא מתקן קטן שניתן להחביאו כמה מאות מטרים מתחת לאדמה. כפי שאני רואה את הדברים ההגעה למקומות האלה יכולה לקרות רק אם ההתחלה תהיה חקירת המדענים ושותפי הסוד. ברגע שאלה יימצאו יימצאו גם האתרים. בעניין זה אני יכול לשאול גם אותך שאלה. הרי חלק מאותם שותפי סוד שמותיהם ידועים ואף רואיינו ע"י הפקחים, אבל בצורה בלתי משוחררת ועם שותפות של נציגי המשטר בשיחה. היכן האנשים האלה עכשיו ? האם העובדה שלא מוצאים אותם היום (כפי שאתה רוצה שאסיק שאם לא מוצאים אתרים זאת אומרת שאין אתרים) אומרת שלא קיימים אנשים כאלה, ושפקחי האום ראיינו בזמנו רוחות רפאים ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גופתו של היטלר או שרידי הד.נ.איי שלו נלקחו למקום שמור, כדי להיות משוחזרים ביום מן הימים. כך גם נעשה לסדאם ובן לאדן, אם עודם בחיים (יש אפשרות שקבוצה זו העוסקת בשמירת ד.נ.איי, גם רצחה או תרצח אותם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה, אחרי ששרון התאמץ כל כך לשנות את אופי התחנה... איכסה שמאלנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלי, במקרה זה, לא הייתה על השמאלניות של התקשורת השמאלנית, אלא על פספוס הרגע וחוסר המקצועיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המלחמה הסתיימה אך נראה שהגורילות עדיין לא סיימו את תפקידן בעולמנו, רק המנטרות שלהן השתנו. שוב אין אנו שומעים את: "עדיין לא היו קרבות השריון הגדולים עם כוחותיו המאומנים של סאדם חוסיין – משמר הרפובליקה" או "העיראקים מגלים נחישות. בוץ. זה ייקח חודשים" או "מלחמה בשטח בנוי היא משהו אחר. כאן אין לטנקים יתרון מול הלוחמים מגגות הבניינים." או "אי אפשר להיכנס לבירה ערבית." או "האמריקאים יצטרכו לאגוף את בגדאד ולנסות להביא להפלת המשטר מבלי להיכנס לקרבות רחוב." (אולי ע"י תקיעה בשופרות –ד.א.). כל אימרות השפר האלה פג תוקפן לנוכח המציאות. אך את הקשקשת הזאת אי אפשר להפסיק, והמנטרה החדשה שמסתובבת היום חיה ונושמת היא: "לא נמצא אפילו בדל אחד גמדי של 'נשק להשמדה המונית' ". דוגמה לקשקוש החי הזה מצאתי למשל במאמרו של ב. מיכאל ב ynet : "מעבדות לעבדות": צדיק תמים הוא סאדם חוסיין. מה לו ולכימיה ? אלפי גוויות הכורדים ברחובות כפריהם היו קורבנות של יתושים. מה לו ולביולוגיה ? מה לו ולגרעין ? לשווא טרח בגין להפציץ את הכור שלו. יעדו של הכור היה מחקר במציאת אמצעים לקטילת אותם יתושים שקטלו את הכורדים. כל רצונו לשבת לו בשלווה על מקומו, וליהנות ממשפחתו הענפה וילדיו החביבים . . . ויש לי גם רעיון מצוין לפרק הבא בקשקשת של הגורילות: "עדיין לא נמצאה אפילו שערה אחת משפמו של סאדם חוסיין. אין שום הוכחה שהיה איש כזה." . . . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין נשק כימי למטרות טקטיות מוגבלות (כמו גז החרדל במלח''הע הראשונה) שבו השתמש גם סאדם חוסיין לבין נשק כימי להשמדה המונית, שהוכחה לייצורו בעיראק לא נמצאה עד עכשיו וסביר מאוד שגם לא תימצא. על נחיצות התקפת הכור בימי בגין יש חולקים כפרס ועוזי אבן הטוענים שהוא לא היה יכול להיתפתח לכלל סכנה ממשית ולכן היה צורך לאפשר לעיראקים להמשיך בפיתוחו (בנוסף לכך שזה היה תרגיל בחירות שחיפה בהצלחה על מחדליה של ממשלה גרועה ביותר והוביל לקדנציה של עוד ממשלה שגררה אותנו לאחד האסונות הגדולים בתולדותינו). וכזכור, הראשונה שפיתחה נשק להשמדה המונית היתה ארה''ב עצמה, והשימוש שעשתה בו שנוי במחלוקת. ומאמרו של ב. מיכאל, כרגיל, מאלף ורב תובנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היציאות שלך הן לפעמים מאד לא מדוייקות עד כדי תמיהה. העיראקים לא פתחו חומרים "כמו גז החרדל במלח"הע הראשונה", אלא חומרים קטלניים בהרבה, כולל גז עצבים vx שהוא ממשפחה אחרת לגמרי, ובו השתמשו במלחמתם באיראן ובקטילת אלפי הכורדים והאזרחים השעיים בדרום עיראק, אזרחי ארצם, וגם גז החרדל שפתחו היה קטלני בהרבה מזה שפותח במלחמת העולם הראשונה, כשנצעדו רק הצעדים הראשונים בטכנולוגיה הזאת. איני יודע מה אמר עוזי אבן על תקיפת הכור בעיראק (אם בכלל), אך את נימוקיו של פרס שמעתי מספר פעמים, והם כל כך פתטיים שאיני מאמין שהוא עצמו מאמין היום בהם, ולדעתי היאחזותו בהם נובעת ממש מחוסר יושר. פרס בפרוש לא טוען שהכור "לא היה יכול להתפתח לכלל סכנה ממשית", אלא שהפגיעה בו גרמה לעיראקים לעבור לשיטות אחרות שבהן לא צריך כור גרעיני. העובדות האלה הן נכונות, והן מדגישות בדיוק את גודל הסכנה שהייתה. אם נתבונן באופן שבו מדינות שמתחילות להתעסק בנושא הפיתוח הגרעיני הצבאי, נראה שתמיד הן מתחילות מהשיטה הכימית (כור גרעיני) שהיא כנראה יותר מהירה לביצוע. כך בדיוק עשו ההעיראקים, ולפי הערכות שונות, עם הפעלת הכור ליד בגדאד היו יכולים לצבור תוך שנים מעטות חומר לפחות לפצצה אחת. הפצצת הכור קטעה את המהלך הזה, ואז עברו באמת העיראקים לשיטה המכנית (צנטריפוגות), שהיא שיטה שלא צריך בשבילה כור, ולכן יותר קשה למנוע אותה, שכן מדובר במתקנים קטנים שקשה למצוא אותם וקשה לעקוב אחר מהלכי הפיתוח. כלומר העובדה הזאת נכונה, אך גם נכון הוא שללא הפצצת הכור, סביר מאד שסאדם חוסיין היה פולש לכווית כשפצצת אטום כבר בידיו, ואז סביר מאד שאיש לא היה מוציא אותו משם, וגם סביר מאד שמסעות המלחמה שלו לא היו נגמרים בכווית. האמריקאים שהטילו עלינו סנקציות בעקבות הפצצת הכור אישרו בדיעבד את אמיתותן של המסקנות האלה ואת חשיבות הפצצת הכור מבחינתם. מלחמת המפרץ ומשטר הפיקוח בעקבותיה, קטעה את מאמציו השניים של סאדם להשיג פצצה גרעינית. באותה תקופה אכן נמצא "האקדח העשן". אבל סאדם הצליח בתחבולותיו תמרוניו וחולשתו של קלינטון לשים קץ לפיקוח הזה. כרגע בינתיים אין "אקדח עשן", אם כי אני אישית מאמין שיימצא, אך האם באמת אתה חושב שסאדם ויתר על מאמציו, והפסיק את פעולת הפקחים סתם ? זה הדבר הכי פחות הגיוני שאפשר לחשוב עליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכשאתה כותב ''ומאמרו של ב. מיכאל, כרגיל, מאלף ורב תובנות'', מבלי לנמק אתה גורים לי לחייך בלעג, ואתה בטח לא מתכוון לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי עוד נקודה למחשבה בקשר לאי מציאת ה"אקדח העשן". היום, אחרי ששטחי מערב עיראק נסרקו בצורה כל כך קפדנית עד שאפילו מערכת הביטחון הזהירה שלנו, קבעה שהשטח "נקי" ושאפשר לקפל את הנילונים, נמצא פתאום במערב עיראק שדה תעופה שלם למטוסי קרב ובו כחמישים מטוסי קרב. בדיוק מערכת שמתאימה להעברת חימוש לכוון שלנו. שדה תעופה שלם וחמישים מטוסי קרב שהמודיעין לא שלנו ולא של האמריקאים והבריטים ידעו עליו כלל. זו ידיעה ממש מדהימה. למרות שאומרים לנו שלווינים רואים עצמים בגודל של כדורגל הם לא מצאו מסלול להמראת מטוסי קרב . . . ואם לא מוצאים מסלול שמיועד למטוסי קרב, איך אפשר למצוא מתקן קטן שניתן להחביאו בעומק 200 מטר ? במלחמת המפרץ לא ידעו שרותי המודיעין שלנו ושל מדינות הקואליציה אם לסאדם חוסיין יש ראשים כמיים לטילי סקאד. אמרו שדבר כזה ייתכן, אך אין ידיעה מוחלטת על כך. על סמך הידע החלקי הזה הוחלט אז להכניס אותנו לחדרים אטומים. אחרי המלחמה התברר ש *אכן היו לסאדם חוסיין ראשים כימייים לטילי סקאד*. את זה שהייתה לו יכולת שיגור כולנו ראינו, והעובדה שהראשים לא הכילו גז עצבים הייתה החלטה של סאדם חוסיין ולא אי יכולת שלו. דווקא אי הידיעה ממחישה את גודל הסכנה והחשש. כי כשיודעים בדיוק מה קורה הכל הרבה יותר פשוט. יכולת ההסתרה של המישטר העיראקי עד שמערכות מודיעין משוכללות אינן יכולות להתמודד עמו, מבליטה את גודל הסכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תשאל את ע''ב, יספרו לך (כבר סיפרו לך) ששמעון פרס אמור לרצות נשק גרעיני בידי עיראק. אין כאן עדיין הסבר למה הם אמרו את מה שהם אמרו, אבל זה לפחות לא מפתיע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא הכחיש שפעם, בעבר, לסאדם היה נשק כימי. אבל המלחמה הנוכחית פרצה על רקע טענותיה של ארה"ב כי סדאם מחזיק *כיום*, ובניגוד להתחייבותיה, ובניגוד לחוו"ד של צוות האו"ם, בנשק שכזה. והנה, עכשיו מבשרים לנו שאולי מצאו ראשי נפץ ביולוגיים: ע"פ הכתבה, הם אוחסנו בבניין באזור מגורים בבגדד, ונכתב עליהם "אסור לגעת". באמת. לא, באמת! אני רציני! ככה כתוב! תבדקו בעצמכם! אוף. לא מאמינים לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שניסיתי להעביר בפתיל הזה, הוא, שישנם דברים שהם מובנים מעליהם, וזה שברגע מסויים אין לדברים המובנים מאליהם האלה הוכחה חד משמעית אינו אומר שהדברים האלה אינם מובנים מאליהם. לכן סיפרתי על אותו קטע שבו עצרו כוחות הקואליציה כשהתקרבו לבגדאד. אז עצרו. אבל האם זה אומר שלעיראקים יש עכשיו סיוע אווירי ? האם זה אומר שהחיילים שלהם טובים ? האם זה אומר שסאדם חוסיין הוא גנראל מעולה ? ובכל זאת כל טפשי התקשורת, מפרשים בצורה בלתי מתקבלת על הדעת עובדה רגעית, ומתעלמים מכל העובדות הגדולות החד משמעיות והבלתי כלות עם הזמן האחרות. כאשר כתבתי לראשונה על הגורילות כבר היה ידוע לכל על כשלונן הראשון. זה לא לקח "הרבה חודשים" אלא מעט ימים, לא הייתה שום הוכחה ל"נחישות" העיראקית וכו' אבל את השטות העתידית שלהם נבאתי (בעצם, גם בנוגע לשטות הזאת, כתבתי בתשובה למישהו באייל שלדעתי ה"בוץ" אינו "בוץ", עוד לפני הקרבות עם כוחות משמר הרפובליקה, כשהיינו עדיין בעידן הבוץ). באותו זמן כבר התגברו על משמר הרפובליקה "הכח המקצועי שעתיד להוות בעייה קשה לכוחות הקואליציה", כפי שניבא וטעה הטמבל מ"הארץ" זאב שיף, עוד במלחמת המפרץ (ספרתי על כך בהודעה הראשונה שאותה כתבתי מיד עם תחילת המערכה), וחזר עכשיו בדיוק על אותה טעות לפני ששוב הוכו הכוחות האלה כמעט מבלי שגלו התנגדות, והכשרון היחיד שגילו היה היכולת לחלוץ מהר את הנעליים לפני הבריחה הגדולה. אבל אז היינו עדיין לפני כיבוש בגדאד. ואז סיפרו לנו אותם המומחים (כולל הטמבל הנ"ל) שלא בא בחשבון כלל כיבוש העיר כי הדבר יחייב מלחמה מרחוב לרחוב עם המון הרוגים כשהטנקים לא יכולים לסייע כלל. לכן ייצטרכו האמריקאים להקיף את העיר ולחכות עד שהמשטר ייפול או יופל או משהו כזה. השטויות האלה בגלל החזרה המתמדת עליהן, אני מודה, לפעמים משפיעות מעט גם עליי, ובכל זאת הרהבתי עוז, וכתבתי שלדעתי הקטע הזה של הכניסה לעיר יהיה חייב להתבצע, וגם העזתי לנבא שהדבר לא יהיה כל כך נורא כמו בתאורים האלה. הגורילות טעו ואני צדקתי. אכן הייתה בפרוש כניסה של טנקים לתוך בגדאד, והטעות היחידה שלי הייתה שהמעטתי מאד כאשר כתבתי ש "השד לא יהיה נורא כל כך", ובעצם זה היה הרבה יותר פשוט וקל וכמעט ללא אבידות אפילו ממה שאני חשבתי. כל מה שכתבתי עד כה הוא רק הקדמה. זאת משום שפרטי הפרק הבא, שהוא מידת המאמצים שעשה המשטר העיראקי להשיג נשק השמדה המוני עדיין לא ידועים. אבל גם בפרק זה יש משהו שהוא מובן מאליו. ישנם שני דברים ברורים לגמרי, שעליהם אין ויכוח ולא על כך אני מדבר: בעבר פיתח סאדם חוסיין (כפי שכתבת), נשק כימי וביולוגי, וידוע גם שהוא עשה שימוש נרחב בנשק הכמי שלו, וכן ידוע שעשה שני נסיונות לפתח נשק גרעיני, כשהניסיון הראשון נקטע ע"י מנחם בגין, והשני ע"י בוש האב. הדבר השני שעליו אין ויכוח הוא שהמשטר הנוכחי הכחיש שיש המשך לתכניות האלה, ושגם בהווה הוא עושה ניסיונות כאלה, ושאין בינתיים שום הוכחה מוצקה שההכחשות האלה אינן נכונות. אלה העובדות אבל הויכוח (ביני ובין הגורילות) הוא על ההערכות: האם ההכחשות של המשטר העיראקי היו אמת או שקר ? ואם מדובר בשקר האם יימצאו ההוכחות לכך שהיה זה שקר ? הגורילות מאמינות, ורוצות שגם אנו נאמין, שאם עד עתה לא התגלתה שום הוכחה סימן הוא שההכחשות של העיראקים היו נכונות ואמיתיות. ב. מיכאל כתב בפרוש במאמרו שאותו הזכרתי שמתברר שסאדם חוסיין דיבר אמת והאמריקאים שקרו בהאשימם אותו. מה שאני טוען הוא שבהכירנו את גיבור הסיפור סאדם חוסיין ואת כל העבר של פיתוח הנשק הבלתי קונבנציונאלי מכל הסוגים אצלו בעבר, לא סביר שפתאום הוא מאס במשחק הזה, וההיגיון אומר שאכן המשיך בפיתוחים האלה, והתכוון להגדילם ולהאדירם כשהלחץ עליו יפוג. בעיניי זה דבר "מובן מאליו" בדיוק כמו שהיה בעיני "מובן מאליו" שיכנסו לבגדאד ויכבשוה, ושזה לא יהיה כל כך קשה כמו בתאורים. ואם זה מובן מאליו, אני מניח שגם יימצאו לכך הוכחות. הקישורית שהבאת אולי היא קצה הקרחון, אבל גם יכול להיות שאינה רלונטית. עדיין קשה לדעת. אבל מה שנותן לסיפורים החדשים יותר אמינות בעיניי הוא היותם קשורים במדען שלא היה ממש חלק מהשלטון (ולכן יודע בדיוק מה הוא "צריך" להגיד בחקירה), אלא בורג יותר קטן. אני חושב שאי אפשר למצוא דברים כאלה ע"י זה שהולכים ומחפשים בעיראק הגדולה. צריך להתחיל מחקירת שותפי הסוד, וכאן יש לפנינו סיפור בדיוק מתאים למה שאני חושב, ולכן גם אמינותו גדולה בעיניי יותר מסיפורי "המציאות" הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אודה, שהשקט בכל הנוגע לידיעות על מציאת נשק וניסיונות לפתוח נשק לא קונבנציאונאלי בעיראק, מפתיע גם אותי והייתי מצפה שהמסך יוסר יותר מהר, וכבר נדע יותר פרטים מהימנים לכאן או לכאן. בהקשר לכך מעניינת (אם כי גם בה רב המסתורין) ידיעה ששמעתי ברדיו הבוקר. הנשיא בוש נשאל אם נמצאו ממצאים כאלה בעיראק ועל כך ענה (למיטב זכרוני. לא מצאתי את הידיעה הזאת בחיפוש כרגע באתר של רשת ב'): אנו עוסקים עכשיו בהשמדת הנשק הבלתי קונבנציאונאלי בעיראק. מסייעים לנו בכך אנשי המשטר של סאדם שנמצאים בידינו. חלקם בהתנדבות וחלקם לא בהתנדבות . . .( מחיאות כפיים, ותשואות של קהל השומעים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ידיעה ששמעתי זה עתה (איך שקמתי משינה ''דובית'' מוזרה), רמספילד מוסר שטארק עזיז ויתר חבריו מוסרים בחקירותיהם מידע חשוב לגבי פיתוחי הנשק הבלתי קונבנציאונאלי והקשרים עם אירגוני הטרור של עיראק, מבלי לשתף אותנו בפרטי המידע החשוב הזה. אם רמספילד לא ''התבלבן'' במקרה, ''מידע חשוב'' הוא בודאי אינו מידע שלא היו דברים כאלה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |