בתשובה לארז לנדוור, 19/04/03 15:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי עוד נקודה למחשבה בקשר לאי מציאת ה"אקדח העשן". היום, אחרי ששטחי מערב עיראק נסרקו בצורה כל כך קפדנית עד שאפילו מערכת הביטחון הזהירה שלנו, קבעה שהשטח "נקי" ושאפשר לקפל את הנילונים, נמצא פתאום במערב עיראק שדה תעופה שלם למטוסי קרב ובו כחמישים מטוסי קרב. בדיוק מערכת שמתאימה להעברת חימוש לכוון שלנו. שדה תעופה שלם וחמישים מטוסי קרב שהמודיעין לא שלנו ולא של האמריקאים והבריטים ידעו עליו כלל. זו ידיעה ממש מדהימה. למרות שאומרים לנו שלווינים רואים עצמים בגודל של כדורגל הם לא מצאו מסלול להמראת מטוסי קרב . . . ואם לא מוצאים מסלול שמיועד למטוסי קרב, איך אפשר למצוא מתקן קטן שניתן להחביאו בעומק 200 מטר ? במלחמת המפרץ לא ידעו שרותי המודיעין שלנו ושל מדינות הקואליציה אם לסאדם חוסיין יש ראשים כמיים לטילי סקאד. אמרו שדבר כזה ייתכן, אך אין ידיעה מוחלטת על כך. על סמך הידע החלקי הזה הוחלט אז להכניס אותנו לחדרים אטומים. אחרי המלחמה התברר ש *אכן היו לסאדם חוסיין ראשים כימייים לטילי סקאד*. את זה שהייתה לו יכולת שיגור כולנו ראינו, והעובדה שהראשים לא הכילו גז עצבים הייתה החלטה של סאדם חוסיין ולא אי יכולת שלו. דווקא אי הידיעה ממחישה את גודל הסכנה והחשש. כי כשיודעים בדיוק מה קורה הכל הרבה יותר פשוט. יכולת ההסתרה של המישטר העיראקי עד שמערכות מודיעין משוכללות אינן יכולות להתמודד עמו, מבליטה את גודל הסכנה. |
 |
 |
 |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |