בתשובה לערן בילינסקי, 02/02/03 0:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
האם אתה מצליח לדמיין מישהו אומר בימינו ש*משהו* (לא כל שכן כיבוש) שווה את סכנת–החיים הנלווית לו? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות חלק מתושבי חברון היהודים מצהירים שהישיבה שם שווה את סכנת החיים הנלווית לה. לא מעט אנשים מסכנים את חייהם במודע מתוך עקרון או מתוך רצון להשיג משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהסוף: כל אחד (אני מקווה) מסכן את חייו במודע (אני מקווה) כדי להשיג דברים. שאלתי לגבי אנשים שאומרים את זה, אבל בעצם התכוונתי לאנשים שמוכנים לומר את האמת הזו לציבור. מכאן להתחלה: אכן נראה שכאן ועכשיו, הצהרה כזו לא תורמת לדימוי הציבורי של בעליה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה, היום אם טרומפלדור היה אומר את המיוחס לו, היו קוראים לו פנאט. יש לי זכרון של אמירה בסגנון הזה כאן באייל. הנה היא: תגובה 56471 (שורה אחרונה) אני מקווה שהיא לא תפגע בדימוי הציבורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, וזו בדיוק הייתה הנקודה שלי, וזה מה שקובע, בסופו של דבר, את היקף ההשקעה של נאסא בבטיחות בתכנית המעבורות (כמו גם את המספרים שההנהלה מכרה לציבור בכל הנוגע לבטיחות המעבורת, לפחות טרום-צ'לאנג'ר), או למשל את היקף ההשקעה של ישראל בהגנת העורף מפני התקפת טילים. נראה שאתה, כמו היהודים ההם בחברון, לא ממש זקוק לתמיכה ציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שווה לחיות חיים שאין לך בהם משהו שראוי למות בעבורו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שחוקרי נגיפים יגידו את זה (עד כמה שזה נשמע דרמטי אולי בסרטים ובספרים כמו ''האזור החם''), כמו גם מי שמטפל בחולים במחלות מידבקות וסופניות, אולי גם עיתונאים שנוסעים לאזורי מלחמה. בטח אפשר למצוא עוד כמה דוגמאות כאלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שמעת מישהו מהם אומר את זה? מישהו שזקוק למימון (או לתמיכה אחרת) מהציבור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי? לא. מצד שני, לא עקבתי במיוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מתפלא. לא נראה לי שהציבור (הישראלי או האמריקאי) רוצה שיגידו לו שהוא מממן דברים שמסכנים חיי–אדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות במקרה של הרופאים, אני חושב שהציבור כן יקבל את זה - כי זה תואם את עקרון עליונות ערך החיים (הם מקריבים עצמם ישירות כדי להציל חיי אחרים). זכורה לי במעורפל כתבה בעיתון פעם, על עולים מחבר העמים שהיו בצוות שעסק בטיהור אזור האסון בצ'רנוביל. פחות או יותר כולם (עד כמה שאני זוכר, וזה לא הרבה, והדיסקליימר הזה נכון ליתרת הפסקה) חולים בשלבים שונים של סרטן. לדבריהם, היה ברור להם לחלוטין כי הם הולכים אל מותם (כלומר, בעת הכשרתם לתפקיד, שנים מראש, היה ברור להם שזה מה שיקרה בעת אזעקת אמת), ולא היה להם שמץ של היסוס. מהתגובה הרגשית שלי, שנדמה לי שתהיה נכונה לרוב האנשים, היא של שמחה שאיני במקומם, אבל פרט לכך הערצה והכרת תודה, ולא ביקורת - לא עליהם, ולא על המערכת ששלחה אותם. דומה למקרה הרופאים, אבל מוקצן. Dulce et decorum est post pitria mori!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן, סיכון חיים לצורך הצלת–חיים (רצוי באופן הישיר ביותר) עובר. למעשה, זה טיעון הרבה יותר נפוץ אצל דוברים של תנועת ההתנחלות בשנים האחרונות: הסיכון של חייהם וחיי חיילי צה"ל בשטחים מפחית את הסכנה לחייהם של תושבי המדינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התומכים בחיסון כוחות הביטחון האמריקאיים נגד אנתרקס. אבל אולי זה לא נחשב, כי זה נופל בקטגוריית ההתגוננות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זו השאלה. השאלה היא, איך ייתכן כיבוש בחלל - איך אפשר לכבוש מקום שלא שייך לאף אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקלות יתרה, כמובן. פשוט באים ותוקעים דגל. כשילידי טיטאן יתמרדו ויפתחו באינטיפדה - רק אז יתחילו הבעיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא מה קורה אם הטיטאנים בעצמם פותחים באינתפאדה של אסטרואידים על כדור הארץ... (רעיון לספר השלישי ?) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |